גם למאפייני תרבות יש השפעה: ההסתברות שנהג ערבי מוסלמי ייפגע בתאונה גבוהה פי 2.5 מההסתברות שיהודי ייפגע בה
מצב סוציו-אקונומי משפיע משמעותית על הסיכוי למעורבות נהגים בתאונת דרכים – ככל שהמעמד נמוך יותר ההסתברות למעורבות עולה. כך מעלה מחקר רחב היקף שביצע הדוקטורנט רוני פקטור, בהנחיית ראש המכון לחקר התחבורה בטכניון, פרופסור דוד מהלאל, ופרופסור גד יאיר מהאוניברסיטה העברית. את המחקר מימנו הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים וקרן רן נאור.
ממצא נוסף – גם למאפייני תרבות יש השפעה: ההסתברות שנהג ערבי מוסלמי ייפגע בתאונה בתוך תשע שנים היא 1.98%, 1.80% דרוזי, 1.11% ערבי נוצרי ו-0.75% יהודי. גם סיכוייהם של נהגים בעלי השכלה נמוכה להיפגע בתאונת דרכים גבוהים מסיכוייהם של בעלי השכלה גבוהה.
"מצאנו, איפוא, כי גם בתחום תאונות הדרכים – הקבוצות החלשות פגיעות יותר", אומר רוני פקטור. "מרבית התאונות (68% בארה"ב, 73% בישראל) הן תאונות התנגשות, שאנו מכנים 'תאונות חברתיות' – דהיינו: כשלים באינטראקציה בין בני אדם", הוא מסביר. "אם נחשוב על נהיגה כסוג של שפה, וכל ישראלי שנהג בהודו או באנגליה בודאי יבין את הדימוי הזה, הרי שתאונות דרכים הן סוג של 'קצר בתקשורת', קצר קטלני במיוחד".
המחקר נשען על בסיס נתונים רחב המצליב לראשונה בישראל נתוני תאונות דרכים עם נתונים ממפקדי אוכלוסין. בהצלבה בין שני בסיסי הנתונים הללו, התקבל חיבור בין הנהג שהיה שותף בתאונה לבין מאפייני הרקע שלו – השכלה, מגדר, גיל, השתייכות אתנית וכיו"ב. על בסיס זה ביצעו החוקרים אנליזות שונות, שסיפקו תמונה מבוססת עובדות על הקשר שבין מאפיינים סוציו-אקונומיים לבין המעורבות בתאונות דרכים. בשלב נוסף נבחנה הסטטיסטיקה של תאונות התנגשות בישראל במטרה להבין מי נוטה להתנגש במי. למרבית ההפתעה התגלה כי באופן יחסי קיימות יותר תאונות בין נהגים מאותה קבוצה, מאשר בין נהגים מקבוצות שונות. כלומר, מפגש בין שני נהגים גברים, מסוכן יותר ממפגש בין נהג לנהגת, ומפגש בין שני נהגים מאותו מגזר מסוכן יותר מאשר מפגש בין נהגים ממגזרים שונים. ההשכלה, בהקשר זה, התגלתה כגורם מובהק ביותר – תאונות בין אנשים בעלי אותה רמת השכלה שכיחות יותר מאשר תאונות בין אנשים מרמת השכלה שונה.
"המחקר הזה מאפשר לזהות את הסיטואציות המסוכנות בהקשר החברתי ולהבין מי הן האוכלוסיות המועדות לתאונות בהקשרים השונים", אומר רוני פקטור. "הרעיון הוא לאפשר שימוש בנתונים אלה בהיבטים של חינוך ואכיפה, כך שההיבט הסוציולוגי יתרום גם הוא למאבק בתאונות הדרכים".
15 תגובות
פרשנות נוספת: במעמד סוציואקונומי נמוך יש יותר סיכוי שבמכונית אחת יסעו כמה אנשים. במעמד סוציואקונומי גבוה סביר להניח שלכל אדם (כמעט יש רכב). לכן, בתאונות של בני מעמד סוציואקונומי נמוך יש יותר נפגעים, ולכן הסטטיסטיקה מראה שיש סבירות יותר גדולה שהם יפגעו.
חברים, בואו נירגע ונמשיך לכתבות אחרות. יש די והותר ידיעות מעניינות אחרות בידען שכדאי לקרוא ולהגיב.
שוקי תיזהר שלא יעשנו אותך בטעות כי אתה מתחיל להישמע כמו סיגר קובני מזורגג שכל !
הפוביה שלי זה טיפוסים מגעילים כמוך שמקיאים את עצמם בלי חשבון ואחר כך בוכים שהמקום מסריח ! כמה טוב היה לעולם בלעדיך !
ד.פרץ הפוביה שלך כול כך עמוקה שאתה ממש מקרה אבוד
אתה בטח לא מפסיק לקשקש בכול מקום על עשן סיגריות , ומקומות ללא עישון.
מסוג זבלני הפורומים , וזיני מוח.
אני מכיר אנשים כמוך שעוד בסוף מבקשים מאנשים סיגריות כדי לעשן גרס.
התאונות בין אנשים במצב סוציו אקונומי דומה זה די הגיוני… אם אתה נוסע כל יום באוניברסיטת תל אביב הגיוני שהבן אדם שתתנגש בו מחוץ לבניין רוזנברג יהיה בעל תואר במדעי היהדות, וגם שלך יהיה תואר כזה או אחר.
לעומת זאת אם אתה חרדי עם שבעה ילדים בבני ברק ויצאת מהבית לקניות הגיוני שמי שהתנגשת בו הוא גם חרדי.
וגם הגיוני שנהגים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך יותר יעשו יותר תאונות: תשתית הכבישים בישובים ערביים וכאלה לא ממש נתיבי איילון.
כל ההסבר עם הקצר בתקשורת סותר את הנתונים הסטטיסטיים, אני לא מבין למה הוא הובא כמסקנה.
שוקי אתה ממש חי בדמיונות כנראה !
ומי מחוקק את כל החוקים נגד עישון? אם הרוב היו אוהבים עישון למה יש ביותר ויותר מקומות אסור לעשן?
לא שאני מנסה לשכנע אותך במשהו כי לדעתי אתה מקרה אבוד ולא רק בגלל כמוך אלא בכלל אני בעד ערים ללא עישון וערים בהם מותר לעשן ולזהם חופשי. גודל הערים ייקבע לפי כמות הדרישה אליהם וזהו .
ד.פרץ צר לי לאכזב אותך אבל אתה מעולם לא נגמלתה מסיגריות.
אתה פיתחתה הגנה מעישון (פוביה) שבעצם שומרת עלך מלהדליק את הסיגריה.
כי שחטה אחת מסיגריה ואתה חוזר לעשן כמו קטר.
פוביה זו תופסת בעיקר את אלו שמפסיקים לעשן.
והיא מלווה בתופעות פסיכולוגיות קשות כמו תחושת סירחון חזקה או כמו במקרה שלך חום עיטוש ותופעות מוזרות אחרות.
ריח העשן הוא אידיבידואלי הוא לא צרוב בגנים שלנו
כך שרוב האנשים שלא עישנו מעולם יואהבו אותו.
תודה אינצי
התכוונתי ליצירת עוד מסלול במקביל למסלול החוקי והרבה יורת חזק ממנו אם יצליח כמובן !
אגב השטויות של שוקי ..רק אתמול ישבה לידי אישה מעשנת (כנראה כבדה לפי הריח שנדף ממנה) אחרי 5 דקות שיחררתי עיטוש חזק , האמת היא הריחה כמו מאפרה שמזמן לא רוקנו !
עוד דבר אצלי הנוגע לסיגריות אחרי שאני נחשף חודש לעשן אני מקבל חום..כמעט אוטומטית ! כך קרה כאשר שיפצו אצלי בבית לפני כ5 שנים !(כל העובדים עישנו)
אין ספק שעישון הוא בעיקרו עניין פסיכולוגי שמעודדות יצרניות הסיגריות ולכן חשבתי שיהיה מעניין להביא אותם לעימות חזיתי ענק מול ענק מול יצרניות ומשווקות הסלולרים וחברות האלקטרוניקה !!
לי אין בכלל ספק לטובת מי תהיה ההכרעה..כמובן לטובת חברות הטכנולוגיה שיביסו ללא תנאי את יצרניות הסירחון הכי מיותר בתולדות האנושות ! ויעשו את זה בסטייל
ד.פרץ אז כנראה שאתה צריך להחליף את המרכיבים הפסיכולוגים של הסירחון שאתה מריח, לריחות של בוסם.
ואז אתה תימשך לריח העשן כמו דבורה לצוף.
כך שבגיל 42 תוכל סוף סוף להיפטר ולהגמל סופית מהסיוטים הפסיכוליגים של ריח עשן הסיגריות.
לפרץ – חשיבה מקורית.
שוקי , אני מניח כי אתה מהמעשנים המסריחים את האוויר לאחרים ! לידיעתך עישנתי עד גיל 31 במשך 11 שנה כך שנסיון עם הסירחון יש לי די והותר !
בקשר למה שכתבתי הייתי מציע לך שלא תתעסק במה שאתה לא יכול להבין ..עשן לא מהווה תחליף לחשיבה !
יש אי התאמה בין התיאור של התאונה כקצר בתקשורת ואי הבנת השפה לבין הנטייה של אנשים להתנגש בדומים להם.
אני הייתי מפרש את אותם נתונים אחרת.
יש פה כמה היבטים שכדאי לקחת בחשבון.
האחד הוא שנהגים המסתובבים בסביבה גיאוגרפית מסוימת נוטים להיות בעלי רקע סוציו אקונומי דומה יותר מאשר אנשים הגרים באזורים שונים. לכן, מן הסתם, ערבים מתנגשים בערבים יותר מאשר ביהודים וכדומה.
השני הוא שהסיכוי להתנגשות בין שני נהגים בעלי נטייה גבוהה לתאונות, כאשר הם נמצאים באותו אזור, גבוה יותר מאשר הסיכוי למפגש בינם לבין מי שאינו נוטה לתאונות.
השלישי קצת יותר מתוחכם וספקולטיבי והוא אומר שאנשים דומים יבצעו פעולות דומות בתנאים דומים ולכן סיכוייהם להימצא באותו מקום באותו זמן גבוהים יותר. זה כבר יגרום להתנגשות על פי עיקרון האיסור של פאולי http://en.wikipedia.org/wiki/Pauli_exclusion_principle
ד.פרץ אני מציע לך להתחיל לעשן
כך שיהייה לך מספיק חומר ממנו תוכל לקחת נתונים !
וכך תוכל לעשות מחקרים על עצמך
דבר שימצא חן בעיניך ותראה עוד כמה מיליונים בדרך
כך גם יהייה אפשר להחליף את המרכיבים הפסיכולוגים הגאונים המצויים בך בסיגריה.
כך שכול פעם שיבוא לך פרצי גאוניות תוכל להתעסק עם הסיגריה במקום להפליץ ולהסריח את האתר.
או שמא ניתן לומר, מצב סוציואקונומי משפיע משמעותית על תוצאות חוקרי הטכניון.
סלולר וסיגריות כתחליף לסיגריות
——————————
הערב בנסיעה בקו 54 בו היו צעירים (בנים בנות) דתיים שההתעסקות שלהם בסלולר או בMP3 משכה את תשומת ליבי (לכולם היה סלולר או שניהם), משום מה זה הזכיר לי את ההתעסקות של המעשנים בסיגריות !
חשבתי וואלה שניהם דומים בהתעסקות שלהם אז למה לא להחליף את הסיגריה בסלולר המסריח פחות !
צריך "רק" לנתח את הפסיכולוגיה העומדת מאחורי הסיגריה ולהמיר אותה לשפת הטכנולוגיה כך שבכל פעם שירצו סיגריה יקחו את הסלולרי ו…יתעסקו איתו!
לחברות הסלולר לא יהיה אכפת כי הם לא מרוויחים מסיגריות, נסביר להם שבעצם אם המעשנים לא יעשנו הם ישתמשו יותר בסלולרי ! שזה אומר שכן הסיגריות נוגסות בשוק הסלולר מבלי שידעו זאת כל הזמן ! מה שאומר שחברות הסלולר יגדילו את הכנסותיהן על חשבון חברות הסיגריות באחוזים כבדים למדיי דבר שימצא חן בעיני המנכלים שיראו עוד כמה מיליונים בדרך לכיסם התפוח ..מרגע שהבנה זאת תחדור למוחות יצרני הסלולר והחברות לא יהיה מי שיעצור אותם !! הם יצעקו תביאו מהר את התכניות! תפרסו אותם על הקיר ..מהר לפני שתיגמר השנה מיקסום הרווחים בפתח !
ונחזור לדמיון (או מציאות) קרוב לוודאי שנעשו עשרות מחקרים על הסיבות הפסיכולוגיות והחברתיות של המעשנים, כך שיש מספיק חומר ממנו ניתן לקחת נתונים !
והשאלה העיקרית היא האם יהיה ניתן להרגיל צעירים (בעיקר לפני שיתחילו לעשן) להתעסק בסלולרי כל אימת שיתחשק להם לעשן? כדי שזה יקרה יהיה צורך בתוכנה ייחודית לכך שתכלול את מרכיבים שונים שיחליפו אותם מרכיבים פסיכולוגים המצויים בסיגריה ! למשל:
1- העברת זמן
2- הורדת מתח
3- לגיטימציה להימצא במקום אחד זמן ארוך
4- אולי הוספת ריח
5- מצידי שייצרו סיגריה דיגיטלית שתהיה גם MP3 !
6- אתם מוזמנים להוסיף
הקשר לכתבה רופף ביותר