גם אוניברסיטת רייס נפרדת מפרופ’ אשל בן-יעקב – “אחד המומחים הגדולים בעולם לביו-מורכבות”

באוניברסיטת רייס התמקדו בן-יעקב ועמיתיו במציאת דרכים לנצל את ההתנהגות החברתית ואת תהליך קבלת ההחלטות של תאי הסרטן לפיתוח טיפולים חדשים שיתחכמו על המחלה. פרופ’ בן-יעקב הובא אמש (ב’) למנוחות

הערב הובא למנוחות פרופ’ אשל בן-יעקב שנפטר ביום שישי בביתו בת”א.

תרומתו למדע מובלטת בהודעה שפרסמה אוניברסיטת רייס באתר החדשות שלה על פטירתו הפתאומית של פרופ’ אשל בן-יעקב שבנוסף לתפקידיו באוניברסיטת תל אביב שימש גם כחוקר בכיר במרכז לפיסיקה ביולוגית תיאורטית (CTBP) באוניברסיטת רייס וכחלוץ חקר תבונת החיידקים והתנהגותם החברתית.

להלן נוסח ההודעה:

“בן-יעקב היה אחד המומחים המובילים בעולם לתחום הביו-מורכבות (biocomplexity), התיאוריה של ארגון מחדש ויצירת תבניות במערכות פתוחות. שיתוף הפעולה ארוך הטווח עם המנהל השותף של CTBP הרברט לוין החל באמצע שנות השמונים, כאשר כל אחד מהם עבד בנפרד על תשובה מתמטית לשאלה עתיקה מדוע לפתיתי שלג יש שש פאות ותבנית גבישית ייחודית. לאחר פתרון בעיה זו החל בן-יעקב לחקור את הארגון העצמי במושבות חיידקים ובמהלך 25 השנים האחרונות נוא פיתח וחקר מינים חדשים של חיידקים יוצרי תבניות.

בן-יעקב הצטרף ל-CTBP בשנת 2005 כאשר המייסד לוין, , חוזה אונוצ’יק ופיטר ולינס גויסו ל- BRC כדי להרחיב את המחקרים הביולוגיים פרוצי הדרך גם לחקר הסרטן ולטיפולים בו. ברייס הצטרף בן יעקב לעמיתיו ב-CTBP בהתמקדות בדרכים לנצל את ההתנהגות החברתית ואת תהליך קבלת ההחלטות של תאי הסרטן לפיתוח טיפולים חדשים שיתחכמו על המחלה.
בן-יעקב היה ראש התקדרה למערכות מורכבות, פרופ’ לפיזיקה ואסטרונומיה וחבר ביה”ס סגול למדעי העצב באוניברסיטת תל אביב.
הפרסים הרבים והתרומה למדע הביאו לבחירתו בשנת 2014 לאגודה הפילוסופית האמיקנית, אגודת המלומדים הותיקה בארה”ב. הוא זכה בשנת 1986 בפרס לנדוא, ב-1996 בפרס זיגל של האקדמיה הישראלית למדעים וב-2013 בפרס ויצמן למדעים מדויקים. בן-יעקב היה גם נשיא החברה הפיזיקלית הישראלית וכן שימש יו”ר המועצה המייעצת של משרד החינוך ללימודי הפיזיקה. 

כפי שציינו אתמול, פרופ’ בן-יעקב שימש כחבר הוועד המנהל של המרכז לחינוך מדעי בת”א (חמד”ע).

לידיעה באתר אוניברסיטת רייס