הוועדה מונתה לפני כשנה על ידי השר דאז מודי זנדברג. הדוח פורסם אתמול במסגרת דיון שהתקיים בוועדת המדע של הכנסת ועסק באקדמיה למדעים ובמולמו”פ * פרופ' אביתר נבו מאוניברסיטת חיפה, שהיה חבר בועדה טוען כי בניגוד להודו ולסין, בארץ אין אווירה אוהדת למדע ולטכנולוגיה
של הכנסת שהתקיימה אתמול (יום שני) פורסם דוח שחיברה ועדה מיוחדת שמונתה לפני כשנה על ידי השר דאז מודי זנדברג באשר לתפקודה של האקדמיה הישראלית למדעים. הועדה גם התייחסה לממצאי דוח מבקר המדינה 55ב' שעסקו באקדמיה למדעים שפורסם בשנת 2005, תוך כדי עבודת הועדה ובמקביל אליה. בראש הועדה עמד פרופ' עודד אברמסקי (האוניברסיטה העברית) וחברים בה גם הפרופסורים דפנה ברק-ארז ויורם שפירא (אוני' ת”א) ואביתר נבו (אוניברסיטת חיפה) שגם הציג את ממצאי הדוח בפני חברי ועדת המדע.
הועדה גיבשה שמונה המלצות ובהן דרישה להוסיף למטרותיה גם את הצורך “לקדם פעילות מדעית בין-תחומית ופעילות מדעית בתחומי דעת חדשים”; דרישה מהאקדמיה להוציא דוח שנתי על מצב ההשכלה הגבוהה והמחקר בישראל תוך הסתייעות באוניברסיטאות; לחייב את הממשלה להתייעץ באקדמיה ולקבל ממנה מידע בכל הקשור לנושאים מדעיים וטכנולוגיים או שניתן לסייע לה.
המלצתה העיקרית של הועדה מתייחסת לכך שעל האקדמיה ליזום פעילות בתחום של בדיקת מצב המחקר המדעי בישראל – באופן שיטתי ולא מקרי, באמצעות דוחות שיפורסמו באופן סדיר, יונחו על שולחנן של הרשויות הרלוונטיות – הממשלה, הכנסת והמועצה להשכלה גבוהה ויהיו נגישים לציבור.
המלצות נוספות מתייחסות לסוגית החברות באקדמיה, תוך השמת דגש על הרחבת מעגלי החברות בה הן מבחינה מספרית והן מבחינת היבטים של ייצוג – באופן שישקף את השינויים שחלו בהיקף הפעילו האקדמית בישראל ובחוג העוסקים בה במהלך השנים שחלפו מאז הקמת האקדמיה.
בדוח כותבים חברי הועדה כי עבודת הועדה היתה מושתתת על הכרתה בחשיבות העליונה שנודעת לקידום המדע, הדעת והטכנולוגיה על בסיס של מצוינות. הועדה סבורה כי האקדמיה הלאומית למדעים היא גוף שחשוב לשמור על קיומו ועל עצמאותו לשם קידום המדע, הדעת והטכנולוגיה בישראל. עם זאת, הועדה מצאה ליקויים הן במסגרת המשפטית שמכוחה פועלת האקדמיה והן בתחומי פעילותה הקיימים של האקדמיה כגוף שמתפקידו להשפיע על המחקר והמדע ברמה הלאומית במדינת ישראל.
“המלצות הועדה מצביעות הן על הצורך לעדכן החוק החל על פעילות האקדמיה, לנוכח שינויים שחלו במדינה בכלל ובמערכת ההשכלה הגבוהה בפרט מאז חקיקתו. וכן של הצורך להפוך את האקדמיה לגוף שפעילותו היא שוטפת אקטיבית ויוזמת.
נשיא האקדמיה הישראלית למדעים, פרופ' מנחם יערי שנכנס לתפקידו לפני שבעה חודשים אמר בישיבה כי הוא מסכים לביקורת ומוכן לבצע תיקונים בהתאם לצורך. באשר לייעוץ לממשלה, האקדמיה מייעצת לממשלה בתחום הביו אתיקה, מחקר יישומי בחינוך (שבו האקדמיה מובילה את הצד המחקרי-מדעי, וקרן רוטשילד את הצד הביצועי.) “לאחרונה הקמנו ועדה ביוזמה משותפת של האקדמיה והמועצה לבטחון לאומי בנושאי הגנה מפני טרור ביולוגי – ודנו בדרכים מחקר ביולוגי בעל אספקטים ביטחוניים ומניעת זליגה של תוצאות מחקרים אלה בלי לפגוע פגיעה מינימאלית בחופש האקדמי. “אני מפרש את הסעיף של הייעוץ לממשלה, כפי שלא נעשה עד היום זה שהאקדמיה אמורה לומר לממשלה פעם בשנה מה לדעת האקדמיה הוא מצב המדע במדינת ישראל. מן הראוי שייצא דוח שנתי של האקדמיה הישראלית למדעים ולא של גוף אחר. האקדמיה היא גוף מיומן בנושא. הדבר הזה נמנע מאיתנו בהעדר מסד נתונים מספיק שיתמוך בכינונו של דוח שנתי כזה על מצב המדע.”
באשר לדרישה לדוח שנתי אומר פרופ' יערי: “אני לא רוצה להמעיט במאמץ של ות”ת אבל היא יותר מתעדת נתונים בנושא השכלה גבוהה ולא בנושאי מחקר. ישנם גופים רבים שאוספים נתונים החל מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דרך הרשויות למו”פ של האוניברסיטאות, דרך מסדי נתונים בינלאומיים, כמו אלה של ה-OECD. הנתונים אינם מתחברים לתמונה אחת, אפילו לא ברי השוואה, צריך ליצור מסד נתונים שיספרו, שיתנו תמונה על מצב המחקר במדע במדינת ישראל. מועצת האקדמיה הקצתה לזה תקציב בשנה הזאת ואני מקווה שתמשיך גם בשנים הבאות.
ועל כך השיב פרופ' נבו שכאמור הציג את הדו”ח: “אין ספק מנחם שפעילות האקדמיה חשובה, ומה שעשתה האקדמיה עד היום מבורך. האם זה מספיק? מה ניתן לעשות עוד? והשאלה האמיתית היא מה מקומו של המדע בישראל. להערכתי הצנועה, מלבד איים מסוימים, המדע בישראל הוא בירידה בניגוד למה שנאמר בכמה וועדות של הכנסת. טענתי המרכזית –נהרו לפני 50 שנה טען שצריך ליצור בהודו אווירה מדעית. הטענה הזו של נהרו לקח לה בערך 40-50 שנה כדי להפוך את הודו היום למעצמה מדעית חשובה, כנ”ל סין. סין היום הולכת ומתקדמת בעבודה המדעית שלה בצורה יוצאת מן הכלל. סין שלחה עשרות אלפי דוקטורנטים ופוסט דוקוטרנים בעולם המערבי ספגו את המדע והחזירו לסין. לא פלא שהכלכלה בסין פורחת. המדע הוא הדגל.
האקדמיה האמריקנית למדעים כותבת 200 דוחות ומייעצת בכל נושא, כולל ביו-טרור. בעיה כמו התנתקות, אני לא בטוח שלא היתה צריכה לקום ועדה מדעית שתלווה את הנושא. לי לא מוכר נושא אחד שהמדע לא יכול לייעץ למערכת הפוליטית. כאשר ברוס אלברט הגיע לאקדמיה האמריקנית למדעים הוא אמר שתפקיד האקדמיה הוא לומר את האמת למי שמנהל את המערכת (קרי לפוליטיקאים) וזה לא טריוויאלי. זה אומר שלכל החלטה כלכלית חברתית יש השלכות שמתבססות על ידע מדעי אובייקטיבי. השתתפתי בתוכנית על אבולציה בשבת ונדהמתי לראות איך אמונות משתלטות על מערכות חינוכיות. 40 מדינות בארה”ב מפקפקות בלימוד אבולוציה ואצלנו מחוץ למגדל השן של האקדמיה, רוב העם מנווט את דרכו לפי האסטרולוגיה. לא ראיתי את האקדמיה שלנו מטפלת בניווט. למה יש חוקים נפרדים לאקדמיה. מה הסיבה לכך שות”ת והמועצה להשכלה גבוהה (מל”ג) צריכים להיות גופים נפרדים.? מערכת החינוך צריכה להיות קשורה עם המערכת האמונה על ניווט המדע במדינת ישראל. ההנחה של הועדה היא שהמדע צריך להיות ספינת הדגל של כל מערכת פוליטית. הוא לא יכול להיות דבר שולי וצדדי. זה לא שהאקדמיה בארה”ב אונסת את המערכת הפוליטית. המערכת הפוליטית רוצה לפנות לאקדמיה. הדוחות יצרו שינויים דרמטיים בשטחים שונים בארה”ב.”
אין בישראל אטמוספירה מדעית, לא במוסדות להשכלה גבוהה, לא בממשלה, לא בכנסת. המושג של אטמוספירה מדעית, שהעם יבין שלא האסטרולוגיה מוליכה אותו אלא המדע. האקדמיה צריכה לעשות את זה. היו דוחות על אימונולוגיה ונוירוביולוגיה. והם לא פורסמו בציבור הרחב. כל דוח בארה”ב מפורסם וכל העם יכול לראות ולקרוא ואז גם ניתן לתקן.
הועדה גם עסקה במועצה הלאומית למחקר ופיתוח (המולמו”פ) שהוקמה כבר לפני כשנה, בראשותו של פרופ' דן זסלבסקי, אבל עד כה לא הצליחה לפעול משום שתקציבה נופל קורבן למאבקי כוח בין כמה גופים ממשלתיים, דבר המספק תירוץ לנערי האוצר שלא להעבירו ליעדו ולאדותו בסוף שנת התקציב.
