פרופ’ סמדר כהן מאוניברסיטת בן-גוריון זוכה ב- 100 אלף דולר על מחקר שהוביל ליצירת “פיגום” ביולוגי המשקם את רקמת אוטם שריר הלב
ראש המחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, פרופ’ סמדר כהן, התבשרה ביום חמישי האחרון, על ידי חברי ועדת פרס רפפורט, שהיא הזוכה הראשונה בפרס ע”ש ברוך רפפורט, בגין עבודתה בתחום מחקרה. סכום הפרס עומד על 100 אלף דולר.
השנה הוחלט לראשונה על ידי משפחת רפפורט להרחיב את הענקת הפרסים, מעבר לתחום התרבות, לטובת מענקי מחקר לחוקרים מובילים ומצטיינים בתחום מדעי החיים והמקצועות הביו-רפואיים. בנוסף לדרישה כי המחקר יהיה פורץ דרך וחדשני, הוא נדרש להיות בעל השלכות טיפוליות ממשיות ויישומיות לטובת האנושות. כמו כן, קבעה משפחת רפפורט, שהפרס יינתן באופן אישי למדען ישראלי שהוביל את המחקר, כאות הערכה והוקרה לפעילותו. לפיכך, גם המומלצים לפרס היו חייבים להימסר באופן אישי על ידי קולגות, ולא מטעם מוסד אקדמאי כלשהו. פרס רפפורט יוענק לפרופ’ כהן בטקס חגיגי שיתקיים ביום ראשון בערב במכון רפפורט למחקר רפואי בחיפה.
פרופ’ כהן המציאה ופיתחה מוצר חדשני וחלוצי בתחום הטיפול במחלות לב: המוצר מופק מהרב-סוכר הטבעי האלגינט (Alginate), חומר שמקורו באצות, והמאפשר החלמה של רקמת לב פגועה. כהן פיתחה הן את המוצר הפועל כפיגום, שעליו יכולה לצמוח הרקמה החדשה, והן את המאפיינים הדרושים כדי שהוא יתגבש מנוזל לג’ל דווקא באזור הדרוש. המוצר החדש בא לענות על אחת הבעיות המורכבות ברפואה והוא הקושי לשחזר איברים ורקמות שנפגעו. גורם מפתח בשחזור הוא השלד (“פיגום”), כאשר החומר הטבעי המוחדר לגוף פועל בצורה מרפאה המונעת את הידרדרות אוטם שריר הלב, ובהמשך מחדשת ומחזירה אותו לפעילות תקינה. המוצר מוסחר לחברת ביוליין מירושלים, ונוסה קליני באנשים, כתכשיר רפואי. באוגוסט 2009 חברת ביוליין נתנה רישיון לחברה האמריקאית “איקריה” שתמשיך לפתח אותו בניסויים קליניים מתקדמים, עד אישורו כמוצר רפואי. יצוין, כי פרופ’ סמדר כהן זכתה בשנים האחרונות להוקרה והערכה רבה הן בקהילייה המדעית והן במישור הציבורי.
פרס רפפורט
פרס רפפורט, נוסד על ידי רות וברוך רפפורט לפני חמש שנים. עד כה הוא ניתן מדי שנה לשני ציירים, בכיר וצעיר, המתגוררים ופועלים בארץ. הפרס ניתן כל שנה במחצית חודש מרץ, לציון יום הולדתו של ברוך רפפורט. כל צייר הזוכה בפרס מתחייב לתרום עבודה אחת לפחות לאוסף רות וברוך רפפורט לאמנות ישראלית. האוסף יוצג בתערוכה במוזיאון, במלאת עשור למתן הפרס .
ברוך רפפורט ז”ל הלך השנה לעולמו כשהוא בן 88 והותיר אחריו מורשת מרשימה. ברוך רפפורט, ביחד עם רעיתו רות הפעילה עד היום בכל הקשור לפעילות הקרן, ידע לחבר את ההצלחה העסקית המסחררת עם אהבה לתרבות ואומנות ועם מחויבות חברתית של נתינה לקידום תרבות ומדע, בריאות וחינוך. כל זאת שנים רבות טרם שהמגזר העסקי אימץ לחיקו מטרות אלה. רפפורט, שעשה את מרב הונו בעסקי הספנות, בנקאות ובחיפושי והפקת נפט, בעסקים חובקי עולם, היה ידוע בפעילות הפילנתרופית. הוא יזם והקים את מכון רפפורט למחקר רפואי ועמד לצידם של פרופ’ אברהם הרשקו ואהרון צ’חנובר, כאשר הם קיבלו בשנת 2004 את פרס נובל לכימיה. הוא הקים את בית הספר לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, את מרכז רפפורט לתרבות ואמנות בחיפה, את מרכז רפפורט לחקר ההתבוללות באוניברסיטת בר-אילן, את הגלריה לפיסול ע”ש רות וברוך רפפורט במוזיאון תל-אביב לאומנות, והמשיך את עשייתו גם במסגרת הרחבת המוזיאון, לצד כל זה, כאמור גם פרס רפפורט אשר ניתן כיום לשתי קטגוריות – בתחום האמנות ובתחום המחקר הרפואי.
רות רפפורט: “הנהגת פרס רפפורט החדש הינו המשך ישיר להקמתו של מכון רפפורט לפני 30 שנה על ידי בעלה המנוח ברוך רפפורט. כשהוקם המכון אמר ברוך רפפורט כי מכון רפפורט יביא לקבלת פרס נובל ואכן פרופ’ צ’חנובר ופרופ’ הרשקו קבלו בשנת 2004 פרס נובל. באותה מידה אני מאמינה שתוך מספר שנים מקבלי פרס רפפורט יקבלו פרס נובל. אני שמחה שהפרס הראשון ניתן לאישה אשר הקדישה את חייה למחקר שיסייע לפריצת דרך רפואית והצלת חיי אדם.
פרופ’ כהן בתגובה ראשונה לקבלת הפרס: “אני מוקירה ומודה לוועדה שבחרה בי לפרס היוקרתי הזה שמעריך את פעילותם של החוקרים באקדמיה, התורמים באמצעות מחקרם לרווחת האדם. ההישגים המחקרים שלי הושגו הודות לתמיכת אוניברסיטת בן-גוריון, ובאמצעות שיתופי פעולה עם פרופ’ יהונתן ליאור, ותלמידיי שהיו לעזר, לכל דורותיהם”.
הרכב ועדת פרס רפפורט
פרופ’ רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן גוריון בנגב, ומי ששימשה כיו”ר ועדת הפרס. פרופ’ אהרון צ’חנובר, חתן פרס נובל לכימיה 2004. פרופ’ תמר פרץ, מנהלת המכון האונקולוגי ע”ש שרת בבית-החולים הדסה עין כרם. פרופ’ בני גייגר, דיקן הפקולטה לביולוגיה במכון ויצמן, פרופ’ קרל סקורצקי, מנהל מכון רפפורט, ופרופ’ רון אפל, מרצה באוניברסיטת ז’נבה.
עוד באותו נושא באתר הידען:
3 תגובות
איך הציבור יכול לדעת מה המניעים המיתיים שמזכותם מדען כלשהו מקבל פרס בין אם זה פרס רפפורט או נובל או טיורינג או וולף או כל אחד אחר, הרי ההחלטות על הזכיה עלולות תמיד להיות נגועות בפוליטיקה ובעוד מניעים אחרים שלא קשורים לעניין.
כל הכבוד