סיקור מקיף

בחיל האוויר מקווים שרמון ישמש "מוקד ידע" * "צעד גדול לישראל"

בחיל האוויר טרם נקבע איזה תפקיד ימלא אלוף-משנה אילן רמון, עם שובו לישראל לאחר השלמת משימתו בחלל. מפקד חיל האוויר, האלוף דן חלוץ, אמר כי רמון יהווה "מוקד ידע" בחיל בסוגיות החלל

בתמונה: שיגור הלווין אופק 1 ב-1998
בתמונה: שיגור הלווין אופק 1 ב-1998

בחיל האוויר טרם נקבע איזה תפקיד ימלא אלוף-משנה אילן רמון, עם שובו לישראל לאחר השלמת משימתו בחלל. מפקד חיל האוויר, האלוף דן חלוץ, אמר כי רמון יהווה "מוקד ידע" בחיל בסוגיות החלל. מקורות צבאיים הוסיפו, כי ייעשה ניסיון להשאיר את רמון בחיל האוויר, אך לא ברור אם ימלא תפקיד בקבע או במילואים.

רמון, בן ,49 היה בתפקידו האחרון ראש מחלקת אמצעי לחימה במטה חיל האוויר. ב-'96 עמד להשתחרר משירות, כשהוצע לו בחיל האוויר לצאת לארה"ב לצורך המשימה בנאס"א. האלוף חלוץ אמר אתמול, בראיון לערוץ ,2 כי טיסתו של רמון היא "דריסת רגל ראשונה ואני מקווה שלא אחרונה" של ישראל בחלל. חלוץ הוסיף, כי החלל "לא זר לישראל", בשל הניסיון שנצבר בשיגור כלים לא מאוישים (לוויינים). לדבריו, שיגור האסטרונאוט לחלל הוא "מאמץ ראוי ושווה" ויש לו השלכות מרחיקות לכת על ההתקדמות בישראל בתחום זה בעתיד. "הייתי שמח להתחלף איתו", אמר מפקד חיל האוויר על רמון.

עמוס הראל

ישראלי ראשון בחלל – צעד קטן לרמון, צעד גדול לביטחון

מאת יצחק בן ישראל

העיסוק בחלל משמש ביטוי מודרני למגמה של אבות המדינה – עוד בהקמתה – להשתית את ביטחון ישראל על עליונות מדעית וטכנולוגית, כדי לפצות על נחיתות כמותית. החלל מאפשר לישראל להתאים תפיסה זו למצב של שלום – ולו גם חלקי – עם שכנותיה.

לכן, יש חשיבות רבה במיוחד לכך שהאסטרונאוט הישראלי, אלוף-משנה אילן רמון, נמצא על מעבורת החלל – בראש וראשונה, כדי להפעיל ניסוי מדעי. הניסוי העיקרי יעסוק במדידת ענני האבק מעל המזרח התיכון, בניסיון לבנות מודל חישובי שיאפשר חיזוי טוב יותר של מזג האוויר – לצרכים מדעיים ולצרכי הביטחון. הניסוי נבחר ע"י מפא"ת (הגוף האחראי על המחקר והפיתוח במשרד הביטחון) בשיתוף עם סוכנות החלל הישראלית. מבין עשרות הצעות של האקדמיה בישראל נבחר הפרויקט, ואושר על-ידי סוכנות החלל האמריקאית, שם נבחן בקריטריונים מדעיים חמורים.

הניסוי מדגים את השילוב שבין המוניטין המדעי הישראלי לממסד הביטחוני, שמימן את הניסוי. הקשרים שנוצרו עם סוכנות החלל האמריקאית, מהווים בסיס חשוב להמשך שיתוף הפעולה בתחומי טכנולוגיה חיוניים.

תחום החלל הולך ותופס מקום יותר ויותר מרכזי בתפיסת הביטחון של ישראל. יש לכך כמה סיבות. ראשית, הטכנולוגיה של טילי קרקע מאפשרת אף למדינה מרוחקת כמו עיראק לפגוע בערי ישראל. במצב כזה יש חשיבות מרכזית ליכולת הישראלית לאסוף מודיעין במרחקים גדולים, לקיים קשר עם כוחות שייאלצו לפעול במרחקים כאלו ולקבל התרעה על שיגורי טילי קרקע-קרקע. הפיתרון לכל אלה מצוי בחלל: החל מלווייני צילום (שכבר יש לישראל), דרך לווייני תקשורת (שאף הם פותחו בישראל) וכלה בלווייני התרעה (שאמנם אין לישראל, אך הקשר מתקיים באמצעות חיבור ישיר ללוויינים אמריקאיים).

שנית, על ישראל להתכונן למצב בו יתגשמו שאיפותיה להתרחבות מעגל ההשלמה עם שכנותיה. בעידן כזה לא תוכל עוד לעמוד על המשמר ולקבל התרעות באמצעים הקלאסיים (כמו מטוסי צילום), מכיוון שאלו מחייבים חדירה לגבול והפרה של ריבונות המדינות השכנות. השימוש בחלל יכול אפוא לספק לישראל "התרעה במצב שלום".

ושלישית, פיתוח היכולת החללית של ישראל הוא דרך מועילה לשמור על תדמית ההרתעה שלה במזה"ת, מבלי להזדקק לדרך הוותיקה של שמירת ההרתעה על-ידי שימוש מופגן בכוח צבאי. היכולת בחלל מהווה "אמצעי הרתעה של שלום".

השיגור אתמול חשף לרגע את הקשר הסמוי בדרך כלל מן העין, בין הממסד הביטחוני בישראל – תרומתו למאמצי הפיתוח של שטחים טכנולוגיים חדשים בהכוונה וריכוז מאמצי הפיתוח, ובעיקר במימון – והתפתחות התעשייה בארץ בכלל והתעשייה הביטחונית בפרט, וכל זאת בסיועה של ארה"ב.

מעבר לחשיבות המדעית-ביטחונית של הניסוי, קיימת גם חשיבות לניסיון המעשי שנצבר מכלי ראשון על-ידי טייס-מהנדס ישראלי. ניסיון זה יאפשר להרחיב בעתיד את העיסוק הישראלי בחלל. גם אם הדבר ייעשה בתחילה בשיתוף פעולה ובתמיכה אמריקנית, יגיע היום בו יעמוד הרך הנולד על רגליו וילך בכוחות עצמו.

בפרפרזה על אמרתו של האדם הראשון שצעד על הירח, ניתן לומר כי שיגורו של רמון היה צעד קטן עבורו, אך הוא מהווה צעד גדול להתחדשות בתפיסת הביטחון הישראלית, ובכניסתה לתחום מדעי-טכנולוגי חדש.
האלוף (מיל') פרופ' יצחק בן ישראל, מרצה ללימודי ביטחון באוניברסיטת ת"א. בעבר שימש ראש מפא"ת (האגף למחקר פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון)

ישראל מתרכזת ביצירת לוויינים ושיגורם

מאת תמרה טראובמן
סוכנות החלל הישראלית

הלוויין אופק-1 משוגר ב- 1988

תצלום ארכיון

סוכנות החלל הישראלית הוקמה ב-1983 כגוף הפועל תחת משרד המדע. הסוכנות הוקמה על ידי פרופסור יובל נאמן, שכיהן אז כשר המדע בממשלת מנחם בגין.

תקציבה של סוכנות החלל הישראלית השנה עומד על כשני מיליון שקל, ועובדים בה שני עובדים בלבד, המנהל, אבי הר-אבן ומזכירה.

עיקר תפקידה של הסוכנות הישראלית הוא לתאם בין גורמים שונים, לפתח קשרים מחקריים, לסייע ולתמוך בפרויקטים ישראלים ובינלאומיים.

תוכנית החלל של ישראל בולטת בעיקר ביצירת לוויינים ובשיגורם לחלל. ללא קשר לסוכנות החלל, פועלים באוניברסיטאות כמה אסטרו-פיסיקאים, אסטרונומים וחוקרי אקלים, שחלקם נחשבים בין המובילים בתחומם בעולם.

להלן כמה מהמייזמים העיקריים של ישראל בחלל:

  • מערכת לוויני התקשורת "עמוס" – עמוס-1 היה לוויין התקשורת הישראלי הראשון. עמוס פותח על ידי התעשייה האווירית, ומשמש לצורכי תקשורת וטלוויזיה. הוא שוגר לחלל ב-16 במאי, 1996 על ידי טיל "אריאן" צרפתי.
  • תוכנית לווייני "אופק" – התעשייה האווירית שימשה כקבלן ראשי לתוכנית הזו והיתה אחראית לבניית מרכז שליטה ובקרה ותחנת קליטה קרקעית ללוויין. התעשייה האווירית גם הפעילה את המרכזים הללו באתר מפעל "מב"ט" ביהוד.
  • במסגרת התוכנית שוגרו לחלל שלושה לוויינים: אופק-,1 לוויין במשקל 156 ק"ג, שהיה לוויין ניסוי ושוגר בספטמבר 1988 על ידי משגר "שביט" ישראלי. הלוויין שהה בחלל 118 יום, במהלכם תפקד בהצלחה; אופק-2 שוגר באפריל ,1990 ללוויין בידוד תרמי משופר והגנה משופרת מקרינה קוסמית, כמו כן הותקנה בו מערכת ניווט משופרת ומערכת תקשורת דו-כיוונית; אופק-3 שוגר באפריל 1995 על ידי משגר "שביט". הוא היה לוויין "דור שלישי", עם אפשרות לחישה מרחוק. הלוויין עדיין פעיל בחלל.
  • פרויקט הלוויין של הטכניון – הלוויין, "טכסאט" שמו, הוא לוויין מדעי קטן, שנבנה על ידי סטודנטים מהטכניון, בסיוע של מדענים עולים מחבר העמים. משרד המדע השקיע בפרויקט הזה כ-2.5 מיליון דולר. הלוויין שוגר לחלל בשנת ,1995 אך המשגר הרוסי ששיגר אותו נכשל במשימתו. לבסוף, ביולי ,1998 שוגר בהצלחה לוויין נוסף, בשם "גורווין-2-טכסאט". הלוויין עדיין מרחף בחלל ונערכים בו כמה ניסויים מדעיים. בלוויין מותקנת מצלמה מתוצרת החברה הישראלית "אל-אופ".

הערה – ספטמבר 2009: לאחר האסון, הדברים הללו מקבלים משמעות שונה לחלוטין, אבל חשוב להשאירם כדי שנדע גם בעתיד מה היה עשוי להיות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן