״מוריד הגשם״

בניגוד לתחזיות הראשוניות, התחממות כדור הארץ לא הביאה את הגשמים הטרופיים לקרן אפריקה, להפך, האיזור מתייבש. כך עולה ממחקר שפורסם בכתב העת סיינס

בימים בהם מתפרסמות החלטות של האו”ם על המשך ״תכנית המילניום״ עד 2030 ומתכוננים לכנס האקלים שיהיה בדצמבר בפריס, מתפרסם מחקר פלאואקלימי שבוצע ע”י ג’סיקה טיירני Jessica Tierney

טיירני נתנה למחקרה את הכותרת: “Past and future rainfall in the Horn of Africa” המחקר מראה כי: ״בגלל ההתחממות העולמית יהיו אזורי קרן-אפריקה יבשים יותר״, החוקרת בנתה דגם פלאואקלימי של 2000 שנים על סמך סדימנטים ימיים, ועל סמך בדיקה איזוטופית של קוטיקולה בעלים. שילוב שתי הבדיקות אפשר שחזור התקופות היבשות בהתאמה לתקופות חמות בעולם.

בשקלול הממצאים הפלאואקלימיים עם השפעת ההתחממות העולמית במאה ה-20 מציעה החוקרת כי בניגוד לתחזיות שחזו יותר גשמים בסהל ובסהרה, ״ההתחממות העולמית תגרום לפחות גשמים בעונת הגשמים הקצרה״. כלומר אזורים נרחבים בקרן אפריקה (ג׳יבוטי, סומלי וצפון אתיופיה) יסבלו מיובש קיצוני שיגרום לפגיעה חמורה לחקלאות, ויהווה איום על הביטחון התזונתי. זאת באזור בו כבר היום שורר רעב ושממנו זורמים פליטים לאירופה.

תוצאות המחקר מבהירות את הצורך בהדמיה הולמת של האקלים באזורים יבשים שבהם ההתחממות העולמית תפגע בחומרה, וכמובן בפעילות יעילה למיתון התוצאות השליליות שיתהוו כתוצאה מההתחממות העולמית.

אמנם חבל הטורקנה אינו משתייך לקרן אפריקה אבל הקרבה הגיאוגרפית והאקלים היבש הדומה מחבר אותו לגורל ולעתיד משותף.
אזור הטורקנה בצפון קניה הוא אחד האזורים היבשים והחמים במדינה. רועי הטורקנה רגילים לעלות לאזורים גבוהים לקראת עונות הגשמים. כך הם נמנעים משיטפונות בוואדיות והגשמים ממלאים מקווי מים ומצמיחים מרעה למקנה.

אלא שתקופות הבצורת שמתארכות ומתרבות הביאו למצב בו הרועים
מתרכזים לתקופות ארוכות לצד מעט מקורות המים והמצב גורם לסכסוכים אלימים בינם לבין שבטים אחרים.

תקופות הבצורת שהולכות ומתארכות אינן תואמות את התחזיות שקבעו כי ״בעקבות ההתחממות העולמית תהיה תזוזה של גשמים מהאזורים המשווניים לצפון (ולדרום) וכתוצאה מכך יהיו יותר גשמים בסהל ובסהרה״.
עכשיו, אולי במסגרת ״ההכנות ההיסטריות לקראת האל-ניניו״ יש מי שנותן תקווה. ״מורידי גשם״ מסורתיים ממליצים לרועים להתכונן לעליה לאזורים גבוהים, שכן בעונת הגשמים הקרובה (בחודש הקרוב) ״ירדו גשמים בכמויות נכבדות״…

הודעת ״מורידי הגשם״ המסורתיים נותנת משנה תוקף להודעתם של חזאים (רשמיים) שממליצים לפנות מקומות נמוכים בגלל חשש משיטפונות שיגרמו ע”י אל-ניניו. אל-ניניו מגיע כל שלוש עד שבע שנים בעוצמות משתנות והשפעתו על צפון קניה וקרן-אפריקה אינה קבועה. האם בני הטורקנה צריכים ללמוד להסתמך על האל-ניניו?

נזכיר כי לא מזמן נתגלו באזור הטורקנה אקוות (אקוויפר) נרחבות. כלומר, בהשקעה נכונה יש סיכוי רב לפתור את בעיית המים בטורקנה ובאזורים נרחבים בצפון קניה. אולי במסגרת ההחלטות באו”ם יופנו תקציבים לפיתוח טורקנה בפרט ולאזורים יובשניים בכלל.

התקשורת מהללת את החלטות האו”ם להמשך ״תכנית המילניום״
שאמורה, ״להפחית את הרעב בעולם תוך כדי פיתוח בר-קיימא ושימור הסביבה הטבעית״. בה בעת – לקראת כנס האקלים שיתקיים בפריס בדצמבר מתקיים עימות בין המדינות המפותחות והעשירות למדינות העניות כאשר המדינות העניות דורשות יותר משאבים כספיים למניעת נזקי ההתחממות העולמית בטענה הנכונה כי הגורמים להתחממות העולמית הם הפעילויות התעשייתיות של המדינות העשירות.

מי שנענה (חלקית) לדרישה להספקת משאבים הן ארצות האיחוד האירופי שעל פי נציגן בדודמה – טנזניה ״יפנה האיחוד האירופי 20% מתקציבו למניעת נזקים אקלימיים״. הכוונה היא למניעת נזקים שנגרמים כתוצאה מההתחממות העולמית. נזכיר כי ההתחממות נגרמת בגלל פליטות מזהמים להן אחראיות הארצות ה״מפותחות״.

על פי ההודעה, התקציב יופנה לארצות מתפתחות לטובת מיזמים ותכניות למיתון ההשפעות השליליות של ההתחממות. ההודעה באה בעקבות מימון מיזם מוצלח של הקמת אזור התיישבותי בטנזניה בו הפיתוח יהיה בר-קיימא ויאפשר קיום נאות תוך כדי התחשבות בסביבה הטבעית והכנה לתוצאות ההתחממות. הנציג המשיך ואמר כי: ״המיזם מיועד לעזור לאנשים גם במניעת העוני״ וככזה יהווה דוגמא לאופן בו יושקעו המשאבים.

לקראת ״הכנס האקלימי״ שיהיה בפריס בדצמבר, העיר אבי בליזובסקי, עורך אתר “הידען” את תשומת ליבי לשימוש במושג המכובס ״שינויים אקלימיים״. לכן ראוי לחזור ולציין כי רבות מתופעות האקלים הקיצוניות שהעולם חווה: שיטפונות, מפולות בוץ, גלי חום או קור, תקופות בצורת ארוכות ועוד, מתהוות ונעשות קשות וקיצוניות יותר בגלל ההתחממות העולמית שנגרמת בגלל פליטות גזי חממה ע”י הפעילות האנושית.
כלומר שוב, האשם בהתחממות העולמית שגורמת גם להקצנה של תופעות אקלימיות הוא האדם.

לכן שוב אחזור ואכתוב כי ראוי כי במקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה.