סיקור מקיף

גלילאו/הפסיכולוגיה של המבט

השפה האנושית משופעת בביטויים שמשתמע מהם כי התבוננות יכולה להשפיע על המצב המנטלי. האם ביטויים אלה הם מטאפורות בלבד? מחקר שהתפרסם לאחרונה טוען כי קיים קשר בין תכונות פסיכולוגיות לבין מה שאנשים בוחרים להפנות לעברו את מבטם

מרים דישון-ברקוביץ, גליליאו

"הסתכלו על חצי הכוס המלאה"; "הוא מתבונן בעולם דרך משקפיים ורודים" – השפה האנושית משופעת בביטויים שמשתמע מהם כי התבוננות יכולה להשפיע על המצב המנטלי. האם ביטויים אלה הם מטאפורות בלבד? במאמר שהתפרסם בכתב-העת Current Directions in Psychological Science טוען דרק איזקוביץ (Issacowitz) שלא. במאמרו סוקר איזקוביץ סדרת מחקרים שערך בשנים האחרונות, המלמדים שיש קשר בין תכונות פסיכולוגיות לבין מה שאנשים בוחרים להפנות לעברו את מבטם ומשך הזמן שהם עושים זאת.

בסדרת ניסויים במעבדתו, השתמש איזקוביץ במכשור אופטי העוקב בפרקי זמן של שברירי שנייה אחר תנועות העיניים של משתתפים בניסוי המתבוננים במסך מחשב. במכשור זה נעשה שימוש רב במחקרים על קריאה.
מטרת המחקר הראשון היתה לבחון, האם אנשים אופטימיים מסתכלים על העולם באופן שונה מאנשים פסימיים. לצורך כך, בשלב הראשון של המחקר, השיבו המשתתפים על שאלון שלפיו אופיינה מידת האופטימיות או הפסימיות שלהם. בשלב השני התבוננו המשתתפים במסך מחשב שעליו הוקרנו תמונות של גידולי סרטן העור, איורים בעלי קווי מתאר דומים לתמונות סרטן העור או תמונות של פרצופים ניטרליים. נמדד משך הזמן שבו התבוננו המשתתפים בכל גירוי. ממצאי הניסוי מורים כי ככל שהמשתתפים דיווחו על רמת אופטימיות גבוהה יותר, כך הם התבוננו למשך זמן קצר יותר בתמונות סרטן העור, ואפילו באיורים הדומים בקווי המתאר לתמונות הסרטן, בהשוואה למשתתפים שדיווחו על רמות נמוכות יותר של אופטימיות. השפעה זו של אופטימיות על התבוננות לא נעלמה גם כשהובאו בחשבון משתנים נוספים, כמו מצב הרוח בעת הניסוי או היסטוריה משפחתית של סרטן.
בעקבות ממצאים אלה, המראים כי אנשים אופטימיים מחפשים בסביבתם מושאים אופטימיים יותר להתבונן בהם, נערך ניסוי המשך. הניסוי היה זהה לזה שתואר, פרט לכך שבתחילתו נמדדה גם רמת החרדה של המשתתפים, כדי לשלול הסבר חלופי לממצאי הניסוי הקודם, שלפיו משתתפים בעלי רמה גבוהה של חרדה מתבוננים למשך זמן ארוך יותר בגירויים מאיימים. נוסף על כך הודגשה גם הרלוונטיות של התמונות, בכך שנאמר לחלק מן המשתתפים שהם עתידים לצפות בתמונות של בעיית בריאות אמיתית שגילויה המוקדם חשוב ביותר. מהממצאים התברר שכמו בניסוי הראשון, משתתפים אופטימיים יותר התבוננו למשך זמן קצר יותר בתמונות הסרטן.
בסדרת ניסויים נוספת נבדק הקשר בין גיל לבין הפניית מבט. לנבדקים משתי קבוצות גיל (18-21 ו- 57-84) הוקרנו על מסך מחשב תמונות של פרצופים שהביעו רגשות שונים. בעזרת המכשור האופטי העוקב אחר תנועות העיניים נבחנה השאלה, האם גיל משפיע על ההעדפה להתבונן בפרצופים המביעים רגשות מסוימים. מהממצאים מתברר, כי בני קבוצת הגיל המבוגר יותר העדיפו להתבונן למשך זמן ארוך יותר בפרצופים שמחים, והסיטו את מבטם מהר יותר מפרצופים כועסים. העדפה זו של בני הקבוצה המבוגרת עשויה להיות נעוצה בכך שחבריה הגיעו לגיל שבו הם מתייחסים לזמן כאל משאב מוגבל. ואכן, מחקרים קודמים הראו כי בהקשרים שבהם זמן נתפש כמוגבל, אנשים מעדיפים להפנות אנרגיות רגשיות לכיוונים חיוביים.
כדי לחזק הסבר זה נערך ניסוי נוסף, שבו נבחנה הפניית המבט של שתי קבוצות בעלות פרספקטיבה שונה על זמן: סטודנטים בשנה הראשונה ללימודיהם, אשר עתותיהם בידיהם, וסטודנטים העומדים לסיים את התואר, וסיום התואר מציין בעבורם בבירור את סיומה של תקופה. גם ממחקר זה מתברר כי סטודנטים בשנה האחרונה ללימודיהם התבוננו לפרקי זמן קצרים יותר בגירויים בעלי משמעות שלילית בהשוואה לתלמידי השנה הראשונה.
לדעת איזקוביץ, ממצאי המחקרים מורים לא רק כי כיוון ומשך הפניית המבט של אנשים מלמדים על מידת האופטימיות שלהם, אלא גם כי אנשים משתמשים בהתבוננות פיזית בעולם כאמצעי לוויסות רגשותיהם: חיפוש ואיתור אובייקטים שיגבירו את רמת הרגשות החיוביים, והסטת מבטם ממה שעלול להעכיר אותם. שאלה יישומית מעניינת היא, האם ניתן ללמד אנשים להפנות את מבטם באופן רצוני למאפיינים משמחים בסביבה, וכך להתבונן בעולמם "במשקפיים ורודים".

* ד"ר מרים דישון-ברקוביץ היא פסיכולוגית ויועצת ארגונית ושיווקית.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן