סיקור מקיף

תעשיית ההובלה לחלל עוברת לידיים פרטיות

העולם סוער בעקבות הצלחת משימת דראגון בידי צוות ה-SpaceX, לראשונה חללית פרטית של חברה מסחרית הובילה מטען לתחנת החלל הבינלאומית וחזרה בהצלחה לכדור הארץ

SpaceX הדגימה בהצלחה את יכולת חללית הדראגון. צילום יח"צ: SpaceX
SpaceX הדגימה בהצלחה את יכולת חללית הדראגון. צילום יח"צ: SpaceX

חברת Space Exploration Technologies הידועה כ-SpaceX נכנסה ל"סדק" בהיסטוריה האנושית, כאשר לנאס"א אין צי מעבורות והיא לא מעוניינת להסתמך על מדינה זרה (רוסיה/יפן/אירופה) כדי שישתמשו בכסף האמריקאי ויגדילו את הפער הטכנולוגי מול ארה"ב.

זו תקופה מצוינת לחברה פרטית (אמריקאית) לפתח טכנולוגית אזרחיות בתמיכת נאס"א ובמימון ממשלתי. החוזים לאספקת מטען לתחנת החלל, בשווי המגיע לכ-3.5 מיליארד דולר, מאפשרים לממשל לרסן את ההוצאות תוך העברת הסיכונים לגורמים חיצוניים, ומנגד גופים פרטיים נחשפים לתקציבי עתק המשמשים לפיתוח טכנולוגיות חדישות שיעצבו את האנושות בדורות הבאים.

הניסיון מלמד כי חברות פרטיות ימצאו שימושים מגוונים יותר לטכנולוגיות חלל שיפותחו בהמשך, בדיוק כמו שנעשה עם טכנולוגיית ה-GPS, תקשורת נתונים בעזרת לוויינים, וגם כמה טכנולוגיות פחות ידועות.

כדי להגיע לשמיים צריך לשאוף לכוכבים

שיגור החללית הפרטית דראגון על גבי טיל פאלקון 9, שניהם מתוצרת חברת SpaceX, ב-22 ביוני 2012. צילום: מתוך הטלוויזיה של נאס"א
שיגור החללית הפרטית דראגון על גבי טיל פאלקון 9, שניהם מתוצרת חברת SpaceX, ב-22 ביוני 2012. צילום: מתוך הטלוויזיה של נאס"א

המשימה הראשית של כל הגורמים הייתה ונשארה הוזלת עלויות השיגור. נראה כי אחרי שהחברה התגברה על צירי הלידה והוכיחה כי הטכנולוגיה שלה עובדת היא יכולה להמשיך לשלבים הבאים. כיום יש לה משגרים (טילי פאלקון) וחללית מטען (דראגון) אשר תשמש בהמשך לטיסות מאוישות.

אך החזון של בעלי החברה כבר עכשיו הוא להגיע למאדים(!) לא פחות ולא יותר. כאשר הם כבר עובדים על טיסות קבועות לירח.

כיסים עמוקים ממימוש מיזמים טכנולוגיים וחוזים ממשלתיים בשווי מיליארדי דולרים מאפשרים לבעלי החברה לחלום על העתיד לבוא אך בואו לא נשכח שהחוזים הנוכחיים מסתיימים בשנת 2015 ותחנת החלל הבינלאומית צפוייה לסיים את שירותה בשנת 2020. כמו כן, לחברה ההזדמנות צרה בין הוצאת המעבורות לגמלאות בשנת 2010 לתחילת השירות של תוכנית קונסטליישן בחצי השני של העשור.

גם אם SpaceX תצליח להשתלט על שוק הטיסות לחלל במסלול נמוך, להוריד את עלויות ההובלה לתחנת החלל הבינלאומית, ואף להציע שירותים זולים ובטוחים יותר מהחלליות הרוסיות, הם לא יוכלו להתחרות עם הממשל האמריקאי על הטיסות לירח ולמאדים. ראשית, אין לחברה פרטית את התקציב לעשות זאת ושנית אין שם מספיק כסף שיחזיר את ההשקעה.

זה נחמד לחלום על היום בו נוכל לקפץ על בירח או לעשות סקי על האולימפוס במאדים, אך בפרספקטיבה היסטורית גם הנכדים שלנו יחלמו את אותם החלומות (ואני מאוד מקווה שאני טועה). להערכתי, מלבד מיליונרים בודדים שיוכלו להרשות לעצמם את התענוגות האלה, החזון אינו מיועד לקהל הרחב.

מנגד, אני מאוד אופטימי בנוגע לפיתוח של תעשיית התיירות בחלל במסלול נמוך סביב כדור הארץ ומיסחור טכנולוגיות לשווקים אזרחיים. מסתבר שיש ביקוש רב לתיירות בחלל וכבר כיום עשירי העולם משריינים מקומות לטיסות חלל בעלות של מיליוני דולרים. ישנן יוזמות להקמת מלונות חלל בהן יהנו האסטרונאוטים העשירים מחוויית חלל כמו אוכל משפורפרת ושירותים באפס כבידה. אולם מרבית האוכלוסייה יהנו מתעשיית החלל באופן עקיף. זליגת טכנולוגיות לשוק האזרחי ישפר את השירותים יומיומיים ויוריד את עלויות היצור בעזרת מכשירים מתקדמים ומדויקים יותר. כל שנותר לנו לעשות הוא להחל הצלחה

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

40 תגובות

  1. קנאה על מה? על להיות דחוס 14 שעות במטוס מלא זאטוטים מצווחים? לו הייתי גר בסקוטלנד הייתי בארץ כל שבועיים.

  2. יובל יקיר.

    בדרך כלל אנשים עוברים לפסים אישיים בדיון אקדמי בגלל שאין להם מה לאמר על מהות הדיון עצמו.

    (לא אתה כמובן – אנשים אחרים).

    אז הנה דעתי האישית על דבריך:

    אתה צודק ב100 אחוז בכל הערותיך ב

    https://www.hayadan.org.il/privatising-space-030612/#comment-343697

    מלבד הפרטים השוליים הבאים:

    1. "אתה בסך הכל משחק במספרים בלי להבין מהיכן הם באים"

    2. "העיסוק שבחרת לך הוא אקדמי טהור ובלתי רלװנטי לשום מציאות"

    3. "ההנחות שלך הן שגױות מיסודן."

    4. כמי אשר רק לפני שנה לא ידע מה זה CMBR

    חוץ מזה הכל נכון, או לפחות לא ניתן להפרכה, כי כל דבריך סובייקטיביים והם הבעת דעתך הפרטית , שזו זכותך החוקית למרות שאותו חוק אינו מחייב אותך לגבות את דבריך באיזו שהיא עובדה. (ע"ע מודל יובל -מקסוול).

    יאללה, בוא לא נחזור להיות צ'ילבות. אם יש לך משהו ענייני לאמר – אקשיב לך בשמחה.

  3. ישראל שפירא,
    יש לי הרבה יותר מאשר מושג ירוק. הסיבה לזה שאינני נכנס לדיון היא שאין לי כח להתמודד מול (…וכאן אני עלול למעוד בין המקשים ולעבור לפסים אישײם).
    טענתך על הסיבה לצבעו של הבית שגויה (נסתרת על ידי הדײר הנוכחי כבר כמעט 4 שנים), וכבדיחה היא לא מן המוצלחות (…וגם כאן אינני מוסיף, מן הסיבה דלעיל)

  4. הצבי ישראל…
    הריני להתנצל על הירידה לפסים אישײם בביקורת שהשמעתי. אני מאמין שהמסר נקלט והופנם ועל כן לא אוסיף עליה. בינתים אני עוקב אחר הדברים מרחוק בתקװה כנה שצבי יצליח היכן שחברנו ר.ח התײאש. אם וכאשר אחוש צורך להתערב, היה סמוך ובטוח כי כך אעשה.

  5. יובל.
    נו, אם כשל – אז כשל. אין מה לעשות.

    אבל עדיין אני סבור שאין לך מושג ירוק על מה אני מדבר, ואני בהחלט מוכן לסתום את פי הגדול והמטופש, לנצור את קולמוסי השחוק והעייף, לעבור לגמרי למצב האזנה ולשמוע את הסבריו המלומדים של המאסטרו.

    אולי כדאי שתעבור לחופשיות ותתחיל עם הגדרת הבעיה. לא התשובה – זה אני די משוכנע שיקשה עליך או על מישהו לפתור. (למזלי אין לי ספק שצבי למד ומבין פיזיקה, כך שאולי תבוא הישועה ממנו). ממך אצפה בשלב זה לעשות את המינימום: ה ג ד ר ת ה ב ע י ה.

    ואז אולי ניווכח מיהו זה שבסך הכל משחק במספרים בלי להבין מהיכן הם באים.

    אני מחכה.

    עדיין מחכה.

    מצפה.

    אולי זה מגיע?

    הנה, הנה..

    אני מחכה.

  6. אתה מוכן לעזור לי לכתוב את סיפור חײ? "יובל חײקין ובעײת תדמית חוסר האמינות".
    וברצינות, אתה בסך הכל משחק במספרים בלי להבין מהיכן הם באים. אני כבר לא מדבר על זה שהעיסוק שבחרת לך הוא אקדמי טהור ובלתי רלװנטי לשום מציאות. אני אומר שההנחות שלך הן שגױות מיסודן. הבעיה הפרטית שלי איתך היא שאתה יותר מדי "בולדוזר" לטעמי. כותב וכותב בלי לאפשר לקורא מרװח נשימה. אם היית משקיע בקריאת תגובות ולו רק קמצוץ דל מן המרץ שאתה מפיק בכתיבה, לבטח הײתי יושב איתך בשמחה לדסקס הכל מאלף ועד תו ועד מעל ומעבר.
    שלא תבין, חלילה, שאני בז לך ו/או לאינטלקט שלך. ההפך הגמור הוא הנכון. אני מקנא בך. ר.ח נותן לך את מלוא הקרדיט ואני מחרה מחזיק אחריו. למשל, כמי אשר רק לפני שנה לא ידע מה זה CMBR והיום מנגן על זה בעשר אצבעות, שמך חקוק בזהב בראש לוח השיש המוצב באולם המרכזי של היכל התהילה שלי. אבל, כאמור, כשל כח הַסַּבָּל (ותודה לדוד* שהדריך אותי בניקוד).

  7. אבי כנראה באמת חשף את פרצופי האמיתי ואת כמות השטויות שאני מפיק, זה ההסבר היחידי שאני מוצא לכך שכל תגובה שניה שלי מומתנת.

    SAFKAN, זה לא אני, זה פינק פלויד. בטענות נא לבוא לווטרס וגילמור. אני איתך ב100 אחוז, ירחנו לעומת זאת רק ב41.

    יובל, במקום לאמר "ממחזר בפעם המי-יודע-כמה סיפור משומש על ג'ק וג'יל ותעלומת התקצרות הזמן" אמור "אין לי מושג ירוק על מה מדבר ישראל". כך תשמע יותר אמין.

  8. SAFKAN, תודה. ברור שאתה צודק. אני לא נכנסתי לרמת הפירוט הזו היות שביקשתי להישאר פופולרי, אך ללא הועיל. י.ש חזר מהליכתו על המים ולא מצא לנכון להמשיך את חקר מחזור הירח (במקום זה הוא ממחזר בפעם המי-יודע-כמה סיפור משומש על ג'ק וג'יל ותעלומת התקצרות הזמן https://www.hayadan.org.il/free-speach-20100800/ ) 🙁

  9. ישראל

    לעניין הצפיה על הירח מכדור הארץ ("הצד האפל" וכו').

    א.
    במקום לאמר "הצד האפל של הירח" עדיף לאמר הצד הניסתר של הירח. (שהרי גם הצד הניסתר של הירח מואר על ידי השמש לכן אינו אפל).

    ב.
    התיאור של תנועת הירח והתצפיות עליו יותר מסובכים ממה שאמרת. מה שאמרת הוא רק קירוב ראשון. למעשה הצד הניסתר של הירח הוא רק 41 אחוז משטחו (אם תנועת נירח הייתה רק לפי הקירוב הראשון הצד הניסתר היה 50 אחוז משטח הירח). קירובים טובים יותר לתנועת הירח והתצפיות עליו מוזכרים בוויקיפדיה אנגלית תחת הכותרת LUNAR LIBRATION

    לא הייתה לי סבלנות לקרוא את הפרטים של LUNAR LIBRATION , מקריאה שיטחית יש לזה שלושה מרכיבים (מקווה שאני לא טועה בהרבה):
    ב1. סיבוב הירח סביב צירו מלווה בפרצסיה יחסית לציר הסיבוב שלו.
    ב2. מסלול הירח אינו מעגל אלא אליפסה.
    ב3. הצד ה"ניסתר" של הירח משתנה בהתאם לנקודת התצפית מכדור הארץ (השוליים של הצד הניסתר "זזים" במיקצת בהתאם לנקודת התצפית).

  10. יובל

    YES I DO? לא, לא, מדובר בהשבעה, לא בחתונה.

    התכוונתי לכך שבאופן מסורתי כל הנשיאים היו לבנים, פשוט עניין של ביטחון, צבעי הסוואה. אלמנטרי יובל יקירי.

    כשאובמה ומישל הגיעו לבית הלבן הבושים עשו איתם חפיפה "זה הבית הלבן, יש פה מדשאות, בריכה, 22 חדרים לנקות… מתי אתם מתחילים?".

  11. רציתי להוסיף עוד משהו ולתקן , = ככל שיש תאוצה ותקשורת = > מזה יגיעו ויגלו את הטכנולוגיות שיאפשרו יציאה לכוכבים במחירים סבירים , ואולי אפילו בלי בעיות בכלל ! (תארו לעצמכם מייצר אנרגיה יש מאין) !

  12. טוב אז קודם כל נשבר ליבי שוב אחרי שקראתי את הכתבה הזו…. אני מניח שבדורי לא נוכל לצאת לתיירות חלל (אולי כן) בכל מקרה החסכון של העשרים שנה האחרונות שלי לא יספיק לזה ..

    קצת עידוד : אז מה כן יהיה ? וובכן ככל שיותר אנשים נחשפים למדע וככל שהאינטרנט יותר נפוץ בעולם ומדענים מחליפים מידע בינהם על גילויים דרך האינטרנט – דבר שלקח פעם המון זמן קורה בזמן אמת ….. האינטרנט – מהירותו גודלת וככה גם האפשרות להעביר אינפורמציה רבת מידע (HD ועוד) ….. משהו מעודד נוסף : ככל שיש יותר אנשים בעולם (גידול האוכלוסיה) יש יותר כוח להרים עניינים כמו גילוי משאבים והשגתם ….

    עשירי העולם (TOP) ביותר כבר מחפשים ריגוש נוסף בחייהם ולכן תומכים בעניין של יציאה אל החלל ואל הכוכבים (מכל מיני בחינות)

    והעניין הכי משמח : עקב כל הנתונים הללו ועקב העובדה שהעניין בתאוצה ולא בהתקדמות יש סיכוי שעד 2020 יהיה מצב של תיירות חלל ואולי גם התיישבות על כוכבים גם לעשירים פחות …

    אם אנחנו עם הידע שלנו נעודד עוד אנשים לפתוח את ראשם למדע קידמנו ברמה אחת את העניין !
    אני בכל מקום שאני יכול כותב על מדע וטכנולוגיה ! ומקווה שעוד אנשים תמיד יפתחו דיון על הנושא !

    עכשיו האינטרנט במהירות של 100 מגה בישראל , מה יהיה ב 2015 ?

    בכל מקרה …. נקווה שיהיה טוב !

  13. Yes! I do

    טעות בידך. אורך היממה של הירח אינו זהה בדיוק לזמן הקפתו את הארץ. זאת, משום שבפרק הזמן שבין מולד למולד (יממת ירח) עשה הירח יותר מאשר הקפה שלימה. יממת הירח על פי השמש נמשכת, אכן, חודש עברי (ממוצע) שזה כ-29 ימי ארץ ומחצית היום. אולם יממת הירח על פי הארץ (הזמן שלוקח לכדור הארץ להשלים סיבוב סביב עצמו מנקודת מבטו של צופה הניצב על הירח) נמשכת מעט פחות, 27.23 ימים בערך.
    מתנצל בדיעבד על הניסוח הלא ברור. שײט נעים והיזהרו מן התמסחים

  14. יובל
    לאחרונה לא רק איתי אתה מסתבך.

    נקצר את סבלך: אורך היממה של הלבנה זהה בדיוק לזמן ההקפה שלו את כדה"א – תופעה מקובלת בירחים, אם כי לא בכולם.

    זו הסיבה לכך שהצד האפל תמיד כל כך אפל.

    אנחנו הולכים לאגם. כשאני חוזר אני רוצה תשובה לחלק השני של השאלה: למה הבית הלבן תמיד כל כך לבן?

    רמז: זה קשור לטקס ההשבעה של כל נשיא חדש.

  15. יובל
    התשובה לשאלתך על משך יממת הירח היא מחצית התשובה לחידה.

  16. וסתם צ'ובה, כי חֲבָלַל הזמן:
    במהלך 19 שנים ועוד גו"ח ועוד אדז"ט, שהם בין 6938 ל-6940 ימים (תלוי בפברוארים), משלים הירח 235 הקפות. עז חשקך לקפוץ מיד ולהגיד "אהה! 29.5319 ימים", ולא היא. מתבקש מספר אחר.

  17. נחמד אבל לא. הירח סובב על צירו, יש לו יממה, הוא גם סובב סביב כדה"א, אך צד ב' שלו שממה.
    כדה"א גם כן סובב על צירו, יש לו יממה, הוא גם סובב סביב השמש, ויש לו נשמה.

    מה ההבדל? למה אין לכדה"א צד אפל שאינו רואה אף פעם את השמש?

  18. יובל,
    כל אלמנט שאינו מסתובב סביב צירו ונע בתנועה ישרה (אם יש כאלה) יכיל צד שאינו רואה את כדור הארץ.

  19. ♫ יה ירח, יה ירח מה עשית?
    צא וחשב מהם צירי הסיבוב של הירח: סביב עצמו, סביב הארץ, סביב השמש, סביב מרכז הגלקסיה, סביב מרכז אשכול הגלקסיות…
    כנ"ל עם כוכב הלכת ארץ.
    סיבוב הירח סביב עצמו מתלכד עם סיבובו סביב הארץ. סיבוב כה"א סביב עצמו אינו מתואם עם הירח. אז מי סובב סביב יותר צירי סיבוב? מי היותר מרכזי?

  20. רגע, הירח לא מסתובב על צירו, לא? תמיד אותו הצד פונה אל כדור הארץ…

  21. מי מקיף את מי, הירח את הארץ או הארץ את הירח? מנקודת מבט של צופה העומד על הירח, כדור הארץ נמצא במסלול נייח בדיוק כמו שלװײני תקשורת נמצאים במסלולים נײחים סביב הארץ.

    ומי בעל הזברה? ומי שותה מים? ובאיזה בית גר הנורבגי?
    סנוב! שרלוק כבר שיחקת?

  22. עוד טריוויה:

    למה הצד האפל של הירח הוא תמיד כזה אפל? (הרי הירח מסתובב על צירו וסביב כדה"א, אז איך זה שלא רואים את הצד השני שלו אף פעם?).

    ולמה הבית הלבן הוא תמיד כזה לבן?

  23. שלום ר.ח,
    פינק פלויד מספרים על "הצד האפל של הירח" ואילו אני מתכװן לצד הירח שתמיד נסתר מכדור הארץ.
    תאורטית, אני לא מצליח לחשוב על עוד מקומות כאלה. חשבתי על מערה מתחת לאדמת כדור הארץ, אבל זה לא זה

  24. יובל ,

    תיאורטית יכולים להיות עוד מקומות כאלה כמו זה שאתה והפינק פלויד מכווונים אליו.

  25. מישהו, משהו!
    תאורטית, מכל מקום ומקום ביקום אפשר לראות כל מקום ומקום אחר. אבל יש מקום אחד ביקום אשר ממנו לעולם לא תוכל לראות את כדור הארץ…
    זה די טריװיאלי, אך אם תרצה קבל את זה כחידה.

  26. מה עלות השיגור של הקפסולה הפרטית הזו ביחס לעלות השיגור של מעבורת החלל ?

  27. לא יודע כמה זה ריאלי להקים מושבה על החלל. התנאים בירח קיצוניים מאוד.

    וגם כשמדברים על דברים כאלו כדאי לחזור לבסיס. ובבסיסס אין דבר כזה ההון של X. הדבר היחיד ששיך לX זה גופו, כל שאר הדברים "שייכים לו" מתוקף הסכמה חברתית מסוימת שיכולה להשתנות בין רגע. הסכמות אינן חוק טבע.

  28. שאלה לחשבונאים:
    האם ההון המשותף של מספר קטן של מיליארדרים, נגיד צוקרברג, גייטס, ברין ואולי עוד כמה, יש בו די כדי להקים מושבה על הירח שלנו?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן