הובלה בחלל – תעשייה חדשה בצמיחה

מי הם השחקנים שלוקחים חלק מרכזי בתעשיית ההובלה בחלל, אילו שחקנים יכנסו לשוק בשנים הקרובות ומה צופה העתיד

בעקבות הצמיחה של שוק החלל העולמי, מתפתחות תת-תעשיות של שירותי חלל נלווים כגון תדלוק לוויינים, הובלה בחלל, תיקונים במסלול ושירותים נוספים.

מרבית השירותים הם על הנייר בלבד, אך זה לא מונע ממשקיעים לשים על השולחן את מירב כספם כדי “להיות שם” כאשר הדרישה לשירותים אלה תיגדל. רבים יגידו שהם חולמים, אך גופי מחקר מדברים על מחזורים של מיליארדים בעשורים הקרובים לתעשיות חדשות אלה. יתרה מכך, אם נבחן את התחזיות לשוק החלל שניתנו בעשור הקודם ניווכח כי השוק עלה על רף הציפיות.

הובלה בחלל

האנושות צועדת בצעדי גדולים לעבר החלל, כבר כיום יש לנו צוותים שחיים בתחנת החלל הבינלאומית, ועל פי היעדים שהוצבו בשנים האחרונות נראה כי לא רחוק היום בו יהיו לנו בסיסים בירח ובמאדים. כדי לקיים את חלוצי החלל הללו יש לספק להם באופן שוטף מזון, שתייה, אוויר וציוד.

הצורך הזה, על פי עתידנים וחוקרי חלל, יסופק על ידי חלליות אספקה מיוחדות שכל תפקידן יהיה להעביר אספקה וציוד ליעדים בחלל.

הרוסים היו החלוצים בתחום

הרוסים היו הראשונים להבין כי שיגור חלליות מאוישות לצורך העברת אספקה היא פעולה יקרה ולא כדאית. חללית לא-מאוישת חד-פעמית תהיה חסכונית מאחר ולא נדרשת התקנה של מערכות קיום חיים, מערכות הגנה מחום וציוד המשמש לחזרה בטוחה לאטמוספרה.

בשנות ה-70 פותחו חלליות ה”פרוגרס” הבלתי-מאוישות שפעלו לצד חלליות הסויוז המאוישות. הפרוגרס הייתה חללית חד-פעמית שנשרפה באטמוספרה בתום השימוש. היא שירתה בהצלחה רבה את תחנות החלל הרוסיות לדורותיהן וכיום היא משרתת את תחנת החלל הבינלאומית, גם אחרי שצי מעבורות החלל האמריקאיות יצא לגמלאות, חלליות הפרוגרס ימשיכו בעבודתן.

אסון קולומביה גרם לעולם להבין כי זמנן של החלליות רובוטיות עוד לא עבר, והן יישארו איתנו עוד הרבה זמן. יחד עם זאת, הפרוגרס היא חללית שנבנתה לפני יותר מ-3 עשורים, כך שהיא לא תמיד עונה על הצרכים של ימינו. אומנם הפרוגרס עברה מספר שדרוגים, אך היא נשארה חללית מוגבלת ביכולותיה.

האירופאים נכנסו לתחום

האירופאים הגיעו להחלטה אסטרטגית לפתח ולבנות את חלליות המשא של הדור הבא – הן יהיו גדולות יותר ועצמאיות לחלוטין. ה-ATV (ר”ת Automated Transfer Vehicle) פותחו על ידי סוכנות החלל האירופאית לא רק כחלליות אספקה אלא הרבה מעבר.

חללית ה-ATV בעלת תא מדוחס המכיל אוויר בלחץ השורר בתחנת החלל הבינלאומית, כך שהיא יכולה לשמש כמעבדה והרחבה לתחנת החלל הבינלאומית ולא סתם חללית אספקה.

ה-ATV נבנתה בטכנולוגיות מתקדמות, יש לה מערכת שליטה ובקרה שמאפשרת לה להתמצא באופן אוטומטי בחלל, למצוא את מיקומה בחלל, לחשב נתיב מתאים, להגיע בכוחות עצמה ליעד ולבצע תמרוני מפגש ועגינה אוטומטיים בחלל ללא כל התערבות אנושית – כל זאת אודות למערכות לייזר המקנות דיוק חסר תקדים.

חללית ה-ATV הראשונה, אשר כונתה ” ז'ול וורן “, שוגרה במרץ 2008 ואין ספק שהיא מהווה קפיצת דרך מדרגה ראשונה בתחום ההובלה בחלל.

היפנים לא מאחרים לבוא

מסתבר שלא רק האירופאים רואים את העתיד בתחום, גם היפנים מעוניינים להיכנס לתחום ההובלה בחלל.

בדומה ל-ATV האירופאי, היפנים מפתחים את ה-HTV (ר”ת H2 Transfer Vehicle), חלליות משא שיספקו ציוד ואספקה לתחנת החלל הבינלאומית. השיגור הראשון של ה-HTV אמור להתבצע בקיץ 2009.

תוכנית החלל היפנית נמצאת בקשר הדוק עם התעשייה המקומית, כך למשל באפריל 2007 הופרטו משגרי ה-H2A והם נרכשו על ידי ” מיצובישי תעשיות כבדות בע”מ “. שיתוף חברות מקומיות מאפשר למדינה למנף את הידע הטכנולוגי, לקדם את המגזר הפרטי ולהכניס לשווק את הפתרונות היפניים בתחום החלל. כבר כיום מיצובישי משווקת את ה-HTV כשירות הזמין לכל המרבה במחיר.

יוזמות פרטיות

קיימות מספר יוזמות פרטיות לבניית חלליות משא. הפרויקט היותר מבטיח הוא “דרגון” של SpaceX. בכוונת החברה לבנות חללית להובלת מטען ואנשים. החללית מבוססת על תא ללא לחץ-אוויר להובלת מטענים ותא מדוחס עם לחץ-אוויר להובלת אנשים ומטענים.

בשנת 2009 יערכו 2 טיסות מבחן בנות 5 שעות כל אחת ובשנת 2010 תשוגר חללית משא לתחנת החלל הבינלאומית במשימה בת 3 ימים.

עתיד ההובלה בחלל

כיום, חלליות הפרוגרס מבצעות 4 שיגורים בשנה והן נחשבות לסוס עבודה שלא יורד מהבמה בזמן הקרוב. ה-ATV האירופי הראשון (ז'ול וורן) הוכיח את עצמו אך סוכנות החלל האירופאית מתכננת לשגר רק חללית אחת בשנה וליצר לא יותר מ-7 חלליות. מאחר והחלליות היפנית והיוזמות הפרטיות עוד בשלבי פיתוח, נראה כי הרוסים ימשיכו לשגר את הפרוגרס עוד הרבה זמן.

האמריקאים הצהירו כי הם מעוניינים לבחון את יכולת האדם לחיות בכוכבי לכת אחרים, אך שיוון שהטיסה למאדים רחוקה מדי, השינויים הראשונים יבוצעו בבסיס חדש על הירח שיאוכלס באופן קבוע, בדומה לתחנת החלל הבינלאומית. מימוש התוכנית משמע חוזים בשווי מיליוני דולרים לחברות שיספקו שירותי הובלה של ציוד ואספקה לכיוון הירח.

כבר היום מושקעים מיליארדי דולרים בתחזוקת תחנת החלל הבינלאומית, במידה ויתווסף בסיס מאויש על הירח כנראה יצוצו יוזמות נוספות שירצו לקחת חלק בחגיגה החלל האנושית.