החברות הפרטיות תשגרנה ביחד 20 חלליות בלתי מאוישות ועל כל אחת מהן לפחות 20 טונות מטען לתחנת החלל, לאחר השבתת המעבורות
שתי חברות סטארט-אפ העוסקות בתחום השיגורים המסחריים לחלל זכו בחוזים של נאס”א לאספקת שירות אספקה לתחנת החלל הבינלואמית. SpaceX, המוכרת גם בשם Space Exploration Technologies זכתה בחוזה בסך 1.6 מיליארד דולר ואילו אורביטל סיינסס בעמ מדולס, וירג'יניה זכתה בחוזה בשווי 1.9 מיליארד דולר.
נאס”א הזמינה 12 טיסות מחברת SpaceX ושמונה מאורביטל. בסימפוזיון הבינלאומי לטיסות חלל אישיות ומסחריות, אמרה סגנית נשיא לשיווק ותקשורת בחברת SpaceX, דיאן מארפי כי החברה, שנוסדה לפני שש שנים מתכננת לשגר מטען לתחנת החלל כבר ב-2009.
נכון לעכשיו, החוזה כאמור הוא לטיסות מטען בלתי מאוישות. ואולם קפסולת דראגון של SpaceXs והמשגר פאלקון 9 מדורגים כמתאימים לשיגורים מאוישים ולפי התכנון הם יוכלו להעלות צוות של עד שבעה אנשים לתחנת החלל. הדראגון יכול לשמש גם כחללית מילוט. אם יצליחו שתי החברות להעלות אספקה לתחנה, זו יכולה להיות הדרך לפתרון פוטנציאלי לפער בין הוצאת המעבורות לגמלאות ב-2010 ובין תחילת השירות של תוכנית קונסטליישן, בתקווה שהדבר יתרחש ב-2015.
צוות SpaceX גאה בכך שנבחר בידי נאס”א כזוכה בחוזה שירות אספקה לתחנת החלל” אמר אילון מוסק, מנכ”ל ו-CTO של חברת SpaceX. “זו הזדמנות נפלאה, בהינתן הקרבה במהרה של השבתת המעבורות והצרכים העתידיים המשמעותיים של תחנת החלל. הדבר גם מדגיש את הצלחת תוכנית COTS של נאס”א שפתחה תקופה חדשה עבור טיסות החלל המסחריות של ארה”ב.
“אנו מאוד מעריכים את האמון של נאס”א בנתנה לנו הזדמנות לספק שירותי מטען מסחריים אל תחנת החלל וממנה, החל מטיסת ההדגמה שלנו המתוכננת לשלהי 2010, אמר דייויד תומפסון, יו”ר ומנכל אורביטל. “תוכנית ה-CRS תשמש כהדגמה לסוג השירות המסחרי שחברות החלל הפרטיות בארה”ב יכולות להציע לנאס”א, ואיפשר לסוכנות החלל להקצות שיעור גבוה יותר של משאביה לאתגרי טיסות החלל המאוישות, חקר החלל העמוק ומחקר מדעי של כוכבי הלכת והיקום שבו אנו חיים”. אמר. אורביטל תשתמש ברכב חלל המכונה סיגנוס להעברת המטענים והם ישוגרו על גבי טיל טאורוס שגם אותו פיתחה החברה.
שני החוזים שהיתרון לנאס”א היא כי עלותם עבורה ידועה מראש וכי החברות נוטלות את הסיכונים, יחלו ב-1 בינואר 2009. החוזים בתוקף עד 31 בדצמבר 2016. החוזה דורש כי בכל שיגור ניתן יהיה להעלות לפחות 20 טונות ציוד לתחנה. החוזה גם מאפשר לנאס”א לדרוש שירותים לא סטנדרטיים כדי לתמוך באספקה לתחנה לרבות ניתוח כלכלי ומשימות מיוחדות כאשר הממשלה תראה אותן כנחוצות.
נאס”א קבעה נקודות דרך לבחינת החוזים כדי לעקוב אחר התקדמות מתן השירות. השווי המרבי של כל חוזה הוא כ-3.1-3.5 מיליארד דולר. הסכמים אלה יאפשרו לנאס”א להעלות מטען לתחנת החלל לאחר השבתת המעבורות.
9 תגובות
אני מאד מיתענינת בנושא החלל ואי פעם רציתי לנסוע לשם ולראות את היקום ולחקור את כל מה שנמצא בתוך החלל
פשוט חשבתי (עד עכשיו) שהחברה שבנתה את ספייסשיפ-1 היא החברה הפרטית המובילה בעולם בתחום השיגורים לחלל במימון לא ממשלתי ולכן ציפיתי שנאס"א יבחרו בהם לעזרה, ולא בחברות עלומות שם שמעולם לא שמעתי עליהן קודם.
מה לא מסתדר, הן עוסקות בטיסות לא מאוישות לעומת סקיילד קומפוזיט שבונה חללית מאוישת.
אני לא מבין, אם לשתי החברות האלו יש יכולות טובות יותר מהחברה שבנתה אז ספייסשיפ ו, 2, אז מדוע לא שמענו עליהן עד עכשיו? ומדוע הן לא זכו בפרס ה X-Price אלא דווקא החברה שבנתה את ספייסשיפ-1 ? משהו כאן לא מסתדר לי.
אז שיוסיפו פלופלור מה הבעיה 🙂
ובכלל זה צעד נכון ונבון. אם עסקי החלל יעברו למגזר העסקי
העניין יתחיל לצבור תאוצה. חברות עסקיות מטבען מנסות למנף
יכולות ולמקסם תועלות באופן יצירתי יותר בסדרי גודל מארגונים ממשלתיים.
נראה..
כן, כי ספייסשיפ 2 – החללית המסחרית של סקיילד קומפוזיט מגיעה רק עד גובה של 100-120 קילומטר ומייד יורדת בחזרה לעומת זאת, תחנת החלל נמצאת במסלו גבוה בהרבה כ-500 קילומטר. כדי להגיע לשם צריך יכולת מסלולית ולא תת מסלולית כפי שיש לספייסשיפ 2
מישהו יכול להסביר מדוע לא בחרו בחברה שבנתה בזמנו את SpaceShipOne ?
מישהו יכול להסביר מדוע לא בחרו בחברה הזו ?
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=441629&contrassID=1
מה ההבדל בין 2 החברות? למה 12 טיסות של spaceX עולות פחות מ-8 טיסות של החברה המתחרה?