כך עולה ממסיבת עיתונאים שהקתיימה בת”א לקראת השיגור
מנכ”ל סוכנות החלל הישראלית, אבי הר-אבן ארח ביום שלישי, 7/1/2003 מסיבת עיתונאים שאמורה להיות האחרונה לקראת השיגור של המעבורת קולומביה ועליה האסטרונאוט הישראלי אילן רמון.
במסיבת העיתונאים פרטו פרופ' זאב לוין – מצוות המדענים האחראים על הנושא, רב סרן מ' מחיל האוויר והר-אבן את הפרטים המעודכנים הקשורים לנושא.
בנפרד, התראיין פרופ' אלי גנור, חבר הצוות לאתר הידען ומסר כי הסיכוי לסופות אבק מעל הים התיכון בינואר הוא לא גבוה ולפיכך נוספו כמעט ברגע האחרון עוד שתי תצפיות שניתן לבצע עם אותו הציוד – על יערות העד בברזיל וניסוי אוקיאנוגרפי.
פרופ זאב לוין מהחוג לגיאופיסיקה באוני' ת”א ואחד החוקרים הראשיים בפרויקט מיידקס. אמר כי העדיפות של הניסוי הישראלי המכונה מיידקס על המעבורת היא גבוהה מאוד. “הניסוי שלנו קובע הרבה מאוד מהפרמטרים של השיגור – האורינטציה של המעבורת בזמנים שונים.
נאס”א אפילו נענתה לדרישתנו כי המעבורת תכוון כך שהים התיכון ייראה ממנה במלואו מספר רב ביותר של פעמים. מסלולה של המעבורת נקבע לקו רוחב של 39 מעלות.
התוכנית המדעית שלנו מורכבת מארבעה ניסויים. בתחילה סברנו שהאסטרונאוט יביא מצלמה, יציץ מהחלון ויצלם. עם הזמן המערכת נהיתה מורכבת. אילן רמון אפילו לא מגיע למצלמה. היא נמצאת בחוץ ומכיוון שהוא לא יכול לצאת מהתא, כל השליטה נעשית בצורה אלקטרונית.
הכוונה היתה לבצע מדידות של חלקיקים באמוספירה. בגלל שיש לנו נסיון עם אבק לא רק משום שאנחנו מנקים אבק מהשולחנות… אנחנו חוקרים את האבק הרבה שנים. יודעים הרבה על ההשפעות של האבק על תהליכים אטמוספירייםם כמו למשל התפתחות גשם ועננים.
גילינו שיש התפתחויות עם חלקיקי האבק מרגע שהם יוצאים מאפריקה ועד שהם מגיעים אלינו.
התופעה נמצאת בחזית המחקר העולמית והתרומה שלנו תהיה חשובה. האבק מכסה חלק גדול מכדור הארץ- מאפריקה לאירופה ולמזרח התיכון מצד אחד ולכיוון ארה”ב ולדרום אמריקה.
ב-2001 עברה סופה מסין, עברה את כל האוקיאנוס השקט ותוך שבועים הגיעה לקולורדו. זו כמות אדירה שמכילה 50 אחוז מסך כל החלקיקים שאנחנו מגלים באוויר. יש לאבק חשיבות להבנת האקלים. גם האיגדו הבינלאומי שמטפל בנושא אבק הגדיר את הנושא של האינטרקציה של החלקיקים עם העננים כלא מובנת.
מטרתו של המחקר הראשון היא איפוא לבדוק מה קורה עם סופות האבק. אבל מכיוון שהחשש שלא תהיה בדיוק סופת אבק כיוונו את הניסוי גם לאוקיאנוס האטלנטי – ממזרח אפריקה לארה”ב.
החלטנו שבנוסף למעבורת שמביטה מלמעלה ננסה לכייל את מה שהמעבורת אמורה לראות מלמעלה על ידי ניסוי ממטוס שיטוס מעל מזרח הים התיכון.
המטוס הוא ישראלי, מכיל מכשור רב הכולל מדידות גודל, הרכב, קרינה, את מיקום המטוס. נטוס עם המטוס בכמה גבהים בערך באותו איזור שבו תטוס המעבורת. נכוון את שעת ההמראה של המטוס כך שנגיע לגובה הרב ביותר מתחת למעבורת, כדי שהמעבורת תדגום את אותו נפח אוויר שהמטוס בודק.
את הציוד אנחנו מעלים ומרכיבים תוך שעתיים על המטוס.
אחד הדברים החשובים לזכור הוא שלנאס”א יש 2 לווינים שגם מודדים אבק – טרה ו-TOMS.
הרעיון הוא שאנחנו ננסה לעזור להם בכיול שני הלווינים גם יחד. הם טסים בחלל – לא באותה נקודה בו זמנית ולא באותן זויות. הרעיון של מיידקס היה להכניס לאותה מצלמה את אורכי הגל של שני הלווינים גם יחד. על ידי כך אפשר לכייל יותר טוב את שני הלווינים שנמצאים בחלל. זו מטרה משנית של אותו ניסוי.
אנחנו גם הבנו מראש שהסיכוי להרבה אבק בתקופות שונות של השנה לא גבוה, ולפכיך הוחלט להרחיב את מספר הניסויים והגדלנו בעוד שלושה ניסויים.
הראשון שלפי דעתי הוא הכי מעניין כי ההתלהבות של העולם מאוד גדולה הוא המעקב אחר ספרייטס – שדונים. זו תופעה שנתגלתה במקרה בשנת 1989 בארה”ב. פשוט כיילו עוד מצלמה – שהמטרה שלה היתה אסטרונומית. כשחזרו למעבדה והקרינו ראו את האורות המשונים בגבהים גבוהים בהרבה מסופות ברקים. עם הזמן הרבה חוקרים נכנסו לנושא. גם מתוכם שניים בנגב.
מן החלל צולמו השדונים על ידי מצלמה רגילה. אף פעם לא נעשו צילומים כאלה באורכי גל רבים.
ההתלהבות בנושא הזה על ידי קבוצות חוקרים בעולם היא אדירה. מעל עשרים חוקרים מעשר מדינות יעקבו בו זמנית מתחנות קרקע ברחבי כדור הארץ.”
ב סרן מ. מענף מערכות חלל וללווינות בחיל האוויר. אמר כי חיל האוויר מתגייס להצלחת הניסויכחלק מהחיבור של חיל האוויר והחלל. הפרויקט הוא אחד מהצעדים שחיל האוויר נקט כדי לצאת לחלל. עיקר הפרויקט הוא צילום אירוסולים על ידי מצלמה מולטיספקטרלית.
מספר מילים על מעבורת החלל – הוחל בשיגור ב81, 300 מיליון דולר לטיסה, משקל 80 טון ואלפיים טון דלק.
משקל הרמה 25 טון.
אלפי עובדים על כל טיסה. היבט טכני, מבצעי, אקדמי כדי שנצליח בזמן המוגבל שיש לנו בחלל להשיג את כל המטרות. ההקפדה של נאס”א והירידה שהם לפרטים בכל תג ותג לכל אורך הדרך.
תהליך שיגור המעבורת אורך שמונה דקות ומיד אחר כך היא בגובה של 270 קילומטר ועושה תמרוני שינוי כיוון עד זמן החזרה. זהו תהליך אוטומטי. הטייסים יתערבו רק במקרה של תקלה.
כאשר הגענו לארה”ב לתת תדריך לאסטרונאוטים על הניסוי הם התלהבו. הניסוי שלנו הרבה יותר מורכב ולכן הוא מאוד מענין. הוא משלב צפיה החוצה והפעלת המערכת בזמן אמיתי. חוץ מלורל, כל האסטרונאוטים ישתתפו בניסוי.
בספייס האב כל הניסויים שאמורים לטפל בתחום המיקרוגרביטי.
הגשר ועליו הניסוי שלנו כולל גם ניסויים אחרים בחישה מרחוק – קבוע השמש ותקשורת. המעבורת מגיעה אל מעל סופת האבק כאשר המסלול שלה מביא אותה לשם. האסטרונאוט יכול לכוון את המצלמה ימינה ושמאלה. יש לו שתי מצלמות אחת מדויקת והשניה מצלמת וידאו רגילה.
האינפורמציה מועברת למטה במיידי כדי לנתח אותה לקראת הפעם הבאה. אנחנו צריכים לקבל תחזית מזג אוויר בזמן אמתי אם תהיה סופת אבק או לא. אחר כך אנחנו צריכים לאשר את מסלול הטיסה של המטוס תוך תאום עם שדות תעופה ומנהלי אוויר, לדעת מהם תנאי התאורה, לכוון את העבורת כדי שתוכל לפנות לאותו איזור.
בנוסף, אנחנו צריכים לקבל עוד הרבה נתונים נוספים כמו למשל יום ולילה, מסלול המעבורת, האיזורים שהם אזורי עניין – יש לנו 2 כאלה – במערב אפריקה ובמזה”ת ולווינים נוספים. כל הנתונים צריכים להיבדק לכל מסלול בנפרד וגם שהכל יתאים.
הזמן של האסטרונאוט מתוכנן עד להפרדה של 5 דקות.
במהלך הטיסה נפעיל שני אתרי אינטרנט עם עדכונים שוטפים אתר חיל האוויר WWW.IAF.ORG.IL ואתר אוניברסיטת תל אביב WWW.TAU.AC.IL
נדאג לעדכונים שוטפים – עם תמונות ודיווחים.
מנכ”ל סוכנות החלל הישראלית אבי הר אבן, אמר בתשובה לשאלות עיתונאים כי הפרויקט נמשך חמש שנים במדינת ישראל הושקעות קרבו ל2 מיליון דולר ממקורות שונים – מרבית הכסף לא הגיעה מסל”ה.
“זה לא שממשלת ישראל הקצתה חבילה לתחום החלל ולהחליט מה עושים. זה גם לא היה חלופות ללביא. המקרה היה – התחלנו פרויקט ואחר כך 'שנוררנו' ממקורות ממלכתיים כספים. הרבה גופים נענו לכך מטעמים מדעיים או ציוניים. עובדה שהפרויקט זכה לשיתוף פעולה מכל העולם מהמזרח הרחוק, אפריקה, אירופה. המון ארצות הצטרפו.
וזו גם גאווה לאומית: סין עושה מאמצים לשגר אדם לחלל.
לא צריך להגיד מה ההשלכות על הכנולוגיה ועל התדמית של המדינה ועל נכונות של אנשים לקנות הייטק ממדינה שעושה ניוסיים בחלל. הכסף הלך לרכישת המצלמה ולמשכורות לחוקרים. לשם השוואה נאס”א מוציאה 12 מיליון דולר להכשרת אסטרונאוט מסוגו של רמון (מומחה מטען).
בתשובה לשאלה מדוע נבחר דווקא איש חיל האוויר, אמר הר-אבן: כשקיבלנו את האישור מסתבר שרשימת הקריטריונים של נאס”א למיון היא מאוד קשה. התקציב השנתי שלנו זה מספר דקות מהתקציב השנתי של נאס”א. לא היתה לנו אפשרות להתתיל למיין. פנינו לחיל האוויר. יש לו מאגר עצום של אנשים שעומדים ברוב הקריטריונים של נאס”א. העלות של השהות שלו היא תרומת מערכת הבטחון.
עוד פרטים ממסיבת העיתונאים מוסר הכתב המדעי של מעריב, אלכס דורון שנכח אף הוא באירוע
המצוד אחר האבק והברק
אלה ארבעה הניסויים “מיידקס” – לחקר חלקיקי האבק בים התיכון המדעיים שתוכננו בישראל, אותם יבצע אל”מ אילן רמון בטיסתו בחלל
אלכס דורון
ארבעה ניסויים מדעיים ישראלים, אמור לבצע אל”מ אילן רמון, ב-16 ימי שהותו בחלל, במעבורת “קולומביה”. המראתה נקבעה ליום חמישי הקרוב, 16 בינואר.
בסך הכל נועדו לשבעה האסטרונאוטים במעבורת 80 ניסויים שונים. בעדיפות עליונה, כרגיל, יהיו הניסויים הביולוגיים-רפואיים עבור נאס”א וקשורים בהתנהגות הגוף בתנאי חוסר-כבידה. כן ייערכו ניסויים בדלקים, חישה מרחוק, תקשורת.
הניסויים הישראליים זכו לעדיפות ראשונה על אחרים, ביניהם גם יפניים (התנהגות/גידול קורי-עכביש בחלל). הניסויים הישראליים, עבור אוניברסיטת תל-אביב, יהיו:
* מדידה ותצפית בחלקיקי האבק שבאטמוספירה.
* תצפיות ב”שדונים” – הבזקי-אור מסתוריים, “ספרייטס”, המופיעים מעל סופות-ברקים, 90-20 ק”מ מעל כדור הארץ.
* מדידות ב”ראות אלכסונית” מהחלל, של מטרות על הארץ.
* מדידת החזר קרינת השמש מפני הים, לחלל.
בנוסף יפקח רמון על ניסוי-תלמידים בגידול גבישים צבעוניים בחלל (נטיית הצמיחה שלהם, כלפי מעלה), שנעשה בפיקוח מדען הטכניון.
המחקרים בחלקיקי האבק ובהבזקי האור, ייעשו במקביל מהחלל – באמצעות ציוד מיוחד ושתי מצלמות מולטי-ספקטרליות הפועלות בכמה אורכי-גל – ובו-בעת ממטוס-מחקר דו-מנועי בגיחותיו מעל הים התיכון, תוך סינכרון עם המעבורת, כשתעבור מעל (270 ק”מ מכדור הארץ) אותו אזור. המדידות וצילומים מהחלל יושוו עם אלו שייאספו מהמטוס ועם נתונים משני לוייני-מחקר אמריקנים. כך יצטבר מיידע עשיר מזויות רבות.
המחקר בחלקיקי האבק (מהווים כ-%50%-40 מהרכב האויר) יספק יתר-הבנה בדבר השפעתם על האקלים ומזג האויר (עננים, כמויות הגשמים); תפוצה והתפשטות נגיפים ומחלות נשימה; ההשפעה על הפלנקטון ושוניות האלמוגים. סופות האבק, שמוצאן במרכז סהרה משפיעות על מזג-האויר באזורנו, אבל גם על מזרח ארה”ב ועל התחממות כדור-הארץ. נתגלה שבאינטראקציה עם האטמוספירה משתנה הרכבם הכימי. לא ברור מדוע. בניסוי ימדד ההרכב, הגודל והשפעת החלקיקים על הקרינה, גם מההיבט האופטי.
מאחר שסיכוי לסופות-אבק “רציניות” בינואר, קטן, יבוצעו בטיסה גם תצפיות ב”שדונים”. התופעה נתגלתה ב-,1989 במקרה. אלו הבזקי-אור צבעוניים מוזרים, מעל עננים וסופות ברקים. בכל רגע נתון “מגיחים” 2000 הבזקים כאלה, 100 בשניה.
צילומי ההבזקים מהמעבורת יושוו עם נתונים מתחנות מדידה אלקטרומגנטיות קרקעיות, בנגב.
הניסוי העוסק ב”ראות האלכסונית” יבוצע בידי צוות המעבורת כולו כשיביט מהחלון, על-פי לוח-זמנים שנקבע, יזהה 15 מטרות על הארץ (אגם, אי, מיפרץ) ובאמצעות חישובים לגבי הנקודה שבה ניצפתה כל מטרה לראשונה ועד שנעלמה מהעין, תיבנה תיאוריה בנושא החדשני.
כן ימדד החזר קרינת השמש (והירח, בלילה) מפני-הים והנתונים מהחלל יושוו לאלו שיאסוף המטוס הקטן בטיסתו בגובה 40-30 מטר בלבד מפני הים.
“הרבה דוקטורטים ייכתבו על סמך הניסויים הללו”, אומרים באוניברסיטת ת”א.
