סיקור מקיף

עצים שימושיים באפריקה

רבים ומגוונים עצים נושאי פירות אכילים וטעימים שמקורם באפריקה, חלק גדול מהם אנו מכירים ומוקירים גם במחוזותינו. אליהם מצטרפים עצים רבים אחרים בעלי תכונות שונות ומגוונות להם מיחסים יושבי היבשת השחורה חשיבות רבה, ולהם שימושים רבים, אנסה לסקור כמה מהבולטים שביניהם

Adonsonia Digitata
העץ הראשון בשורה הבולט ואולי גם המרשים הוא כמובן הבאובב
אלא שלוהקדשנו מאמר שלם ולכן נשאירו במקומו המכובד. י

Kigelia Arfricana
לא לפי סדר חשיבות אבל בהחלט בולט בשטח הוא עץ הנקניק
שמו העממי בשל פירותיו הנראים כנקניק
ואילו השם המדעי הוא עוות שמו העממי במוזמביק , שפירושו עליית הכבשה
באפריקה הדרומית נקרא
Kazangula
הערבים קראו לו "אבי השק" (אבו גוניא) בגלל פירותיו,
.העץ גודל לגובה 20 מטר
, עליו הגדולים ירוקים כל השנה, פרחים גדולים שפורחים אחרי הגשמים, בצבע אדום-ארגמן וריחם מזכיר בשר רקוב, ואכן מאביקו העיקרי הוא זבוב בשר. הפירות שנתנו לו את שמו מגיעים למשקל 15 ק"ג, ואכן נראים כמו נקניק ענק
לאורך 50 ס"מ
בטבע אין העץ אהוד במיוחד כספק מזון ובכל זאת מרכז סביבו פעילות רבה. עליו הצעירים נאכלים ע"י פילים, ג'ירפים, קודו, גונונים קוטפים ואוכלים את הפרחים, עטלפים מוצצים מהפרחים בלילה (ועוזרים בהאבקה), זבדים ודרבנים אוספים ואוכלים את הפרחים שנשרו.
למרות המסורת לפיה פירות העץ רעילים נראו בבונים שאוכלים את קליפת הפרי ופילים שאוכלים את כולו, בתצפית מוזרה מלואנדה (זמביה) מדווח על היפופוטמים שעושים דרך ארוכה רק כדי למצוא את פירות העץ ולאוכלו. עבור האדם חשיבות רבה לקיגליה: גזעו שבתנאים טובים מתפצל בגובה 6מטר ,
עמיד בפני חרקים וקל יחסית ולכן מתאים לגילוף דוגיות מקורו
makoro
ענפי העץ משמשים למשוטים ולתרנים.
ע"י הרתחת הפירות במים מתקבלת עיסה אדומה המשמשת כצבע. הפירות היבשים משמשים כחומר בעירה והסקה. למרות "פרסומו" כרעיל, בעיתות מצוקה נאכלים הזרעים אחרי קליה ובישול.

במזרח ובמערב אפריקה משמשים הפירות הירוקים כתססים בתעשיית, הבירה הביתית. בזמביה נכתשים הפרות יחד עם קליפת העץ ואחרי הוספת מים ודבש מותססת התערובת והתוצאה היא ליקר חריף מאד. באפריקה הדרומית משמשת תערובת של הפרי וקליפת הגזע מבושלת במים כממריץ הקאה. במערב אפריקה משתמשים רופאים כפריים בתערובת דומה לרפוי כיבים (חיצוניים ופנימיים), עגבת וכן לריפוי דלקות פרקים. תליית הפרי בבית "מבטיחה" מניעת נזקי סערות, שפשוף הפרי בגוף התינוק מחזקו ומבריאו (את התינוק), שפשוף הפרי בשדי מנקת מגביר את שפיעת חלבה.
לאחרונה מיוצרת תמצית מהפרי ומקליפת העץ במפעל לתרופות וקוסמטיקה
בדרא"פ, בתוספת שמנים ארומטים מתקבל תחליב שנמכר
והמשמש לטיפול בבעיות עור כמו: Kigelia תחת השם קיגליה
מלנומה קלה, פסורייזיס אגזמות, שינויי צבע העור (דיספיגמנטציה) ועוד. כך שוב מסתבר כי מסורת מקומית שואבת מעובדות ולכן ניתן וכדאי להשתית עליה פיתוחים חדשניים.

Melanoxylon Dalbergia- Ebony
הבנה
אולי השם המוכר שבין עצי הסרק, בגלל תפוצת הפסלים והדמויות המגולפות
הנמכרים בכל פינה במזרח אפריקה, העץ ירוק עד בעל פרחים לבנים פירות אדומים גדל באזורים משוונים (וגשומים) י
7 מגיע לגובה של כ מטר
אחרי כ 60 שנה כלומר גדל לאט,
מדרום אתיופיה עד מוזמביק Muombo עץ טיפוסי ל"חורש המיומבו: – במורדות בהרים ובמישורים גבוהים וגשומים, אבל בגלל הביקוש הרב מחד והתפתחותו האיטית מאידה, נכרת והושמד כמעט לחלוטין ברוב אזורי תפוצתו, והיום ניתן למצוא עצים רבים רק בטנזניה. הכחדת ההבנה בשל פרסומו והתאמתו לביקושים ולמטרות שונות: ידוע ומיוחד בצבע השחור מבריק של ליבת הגזע ובקשיותו הרבה מה שעושה אותו מבוקש עבור פריטי ריהוט יוקרתיים, פסלים ובעיקר עבור כלי נשיפה כמו : קלרנית, אבוב, חמת-חלילים, ומכאן כינויו בקרב הסוחרים – "עץ המוזיקה" ובגלל איכותו המיוחדת ו"התאמתו" לגילוף נוצרו שתי אוכלוסיות גלפים ידועות ומפורסמות במיומנות המיוחדת הדרושה לגילוף ההבנה;
אוכלוסיה אחת היא בני האקמבה בקניה כ20,000
השניה הם גלפי העץ משבט המקונדה בטנזניה 60.000כ
mpingoבמזרח אפריקה ניקרא העץ
,, שתי אוכלסיות אלה, מתקימות (כמעט בלעדית) מגילוף ומכירת פסלים לתיירים.
ההערכה היא שכיום יש בטנזניה כ – מיליון עצים מהם כשש-מאות אלף בגודל מתאים לכריתה , בקצב הניצול הנוכחית יוכחדו לחלוטי עצי ההבנה
תוך 30 שנה
. כדי להציל את העץ מהכחדה מחד ומאידך לא לפגוע בפרנסת גלפי העץ, מנסים ארגוני שימור להחליף את חומר הגלם לגילוף בעצים אחרים נפוצים יותר, כמו : מנגו, גריווילאה, ז'קרנדה רובם ככולם עצים גדלים מהר ובהצלחה באזורים נרחבים, ואיכותם טובה כתחליף להבנה. בד בבד עם נסיונות ההחלפה מתקימים מיזמי שתילה מחודשת של עצי הבנה בנסיון שמירה על הקיים.

Acacia nigrescenc
. אחת האפשרויות להצלת ההבנה מהכחדה היא השימוש
ב שיטה שחורה
מבין כ 70 מיני שיטה המכסים אזורים נרחבים באפריקה צומחת שיטה זו בקירבה ל נחלים ומעינות, (טיפוסית יותר לאזורים הדרומיים), יתרונה הוא בדמיון הגדול של ליבת הגזע להבנה: ליבה שחורה, כבדה וקשה, תכונות שבגללן גם גלפים רבים אינם יודעים כי בידם שיטה, פעם טיילתי כשבידי מקטע שנוסר (לעיני) מענף שיטה שחורה, בכל מקום שהראתי את המקטע לגלפים ושאלתי ענו לי כי זה – הבנה . למינים רבים של שיטה עץ קשה מאד
עד כדי כך שבתחילת המאה התשעשרה, יצרו מליבת הגזע חלקי חילוף למנועי קטרים,(באפריקה הדרומית). בגלל צפיפות (משקל סגולי) גבוהה נחשבים רבים ממיני השיטה ל"מושכי ברקים " ולכן מומלץ לא לחנות בצילם בעת סערה. אפר מעץ שניפגע ע"י ברק מעורב עם שומן עיזים משמש קמע חזק להגנה נגד אויבים בעימותים מילוליים. במקומות רבים (יובשניים) מהווים עצי השיטה את מקור המזון החשוב ביותר בשטח (לאוכלי ירק). מהיותו נפוץ ומצוי משמש עץ השיטה כספק הזמין ביותר לחומר' בניה ובעירה.
רופאים כפריים מתיחסים אל עץ השיטה כ "ארון תרופות" כאשר התערובת הנפוצה ביותר היא קליפת גזע וקטע שורש מבושלים. העיסה טובה לריפוי: שיטפי דם, שלשול, הקאות, התקררות,זיבה. דלקת אזניים מרפאים ע"י אבקה מכתישת התרמילים (פירות) כאב ראש חולף אחרי שימוש בגזע שרוף וכתוש. לעיסת (בפה) עלים ובישולם עם קוצים כתושים משמש כתרופה למניעת גרוד הנגרם מעקיצת חרקים. מיצוי של אותה עיסה (ע"י יבוש) משמש כ"נסיוב" להכשת נחשים
כנראה שעיקר הסגולות מיוחסות לשיטה בגלל ריכוז גבוה של טנין, אותו חומר גלם שעשה את קליפות גזע השיטה ליסוד קבוע בתהליך
צביעה, אריגים, גוף, כלים ועוד. י
Acacia senegal מיוצר מ gum arabic
מינים שונים של שיטה מיצרים שרף באיכות טובה כבסיס לממתקים, לתרופות ועוד. הבושמנים יודעים כי בענפים המתים של שיטת הסוכך ניתן למצוא מעדן Macrotoma natala זהו זחל של חיפושית ארוכת קרן -mabungo לו קוראים
6הזחל מגיע לאורך ס"מ ונאכל חי או צלוי (טעמתי – נסבל)

Ficus sycamorus

כולנו מכירים סוג מזון אחר ומקובל מעט יותר פרי השקמה
אמנם היום לא נאכל כ הפרי ע"י אנשים אלא בעיתות מצוקה אבל רבים בעלי החיים הנהנים ממנו ; קופים, עטלפים, עופות, חרקים, דגים וסרטנים, אוכלים בשמחה את הפירות.
אוכלי ירק אוהבים את העלים, פילים עושים תרגילי אקרובטיקה כדי להגיע לעלים הגבוהים (מאחר והעץ חזק מכדי שיוכלו להפילו), חזירים וזבדים אוספים פירות שנשרו ומיני חרקים רבים נהנים מהעץ.
שימושים רבים אחרים לעץ: העץ רך קל ומתיבש מהר ולכן מתאים לגילוף תופים מסורתיים. במצריים העתיקה שמש לארונות קבורה (עבור פשוטי העם), שרף העץ דביק מאוד ומשום כך משמש ללכידת ציפורים – מורחים את השרף הדביק על ענפים והציפורים שנעמדות על הענף המרוח נדבקות למקומן. ע"י התססת עלי השיקמה ניתן להכין משקה אלכוהולי שטעמו דומה לטעם הג'ין (לא לטעמי). ע"י בישול קליפת הגזע והשרף מכינים תרופה להקלת כאבים בחזה ולריפוי נפיחות בגרון, רועים יודעים כי אם פרותיהם יאכלו מעלי השקמה תיגבר תנובת חלבן, ובזמן שהפרות אוכלות יכול הרועה להדליק אש ע"י חיכוך שני ענפי שקמה זה בזה, שכן הענפים מתאימים למשימה זאת. העץ צומח בדרך כל ליד מים (זורמים). גודלו, נקרות וחורים בגזע, מהווים הזדמנות ומקום למגוון גדול של 'דיירים'. מזון, מים, מקומות "דיור", כל זאת הופכים את השקמה לנווה עשיר ומגוון

. Raphia farinifera

רבים עסקו בקליעת מפיות בשיעורי מלאכה….. היום קולעים בפלסטיק, אבל יש אולי עדין מי שזוכר כי בעבר את הפלסטיק "החליפו" סיבי רפיה, סיבים שמקורם בדקל רפיה דקל הרפיה טיפוסי לאזורים לחים במרכז ומערב אפריקה וחודר דרומה ומזרחה לאורך פלגי מים . העץ גדול מרשים בכפותיו
שמגיעות לאורך 9 מטר – ומהן מקולפים סיבי הרפיה
עמוד תפרחת באורך של 3 מטר , .
עמוד התפרחת זה כפוף בבסיסו כלפי מטה מה שמדמה אותו (בעיני התושבים) לעבר מין זכרי עצום. אחרי פריחה בהמוני פרחים זעירים (צהובים-) נוצרים הזרעים המכוסים בקליפת קשקשים שנראית כמו אצטרובל מאד יפה שנשאר מבריק וקשה (אדמדם-חום) לשנים רבות. במדגסקר ( שם מוצאו) משתמשים בגזע העץ לבניה כקורות מרכזיות, ובכפות (הארוכות וחזקות ) כחומר לבנית ( קירות וגגות (כתחליף לענפי במבוק). ע"י טחינת גבעול הפריחה (לפני הפריחה) מפיקים קמח" עשיר בעמילן שמשמש כתוספת לקמח דגנים לאפית לחם, סיבי העלים משמשים בחומר לקליעת מחצלות, כיסויים שונים, כובעים, ועוד , י.
מהעלים המבושלים ממצים חומר המשמש לצחצוח נעליים והברקת רצפות עץ. כמובן שצרוף צורתו של עמוד הפריחה והזרעים המיוחדים הביא להתפתחות אמונות שונות : גברים יכולים לתגבר את כישוריהם (במיטה) עם יהיה זרע הדקל למראשותיהם. נשים מניקות יכולות להגביר את תנובת החלב ע"י הנחת הזרע מתחת לשדיים. עד כמה מועיל ה"טיפול" לא ברור, אבל כל מי שראה את הזרע המיוחד יבין את האמונה או לפחות יציג את הזרע לראווה ולנוי. י

דקל דוםHyphaene crinita
דקל אחר ושונה, ידוע גם באזורנו מאחר ומגיע בתפוצתו עד אילת, בגלל צורת גזעיו נקרא בשפות רבות באפריקה "דקל שוכב" . באפריקה מלווה דקל הדום (מינים שונים) מים זורמים באזורים חמים ויבשים. הצורה בה מתפצלים גזעי העץ מקלה על זיהויו ממרחק, פרי דקל הדום גדל באשכולות בהם כל פרי קשה כאבן, בגודל של כדור טניס, בצבע חום מבריק, הזרע (אחרי שמצליחים לשבור ולבקע את הקליפה) עגלגל בגודל ובצבע כדור פינג-פונג, טעמו מעט דומה לקוקוס, ליד לאמו (קניה ) טעמתי פרי שהיה רך דיו כדי לנעוץ בו שיניים וטעמו היה כטעם תפוח טפל. למרות שאין לו ערך מזוני משמעותי משמש הפרי מעין "פיצוחים" לפילים ולבבונים,
הפילים נחשבים למפיציםהעיקריים של דקל זה, שתי ציפורים אופייניות לסביבתו , בין כפותיו תורית זנבנית הבונה קינים פשוטים בהסתעפויות הכפות
וסיס שמדביק את ביציו לכפות הדקל ודוגר כמעט במאונך
השימושים לאדם מגוונים: מהזרע הקשה מיצרים כפתורים ופסלונים, העלים משמשים לקליעת סלים ומחצלות, הכפות משמשות כסכך למגורים זמניים, ע"י גרוד קליפת הפרי מתקבלת אבקה חומה בטעם זנגביל המשמשת לתבול מאכלים ונחשבת כמעורר (מיני). בני שבטים באפריקה הדרומית שולפים את לולבי הדקל קוטמים את החלק התחתון ומכינים ממנו סלט טעים, אחרים טומנים את הזרעים בקרקע ומציתים אש (שיטחית ) שממריצה את הנביטה את הנבטים קוטפים ומכינים סלט (בטעם אספרגוס). השימוש הנפוץ (והפוגע) ביותר הוא הפקת השרף: אחרי שמבעירים את הצמחיה הנמוכה סביב לעץ, כורתים את הדקל (מעט מתחת לצמרת) משאירים בקצה הגדם צורת חרוט, בחרוט מגלפים חריצים שמובילים לכלי
קיבול קשורים סביב, האש הגבירה את זרימת השרף שזורם כלפי מעלה ונאסף
בכלים, לנוזל טעם מתקתק ומרווה, אבל עיקר השימוש בו הוא ליצור משקה
אלכוהולי שמתקבל אחרי תסיסה – יין דקלים – הנוזל ניגר מעץ כרות כשבועיים
יש עצים שמפיקים כ 60 ליטר
ואחרי כשנה ניתן להפיק עוד מעט נוזל – ע"י שריפה חוזרת של העשבייה קרוב לגדם, למרות שבמקרה של שרפות ( טבעיות) דקל הדום אינו ניפגע בגלל גובהו ועמידותו (יחסית) לאש, הרי אחרי ה"טיפול" המתואר התוצאה הסופית עבור הדקל היא כמובן ייבוש קטלני.

myarrh
Commiphora
מור – קומיפורה
עץ – שיח שאינו בולט בשטח למרות חשיבותו ולמרות היותו נפוץ ומכסה שטחים נרחבים (צפון מזרח אפריקה – באיזורים חצי מדבריים) אינו בולט מאחר ורוב השנה עומד יבש, מתכסה עלים זעירים רק אחרי גשמים, אחרי פריחה בלבן חוזר למראה יבש וקוצני. באזורים בהם גדל השיח משתמשים בו בעיקר לגידור הכפרים ומרבצי הצאן והבקר ה"מומחים" המכירים את הצמח יודעים לחרוץ בו חריצים לאיסוף השרף שמשמש כ"מסטיק", וכן כתרופה "אוניברסלית" לריפוי של כל המכאובים והחוליים למיניהם, חיצוניים ופנימיים כאחד, בנוסח "אמור מה כואב ואכין לך תרופה מקומיפורה": מרגיע גרוד בעור, מרגיע דלקות גרון, תומך במערכת החיסון הטיבעית, משמש לשטיפת פה, ולמניעת רגישות חניכיים, עם הזיהוי הבוטנו -היסטורי נכון, כלומר עם המור במקורותנו הוא אכן מין של קומיפורה הרי השימושים בו רבים; שימור יין, שימור חלקי גוף (פנימיים) בתרבות המצרית, שימוש כמעצב (משטח) לבשמים ולדוחי חרקים היוונים והרומאים השתמשו במור לריפוי פצעים וכן לשימוש בבליעה כתרופה להקלת בעיות עיכול ולהסדרת המחזור הנשי, כמו כן היה המור ידוע כמרפא לדלקות חיצוניות כולל זיבה וצרעת, ובנוסף ידוע היה כאמצעי לטיפול בעור מזדקן ולחיזוק הנפש. בבדיקות כימיות התברר כי אכן בקומיפורה ישנם חמרים אנטי-בקטריאלים וכן חומרים שממריצים את מערכת החיסון הטבעית בגוף כך שלכל הטיפולים המסורתיים בסיס מדעי מוצק.
היום מופק השרף בעל האיכות הטובה יותר בסודן, סומליה ועומן, השרף הגלמי נשלח לשווקים בהודו שם ממיינים ומכינים אותו למשלוח ליצרני המרקחות למיניהם אלה מערבים את השרף עם שמנים
.Echinaceaשונים ומוסיפים
או מוכרים אותו טבעי כ תרופת פלא לריפוי-כל

Euphorbia
חלבלוב Candelbera
בולט בין החלבלובים הוא חלבלוב המנורה.
כשמו כך גם מראהו, כמו מנורה או חנוכיה ענקית בעלת קנים רבים
, חלבלוב אחר שמקורו בדרום אמריקה, משמש כמקור ללטקס חומר גלם להכנת גומי טבעי. נחזור לאפריקה ולחלבלוב המנורה: כמו כל החלבלובים נחשב עץ זה כרעיל ולא אכיל ובכל זאת קופי קולובוס ובבונים מכרסמים בשימחה
את הניצנים והפרחים ולא נראה שהרעל משפיע אליהם, י
שמעתי טענה כי אחרי כל סעודת חלבלוב משנים הקופים את מיקומם
ואוכלים פירות שיטה, רמות הטנין סותרות את רעל החלבלוב ? י
בכל מקרה תכונותיהם הרעילות של החלבלובים ידועות לרופאים הכפריים ורבים מהם ממצים את ה"חלב" ומשתמשים בו בעיקר להסרת גידולים ולטיפול בכיבים חיצוניים שונים, שימוש פחות מקובל הוא הצורה בה ציידים מתמצתים את ה"חלב". בהרתחה, את העיסה מורחים על חיצים שמשמשים לציד בעלי חיים קטנים
חץ מורעל שפוגע בניצוד משחרר את הרעל לזרם הדם ואחרי
מספר דקות משותק הניצוד
Spathodea campanulata "שלהבת החורש"
Baton de sorcerer
ילדים משחקים בניצנים כב"אקדחי מים" ובתרמילי הזרעים כבסירות לתחרות. בגלל הופעתו המרשימה מיחסים לעץ תכונות מאגיות ובמערב אפריקה הוא נקרא "מטה המכשף" . אמנם אין לעץ זה שימושים מועילים ייחודיים אבל כמו שאמר הנסיך הקטן "הוא יפה – לכן מועיל" ! י

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

5 תגובות

  1. כתבה מענינת ביותר, רציתי לדעת אם ידוע עץ נוסף בשם מרינג הגדל באפריקה ועוזר לאוכלוסיה שנפגעה מתת תזונה, כולל בתוכו הרבה ברזל וויטמין A

  2. הקדשתי זמן ללימוד המערכת בעצמי, והצלחתי לייצר לינק כזה.
    לצערי לא הצלחתי לשתול כותרת למייל בסגנון "חבר שלך לך ידיעה מעניינת מאתר הידען"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן