סיקור מקיף

החלקיק האלוהי מגיע לאוניברסיטה העברית

בית הספר לפיזיקה של המכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית  שיתקיים היום יעסוק השנה בחידושים של פיזיקת החלקיקים

פרופ' דייויד גרוס, חתן פרס נובל לפיסיקה בשנת 2004. מתוך ויקיפדיה
פרופ' דייויד גרוס, חתן פרס נובל לפיסיקה בשנת 2004. מתוך ויקיפדיה

ביום ג', 27 בדצמבר, ייפתח במכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית בית הספר לפיזיקה, שייערך השנה בסימן פיזיקת החלקיקים. לאורך עשרת ימי בית הספר יוכלו הסטודנטים לשמוע הרצאות מפי מיטב המומחים בתחום, בין היתר חוקרים שעובדים במאיץ החלקיקים הגדול בעולם, CERN, בשוויץ, שירצו על חלקיק ההיגס המכונה "החלקיק האלוהי" ועל סופר-סימטריה. השנה ישתתפו בבית הספר כמאה סטודנטים, רובם מגיעים מחו"ל.

"הרצאות בית הספר יעסקו בנושאים הנמצאים בחזית המחקר הפיזיקלי בעולם, תוך ניסיון להבין את הממצאים שהתקבלו לאחרונה מהניסויים במאיץ החלקיקים", אומר פרופ' אליעזר רבינוביץ', ראש המכון ללימודים מתקדמים.

בראש בית הספר עומד זו השנה החמישית זוכה פרס הנובל בפיזיקה לשנת 2004 ובוגר האוניברסיטה העברית פרופ' דיוויד גרוס. פרופ' גרוס עומד בראש מכון קוולי (Kavli) לפיזיקה באוניברסיטת קליפורניה, ונחשב אחד החוקרים המובילים בעולם בתחום תורת השדות הקוונטית, שמהווה את הבסיס התיאורטי לפיזיקת החלקיקים.

בין המרצים בבית הספר פרופ' מריה ספירופולו מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה (Caltech), שעובדת בצוות הבינלאומי של CERN. "עבודתי היא חלק מהחיפוש אחר מקורות היקום", כך תיארה פרופ' ספירופולו את עבודתה במאיץ החלקיקים.

עוד ירצה פרופ' אריק ורלינד מהמכון לפיזיקה תיאורטית באוניברסיטת אמסטרדם. במאמר שפרסם לפני שנה טען ורלינד שכוח המשיכה כחוק פיזיקלי בפני עצמו הינו אשליה וחייב להיות משהו יותר בסיסי שממנו "מגיח" כוח המשיכה. במילים אחרות, הכוח אותו אנו מגדירים כ"כוח המשיכה" הוא בעצם תוצר לוואי בנטייה של הטבע למקסם את אי הסדר.

בנוסף להרצאות בית הספר, המיועדות לתלמידים וחוקרים בתחום הפיזיקה, יקיים פרופ' גרוס ב-3 בינואר הרצאה לתלמידי תיכון יהודים וערבים מצטיינים כחלק מהמסורת של המכון ללימודים מתקדמים ושל האוניברסיטה העברית לקיים קשרים ענפים עם הקהילה הרחבה ועם סטודנטים עתידיים.

6 תגובות

  1. החלקיק האלוהי?… לאון לדרמן כתב ספר על ההיגס ובחר בשם "The Goddamn Particle". אלא שהכותרת הייתה ארוכה מידי ולא התאימה לממדי הכריכה. העורך ביקש לקצר וכך נבחר השם "The God Particle". השאר היסטוריה… ובמידה רבה גם היסטריה. בדיעבד, ולאור הקושי הרב לגלות אותו, אין ספק שהכינוי המקורי שטבע לדרמן מתאים יותר.

  2. ועקמומיות המרחב היא לפי ורלינד תולדה של השתנות האנטרופיה בצבר של חלקיקים.
    חלקיקים מפולגים במרחב וחלקיק נע – הוא חש בהתנגדות הסטטיסטית לתנועתו. יהיה זה
    חובבני מצדי לפרוש את משנתו כאן. הוא מדבר על עקרון האנטרופיה המינימאלית – מדד הסדר,
    כמכתיב את החוקים.
    אמנם יהיו שם דברים קשים לעיכול כמו משטחים שווי פוטנציאל של הולוגרמה של צפיפות מסה.
    המאמר מפורסם ב SPRINGER, ובנוסף הפרופסור קיבל פרס שפינוזה בסך 2.5מיליון יורו וגם מענק לחקר הבעיה. מה השפעת התיאוריה על חורים שחורים אופק אירועים, על תורת המיתרים ועל חוקי
    הכבידה במיקרו – הם שונים. האם יש לחדול להתייחס לכוח הכבידה ככוח יסוד ועוד.
    בדומה לפרס וולף הישראלי פרס שפינוזה, זהו הפרס היוקרתי בהולנד לאנשי מדע.
    שמו מופיע בויקיפדיה (כמו רבים אחרים נכון). במאמר הוא גוזר את משוואות ניוטון ואת משוואות
    איינשטיין מתוך אנטרופיה. שווה לקרוא גם אם לא משכנע אתכם. המאמר ניתן לקריאה ע"י בוגר
    תואר ראשון במדעים. המאמר ארוך. פירסמתי לינק אליו שצונזר, ויש לינק בויקיפדיה.
    אוניברסיטת ירושלים הזמינה אותו – גם זה אומר משהו.

  3. לגבי טענתו של פרופ' אריק ורלינד שכוח המשיכה כחוק פיזיקלי…
    האם אינשטיין לא הראה בעצם, שכוח המשיכה נובע מהתעקמות המרחב?

  4. יהודה סברדמיש. המאמר של אריק ורלינד מתאים קצת להשקפת עולמך. גם הוא לא אוהב חומר אפל.
    המאמר נמצא להורדה ב.
    http://arxiv.org/abs/1001.0785
    כבר התפרסם השנה ב SPRINGER שזה הוצאה יוקרתית מאד.
    זכה בפרס שפינוזה בסך 2.4 מיליון יורו – הנובל ההולנדי. ניתן לסמן אותו לדעתי הסובייקטיבית ונא לא לכסח אותי, כפרס נובל פוטנציאלי בפיזיקה בעוד אי-אלו שנים, כשיסונן שזו לא עוד השערה. ניתן לקריאה ע"י בוגר תואר ראשון במדעים. הוא גוזר את כוח הכבידה ותורת היחסות הכללית מחוקי אנטרופיה. בפשטות: כמו שאדם בקבוצה הרוצה לעשות משהו מרגיש לחץ קבוצתי, כך חלקיק בסטטיסטיקה הנע ומשנה את הסטטיסטיקה מרגיש בכוח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן