האנזים Prdx6 נלחם ברדיקלים חופשיים, מסייע בהגנה על עורנו מפני קרינת השמש ושומר על כלי הדם החדשים במהלך ריפוי פצעים.
עורנו חשוף לנזקים באופן מתמיד מצד גורמים חיצוניים, אך גם מצד גורמים פנימיים. בעקבות חשיפה לקרינת UV, כימיקאלים, ופציעות, מופעלים בגופנו תאי דלקת אשר תפקידם להגן מפני זיהום חיידקי באזור הפגוע. אחד ממנגנוני ההגנה של תאי הדלקת הוא יצירה של מולקולות פעילות מאוד מבחינה כימית המכונות בשם הכללי ROS (reactive oxygen species, ידועים גם כרדיקאלים חופשיים). אחת הבעיות המרכזיות ב”אסטרטגיה” הזו היא ההשפעה הרסנית שיש ל- ROS על תאי הגוף עצמו, תופעה המכונה עקה חמצונית. עודף ROS ברקמה עלול להוביל להזדקנות התאים, הריסתם ולעיתים אף להפיכתם לסרטניים.
מסתבר כי במקרים אלו של עקה חמצונית יש לתאים השונים יכולת לבטא אנזימים, המסוגלים לסתור את פעילותם השלילית של ROS ולהוריד ממידת רעילותם. אחד מהאנזימים הללו הוא פרוקסירדוקסין-6 (או בקיצור Prdx6).
בסדרת מחקרים שבוצעה בשוויץ על ידי אנג'ליקה קומין (Angelika Kümin) ושותפיה בקבוצת המחקר של פרופ' סבין ורנר (Sabine Werner), החוקרים יצרו עכברים טרנסגניים המבטאים בעודף את החלבון Prdx6 בתאי עורם, מעל לרמתו הטבעית בגוף. להפתעתם, הם מצאו כי יש שיפור בכושר ריפוי הפצעים בעכברים אלו, בעיקר בגילאים מבוגרים, בהשוואה לעכברים הנורמלים. בנוסף העלייה בביטוי Prdx6 העלתה את עמידותם בפני נזקי קרינה מסוג UVA ו- UVB.
במחקר נוסף שהתבצע על ידי אותה קבוצה, ופורסם בכתב העט JCB, בחנו עכברים טרנסגניים נוספים אשר אינם מבטאים Prdx6 כלל. הפעם, כצפוי, התקבלו תוצאות הפוכות. עכברים אלו היו רגישים יותר לקרינת UV, ובעיקר UVA אשר מעודדת יצירת ROS בעור. תאי העור (הקרטינוציטים) בעכברים אלו, אשר באופן טבעי מתחלקים במהירות ומאפשרים את תיקונו לאחר כוויה הרגו את עצמם (תהליך הנקרא אפופטוזיס) בעקבות נזקים בלתי הפיכים שנגרמו להם. בנוסף נמצא כי העכברים הללו סובלים מיותר שטפי דם בעקבות פציעות, וככל הנראה Prdx6 ממלא תפקיד חשוב בשמירה על חיותם ושלמותם של תאי האנדותל בדופן כלי הדם.
הרס תאים כתוצאה מעקה חימצונית אינה תופעה הייחודית לעור. במחלות שונות כגון סוגי הסרטן למיניהם, מחלות עיצביות-ניווניות, דלקות כרוניות, הזדקנות העור ועוד, נזק עצמי רב נגרם לרקמה כתוצאה מיצירה של ROS על ידי תאי דלקת. אולי בעתיד נוכל לנצל את Prdx6 בסיוע בהגנה על עורנו מפני קרני השמש ואף בריפוי פצעים ומחלות.
8 תגובות
אז מה באמת קורה עם המדענים האלה הא?
הם מפתכים עכברים אפוא אני ממציאן ואני יכול לענות לכם על השאלות…………!!!
אני BOB בבקשה תפרסמו משהו על נזקי העור!!!
תפרסמו גם מישחקים מיבחנים ועוד בקשה!!!!!!!!!!!!
יהונתן, המחקר הנ"ל לא נתמך ע"י חברות קוסמטיקה, אלא ע"י מענקי מחקר שעינינם הוא קידום המדע (
the Swiss National Science Foundation , the ETH Zurich Research Foundation, the AETAS Foundation and the European Community )
בנוסף, התועלת הצומחת מעכברים אלו עולה על הנזק.
אני מבינה את החשש שלך מפני מה שמכונה "זיהום גנטי". כדאי שתדע כי עכברי המעבדה הללו הם בדרך כלל בעלי תוחלת חיים קצרה וסיכוייהם לשרוד בעולם שמחוץ למעבדה (במידה והם מצליחים לברוח) הוא קטן. בנוסף הם זנים שבד"כ הרבה פחות פוריים מעכברים נורמליים. וגם, מוטציות מהסוג הזה עשויות להתרחש באופן ספונטני בטבע, וזה לא ממש מדאיג מישהו…
לפני שמפתחים תרופה, צריך לדאוג שבדרך לא יגרמו נזקים גדולים יותר מכל "בעיה" שכרגע מנסים לפתור. כיום כל העולם מכיר בסכנה של צמחים מהונדסים גנטית, על אחת כמה וכמה כשמדובר בבעלי חיים ובעיקר יונקים כמו עכברי מעבדה שהסכנה הנשקפת מהם בשל טעויות גנטיות, לבני האדם ושאר עולם החי הוא לאין ערוך מוחשי יותר.
שים לב שהמחקר בו מדובר במאמר יותר סביר שמומן ע"י חברות קוסמטיקה מאשר מרכזים רפואיים.
אז מה יהונתן. המדענים מטורפים. צריך לסגור את כל המעבדות ולחזור למצב שבו אדם בן 30 היה זקן, וילדים מתו ממחלות שהיום בקלות מחסנים אותם מפניהם.
מעניין לדעת מה כל המדענים המטורפים האלה עושים עם כל העכברים הטרנסגניים שהם מפתחים.
מפחיד לחשוב מה עלול לקרות משחרור לטבע אפילו בטעות, של עכברים טרנסגניים ללא בקרה, וכשברור שאף אחד לא מבין את מלוא המשמעות של השינוי הגנטי שנוצר.
מי אמר שנולדנו מושלמים ושהאדם הוא פאר היצירה? הנה עוד באג, אחד מני רבים אותם אין לספור, שמאפשר תיקון של נזקי קרינה, אך לא מתבטא מספיק באופן טבעי.
מאז שבוע שעבר מדברים (שוב) הרבה על שיבוטים ותאי גזע ועל יצירה של דור עתיד מושבח גנטית. לאט לאט אנחנו אוספים ידע על גנים כאלה או אחרים אותם ניתן יהיה לשתק או לשפעל בדור העתיד ובכך ליצור, אולי, תצורה שיכולה להתמודד טוב יותר עם הסביבה העויינת.
כמובן, זאת אין לשכוח, שהמידע הוא תמיד חלקי. אין לדעת מה עוד עושה הגן הנ"ל שאיננו מודעים לו. מה שנראה כגן ROS יכול להסתבר כמשהו אחר או כחלק מקומפלקס במנגנונים אחרים.
בברכת סופש נעים לכולם,
עמי