במתנה המוענקת לאפיפיור מודבק ה"ננו-תנ"ך" על במה עשויה פרספקס שקוף, בגובה של סנטימטר אחד. ובחלקו התחתון הגדלה פי 10,000 של פסוקים א-י"ג בפרק א' של ספר "בראשית" כפי שצולמו באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים סורק
נשיא המדינה, שמעון פרס, יעניק היום לאפיפיור בנדיקטוס ה-16 "ננו-תנ"ך" בגודל גרגר חול אשר נחרת בטכניון. הדוקטורנט אוהד זוהר הצליח להעלות גרסה מלאה ומנוקדת של התנ"ך בעברית על שטח של 0.5 מילימטר רבוע – הרבה פחות משטחו של ראש סיכה.
הננו-תנ"ך נכתב כחלק מתוכנית חינוכית שפותחה במכון לננוטכנולוגיה ע"ש ראסל ברי, תוכנית שמטרתה להגביר את התעניינותם של צעירים במדעי הננו ובננוטכנולוגיה. את הרעיון לכתוב את התנ"ך כולו על שטח הקטן מראש סיכה הגה ראש המכון לננוטכנולוגיה, פרופ' אורי סיון. הפרויקט נוהל על ידי אוהד זוהר, היועץ המדעי של המכון לתוכניות חינוכיות בתחום הננו ודוקטורנט לפיסיקה. התנ"ך נכתב במרכז זיסאפל לננו אלקטרוניקה באמצעות מכשיר מדעי הנקרא Focused Ion Beam – אלומת יונים ממוקדת. בעזרת מכשיר זה ניתן לשגר אלומה ממוקדת של חלקיקים קטנטנים (יוני גליום) לעבר עצם נתון. כאשר החלקיקים פוגעים בעצם הם מתיזים ממנו אטומים ובכך חורתים בו. הדבר דומה לחפירת גומה באדמה באמצעות סילון מים מצינור השקייה.
הננו-תנ"ך נחרת על משטח סיליקון מצופה בשכבת זהב דקיקה בעובי 20 ננו-מטר. "כאשר אנו משגרים את אלומת החלקיקים לעבר נקודה על המשטח, אטומי הזהב ניתזים מאותה נקודה ובכך חושפים את מצע הסיליקון שמתחת. קוטר הנקודה הנחשפת הינו כ-30 ננומטר. כאשר אנו מתבוננים בדוגמה הכתובה באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים סורק, נקודת הסיליקון החשוף נראית כהה יותר מהזהב שסביבה. באמצעות שיגור אלומת החלקיקים לעבר נקודות שונות על פני המצע אנו יכולים לחרות תבנית כלשהי של נקודות, ובפרט תבנית המייצגת טקסט", מסביר אוהד זוהר.
תבנית הננו-תנ"ך יוצרה על ידי תוכנה מיוחדת שפותחה במסגרת הפרויקט, אשר מאפשרת לחרות על פני המצע כל טקסט שהוא.
פרויקט הננו-תנ"ך הוא חלק מתוכנית חינוכית המציבה את השאלה הבאה: "כמה קטן יכול התנ"ך להיות"? התוכנית משתמשת בשאלה מסקרנת זו כדי לחקור שיטות מודרניות ליצירת תבניות זעירות, להצגת טכנולוגיות מתקדמות לאחסון מידע בצפיפות גבוהה, ולדיון בנושאים עתידניים כגון אחסון מידע במולקולות DNA או בביו-מולקולות אחרות.
"העובדה שהתנ"ך מכיל מידע רב,כ-10 מיליון ביטים, הינה מרכזית. אנו מכירים רעיונות רבים לאחסון מידע בצפיפות גבוהה, אולם כמעט תמיד הניסיון להחיל רעיונות אלו על כמות גדולה של מידע חושף אתגרים חדשים ובסופו של דבר מביא להבנה עמוקה יותר של השיטה המוצעת ושל מגבלותיה," אומרים חוקרי הטכניון.
במתנה המוענקת לאפיפיור מודבק ה"ננו-תנ"ך" על במה עשויה פרספקס שקוף, בגובה של סנטימטר אחד. היא ממוקמת על לוח מודפס, שחלקו העליון מכיל הסבר טכני, בעברית ובאנגלית ובחלקו התחתון הגדלה פי 10,000 של פסוקים א-י"ג בפרק א' של ספר "בראשית" כפי שצולמו באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים סורק.
המשטח כולו נתון בתיבת זכוכית, שבחלקה העליון מוטבעת זכוכית מגדלת. התיבה נמצאת במסגרת עץ הכרוכה בכריכת עור בסגנון ספר תנ"ך עתיק. בצד ימין שלה מופיעה הקדשת נשיא המדינה לאפיפיור.
עוד בנושא באתר הידען
5 Responses
עכשיו, תארו לכם שבספריית הותיקאן ירצו לקרוא את הספר וימצאו טעות…
נראה אתכם מתקנים דבר כזה.
ל-2… לך תסניף "קצת" אבק שריפה אולי תהיה המשיח/האפיפיור הבא…
ל-3… הפצצה של אמריקה לא הרגה אותם אבל עשתה אותם "קצת" יותר חכמים… 😉
זה מזכיר לי בדיחה, חצי מצחיקה, ששמעתי פעם.
ובכן, מעשה שהיה, כך היה :
עשו תחרות עולמית, בין-לאומית, איזו מדינה תצליח ליצר את המוט המתכתי הדק ביותר. הגרמנים טענו כי הם הזוכים והראו לחבר השופטים את הציר הדקיק שיצרו. השופטים התפעלו ממידתו הדקיקה
של המוט ואולם, רגע לפני שהוכרזו הגרמנים כזוכים בתחרות, בקשו היפנים את המוט הדקיק לבחינה. כעבור זמן לא רב החזירו היפנים את המוט לחבר השופטים לאחר שקדחו בו חור והפכוהו לצינור….
חה…חה…חה…
נקודה לך תשתה את הכדור הכחול
כגודל השכל כך גודל התנך