כוכב לכת אחד, שתי שמשות

בסצנה האלמותית ב”מלחמת הכוכבים”, לוק סקייוקר צועד g על אדמת כוכב הלכת טטואין כאשר שתי שמשות נמצאות באופק, כעת אומרים חוקרים ובהם הישראלי אבי שפורר, כי טלסקופ החלל קפלר גילה כוכב לכת כזה במציאות

קפלר-16: כוכב לכת מקיף שתי שמשות. איור: נאס"א
קפלר-16: כוכב לכת מקיף שתי שמשות. איור: נאס"א

ד”ר אבי שפורר מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה ובמצפה הכוכבים לאס קומברסהיה חלק מצוות של אנשי נאס”א שפרסמו היום (ה’) בכתב העת סיינס שגילו את כוכב הלכת הראשון שידוע כי מקיף שתי “שמשות”, רעיון שהתפרסם בציבור בזכות כוכב הלכת טטואין בסרט “מלחמת הכוכבים”.

בסצנה האלמותית ב”מלחמת הכוכבים”, לוק סקייוקר צועד לעבר האופק כאשר שתי שמשות נמצאות באופק. סוג כזה של כוכב לכת נקרא כוכב לכת סירקומבינארי (circumbinary planet) שמשממעותו היא שהוא מקיף מערכת כוכבים בינאריים. בראיון לאתר הידען מסביר ד”ר שפורר כי :”זהו גילוי ראשון מסוגו היות וכל הפלנטות שהתגלו עד היום נעות סביב כוכבים בודדים.

“הגילוי התאפשר הודות לדיוק הגבוה של המדידות של קפלר, וכן מפני שמדידות מהחלל הן רציפות (24 שעות ביממה). מה שהופך את הגילוי למעניין במיוחד הוא שכל שלושת הגופים במערכת, הפלנטה ושני הכוכבים, מלקים האחד את השני. הליקויים, ומדידות נוספות, מאפשרים אפיון מדוייק של הרדיוס והמסה של שלושת הגופים, וכן של המסלולים שלהם. הפלנטה דומה לשבתאי ברדיוס ובמסה ונעה במסלול של 229 ימים סביב שני כוכבי האם שלה. לכוכב הכפול מסלול של 41 ימים והוא מעט אליפטי. שני הכוכבים הינם קטנים מהשמש, כאשר הקטן מביניהם הוא ננס אדום וכיום הוא הכוכב הקטן ביותר עבורו נמדדו המסה והרדיוס בדיוק גבוה.

כוכב הלכת קפלר 16b מקיף את השמשות המסומנות באותיות A ו-B גדולות. איור: אוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה
כוכב הלכת קפלר 16b מקיף את השמשות המסומנות באותיות A ו-B גדולות. איור: אוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה

תצפיות מן הקרקע מהוות חלק נכבד בפרויקט קפלר, “אנו ב-LCOGT משתמשים בטלסקופים שלנו כחלק ממאמץ גדול יותר לעקוב ולאפיין במדויק את הכוכבים המעניינים שקפלר מאתר.” אומר תים בראון, מנהל מדעי ב-LCOGT ופרופסור לפיסיקה ב-UCSB החבר בצוות קפלר.
מערכת קפלר-16 היא רק אחד מסדרת התגליות שביצע הטלסקופ קפלר מאז שיגורו במארס 2009. שפורר אמר כי מרבית הגופים המעניינים עדיין לא התגלו כאשר קפלר ממשיך לנטר את הכוכבים.

לידיעה באתר אוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה


הרצאתו של ד”ר שפורר על כוכבי לכת מחוץ לכדור הארץ במסגרת המועדון האסטרונומי של אוניברסיטת תל-אביב

7 Responses

  1. א.ב.

    אני חושב שכדי שיהיה מצב כמו בסיפור שקיעה צריך שיהיה שמש אחת או יותר גם במסלולים כמו של צדק.
    ואז זה יהיה כמו ב אודיסאה בחלל 2010 ההמשך שבו הופכים את צדק לשמש נוספת.

  2. לא לשכוח את הסיפור הקלסי והאל מותי של אסימוב- שקיעה.
    מדבר על עולם דומה…. 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.