במאי השנה, לאחר 13 שנים מתחת לאדמה, אוכלוסיות אדירות של ציקדות יעלו (וכבר עולות) אל פני השטח בדרום ארה”ב כדי להתרבות.
הטבע משופע בשעונים. השעון הנפוץ ביותר בשימוש הוא משך היום והלילה, אותה מחזוריות צפויה בת 24 שעות הנובעת מסיבוב כדור הארץ על צירו. מחזוריות זו מסייעת למינים השונים לקבוע את שעות הפעילות שלהם, למשל. במחזוריות זו משולבת מחזוריות שנתית של משך שעות האור המבוססת על סיבוב כדור הארץ סביב השמש – הימים מתארכים והלילות מתקצרים לקראת העונה החמה (קיץ) ולהיפך, הימים מתקצרים והלילות מתארכים לקראת העונה הקרה (חורף). התקצרות הימים מסייעת, למשל, למינים נודדים לקבוע את מועד עזיבתם וכן את מועד הרבייה של מינים באופן שיאפשר את בוא הצאצאים בעונת השפע – האביב. מחזורים נוספים הם של הגאות והשפל, של מחזוריות הירח, מחזוריות של טמפרטורה (לרוב משולב עם מחזור אחר) ועוד.
ישנם גם מחזורים מוזרים יותר כמו המחזור של הציקדה המחזורית בארה”ב. במאי השנה, לאחר 13 שנים מתחת לאדמה, אוכלוסיות אדירות של ציקדות יעלו (וכבר עולות) אל פני השטח בדרום ארה”ב כדי להתרבות. שירי החיזור ההמוניים שלהן עשויים להגיע לכדי 100 דציבלים (משהו כמו כביש ראשי סואן) והופכים את חייהם של תושבי המקום לרועשים במיוחד. עד יולי הן ימותו ודור חדש יתחיל את תהליך התבגרותו בן 13 השנים מתחת לאדמה.
רוב מיני הציקדות הם בעלי מחזוריות שנתית, וכאלה הם המינים הקיימים בישראל. אך בארה”ב, במקביל למינים השנתיים קיימים גם מספר מינים השומרים על מחזוריות של 13 ו-17 שנים. מאחר וקיימים מספר מינים במקומות שונים בארה”ב השומרים על מחזוריות שכזו, מידי כמה שנים עולה לפני השטח אחד מהם, כפי שקורה השנה. אחד המקומות הבודדים בהן קיימים שני מינים של ציקדות, אחד של 13 שנים והשני של 17 שנים חווה גם שנים של איחוד, אך אירוע נדיר זה יתרחש רק ב-2219. (אתר שעוקב אחרי מחזורי ציקדות בארה”ב).
ההסבר המקובל כיום למחזוריות משונה זו היא של ניצחון במרוץ החימוש טורף- נטרף. כאשר המחזוריות של מין נטרף היא שנתית, הטורף יתאים עצמו בקלות יחסית ויאמץ מחזוריות דומה. מין שיאמץ מחזוריות דו שנתית כופה על הטורף אחת משתי אפשרויות: מעבר למחזוריות דו שנתית או קיום במצב של שנת שפע ושנת חסר. מספרים ראשוניים גדולים כמו 13 ו-17 מקשים מאוד על טורף פוטנציאלי להתאים את עצמו למחזוריות הנטרף. כל מחזוריות מלבד 13 ו-17 תשאיר את הטורף ללא מזון שנים ארוכות ותביא להכחדתו.
אם כך, נותרו רק טורפים מזדמנים המהווים מכשול לציקדה ששהתה מתחת לאדמה 13 (או 17) שנים. עם מכשול זה מתמודדות הציקדות באמצעות מספריהן העצומים. המספרים כה גדולים עד כי המתיישבים הראשונים באזורים אלו חשבו כי מדובר בארבה. מאחר ואוכלוסיות שלמות צצות מהאדמה בבת אחת, אף טורף, מוכשר ככל שיהיה לא יצליח לפגוע ביציבות האוכלוסיה.
כיום ידועים מספר נכבד של גנים המשפיעים על שעונים ביולוגים, אך הגורם הגנטי אצל הציקדות טרם זוהה. מחקר מ-2009 הציב מודל מתמטי החוזה גורם גנטי שכזה.
ישנם מקרים מתועדים בהן השעון של האוכלוסייה השתבש וגרם לציקדות לעלות מוקדם מהצפוי, כפי שקרה ב-2009 כאשר אוכלוסייה עלתה ארבע שנים מוקדם מהצפוי. החוקרים חושבים כי חורף חם ויבש מהרגיל באותה שנה השפיע על הציקדות.
31 תגובות
ניסים תודה, זה הסבר מעניין שפעם ראשונה שאני שומע אותו.
אורי גרינברג
יש הסבר אפשרי אחר למחזוריות של 13 ו-17 שנה, שלא קשור לטורפים. יש 6 מינים של ציקדה, המחולקים ל-3 זוגות. ההבדל בין שני המינים בכל זוג הוא בעיקר אורך המחזור – 13 או 17 שנה.
העובדה ששני המחזורים הם ראשוניים מבטיחה שרק לעיתים רחוקות שני המינים (בכל זוג) יגיחו יחד – כל 221 שנה.
אם יש חסרון בהתרבות בין שני מינים שונים (בכל זוג) אז אפשר להבין איך נוצרו שני מחזורים ראשוניים שונים.
יש מצב דומה אצל ציפור פינק (הפינק של גולד) באוסטרליה. שם יש שלושה מינים מאד קרובים שיכולים עקרונית להתרבות ביניהם, אבל יש בעיה אם שני ההורים לא מאותו מין בדיוק.
שים לב שתמיד צריך לשאול מה התהליך שהביא למצב מסויים, ולא מה התרון במצב הזה. תחשוב על הזנב של הטווס.
לא כל כך הבנתי איזה יתרון יש למחזורים 13 ו 17 אצל ציקדות ?
הטענה היא שמספר שנים ראשוני נותן להן יתרון בפני טורפים, משום שאם לדוגמה היה מין של ציקדות שיוצאות מהאדמה פעם ב 12 שנה (מספר לא ראשוני) אז טורפים בעלי מחזור חיים של 2, 3, 4 או 6 שנים יוכלו להתאים את עצמם למחזור זה ולבסס את תזונתם על הציקדות.
אבל הטיעון הזה אף פעם לא “עשה לי שכל”, כי הרי גם אם ישנו טורף בעל מחזור חיים של 4 שנים למשל (בדוגמא שנתתי קודם) אז בכל מקרה זה אומר שרק מחזור אחד של טורפים (דור אחד) יוכל להנות מהציקדות, ואז יהיו שני דורות (שני מחזורים נוספים) שלא יוכלו לבסס את תזונתם על הציקדות…
אז מה זה משנה אם מחזור החיים של הציקדות הוא 12, 13, 14 או 15 שנה? הרי בכל מקרה, גם אם זה מספר שנים ראשוני וגם אם לא – בכל מחזור כזה יהיה רק דור אחד של טורפים שיוכל להתבסס על הציקדות כמזון, ואילו דורות הטורפים הבאים בכל מקרה ובכל אופן יצטרכו למצוא מקורות מזון אחרים.
אם הטורפים מסוגלים לשרוד גם כך מספר דורות גם ללא ציקדות, אז מדוע בכל זאת יש יתרון אבולוציוני לציקדות בעלות מחזור חיים שהוא מספר שנים ראשוני?
מקווה שהשאלה מובנת.
בוצע. כעת הקישור הוא
https://www.hayadan.org.il/cicadacycle-190504
אברם:
לדעתי אתה שונא דתיים והתחזית לדתי רק כדי להציג אותם כטיפשים מוחלטים.
אני חושב שפיספסתם את העיקר.
בורא עולם, הקדוש ברוך הוא, מתזמן לנו את הבריות האלו כדי להראות לנו את כוחו ועוצם ידו.
אין בטבע אלא מלבדו ויצירתו והעובדה הקדושה שבריות אלו שבות וצצות בדיוק כל 13 שנה (כמניין שנות בר-המצווה) הינה ראיה מוחלטת לבריאת העולם על-ידי הקדוש ברוך הוא ולא על ידי אבולוציה או כל שטות אחרת.
חזרתם של הבריות האלו עתה צריכה להוות לכולנו אות וסימן להתחזק ולהיצמד לעבודת הבורא ולהכין עצמנו לנפלאותיו.
סוף סוף מצאתי מאמר שלי שמסביר את המנגנון של מחזור חיים של 13 או 17 שנים.
https://www.hayadan.org.il/%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%A4%D7%AA-%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9B%D7%A9%D7%99%D7%95-%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%94%D7%91-%E2%80%93-%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%93%D7%95%D7%95%D7%A7/
אבי. בבקשה תקשר את זה לריכוז המאמרים שלי.
ר.ח:
בחלק הנכון של תגובתך זו:
https://www.hayadan.org.il/once-in-13-years-0707113/#comment-301172
אתה בסך הכל חוזר על דברים שאמרתי.
אפילו בתגובה שלה הגבת נזהרתי בניסוח וכתבתי ” נפגשים בדיוק כמו קודם” (שהרי באותה מידה הייתה אפשרות שגם קודם לא נפגשו).
בתגובה זו:
https://www.hayadan.org.il/once-in-13-years-0707113/#comment-300978
העליתי במפורש את האפשרות שלא ייתקלו כלל במקרה שהוא עוד יותר כללי.
עניין ההשוואה בין “בני אותו מין” לבין טורף מופרך לחלוטין כיוון שכידוע אין העברה גנטית של תכונות בין הציקדות לטורפיהן.
הלינק האחרון שכנע אותי שהמנעות מטורפים גרמה לשני המינים להופיע בנפרד.
המודל שלהם למעשה מראה שכל התפתחות אחרת של מספרי שנים תשאיר בשלב מוקדם מעט מדי פרטים (במקרה של המודל – 100), שלא יוכלו ליצור דורות חדשים, וגם הדגימו שאם אין גבול כמותי תחתון (כמו 100), מספר השנים לא משנה.
את הגבול התחתון הם מסבירים בהרגלי הרבייה ומציאת זיווג אצל ציקדות, שמתרבות בנחיל…
אני גם לא עקבתי איך הם שללו את 19 (הם קיבלו בשלב הראשון 13, 17 ו 19 כאפשרויות.)
אגב, ביררתי עוד קצת, ומסתבר שאחד האויבים של הציקדות היא הצרעה.. אני מבין את הציקדות.
סנט אחד?
למי שמעוניין, מודל מתימטי ליצירת מחזור החיים של הציקדות:
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2690011/?tool=pubmed
מכ*אל,
קודם כל מי אמר ששלושת מיני הציקדה הם באותו מחזור? ייתכן שכל אחד מתחיל לספור 13 או 17 בשנה אחרת וכך לא נפגשים לעולם. זה שווה בירור.
דבר שני, כל השיקולים שהעלית תקפים גם לגבי טורף. תחליף את המילים “בני אותו מין” בהודעתך ב”טורף” וזה נכון באותה מידה.
ר.ח:
ועוד דבר ששכחתי לציין הוא שכדי “לברוח” מבני מינך אינך חייב לעבור למספר ראשוני אחר.
אם המחזור של בני מינך ראשוני (והבריחה מבני מינך כמובן שאינה מסבירה את זה) – כל מה שאתה צריך לעשות כדי לברוח מבני מינך הוא להוסיף למחזור שנה (או להוריד שנה) ותדירות המפגשים תהיה ביחס של אחד לגודל המחזור המקורי.
לכן ה”בריחה” מבני מינך אינה יכולה להסביר שני ראשוניים (וכמובן שאינה מיטיבה להסביר גם ראשוני אחד)
ר.ח:
אתה חובר ל ח ראשון למרות שאתם אומרים דברים שונים לחלוטין.
ח ראשון אומר שמשום מה לא טוב לשני מיני ציקאדות להיפגש.
זו טענה מוזרה לאור העובדה ששלושת (לא שני) מיני הציקדות נפגשים בדיוק כמו קודם.
גם הטענה שלך לא ממש מסתדרת.
הרי אם הבעיה הייתה תחרות בין בני אותו מין של ציקדות, הרי שאחרי הפרדות לשני תת מינים עם מחזור שונה – כל אחד יכול להמשיך להתרבות כמו קודם ומהר מאד יחזרו לאותם היקפי אוכלוסיה ולאותה תחרות בתוך התת מינים החדשים אז למה התהליך לא נמשך?
על ידי שינוי זמן המחזור אתה יכול לברוח מטורף אבל אינך יכול לברוח כך מבני מינך!
ח. הראשון,
אני מסכים איתך. גם אני חשבתי שהסיבה למחזורים המשונים הללו טמונה כנראה באיזו שהיא תחרות בין שני סוגי הציקדות. אולי בגלל המספרים העצומים שלהם הם מתחרים על אותם מזונות ויש ייתרון בכך שהם מופיעים יחד במקרה הנדיר פעם ב-221 שנה. השערה זו מתחזקת מהציטוט של דוקינס המופיע למעלה המספר שבכל מין ציקדה יש תת מין של 17 ותת מין של 13 כלומר שהברירה קרתה בתוך המין בין הפרטים המתחרים בדיוק על אותו מזון.
נימוק הטורף לא כל כך משכנע. נכון שטורף שהדיאטה הבלעדית שלו היא ציקדה לא יוכל לשרוד בצורה הזו אולם לטורפים שקיימים כל הזמן כגון ציפורים, חרקים אחרים, דו חיים ועטלפים שאוכלים ציקדות כמתאבן זה לא משנה מתי הן תופענה. בסך הכל שנת הופעת הציקדה תרשם ביומן שלהם כשנת שובע אולם לא על זה יקום או ייפול דבר.
ח ראשון:
המחיר מופקע
אני מכיר קצת מספרים ראשוניים.. אני שכן של מספר ראשוני.
לדעתי הסיבה ל13 ו 17 מורכבת מ:
1. מדוע מספרים ראשוניים?
קיים חסרון אבולוציוני (שאיני מבין אותו) בפגישה בין שני מיני הציקדות.
כדי שייפגשו כמה שפחות פעמים, דרושים מספרים ראשוניים.
אם המספרים היו 12 ו 16 לדוגמא, אז כל 48 שנים (3 או 4 מחזורים) הם היו נפגשים.
כך הם נפגשים בכל כפולה מדוייקת של המספרים, במקרה זה 13 ו 17 : כל 221 שנים.
2. מדוע לא מספרים יותר נמוכים או גבוהים?
אני לא משתכנע מטיעון הטורפים כל כך, כיוון שציקדות מגיעות במסות אדירות..
לדעתי קיים איזון שנוצר באבולוציה :
הציקדות כנראה לא מסוגלות לחכות למעלה מ20 שנה למחזור נוסף, אם משיקולי אוכל או משיקולים אחרים. זהו גבול עליון למספרים.
מדוע לא פחות? בואו נשקול את המספרים הראשוניים האפשריים.. 11 ו 13 הם הצמד הבא.
אם היה כך, שני מיני הציקדות היו נפגשות כל 143 שנים. הפרש משמעותי מאוד מ 221 שנים, וייתכן ששם הסיבה.
Just my 2 cents.
לדעתי, מה שמשחק כאן הוא השילוב בין הרעבה והצפה לבין המחזור של מספר ראשוני גבוה.
זה גם ההיגיון מאחרי דברי דוקינס.
יש הבדל בין הרעבה רבת מחזורים שלסופה מגיעים רק מעטים לבין הרעבה מעוטת מחזורים שלסופה מגיעים יותר.
לכל מספר שאינו ראשוני, יש מחזורים אפשריים של חיי הטורף שיאפשרו לטורף לחוות מספר לא גדול של מחזורים מורעבים עד להצפה הבאה ובכך להגיע אל ההצפה עם יותר פרטים.
אם המחזור הוא 13 או 17, לעומת זאת, אז אין דרך לחוות פחות מ 13 או 17 (בהתאמה) מחזורי הרעבה עד להצפה הבאה.
לא נראה לי הגיוני שמדובר באילוצים שמציב המנגנון שממנו בנוי השעון הביולוגי.
להיפך – מכיוון שרוב היצורים חולקים מנגנונים דומים של שעון ביולוגי – היו אותם אילוצים משפיעים גם על שעונו של הטורף הפוטנציאלי והציקדה הייתה נכחדת.
לחתול ומכאל,
הרעבה והצפה לסירוגין , גם לי נשמע מנגנון עם הגיון מאחוריו.
מה שמוזר כמובן הוא המחזורים המיוחדים של ההתפרצות, העניין של ‘התאמת מחזור חיים של טורפים וטפילים’ עדיין נשמע כמו יריה באפלה.
לי נוצר הרושם שטורפים הם אופורטוניסטים, בשנה של ההתפרצות כולם פתאום אוכלים ציקדות (עטלפים שמנים במיוחד מכופפים את ענפי העצים ואפילו הסנאים מפצחים ציקדות במקום אגוזים :-)).
מבחינת טפילים , מה עם טפילים שמחזור חייהם הוא מספר שבועות בלבד?
אלה לא יפספסו את הציקדות גם אם ההתפרצות תקרה כל 4, 7 ,22 או 13 שנה ובמקרים אלו אין
רלוונטיות למחזור בעל מס’ ראשוני של שנים.
ושוב אני חוזר הרעבה והצפה לסירוגין נשמע מנגנון עם הגיון מאחוריו.
מה עוד שהמחזורים הראשוניים הם קירוב, הרי סטיות של שנים בודדות יותר או פחות גם כן נצפו.
מעניין האם המנגנון שגורם לציקדות לפרוץ קשור לשעון פנימי או ש’אות חיצוני’ מביא להתפרצות.
למשה – זה לא משנה לטורף כל כך הרבה אך זה משנה מאוד לציקדות. טורף שמוכן וערוך לנצל את ההזדמנות יפגע בציקדות הרבה יותר מטורף שבעצם “התיאש” מלפגוש ציקדות.
ואחרי כל זה, לדעתי יש מקום להשערה אחרת שמסבירה טוב יותר את הדילוגים המוזרים. ההנחה (הסמויה או גלויה) של ההשערות עד כאן היתה כאילו ה-13 או ה-17 התפתחו הדרגתית מלמטה ולכן הועדפו במבחן התוצאה השרידתי על פני 3, 5, 8 ו-11, למשל. אבל אם המנגנון הגנטי שמפעיל את מחזור החיים המושהה נדרך בצורה שקופצת למספרים ראשוניים גדולים מסיבות אחרות לגמרי שצריך לחפש בתוך שעונים גנטיים, אזי 13 ו-17 הם דוקא המספרים הקטנים יותר ששרדו, שכן הקפיצות הגדולות יותר כבר לא הצליחו להפגש כדי להתרבות…
ציטוט מן הספר “השען העיוור” של ריצ’ארד דוקינס:
והרי לכם עובדה מופלאה ממש. מסתבר שאין פשוט מין אחד של ציקדות 13 שנה ומין אחד של ציקדות 17 שנה. תחת זאת יש שלושה מינים, ולכל אחד מהם יש זן (או גזע) של 13 שנה ושל 17 שנה.
החלוקה הזאת לזנים של 13 ו 17 שנה התרחשה בנפרד, לא פחות משלוש פעמים.
מסתבר שתקופות הביניים של 14, 15 ו 16 שנה נעקפו באבולוציה המתכנסת, לא פחות משלוש פעמים שונות. למה? אין לנו מושג. הרעיון היחיד שהצליח מישהו להעלות בדעתו הוא שיש דבר מיוחד במספרים 13 ו 17, לעומת 14, 15 ו 16, והוא שאלה מספרים ראשוניים. מספר ראשוני הוא מספר שאינו מתחלק ללא שארית בכל מספר אחר (מלבד עצמו ו-1).
הרעיון הוא שזן של בעלי חיים המתפרץ לעיתים מזומנות כ”מגיפה” זוכה ביתרון כשהוא מציף את אויביו – טורפים או טפילים – ומרעיב אותם לסירוגין. ואם המגיפות האלה מתוזמנות במדוקדק כך שיתרחשן בהפרשי שנים המיוצגים על ידי מספר ראשוני, הרבה יותר קשה לאויבים להתאים את מחזור חייהם למקצב הזה. אילו התפרצו המגפות אחת ל 14 שנים, למשל, היו יכולים לנצל אותן גם מיני טפילים בעלי מחזור חיים של שבע שנים.
הבהרה שלי:
דוקינס מוסיף כאן את הרעיון של הרעבה והצפה לסירוגין.
יש בזה את ההיגיון הבא.
בתקופות ההרעבה הארוכות מספר הפרטים במין הטורף מתאים את עצמו לכמות המזון המופחתת (אם נולדים טורפים רבים מדי – חלקם מתים מרעב).
לתקופת ההצפה מגיע הטורף בשורות מדוללות ואז מספר הפרטים שלו אינו מספיק גדול כדי לגרום לאוכלוסיית הנטרף נזק משמעותי.
משה:
דיברתי על העדפה ולא על תלות מוחלטת.
אתה מזמן גם לקרוא בפרק על מחזור החיים (Life cycle) כאן:
http://en.wikipedia.org/wiki/Cicadidae
קראתי את תשובתך, אבל מה לעשות לא הבנתי אותה.
אנסה לנסח את שאלתי שוב בצורה ברורה יותר שאולי תבהיר את כוונתי. אצל אותו טורף פוטנציאלי הרי בכל מקרה ישנם דורות שכלל לא פוגשים את הציקדות, נראה שאותו טורף יכול להסתדר מצויין גם ללא החלק הזה בתפריט ועדיין להצליח לשרוד, אז מה זה משנה לו אם הוא פוגש את הציקדות באופן קבוע כל דור 4, או שפעם הוא יפגוש אותן בדור 5 ולאחר מכן בדור 4 ואז שוב בדור 5 ?
הרי לא משנה מתי הציקדות יצאו מהאדמה, תמיד הצאצאים של אותו טורף יכולים לנצל את ההזדמנות הרגעית ולאכול אותן בלי שום קשר למה שקרה בדורות הקודמים.
משה:
כפי שאמרתי לך – יש הבדל גדול בין 4 ל 17 או 13
אבי נדמה לי שתגובתך הופנתה אלי, בכל אופן על פניו נראה שבאמת יש קשר למספרים ראשוניים (במידה ומדידת הזמן באמת נעשתה באופן מדוייק ושאף אחד לא “חיפף” או עיגל את התוצאות כדי לתת רושם שזה קשור למספרים ראשוניים) אני רק מנסה להבין את ההגיון בדברים.
כמו שאמרתי אם הציקדות היו יוצאות החוצה כל 12 שנים, ויצור שעשויי לטרוף אותם הוא בעל מחזור חיים של 3 שנים, זה אומר ש 3 דורות של אותו יצור לא יראו ציקדות, ורק הדור הרביעי יראה ויוכל לטרוף אותן, ושוב 3 דורות לא יראו ציקדות, ורק הדור הרביעי יראה אותן.
אז קשה לי להבין איך טורף כזה יכול בכלל לתזמן משהו שקשור לציקדות, אם במשך 12 שנים הוא הצליח לשרוד ללא ציקדות זה אומר שאין לו צורך בהן כדי לשרוד, ואם הוא כבר כן מכניס אותן לתפריט אז מה זה בכלל משנה לו מתי הן יוצאות? כל דור של אותו יצור שיהיה זמין באותו הרגע בכל מקרה יוכלו לטרוף אותן ולגוון את תפריטו.
בקיצור המנגנון שגורם לזה לא ממש מובן לי מבחינת הגיון.
(האמת שאפשר ליצור אולי סימולציית מחשב של מצב דומה ולראות אם היא באמת מתכנסת למספרים ראשוניים, זה יכול להיות ניסוי מעניין)
יש ציקדות שהמחזור שלהם 13 שנה ויש 17. לא נראה לך מוזר?
“ישנם מקרים מתועדים בהן השעון של האוכלוסייה השתבש וגרם לציקדות לעלות מוקדם מהצפוי, כפי שקרה ב-2009 כאשר אוכלוסייה עלתה ארבע שנים מוקדם מהצפוי.” האם זה קרה לציקדות 17 שנים שעלו אחרי 13 שנים? אם כן זה יכול להיות קצה חוט להתחקות אחרי הקידוד הגנטי לתופעה זו.
במאמר שכתבתי בנושא זה לפני שנים כאן בידען, היה הסבר מפורט על מדוע מספרים ראשוניים גדולים, כולל בתגובות.
משה:
בעל חיים שמחזור חייו הוא של 3 שנים ייתקל בציקאדה בעלת מחזור של 12 שנים, אחת ל 4 מחזורי חיים (או שלא ייתקל בה בכלל).
4 , כידוע, משמעותית קטן מ 13.
איש:
ברור שיש לציקאדות הרבה טורפים, אבל לא מדובר בטורפים שפיתחו העדפה לציקאדות על פני מינים אחרים ועובדה זו מגנה על הציקאדות.
יש הרבה טורפים לציקדות, בתפריט של אלה יש גם מנות אחרות.
אולי המחזור קשור דווקא לזמן התאוששות לאוכל של הציקדות, אם הם אוכלים עלים של סוג מסויים
של עצים, העצים הללו צריכים זמן לצאת מהשוק.
במותם עוזרות הציקדות לזבל את הקרקע.
אולי…
גם לי הסיפור עם המספרים הראשוניים נשמע קצת תמוה, נגיד שהציקדות היו עולות לפני השטח פעם ב 12 שנים, וישנו בעל חיים טורף שמחזור החיים שלו הוא 3 שנים, מה זה בדיוק יעזור לו? מה הוא יאכל במשך 12 שנים עד להגעת הציקדות? ואם הוא הסתדר 12 שנים בלעדיהן (4 מחזורי חיים) מדוע שיפתח נטייה מיוחדת לטרוף אותן?
הסיבה היא פשוטה.
למספר ראשוני אין מחלקים ולכן כדי שבעל חיים ייתקל בו באופן מספיק תכוף כדי לפתח נטייה לטרוף אותו צריך מחזור חייו להיות כפולה של אותו מספר ראשוני.
אם המספר הראשוני הוא 13 אז כל בעל חיים שמחזור חייו אינו כפולה של 13 ייתקל בטרף הפוטנציאלי רק פעם אחת בכל 13 מחזורים.
מספרים ראשוניים? קשה לי למצוא קשר למספרים ראשוניים ביחסי טורף נטרף. 13 היה יכול בקלות להיות גם 12 או 14 וזה לא היה משנה כלום. נדמה לי… אשמח לשמוע סיבות באשר לחשיבותם של מספרים ראשוניים במחזור חיי בעלי חיים.
בברכה,
עמי בכר