רכבת סינית לאילת ותעלת ימים עם ירדן, הערבה תהפוך למזבלה
קראתי בתקשורת כי מתממש הסכם עם הסינים לבנית מסילת הרכבת לאילת.
אין לי נסיון וידע בבנית תשתיות אבל ראיתי את פעילותם של הסינים באפריקה. בכל מיזם שבנו היתה מעורבת שחיתות ופרשיות שוחד וברוב המקרים התוצאה היא: כבישים ותשתיות שעד שמגיעים לסיום יש צורך לחזור ולתקן את ההתחלה. מיזמים שמתפרקים אחרי שנה ודורשים אחזקה מתמדת. סביבת אתרי העבודה ומחנות המגורים הפכו ל”מגולחים” ועירומים מכל סימן של חיים או טבע, במקום עצים, שיחים, מישורי עשב וצידי כבישים הפכו ל…. מזבלות.
ראוי ונכון שמקבלי ההחלטות ילמדו את תוצאות פעילות הסינים באפריקה ובהתאם ייצרו מנגנון שיפקח על פעילותם באופן הדוק כדי למנוע נזקים. אין ספק שיש צורך וחשיבות ברכבת שתחבר את אילת למרכז הארץ. באותה מידה ברור שהנחת המסילה חייבת להיעשות ללא פגיעה סביבתית ובצורה שתהיה בת-קיימא גם מהבחינה הכלכלית.
במסגרת הצעדים להפרטת נמל אילת יש שוב דחיפה ל”נמל תעלה”: חפירת תעלה צמודה לגבול עם ירדן, באורך של כ-6 ק”מ שתשמש את מעגני הנמל המסחרי ותפנה את החופים לשימוש תיירותי. כדאי וראוי כי מי שמעלה תכנית שכזו יזכור כי: צמוד לגבול הירדני יש שדות חקלאות מפוארים של קיבוץ אילות, לידם נמצא אחד ממרכזי הצפרות החשובים בעולם, בקרבת החוף ישנו החוף הפראי היחידי באילת (עדיין). אבל כל אלה הן זוטות שכן ברור כי על-פניו התכנית היא “הגיונית ונכונה”, כמו התכנית לבנית שדה תעופה מול תמנע.
הגיונית ונכונה אם מתעלמים מהעובדה כי מול חופי אילת במרחק יריקה יש נמל ימי בעקבה. כמו כן במרחק יבשתי של 10 ק”מ מאילת יש שדה תעופה בין לאומי בעל מסלול ארוך וטוב. אבל לא שדה התעופה ולא הנמל בעקבה יכולים להיות בשימוש משותף עם ישראל. לא ניתן להגיע להסכמים עם הירדנים על חלוקה בעלויות הפיתוח והשימוש בנמלים, כבישים ותשתיות אחרות, שכן הרי לצורך הסכמים כאלה יש צורך בשלום עם השכנים ואילו לנו אין הסכמי שלום עם השכנים ממזרח… האמנם?
מאחר שמקבלי ההחלטות שלנו כבר הבינו כי “אין” אפשרות לשתף פעולה במיזמי תשתית עם הירדנים, מנהיגים ויזמים הבינו כי אי אפשר להגיע לשימוש משותף בנמלי ים ואוויר. מעניין איך בדיוק חושב השר לפיתוח הנגב והגליל להקים “פיילוט” לתעלת הימים?
אבהיר כי מי שרואה סתירות וחוסר הגיון בכתוב צודק, אלא שכנראה שהגיונם של המנהיגים, מקבלי ההחלטות, היזמים ודומיהם שעוסקים בנושא אינו כמו שלי או שלנו. על פי הפרסומים שמקורם בלשכת השר: “הבנק העולמי סיים את סקר היתכנות ופרסם כי יש מקום להקים את ה”פילוט” שכן מיזם תעלת הימים יכול להיות כלכלי וסביבתי” האמנם?
מסתבר כי גם על פי הכתוב באתר של רשות המים: בגלל גודל המיזם והסכנות הסביבתיות שאינן ברורות ממליץ הבנק על “פיילוט”. לידיעת השר, המלצה על “פיילוט” אינה סיום סקר היתכנות, ואינה סיכום חיובי שאומר כי המיזם יהיה כלכלי ולא יפגע בסביבה. (הבנת הנקרא?)
ראיתי את הפרסומים ה”משמחים” ומיהרתי לבדוק מה התוצאות של סקר ההיתכנות. למרות חיפוש מעמיק באתר הבנק העולמי לא מצאתי את התוצאות הסופיות של הסקר המדובר. אחרי ארבע שנים של סקרים ומחקרים ואחרי הוצאה של כ-20 מיליון דולר אין הבעת דעה חד-משמעית על היתכנותו של המיזם
(אולי יש, אלא שבסבך המסמכים אני לא הצלחתי למצוא דעה ברורה). יש פירוט עלויות, יש פירוט צריכה אנרגטית, פירוט כמויות המים שישאבו, שיותפלו ושיוזרמו לים המלח, ויש פירוט המרכיבים הכימיים של הנוזלים בשלבים השונים.
קראתי את ההודעה של הבנק על תחילת הסקר ופירוט מטרותיו. מצאתי התיחסות לצורך לסקור אתרים ארכאולוגיים שבתוואי המובל, כמו גם פיסקה שמאזכרת את הצורך לבדוק השלכות סביבתיות וחברתיות. יש גם התיחסות למחיר המיזם (כ-10מיליארד דולר) והנחה כי יש צורך בכ-20 שנים כדי להשלימו. מצאתי סקרי ביניים משנים קודמות, לא מצאתי סקר עדכני ותוצאות סופיות, ושוב לא ראיתי דעות על ההיתכנות הכלכלית או הסביבתית או החברתית .
המסמכים החדשים ביותר בנושא שמצאתי היו דיווח על פגישת השר שלום עם ראשי הבנק בחודש פברואר 2012 ופגישה משותפת ב-15 ביוני. באתר הבנק מפנים את מי שרוצה לקרוא את הדו”ח הסופי למסמכים מלפני חצי שנה. סקרים ומחקרים מעניינים וחשובים בנושאים רבים ושונים שהופקו מאז תחילת סקר ההיתכנות, ללא מסקנות סופיות וללא המלצות מעשיות. פניתי למשרדי השרים הרלוונטיים וביקשתי לראות ולו רק תמצית של המלצות הסקר. פניתי לדוא”ל שמופיע באתר שאמור לספק מידע [email protected] ולא קיבלתי את הדו”ח המבוקש.
האם סיכומי הסקר ההיתכנות והמלצותיו של הבנק העולמי למיזם “מובל השלום” מסוווגים או סודיים? מסתבר כי התשובה פשוטה הרבה יותר: פשוט מאוד הדו”ח טרם נכתב מאחר שהסקר לא הושלם .לבסוף מצאתי את ה”תשובה” באתר רשות המים בו מופיע הדו”ח “הסופי”, שאינו סופי שכן אחרי ההסברים על רמות הפגיעה בכימיה של ים המלח בהתאם לכמויות המים שיוזרמו, מצויין במפורש כי יש צורך בבדיקות נוספות .
אין (לא ראיתי) התיחסות לפגיעה העתידית במפרץ אילת, (מעניין כי אין [או שלא מצאתי] מסמך מקביל באתר הבנק העולמי) בהתיחסות היחידה והמאוחרת ביותר שמצאתי של הבנק העולמי כתוב כי “מאומה לא הוחלט” ”nothing is decided in this ambitious and controversial concept.”
בהמשך חוזר ומדגיש מנהל הסקר כי “בגלל כובד הבעיה תומך הבנק בהמשך הבדיקה” יכולתי להמשיך לצטט ולתרגם אלא שבעקבות הפרסומים שמקורם במשרדו של השר שלום ואחרי שקראתי את המסמך, חשבתי שאולי איני מספיק טוב בהבנת הנקרא. לכן אני מזמין את הקוראים לקרוא את המסמך ולעזור לי להבין מאין שואב השר לפיתוח את הידיעה כי “הבנק העולמי אישר את ההיתכנות הסביבתית והכלכלית של המיזם”?
בין כל הסקרים נחבא גם המשפט כי כדאי לבדוק חלופות ”including a Study of Alternatives”. חיפשתי ומצאתי כי בעוד שהצוותים לסקרים השונים כוללים מומחים רבים הרי שבצוות החלופות יש מהנדס ירדני, פרופ’ ישראלי לחקלאות, ובריטי שנחשב “מומחה” למזרח התיכון. כמובן שלא מצאתי המשך, כלומר אין דו”ח או מידע על בדיקת חלופות, זאת על אף שעל-פניו ברור לכל ואין ספק כי החלופה הנכונה מבחינת העלויות ומהבחינה הסביבתית היא: הובלת מים מהים התיכון. https://www.hayadan.org.il/1108093/ אלא שמסתבר כי בגלל חשש מהתערבות בין לאומית ב”עסקי המים” של ישראל, בגלל התנגדויות פוליטיות של השכנים, בגלל פוליטיקה מיסתורית שבינה ובין הגיון וכדאיות ממשית אין מאום, בקיצור בגלל פוליטיקה של מי שאינו רואה רחוק יותר מקצה אפו – סיום תפקידו – נדחית החלופה (ים תיכון ים המלח) ההגיונית על הסף ונבדקת רק החלופה היותר יקרה ומסוכנת.
כשכתבתי בעבר על תעלת הימים
טענתי שקולה של החברה להגנת הטבע אינו נשמע ונעניתי כי “אנחנו מחכים לנתונים ותוצאות סקרי היתכנות”. עכשיו יש נתונים חלקיים ולכן יש לקוות כי הגופים הירוקים יעזרו עוז ויתערבו בתכנון המיזם כדי למנוע אסון.
אחרי הדברים ועל אף מה שנכתב, יתכן שבסופו של דבר, מחוסר ברירה, נכון יהיה לצאת למיזם משותף עם ירדן, שכן לחלופה הנכונה (מובל מהים התיכון) לא תהיה תמיכה בין לאומית ולכן גם לא יהיה מימון. בירדן “עושים קולות” של “נצא (לבד) לביצוע המובל במימון סעודי”. מאחר שעל פי דו”ח הביניים כל המיזם יבנה על מורדות הרי אדום – בצד הירדני, יש להניח כי זה ינטרל את תכניות ה”פיתוח” בערבה, כלומר שוב הרע במיעוטו.
יתכן שהברירה הפחות רעה תהיה לצאת לביצוע משותף כדי למנוע מיזם שיהיה ללא פיקוח סביבתי ראוי, ואז יוכל השר שלום לרשום לעצמו חלק נכבד ביישום “מובל השלום” שיהיה הישג שהשפעותיו תהינה גדולות מייבוש החולה. הללויה?
19 תגובות
דר רוזנטל אתה סינופוב ומנותק לחלוטין מהמציאות
1. הפרוייקטים שהסינים ואיכות העבודה שהם נותנים היא מדהימה אתה צריך לבקר קצת בסין רק כדי לראות מה עשו בביגין לקראת האולימפיאדה רק דוגמה קטנה ניבנו 6 אוטוסטרדות חדשות דבר שביישראל היה לוקח 200 שנה בערך . מערכת הרכבות בסין איכותית מדוייקת בזמנים והקרונות והתשתיות הם שנות דור לעומת המצב בישראל וברוב רובה של אירופה להזכירך אירופה זה לא רק אנגליה גרמניה וצרפת.
2. נכון יש לנו הסכמי שלום עם ירדן וכן גם עם מצריים …. אתה צריך שאני אפרט מה קורה עם המצרים או לא ?? נראה לי שכן אבל קשה לי לרדת לרמה הזו . ההפתעה היחידה שלא הצעת שנבנה נמל תעופה יחד עם סוריה בקוניטרה ואני ממש לא מבין למה לא עשית זאת .
3. פרוייקט תעלת הימים הוא אינטרס אולי הכי חשוב למדינת ישראל אני מסכים שעדיף באמת לבצע את האופציה של ים התיכון אבל משיקולים אסטרטגיים שלא להיות תלוי בהסכמי שלום עם הירדנים (פלסטין) שהם ללא ספק הבאים למלחמת אזרחים לאחר הסורים . עוד מלפני קום המדינה חשבו על רעיון תעלת הימים ואף אחד מכם המתנגדים לא הוכיח חד משמעית ההפרוייקט יפגע בסביבה. אתה יחד עם המתנגדים האחרים עומדים ומייבבים שזה מסוכן אך אין לכם הוחכה חד משמעית וכך גורמים לביזבוז של זמן . תעלת הימים הייתה מקטינה את הצורך בשימוש בגז שרק יחזק את הטייקונים ויביא לסכנה של נזק סביבתי עצום לים . שלא נדבר על ההוצאות הביטחוניות שיקזזו את הרווחים
אם מדינת ישראל יכולה לסמוך רק על עצמה מדוע היא מפריטה את הגז ? מדוע אין היא מגדלת חיטה? מדוע היא מאפשרת העברת נכסי המדינה לידיים פרטיות של טייקונים ?
אתה מתכוון כמו למהימנות של הגז המצרי? לא תודה. מחר יפול מלך ירדן ומה אז? המזרח התיכון זה לא אירופה! ישראל יכולה לסמוך רק על עצמה. הגיע הזמן להתפכחות של השמאל הסהרורי.
מסילת רכבת זה פרוייקט הגיוני, דרוש כמו שהכותב אומר פיקוח שלא יפגעו בסביבה.
לא מעניין אותי מי יגזור תקופון סינים או אמריקאים רק שגם התעשייה שלנו תקבל כמה פירורים..
המסלול של הרכבת יהפוך לגוש דן החדש כשסביב כל תחנה תתפתח עיר של עשרות אלפים.
נמל באילת ותעלת ימים – פרוייקט מיותר, מגלומני, בזבוז כסף והרס ערכי טבע חסר תועלת לציבור .
לגבי שימוש בנמל התעופה ובנמל בעקבה:
1. מי בדיוק יפקיד מתקנים אסטרטגיים בידי מדינה ערבית, גם אם נחתם עמה הסכם שלום? הפעם האחרונה שזה קרה הייתה עם הזרמת הגז ממצרים וכולנו יודעים טוב מאוד איך זה נגמר.
2. מתקן כזה (נמל תעופה או נמל) מייצר אלפי מקומות עבודה. בהנחה שלא נראה אלפי אילתים חוצים בכל בוקר את הגבול לעבודה בעקבה וחוזרים בערב- זה אומר אובדן של מקומות עבודה שיכלו להיות בישראל ונתינתם לירדנים.
3. האם ישראל יכולה לסמוך על ירדן לגבי בדיקה בטחונית של המכולות בנמל עקבה? כנראה שלא. כלומר או שיצטרכו לבדוק שוב את המטען בכניסה לישראל או שיצטרכו איכשהו להכניס אנשי ביטחון ישראלים לנמל עקבה, דבר שהירדנים כנראה לא יסכימו לו.
לגבי תעלת הימים:
פרוייקט מיותר שאין סיכוי שייושם. לא ברור מה יהיה הרווח הכלכלי והנזק הפוטנציאלי יכול להיות אדיר. אם המטרה היא להציל את ים המלח- שיתפילו עוד מים לחופי הים התיכון, יפסיקו את השאיבה מהכנרת, יפתחו את סכר דגניה ויחזירו את הירדן הדרומי למצב הטבעי שלו כספק המים העקרי לים המלח. מה הפואנטה בהתפלה לחוף הים האדום, הזרמה של המים לים המלח ובמקביל שאיבת מים מהכנרת והזרמה שלהם למישור החוף- כשאפשר להתפיל מים ליד ריכוזי האוכלוסיה? לא ברור. לגבי ייצור החשמל- הפוטנציאל הוא לייצור של עד 300 מגוואט, פחות מ-3% מתצרוכת החשמל במדינה. או במילים אחרות- כלום.
לגבי מעורבות של הסינים:
באפריקה כל החברות הבינלאומיות מתנהגות בצורה רשלנית כי אין דין ואין דיין, ויותר זול לפגוע בסביבה מאשר לשמור עליה. חוץ מזה, לא בטוח בכלל שהממשלות המקומיות מעוניינות לשלם לחברות בנייה סכומים נוספים בשביל לשמור על הסביבה. בכל מקרה, המעורבות של הסינים בפרוייקט עדיין לא סגורה בשום רמה- כרגע בוחנים באיזו צורה להקים אותו. בינתיים חברה סינית כבר הספיקה להקים את מנהרות הכרמל והתוצאה גרמה למדינה לשתף את אותה החברה גם בהקמת הרכבת לכרמיאל.
כנראה שלציניות אין סוף כך גם הירוקים עצרו כל מיני פרוייטים של פיתוח תחנות חשמל וראו לאן הגענו כיום יש חוסר ביכולת לספק חשמל וכבר נעשו הפסקות יזומות בארץ
הרכבת לאילת זה דבר מבורך שיתן לאנשים מועטי יכולת ובכלל לכל האזרחים במדינה להגיע לערים הדרומיות בנוחות ובמהירות וגם זה יעזור בפיתוח הנגב אז אל תשימו מקלות בגלגלי פיתוח המדינה
בריצתו לראשות עירית תל אביב נסחפו רבים ברעיון של הפסקת הבניה לגובה. להזכירך הוא קיבל 36% בבחירות אלו.
אזי אולי כדאי לדאוג שאלו ואלו וגם אלו לא ילכו יחדיו.
כי עד עכשיו כל המתנגדים באשר הם מתאחדים בעד הנגד.
אורי:
“שהרי התוצאה של הענות למוחים היא גזלת מקומו של עוד חרגול”.
מדוע אתה סבור כך?
העשירים מוצצים את לשד כדור הארץ .
העניים בסך הכל דורשים תנאי מחיה מינימאליים.
במקום וילה אחת ניתן לבנות עשרות רבות של דירות לדיור הציבורי.
הרס הטבע המתבצע בידי הטייקונים גדול לאין ערוך מן ההרס המתבצע בידי העניים !
דוק
בישראל ובשטחים גרים היום כ- 11 מליון תושבים (לא 8) . מספר התושבים יעבור את ה- 20 מליון עד 2050 ויעבור אולי את ה- 30 מליון עד שנת 2100 . גם ירדן כנראה תעלה לפחות ל- 10 מליון לפחות עד סוף שנת 2100, אלא אם כן הפלשתינים יחרבנו אותה כמו שערבים יודעים לעשות.
המגבלה העיקרית בישראל לגבי מספר תושבים היא מי שתיה (על חקלאות אין מה לדבר כמות בגשמים בישראל לא מספיקה לגידולים משמעותיים ממי גשמים , כולל מי הכנרת).
אנחנו בתהליך של מעבר למים מותפלים. תוך פחות מ- 10 שנים נהיה כנראה המדינה המתקדמת ביותר בייצור מי שתיה מותפלים. תוך כ- 5 שנים (מספר לא זכור לי) 25 אחוז ממי השתיה בישראל יהיו מותפלים.
אם סוריה ולבנון יתפרקו, אולי נוכל לקנות מי שתיה מסוריה ולבנון. כל השנאה לישראל של ערביי הסביבה היא תככנות של שליטים שרוצים להצדיק את עריצותם.
למה ישראל תהפוך למדינה של 30 מליון איש עד סוף 2100 , כי מדינות ערב סביבנו מפגרות ואין שום סימן שהמצב הזה ישתפר. כל הערבים סביבנו יעשו מאמץ להסתנן לישראל כדי להנות מהכלכה המתקדמת שלה.
אם נכלכל את מעשינו נכון נוכל עד שנת 2100 לגייר מליוני ערבים ולהוציא אותם מהחברה הערבית העויינת לישראל.
אשר לחיות הטבע של ישראל. שילכו לגור במקומות אחרים. נשאיר בישראל רק כלבים, חתולים יונים ועורבים. לא צריך יותר חיות טבע.
והם בכול זאת חושבים שהחרגול קודם לאותו אדם.
אז למה הם לא קמים נגד המחאה החברתית?
שהרי התוצאה של הענות למוחים היא גזלת מקומו של עוד חרגול.
אין ויכוח כי עדיף היה לו העיר אילת לא היתה קיימת.
במחשבה שנייה, עדיף היה לו תל אביב, ירושלים, באר שבע, שלא לדבר על היישובים הכפריים הצורכים משאבי קרקע ותשתיות תחבורה, גם הם כולם לא היו קיימים.
עדיף היה – לפחות מנקודת המבט של הטבע הראשוני – לו היתה בארץ חבורה מצומצמת של כמה אלפי ציידים מלקטים, השרויים בהרמוניה עם הטבע.
תרחיש כזה אינו עומד על הפרק, כנראה. בישראל ובשטחים חיים היום סביב שמונה מיליוני בני אדם, הנאבקים זה בזה על שטח, ריבונות ומשאבים.
מצב זה אינו צפוי להשתנות, ועל כן מן הראוי ששוחרי הסביבה יעדכנו את חזונם:
– במקום מניעת פיתוח – ניהול הקיימות שלו
– במקום נהי על הפיתוח והקידמה – קבלה שלהם ככורח מציאות של פרטים המנסים לשפר את חייהם
עדיין יש הרבה מאד מה לעשות, גם בהנתן מציאות זו.
אני סבור כי גם במבחן התוצאה ייטיבו שוחרי הסביבה אם ימקדו את מאמציהם בכיוון הזה.
ההבדל בין הפרוייקטים באפריקה לבין אלה שבישראל הוא, שבאפריקה הפרוייקטים
משרתים את האליטות ואת מייזמי הכרייה ושאיבת הנפט של הסינים עצמם ולא אמורים
כלל לשרת את האוכלוסיה או להתחשב בה. לכן הם גם נראים כמו שהם נראים.
ככל הידוע לי, הרי שבסופו של דבר, לפחות בכל הקשור לקשרי חוץ, הסינים עומדים
במילתם ואחראים לחתימתם לא פחות מכל חברה מערבית. זו הסיבה שמיזם מנהרות
הכרמל הושלם לפני הזמן וללא מפגעים סביבתיים.
האם הסינים בנו גם במדינות מערביות?
האם לשם השוואה בדקתה את התשתיות שהם בונים בסין?
מה הסיכוי שייקחו את ההחלטה הנכונה? כשמעורבבים בהחלטה שיקולים יחצניים, פוליטיים, בין לאומיים, אישיים ועוד ועוד ועוד.. או בקיצור – טבע האדם, מכירים?!
אנשים חסרי יושר פנימי לא יבינו למה התכוונתי (לפחות 70% מהאנשים)
הדתיים הירוקים תמיד נגד הקדמה.
גם אני ראיתי את עבודת הסינים באפריקה, במשך שנתיים של מגורים שם, ואני חייב להגיד לך שזה הרבה יותר קשור לאפריקנים ולתרבות העסקים שם מאשר לסינים. הסינים יכולים להרים פרוייקט במיליארדי דולרים, שלא יפול מאיכות יפנית, ויכולים למכור לך בדיוק את אותו פרוייקט בשבריר המחיר – אבל אל תצפה לאיכות בכלל. וזה בדיוק מה שקורה באפריקה – הממשלות שם לוקחות 80% מהכסף לשוחד כזה ואחר, מהמימון שהם מקבלים, ונשארים רק 20% לעבודה, ולכן הסינים זוכים במכרז וזו האיכות שרואים.
אולי התוכן מעניין אבל למי יש כוח לקרוא ציניות אינסופית
חברה סינית חפרה את מנהרות הכרמל. עבדו מהר וטוב וסיימו לפני הזמן.
הסינים מתכמנים באפריקה כי אפשר. התרבות האפריקאית מאפשרת את זה והסינים לא סופרים אותם ממטר.
בקיצור, צריך לתפוס אותם קצר ולדאוג שהישראלים שאחראים עליהם לא ייטנפו בעצמם
שיעשו קודם כל לקרית שמונה המקום הזה ננטש מידי יום מאוכלוסיה צעירה.
מקום מדהים עם פוטנציאל רחב.