התגלה סוג חדש של גל מגנטי

החוקרים מאוניברסיטת מינסוטה ועמיתיהם מגרמניה, צרפת וסין דיווחו על הגילוי של סוג חדש של גל מגנטי הקשור לאטומי חמצן. הממצאים החדשים יוכלו לסייע בשיפור פעילותם של כבלי חשמל על-מוליכים המשמשים ברשתות חשמל ארציות

מוליך על מרחף מעל מגנט. מתוך ויקיפידיה
מוליך על מרחף מעל מגנט. מתוך ויקיפידיה

צוות בינלאומי של חוקרים, בראשות פיסיקאים מאוניברסיטת מינסוטה, הודיע על פריצת-דרך חשובה במאמצים להבין את התופעה של על-מוליכות בטמפרטורה גבוהה בתחמוצות נחושת.

החוקרים מאוניברסיטת מינסוטה ועמיתיהם מגרמניה, צרפת וסין דיווחו על הגילוי של סוג חדש של גל מגנטי הקשור לאטומי חמצן. הממצאים החדשים יוכלו לסייע בשיפור פעילותם של כבלי חשמל על-מוליכים המשמשים ברשתות חשמל ארציות.

ממצאי המחקר, בראשותו של Martin Greven, פרופסור בביה"ס לפיסיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת מינסוטה, פורסמו בכתב-העת היוקרתי Nature, וכן אמורים להופיע גם בכתב-העת המדעי Science.

"בעקבות התגלית זוכת פרס הנובל של על-מוליכות בטמפרטורה גבוהה בתוככי חומרים הבנויים מתחמוצות נחושת מורכבות באמצע שנות השמונים, המאמץ להבין את התופעה הזו מהווה אחד מהאתגרים המדעיים העיקריים בתחום של פיסיקה במשך 25 השנים האחרונות, עם למעלה ממאה אלפי פרסומים בנושא," מציין החוקר הראשי.

"למרות שלאחרונה החל כבר המסחור של חומרי תחמוצות נחושת מסוג זה, בצורה של כבלים חשמליים משופרים, פיסיקאים עדיין לא הצליחו לפתור את התעלומה מדוע חומרים מיוחדים אלו הם בכלל על-מוליכים. נטען כי המגנטיות הבלתי-רגילה של החומרים היא האחראית ליכולת על-המוליכות שלהם," מסביר החוקר הראשי.

בניסויים שלהם, החוקרים הפציצו גבישים של תחמוצת נחושת ע"י אלומה עוצמתית של נויטרונים. הנויטרונים עצמם הינם מגנטיים, ובאמצעות בחינה קפדנית של תבניות הפיזור שלהם מהגבישים, החוקרים הצליחו להוכיח את קיומם של גלים מגנטיים יוצאי-דופן הקשורים לאטומי החמצן.

"אנו סבורים כי התגלית שלנו שופכת אור חדש על נושא שנוי במחלוקת זה של על-מוליכות," מוסיף החוקר הראשי.

להודעה של החוקרים

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

20 תגובות

  1. האם התגליות הללו יכולות להוביל בעתיד הקרוב ליצירת על מוליכים בטמפרטורה רגילה ,כדי ליצור רכבות מהירות המרחפות מעל הפסים? בנוסף לכך, האם יתכנו גם קוי הולכת חשמל למרחקים ארוכים (בתנאים זהים לשאלה הקודמת)?
    תודה על התשובה

  2. לאבי מתגובה 5: ציניות עדיין לא הובילה את האנושות לפריצת דרך מדעית.

    מצד שני התגובה שלך הייתה הכי מצחיקה פה אז לעזאזל הקִדמה.

  3. לאוננות אינטלקטואלית
    גם לחלקיק נייטרלי יכול להיות מומנט מגנטי זהו הספין שלו. בדיוק את העובדה הזו מנצלים החוקרים המצוטטים בכתבה. הניטרליות של הניטרונים מאפשרת להם לחדור לתוך החומר פנימה הספין שלהם מאפשר להם להיות רגישים לשדה המגנטי בחומר.

    ליניב
    לא מדובר כאן כלל באפקט מייזנר. לפי מיטב הבנתי מדובר כאן בסדר המגנטי של הפאזה הנורמלית קרי מעל לטמפרטורת מעבר הפאזה. מעבר לזאת אפקט מייזנר טוען במפורש כי שדה מגנטי אינו יכול לחדור לע-מוליך, ככלל זה נכון מעבר לאורך מסויים שנקרא מרחק החדירה של לונדון (על שם שני ניסיונאים יהודים האחים לונדון). היוצאים מן הכלל הם על-מוליכים מסוג II בהם חודרים שדות מגנטיים לתוך העל מוליך בצורת וורטקסים אבל הם הורסים את העל-מוליכות לאורך קווי החדירה שלהם.

  4. AVI זוהי דיי תגלית ישנה…
    כאשר מקררים מוליך על לטמפרטורה נמוכה בעזרת חנקן נוזלי ומקרבים אותו למגנט נוצר "אפקט מייסנר"
    שבעצם יוצר שדה מגנטי.

  5. איציק ג.

    תופעות המגנטיות והעל-מוליכות בדרך כלל הולכות ביחד בערך כמו חתול ועכבר או שמן ומים. על מוליך רגיל דוחה שדות מגנטיים שאינם יכולים להתקיים בתוכו. על -מוליך מסוג II מאפשר לשדות מגנטיים לחדור לתוכו דרך, וורטקסים, אזורים בדידים היוצרים קוים לעומק העל-מוליך כאשר באזורים אילו אין שדה מגנטי. בחומרים המאפשרים על-מוליכות בטמפרטורות גבוהות יש מעל לטמפרטורת מעבר הפאזה (הטמפרטורה בה החומר הופך על מוליך) סדר אנטי-פרומגנטי או בעברית פשוטה יותר כאשר החומר העל-מוליך אינו מקורר דיו הוא חומר רגיל אבל בתוכו יש מבנה מיוחד של שדות מגנטיים כך שהשדה המגנטי של כל אתר בשריג (המרכיב את החומר) מצביע בכוון שונה מזה של שכניו.

  6. אבי
    תודה על תרגום הכתבה מיוניברס טודיי.

    השותף הישראלי ביצירת האנטי-מימן בצר'ן הוא ד"ר אלי שריד. ניתן למצוא ראיון קצר איתו לגבי התגלית היום בעתון הארץ . אם איני טועה ד"ר שריד היה מעורב ביצירת המלכודות לתפיסת האנטי-מימן. זוהי כמובן העיה המרכזית בגילוי אנטי-מימן. ברגע שהאנטי-מימן נוצר אם הוא יתנגש בקירות ויבצע אנהילציה עם חומר רגיל, לכן יש לכלוא את האנטי-מימן על ידי מלכודת פוטנציאל שתמנע ממנו התנגשויות בדפנות הכלי.

  7. לפי מיטב הבנתי המחקר הנדון לא פתר את הבעיה הפתוחה של מהו ההמנגנון לעל-מוליכות בטמפרטורת גבוהות, אלא פשוט הצליח לפענח את הסדר המגנטי של החומרים העל-מוליכים דבר שיכול להתברר כצעד חשוב בדרך להבנת המנגנון המיקרוסקופי האחראי לעל-מוליכות בטמפרטורות גבוהות.

    תגלית הרבה יותר מעניינת הינה היצירה של אטום מימן המרוכב מאנטי-חומר. לאחרונה הודיעו צוות מדענים מצ'רן שיש להם גם שותף ישראלי, על כך שהצליחו לייצר וללכוד כ-30 אטומי אנטי מימן. זוהי הפעם הראשונה שמצליחים לייצר יסוד מאנטי-חומר! יהיה נחמד אם הידען ידווח על תגלית חשובה זו.

  8. רוב המאמר זה על מי גילה (כמה פעמים לחזור על הרשימה הדי ארוכה של המדינות שהשתתפו במחקר) . כימעט שום מידע על הגילוי עצמו.

    בכל מקרה – תודה על התרגום.

  9. ל-2. גילו את הסיבה לשאלה מדוע תרכובת נחושת
    וחמצן מעבירה חשמל יותר טוב (כלומר: בפחות הפסדי
    חום) מנחושת נקייה.

    לתגלית הזאת יש השלכות כלכליות ומחקריות
    נכבדות ביותר.

  10. המאמר ממש לא אומר מה גילו. הרבה דיבורים על מי משתתף במחקר וכמה זה חשוב. אבל מה גילו?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן