סיקור מקיף

עובד במקום עבודה רועש? הנזק הוא לא רק בשמיעה, אלא גם בשינה

כך עולה ממחקר שנערך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. המחקר בוצע על-ידי צפנת טסט, סטודנטית לרפואה בפקולטה למדעי הבריאות כחלק מלימודיה לתואר דוקטור ברפואה

צפנת טסט. צילום:יחסי ציבור.
צפנת טסט. צילום:יחסי ציבור.

נזקי שמיעה הנגרמים מעבודה בסביבה רועשת פוגמים באיכות השינה. כך עולה ממחקר שנערך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. המחקר בוצע על-ידי צפנת טסט, סטודנטית לרפואה בפקולטה למדעי הבריאות כחלק מלימודיה לתואר דוקטור ברפואה, בהנחיית ד”ר עינת שיינר, ד”ר איילה כנפי, ד”ר ארנונה אייל ופרופ’ אילנה שוהם-ורדי.
המחקר, אשר פורסם באחרונה במגזין האמריקאי SLEEP, התבצע בקרב עובדים החשופים לרעש ממושך במקום עבודתם והשווה את איכות השינה בין שתי קבוצות, האחת עם ירידה בשמיעה והשנייה ללא ירידה משמעותית בשמיעה. נמצא כי עובדים הסובלים מירידה בשמיעה עקב חשיפה ממושכת לרעש במקום העבודה שלהם מועדים לסבול מירידה באיכות השינה.
עובדים אשר איבדו את שמיעתם היו בממוצע מבוגרים יותר ונחשפו לרעש זמן ממושך יותר מאשר אלו שלא איבדו את שמיעתם. בנוסף, 51% מהעובדים בקבוצה אשר סבלה מירידה בשמיעה, דיווחו על טינטון (צלצול באוזניים), לעומת 14% בלבד מאנשי הקבוצה אשר שמיעתם לא ניזוקה. טינטון הינו גורם מוכר לירידה באיכות השינה, אך תוצאות המחקר מראות כי ירידה בשמיעה לאחר חשיפה תעסוקתית ממושכת לרעש מזיק, הגבירה באופן משמעותי את התופעה הנקראת “נדודי שינה” (אינסומניה), במנותק מהשפעת הטינטון וללא הבדלי גיל או משך זמן החשיפה לרעש.
“אוכלוסיית המחקר שלנו הומוגנית עם חשיפה לרמות גבוהות של רעש מזיק במקום העבודה, מה שאפשר לנו להשוות את איכות השינה בין קבוצות דומות כאשר השוני היחיד ביניהן הוא מצב השמיעה”, אומרת טסט.
המחקר בוצע בקרב 298 גברים מתנדבים אשר נחשפו כחלק מעבודתם לרעש מזיק. במסגרת המחקר העובדים עברו מבחן שמיעה, כאשר 99 מהמשתתפים נמצאו כסובלים מירידה בשמיעה ואילו השאר כבעלי שמיעה נורמאלית. החוקרים בדקו מספר גדול של אלמנטים של שינה, הכוללים קשיים בהירדמות, השכמה מוקדמת או יקיצות במהלך הלילה, ישנוניות או הרדמות במהלך היום, נחירות וכן עודף תזוזה במהלך השינה.
למאמר בכתב העת

3 תגובות

  1. הרעש גורם לפגיעה בשמיעה והפחתה בשמיעה.
    ה”ציפצופים באוזניים” הם ברוב המקרים (לא בכולם)
    תגובה פיסיולוגית על ההפחתה בשמיעה,
    ולא תגובה ישירה על הרעש.
    ציפצופים באוזניים מעצבנים, ויכולים להפריע
    להירדמות, ולגרום לחוסר שינה.

  2. מכיוון שהדוקטורנטית מתעניינת בנושא הרפואי בלבד, אני בטוח שהיא לא טרחה לבדוק (וגם לא הייתה אמורה לבדוק), כמה המעסיקים חוסכים על אוזניות איכותיות, לא בדקה בכמה מקומות עבודה העובד מועסק בתנאי רעש מעל 60 שעות בשבוע וכמובן בניגוד לחוק, בכמה מעט מקומות יש לעובדים האלו חדר אוכל או חדר מנוחה שקט ונקי, וכמה קשה לחלק מהעובדים האלו לעבוד שבוע יום ושבוע לילה, שאז הם מאבדים לגמרי את סדר היום והלילה הטבעיים שלהם.
    והדוקטורנטית גם לא בדקה, ולא הייתה צריכה לבדוק כמה העובדים האלו נמצאים בתחתית סולם השכר בישראל, ולכן גם לא יכולים להינות מפרי עבודתם הקשה.

  3. ההצגה כאן של המחקר של הדוקטורנטית היא מאוד שטחית ונראה שעושה עוול למחקר. דווקא נראה שהגורמים לחוסר שינה הם לא הירידה בשמיעה אלא הלחץ מכך שעובדים במקום עבודה רועש ועובדים במקום עבודה מעצבן ולכן מרוב עצבים אי אפשר להרדם בלילה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.