סיקור מקיף

ההשפעה השלילית של הרעש מגיעות גם לעולם הדממה

רוב הדגים שומעים היטב וקולות שונים מהווים חלק חשוב ופעיל בחייהם. הפרעות רעש וסונאר גורמות לשיבוש חיי היום יום שלהם ובמקרה של דולפינים ולוויתנים – אף גורמת לעלייתם לחוף ולמותם

לוויתן מת על חוף בת גלים בחיפה, 1 באפריל 2006. צילום: אוניברסיטת חיפה. מתוך אתר מחמל"י
לוויתן מת על חוף בת גלים בחיפה, 1 באפריל 2006. צילום: אוניברסיטת חיפה. מתוך אתר מחמל"י
תנועת כלי רכב, עבודת מכונות, מטוסים ובנוסף לכך "מרכזי בידור" שמתופפים את סביבתם ברעש מחריש אזניים. ההשפעה והנזקים ידועים ומוכרים, לחיות בטבע כמו גם לאדם, שמענו כבר על ציפרים "עירוניות" שמשקיעות יותר מאמץ בשירי חיזור ובהכרזות נוכחות, מאמץ שגורע מכישורי הרביה. ראינו לוויתנים ודולפינים "מתאבדים" ע"י החפה בגלל פגיעה ע"י רעשי ספינות ותיקשורת על-קולית (סונר) בים.

ובאשר לפגיעה באנשים, זה מכבר ידוע כי הרעש במרכזי בידור גורם לאובדן שמיעה, עליה בלחץ הדם, פגיעה בפעילות הלב ופגיעות מוחיות. בדיקות באירופה הראו כי דיירים מוכנים לשלם כ 5 יורו עבור ירידה ברמה של כל דציבל (רעש), כלומר יש ארצות שתושביהן הבינו כי הרעש הוא מטרד.
עכשיו מסתבר כי הרעש פוגע גם ב"עולם-הדממה", אותם דגים שנחשבים שקטים (וחרשים) ניפגעים ע"י רעשים במים, רעשים שמקורם בבני-אדם.

חוקרים מאונ' ליידן בהולנד בדקו את השפעת הרעש ממקורות שונים על דגים במקומות ואיזורים שונים סביב העולם. המחקר מתפרסם בירחון לאקולוגיה ואבולוציה – Trends in Ecology and Evolution. החוקרים הגיעו למסקנה (ההגיונית) כי הרעש מהווה הפרעה עד כדי סיכון, שכן רוב הדגים שומעים היטב וקולות שונים מהווים חלק חשוב ופעיל בחייהם.

לכן רעש גובר משפיע על נוכחות ופעילות הדגים באיזורים שונים, מאחר והרעש פוגע ביכלתם לתקשר לצורך רביה, להזהרה מטורפים ולצרכים "חברתיים" שונים, נמנעים הדגים ממקומות רועשים. במילים אחרות הדגים בורחים מרעש.

אנשים מתיחסים לעולמם של הדגים כ"עולם הדממה", פשוט כי קולות במים אינם נשמעים ע"י מי שנמצא מחוץ למים, לטענת החוקרים "עולם המים אינו דומם כלל". דגים שומעים באמצעות אוזן פנימית או ע"י קווי חיישנים לאורך גופם, למיני דגים שונים כושר שמיעה מישתנה, בדרך כלל הדגים שומעים בטווח שבין 30 – 1000 הרץ, אבל יש מינים ששומעים עד 50000 הרץ ואחרים ששומעים בטווחים נמוכים בהרבה.

עד כה נבדקו כ-800 מיני דגים מ כ 100 משפחות, רובם משמיעים (ושומעים) קולות בתדרים שמתחת ל 500 הרץ. הקולות מושמעים בחיכוכים על שטחי מחיה או על מזון, בהתכנסות לצורך רביה, לצורך איתור טרף או בבריחה מטורפים. כושר השמיעה משמעותו כי קולות/רעשים שאינם חלק מהסביבה הטבעית מהווים הפרעה ! הפרעה לתנועת הדגים בים, הפרעה לכושרם לתקשר ולפיכך לכושר רבייתם. ישנם דיווחים על להקות דגים שבורחות ממקורות רעש, כאשר מקור הרעש הוא באיזורי הטלה עו אכילה של דגים … הנזק ברור.

עד כאן תוצאות מחקרים וסקרים המתיחסים להשפעת רעש שמיוצר בסביבה מימית, משום מה לא התיחסו החוקרים לרעש שחודר למים מהיבשה,לכן יותר לי להוסיף. כל בוקר זורקים דייגים חובבים חכות למפרץ אילת בחוף הצפוני. בחוף ממוקמים "קיוסקים" שבעליהם חשים חובה לפרסם את נוכחותם ע"י השמעת "מוסיקה" בקולי קולות. בחגים ושבתות הרעש מתגבר לכדי קקפוניה מטמטמת לאורך כל החופים. הדייגים הוותיקים יודעים כי בשבתות וחגים יורדים סיכויי הדייג ל… אפס. נראה כי הקשר ברור.

לפני מספר ימים ראיתי ידיעה בנוסח "הנהלת הסביבה הלאומית בגיבוי המשטרה ופקחי העיריה "גררו" כ 40 מפעילי ברים ומועדוני-לילה למעצר ולמשפט, הברים והמועדונים ניסגרו עד שיראו כי הם עומדים בתקנות הרעש " … "במקביל נעצרו נהגים שהשמיעו מוסיקה רועשת תוך כדי נסיעה". מעודד? אכן כן אלא שכל זה קרה בקמפלה (אוגנדה) – אפריקה,

אצלנו השוטרים אינם מבינים את המושג רעש, אינם מכירים את התקנות למניעתו ואינם רואים את תפקידם כאוכפי התקנות. מאחר ופקחי העיריה (לבדם) אינם מסוגלים לאכוף חוקים ותקנות למניעת הרעש, מאחר והמשטרה … השוטרים אינם מבינים מה זה רעש, מאחר ועל פי המחקר הרעש פוגע בדגים וכידוע דגים רבים במפרץ אילת נחשבים לערך טבע מוגן, מאחר ועל פי חוק תפקידם/חובתם של פקחי רשות הטבע והגנים למנוע פגיעה בערכי טבע מוגנים, הרי ברור כי חובתם לעשות למניעת הרעש בחופים.

אני קורא לכל מי שמחוייב מכח החוק ותפקידו להגן על סביבתנו לשלב כוחות: פקחי העיריה, שוטרים, פקחי ה"זהום הימי", ופקחי רשות הטבע והגנים, לבדוק את הנזקים לסביבה הימית ובהתאם לעשות להפסקת הרעש.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

5 תגובות

  1. אסף
    אם יש מאמרים שמציגים הוכחות לטענות שלך, אשמח אם תציג את מראי המקום אליהם.
    ברצוני להעיר כי באופן אישי התרשמותי מהמאמרים שלך באתר היא שבמקרים רבים הם אינם מגובים בעובדות. את סוג המאמרים הזה עדיף היה לשמור לאתרים אחרים שאינם אמונים על החשיבה המדעית.

  2. לקארל פופר
    את תגובתך ניתן לסכם במה שכתבת :
    " לא ידועות לי התוצאות שלהם."
    היתה יכול פשוט לכתוב … איני יודע !

  3. אסף
    המחקרים שציינת לא מוכיחים שרעשים גורמים להתאבדות בעליה על החוף של להקות לוויתנים או דולפינים.
    ידוע לי שהיו מחקרים כאלו אבל לא ידועות לי התוצאות שלהם.
    יש לי הרגשה שאם התוצאות היו תומכות בתיאוריה הזו, היית מצטט אותם.
    בהיעדר תמיכה כזו, הטיעונים שלך הם עוד אחת מהטענות של מחבקי העצים ושאר מרעין ובישין (קישקושים ניו-אייג'ים)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן