המדענים הפחיתו את התקוות למציאת כמויות גדולות של מים באיזורים אפלים על הירח
הקוטב הצפוני של הירח. תהודה חלשה בבדיקת המכ”ם
המדענים הפחיתו את התקוות למציאת כמויות גדולות של מים באיזורים אפלים על הירח. ביום רביעי האחרון 12/11/03 הגיעו עדויות חדשות לפיהם אם קיימים מאגרים כאלה, הם קטנים ביותר.
נתונים ששודרו מהחלליות קלמנטיין ולונר פרוספקטור שהקיפו את הירח בשנות התשעים הציעו אפשרות לכמות גדולה של מים, החיונית בתמיכה במושבה אנושית על הירח, נמצאים במכתשים חבויים ליד קוטבי הירח. ואולם לאחר סקר מכתשים שנערך באמצעות מכ”מ ואשר התרכז באיתור מכתשים מוצלים תמידית ליד הקטבים, אומרים ברוס קמפבל ועמיתיו מהמכון הסמיתסוני בוושינגון כי הם לא חשפו עד כה כל עדות למרבצי קרח עבים.
כל נוכחות של קרח ירחי באיזורים הנראים למכ”מ של ארסיבו חייבים להיות בצורה של גרעינים מבודדים או שכבה דקה.” אמר קמפבל בדיווח בירחון המדעי נייצ'ר.
גלי המכ”מ מטלסקופ החרדיו בארסיבו, פורטוריקו יכול לבחון לעומק את המכתשים. ואולם הוא לא הצליח למצוא הדים חזקים שיכולים לסמן גושים גדולים של קרח.
הדים חלשים משמעותם שאם קיימים מרבצי קרח, הם משולבים בתוך הסלעים. אם יש מים, הם הגיעו משביטים, הכוללים כמות גדולה של קרח התרסקו על הירח במשך מיליארדי שנים. המדענים מאמינים כי רוב המים הללו התאדו לחלל ואולם יתכן כי חלק מהמים הללו נאספו למכתשים מוצלים ליד קוטבי הירח.
נוכחות מים על הירח חשובה משום שניתן יהיה להשתמש במים הללו כדלק טילים ותחנת הצטיידות במים למסעות מאוישים במערכת השמש. קמפבל וצוותו מאמינים כי הממצאים מראים או שמספר השביטים שהתרסקו ולפיכך גם כמות המים שהגיעה לירח היא נמוכה מזו שהגיעה לגופים אחרים במערכת השמש, או שהמים התאדו במהירות.
קרח על הירח? אולי קצת, בגרגירים
המים הם לירח מה שהנפט הוא לכדור הארץ. עצם האפשרות שהם קיימים בכמויות גדולות די בה כדי לעורר את התלהבותם של אנשים מסוימים – אסטרונומים או אלה החולמים על חיים של בני אנוש על הכוכבים, שרואים במים הללו מקור תזונה ואפילו אנרגיה לשימושם של מגלי עולמות עתידיים.
מדענים ממכון סמיתסוניאן, מאוניברסיטת קורנל וממצפה הכוכבים ארסיבו בפורטו ריקו השביתו באחרונה את השמחה. החוקרים דיווחו בכתב העת “”Nature שעל פי הדמיות מכ”ם יש אמנם מים בקוטבי הירח, אך בכמות קטנה יחסית.
ההשערה שיש מים על הירח הוצגה לראשונה באמצע שנות ה-,90 כאשר ממידע שהתקבל מלוויינים אפשר היה להסיק שיש כמויות גדולות של קרח במכתשים בקטבים. ההשערה שהועלתה אז היתה שהמים – במיליארדי טונות – מקורם בשביטים שהתנגשו בירח במיליארדי שנות קיומו.
במקומות אחרים על פני הירח המים היו מתאדים מזמן, אך במכתשי הקטבים יש אזורים שצל תמידי מכסה עליהם, והטמפרטורות שם נמוכות בהרבה מנקודת הקפיאה. לפיכך, מאגרי קרח גדולים עשויים להימצא מתחת לפני השטח. החוקרים חלמו בין השאר על ייצור דלק ממים על ידי פירוקם למימן וחמצן (ומכאן העניין שגילו בהם החולמים הבין-כוכביים).
אך בבדיקת המכ”ם לא נמדדה תהודה חזקה המעידה על הימצאותם של מאגרי קרח (תהודה כזאת נמדדה במחקרים דומים על מכתשי הקטבים בכוכב חמה). החוקרים משערים שאם יש קרח בקטבים, יש להניח שהוא מצוי שם בצורת גרגירים הנפוצים על פני שטח נרחב או שמדובר בשכבות קרח דקות. ייתכן שדי בכך למחקריהם של מדענים, אך החולמים ייאלצו לחפש במקום אחר.
ניו יורק טיימס
מגורים על הירח?
אלכס דורון
החלום הישן של האנושות – להקים היאחזות קבע על הירח – הולך ומתפוגג. הסיבה: מתברר שעל הירח אין מספיק מים שמישים לשהות ממושכת של בני-אדם.
לפני 5 שנים העריכה נאס”א כי כמות הקרח בקטבי הירח נעה בין 11 מיליון ל-328 מיליון טונות, והיא מפוזרת על-פני כ-40 אלף קמ”ר. כמות זו היתה אמורה להספיק לשתייה, לרחצה, לייצור חמצן עבור יושבי בסיס הירח, וגם לייצור דלק רקטי לרכב חלל שיחזיר אותם לכדור הארץ.
אבל מדענים מהמרכז ללימודים פלנטריים במכון הסמית'סוני בוושינגטון, שבדקו מחדש את הנתונים, קבעו שכמות הקרח על הירח נמוכה בהרבה אפילו מההערכה הראשונה, המינימליסטית ביותר. המחקר, שפרטיו פורסמו בכתב העת נייצ'ר, הסתמך על הנתונים הישנים של נאס”א ועל תצפיות עדכניות בטלסקופ “ארסיבו” שבפורטו-ריקו.
המדענים גם השוו בין החזרי אותות ששוגרו לעבר מכתשי הקרח שעל הירח להחזרי אותות ששוגרו לעבר כוכב הלכת נוגה, העשיר בקרח. הפערים בניסוי זה הביאו לאישוש המסקנה שלהם.
“הממצאים החדשים הופכים את רעיון התיישבות הקבע האנושית על הירח להרבה יותר קשה למימוש”, אמר ד”ר דיוויד רותרי מהמחלקה למדעי כדור הארץ באוניברסיטה הפתוחה של בריטניה. לעומתו, סבורים מדענים אחרים שניתן להציב על הירח מתקן להמסת קרח – אבל הוא יוכל לספק את צורכיהם של מעט אנשים ויאפשר שהות קצרה בלבד.
