המחשוב – 10 שנים קדימה

קובי שפיבק, מנהל מרכז המידע PCON ריכז את התחזיות המפתיעות והמעניינות, לעולם המחשוב והאינטרנט 10 שנים מהיום

ממשק מחשב-מוח עומד להיות ההתפתחות ה”עתידנית” ביותר שנראה בעוד 10 שנים מהיום. הפעלת רובוט באמצעות קסדת חיישנים, שמזהה פעילות חשמלית ודפוסי זרימת דם בגולגולת או שילוב התקני מחשוב בגוף, כמו למשל מצלמה אלחוטית שמובנת בעין האדם, הן עוד התפתחויות שנראה כשכיחות יותר ויותר בעוד עשר שנים מהיום. עוד אינדיקטור לצפוי בעתיד, הוא פיתוח בחברת MTE Power של מטען חשמלי להתקנים ניידים, שמבוסס על האנרגיה שמפיקה פעולת ההליכה. להערכתה, 6 שעות תנועה, יניבו אנרגיה המספיקה לחצי שעה עד שעה, של שיחה בסלולאר. החברה נמצאת גם במגעים עם יצרניות טלפונים סלולאריים, במטרה לשלב את הטכנולוגיה שלה, בתוך הטלפונים עצמם. מדעני המחלקה לפיסיקה יישומית באוניברסיטה העברית, הדגימו חישה מרחוק של נתונים פיזיולוגיים. המשדר? עור האדם. תג RFID שנשתל מתחת לעור, זיהוי אדם לפי תזוזת האישונים (בפיתוח ID-U Biometrics) או זיהוי באמצעות וורידי האצבעות (סוני) יהיו אמצעי הביומטריה הבאים. “בגדים ממוחשבים” יהפכו תוך עשור, לנישה מפותחת, שתשמש למשל, כסייען אישי משוכלל, שמקליט הכול ופועל על פי מצב המשתמש.

כל אלה הן חלק מהתחזיות הצפויות בעתיד, על פי תחקיר עדכני שפרסם לאחרונה מרכז המידע למחשוב – pCon. במסגרת התחקיר נסקרו, נבחנו והוצלבו ידיעות, מאמרים ומחקרים, ממאות מקורות, שהתמקדו בעתיד הרחוק. התחקיר שכולל התייחסות למרבית תחומי המפתח בעולם המחשוב ואינטרנט, מתמקד בתחזיות הסבירות ביותר, לפרופיל עולם המחשוב העתידי, זאת על סמך הכנת מאות רבות של תחקירים קודמים שערך המרכז בעבר, וניסיון של 18 שנה בתחום זה.

מה יתחדש בחומרה?

בחומרה, נראה את המעבדים ממשיכים להאיץ ולהתפתח. מספר הליבות ילך ויגדל. חומרים חדשים, יקדמו המשך שיפור במעבדים, וישובו ויידחו את “סופו של חוק מור”. כיום, החומר Graphene מעורר עניין רב, וכבר מדברים לגביו, על מהירויות של עד 1,000 ג’יגה-הרץ! צפויות גם פריצות דרך במהירות ובמחירי ייצור של שבבים אופטיים. תקליטור שיכול לאחסן מידע בנפח של פי 2,000 יותר מתקליטור DVD, מפתחים חוקרים מאוניברסיטתSwinburne שבאוסטרליה, באמצעות חלקיקים זעירים המכונים Nanoparticles. דיסק אופטי שמחזיק מידע בנפח מאה מדיות DVD סטנדרטיות, החלו לפתח ב-General Electric, על בסיס הולוגרמות. 35 ביטים של מידע, אחסנו חוקרי אוניברסיטת סטנפורד בחלל הקוואנטי, שמסביב לאלקטרון בודד! פולארויד הציגה מדפסת תמונות זעירה (נכנסת לכיס) שמדפיסה ללא דיו, באמצעות צבע המובנה בנייר מיוחד. זירוקס מקדמת הדפסה באמצעות דיו מוצק, שמומס בעת ההדפסה. מדפסות לייצור מודלים תלת מימדיים ולבסוף: חומרים משני צורה, באופן הניתן לתכנות (שימוש אפשרי לדוגמא: שינוי צורת טלפונים סלולאריים), נמצאים כבר בפיתוח של חברת אינטל.

ומה נראה בעולם הנייד?

הטלפון הסלולארי נמצא בדרכו להפוך לארנק חכם; בחמש השנים הבאות, הוא יהפוך למדריך קניות ויציג תמונות תלת-ממדיות של מוצרים; עד 2012, טלפונים סלולאריים יוכלו לזהות אם בעל הטלפון פנוי לשיחה או שעדיף להמיר את ההודעה להודעה כתובה. בהמשך, תתחזק יכולתם לפעול, בדרך שמתאימה למצב המשתמש. הוא יהפוך למכשיר מרכזי אחד, שמתפקד גם כתחליף לכרטיס האשראי וכשלט אוניברסאלי.

סוללת ליתיום יון אשר נטענת בתוך 10 עד 20 שניות, הצליחו לפתח חוקרים מהמכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס (MIT). הפיתוח צפוי לצאת לייצור מסחרי, בתוך כשלוש שנים. טכנולוגיית silver-zinc (לעומת lithium-ion כיום), אמורה לאפשר עד 40% יותר זמן שימוש בנייד וגם מחזור של 95% מהסוללה. סוללות HP Enviro, יישמרו על ביצועיהן עד 1,000 הטענות מחדש (לאחר 150 הטענות, זמני העבודה של סוללות למחשבים ניידים, נוטים להצטמצם משמעותית). במסגרת תכנית מחקר חדשה של אינטל, מפותחת טכנולוגיה לשימוש במקורות אנרגיה חופשית (כזו שזמינה בחינם מהסביבה), כולל ניצול החשמל האלקטרו סטאטי מהאוויר, חום הגוף ואנרגיה סולארית. ומכיוון אחר – סוללה מבוססת וירוס (ביולוגי), הודגמה על ידי המכון הטכנולוגי של Massachusetts.

כיצד תראה האינטרנט?

Web 3.0 – דור חדש של אינטרנט, ש”מבין” את ההקשר של התכנים ומאפשר חיפוש סמנטי מהיר. הדפדפן עשוי להרחיב את תפקידו, במידה מפתיעה, למצב בו האינטרנט מהווה פלטפורמה עליה ניתן להריץ כל יישום. לדוגמא: Opera Unite – תכונה מעניינת של הדפדפן הוותיק, שהופכת אותו לשרת אינטרנט פשוט. יש לכך השלכות אפשריות מעניינות, כולל ביטול הצורך בשרות אירוח אתרים. הגלישה באינטרנט תהפוך תלת-ממדית, והגולש יוכל לצפות בתמונה הולוגראפית; האינטראקציה הבין-אישית באינטרנט תשתפר ותהפוך דומה יותר ויותר לשיחה בבית בין חברים. עם הגידול האדיר בהיקפי המידע, אין ספק כי חיפוש מידע יהיה במוקד חידושים רבים. סביר שנראה ממשקים נוחים יותר למנגנוני החיפוש (בעיקר ממשק קולי ומסכי מגע) ומנועי חיפוש שלא מחייבים התנסחות מדוייקת (יאפשר לפנות אליהם בשפה טבעית) – מה שנקרא Fuzzy searches. הפתעות בתשתית – אין ספק, כי התשתית תשתדרג בהדרגה, לתמיכה בדרישות הגדלות והולכות, כולל מעבר ל-IPv6 ואולי מעבר לכך.

עוד פיתוחים מעניינים

מעבר לתחומי מפתח אלה, מתגבשות שורה של התפתחויות מעניינות במיוחד, ביניהן:

• מחשוב מבוזר – Ubiquitous Computing, יהיה המצב בו המחשב “יצא מהקופסא” ויתחבר לחיים באופן מבוזר – לבגדים שלנו, ליומן הפגישות, לשעון וכו’. כפי שתראה בתחקיר במקומות שונים, “חיבור” זה של המחשב לכל, הוא מגמת מפתח משמעותית.

• Smart grid – רשת חשמל חכמה נמצאת בפיתוח, כשהמטרה היא לאפשר קבלת מידע רחב יותר לגבי צריכת רכיבים ספציפיים, כהתקני אספקת חשמל וקירור לדטה סנטרים וניתוחו. כך, ניתן יהיה לדעת כמה בדיוק הם צורכים ומתי ולשפר זאת. טכנולוגיה זו כבר נמצאת בשלבי יישום מתקדמים.

• ננו טכנולוגיה – 1:1,000,000,000 מטר, הוא סדר הגודל של עולם ה”ננו”. מדובר על עולם חדש לגמרי, המתנהל לפי פיזיקת הקוואנטים, ופותח שלל אפשרויות מרתק. מימוש מחשב קוואנטי, עשוי לקחת הרבה יותר מעשור. אך כבר נמצאת בפיתוח טושיבה ואוניברסיטת קיימברידג’ הצפנה קוואנטית, שאמורה להיות כמעט בלתי ניתנת לפריצה.

• מערכות המתאימות עצמן אוטומאטית למשתמש – כיום, המשתמש מתאים עצמו לחומרה סטנדרטית – מקלדת, עכבר, צג וכיסא (לו יש לרוב, אפשרויות התאמה בסיסיות בלבד). בתוך עשור, סביר שנראה יותר התאמה אישית, שאת ניצניה (היקרים עדיין) רואים כבר עכשיו. יכולת המחשבים להבין טוב יותר את סביבתם, תסייע להתאמה זו, כמו גם להתאמת תוכנות למצבו של המשתמש.

• בינה מלאכותית – המהפכה עליה נכתב הרבה בעבר, בה המחשבים “יבינו” את העולם, נראית עדיין רחוקה מאוד ואין בה בינתיים פריצות דרך של ממש. עם זאת, המחקר בתחום זה, כבר מסייע לקדם את טכנולוגיית המחשוב בדרכים שונות (דוגמת זיהוי פנים על פי תצלום).

• מחשוב ביולוגי – בתוך עשור, ייתכן שנראה יישומים מסחריים ראשונים, של שימוש ברכיבים ביולוגיים, במערכות מחשוב. כבר היום, ישנן פריצות דרך מעניינות, בנושאים כאחסון מידע באמצעות DNA או זיכרון מבוסס רשתות ניורונים.

מודעים למגבלות התחזיות

למרות המאמץ המקיף ושוב על סמך ניסיון העבר, כל שניתן הוא לצייר את התחזיות הסבירות ביותר, בהתבסס על ידע שקיים היום. למי שרוצה לגבש תמונה אמיתית ומלאה, כדאי שיזכור כי כל התחזיות הן בעירבון מוגבל – קשה לחזות מה יקרה בעתיד, גם כאשר קיימת הבנה יסודית בתחום. חשוב לזכור כי תמיד יש הפתעות בלתי-צפויות, שמשנות את ההערכות כל הזמן. חשוב: כמה אנשים צפו שהאינטרנט תהפוך לאחת הטכנולוגיות החשובות בעולם? עוד אפשרות, היא שסטרט אפ עלום שם, שעתיד להיות פורץ דרך משמעותי, זוכה כעת להתעלמות, מהיותו מקדים את זמנו באופן מיוחד. מי שמע על גוגל לפני 10 שנים (שנה לאחר היווסדה)? עוד כדאי להדגיש, כי במקרים רבים התחזיות אכן מתממשות, אבל לא בקצב החזוי, אלא מהר יותר או על פי רוב, יותר לאט.

השורה הסופית

קובי שפיבק, העורך הראשי של pCon, מסכם את הדברים ואומר כי עולם המחשוב העתידי מציע קשת רחבה של טכנולוגיות מרתקות ומבטיחות שיעשו את חיינו, לנעימים יותר, נוחים יותר ובעיקר מעניינים יותר. המידה שבה נשכיל לאמץ וליישם אותן טכנולוגיות, תשפיע במידה רבה על התועלות שנוכל להפיק מהן.

למידע נוסף על התחקיר שכולל גם תחזיות בתחומים נוספים, ראיונות עם מומחים וטיפים מעשיים.מרכז המידע pCon פועל זאת השנה השמונה עשרה ברציפות, והוא מפיץ מדי שבוע תחקירים מקצועיים שמתמקדים בנושאי המפתח המרכזיים בתחומי המחשוב והאינטרנט; למרבית מקבלי החלטות המחשוב המובילים, בארגונים הגדולים בישראל. המרכז מפעיל את אתר pCon – פורטל לעוסקים ולמתעניינים במחשוב.