סיקור מקיף

סרטן – לא מה שחשבתם

מחקרים חדשים מצביעים על קשר גנטי בין סוגים שונים של גידולים אלימים

תאי סרטן מודבקים בנגיף (ירוק זוהר) סביב תאים מתים במרכז הגידול, שם יש מחסור בחמצן. צילום באדיבות כתב העת Cancer Research
תאי סרטן מודבקים בנגיף (ירוק זוהר) סביב תאים מתים במרכז הגידול, שם יש מחסור בחמצן. צילום באדיבות כתב העת Cancer Research

סרטן היא מחלה המאופיינת בריבוי מהיר מאוד של תאים, שהגוף איבד את השליטה על קצב החלוקה שלהם. למעשה, אין מדובר במחלה אחת, אלא בשורה ארוכה של מחלות שיש להן בסופו של דבר מאפיין אחד מרכזי – אותה חלוקה בלתי מבוקרת של תאים. למה הדבר דומה? כאילו היינו מתייחסים אל כל כאבי הראש כאל מחלה אחת, אף על פי שכאב ראש הוא תסמין (סימפטום) של מחלות רבות ומצבים רפואיים שונים. אז נכון, הגידול הסרטני אינו רק סימפטום, אבל הוא גם לא בדיוק הגורם למחלה. הגידול הוא התופעה שאנו רואים, תוצאה של שינויים גנטיים המתחוללים בתאי הגוף.

הסיווג המקובל של סוגי הסרטן נעשה לפי האיבר או הרקמה שהם תוקפים. רובנו אומרים “סרטן השד”, “סרטן ריאות”, “סרטן הכבד” וכו’. גם הרופאים משתמשים במידה רבה בחלוקה הזו, אף על פי שלרשותם עומדים גם אבחונים רבים נוספים הקשורים בסוג התאים הסרטניים (כמו קרצינומה, סרקומה, לימפומה וכו’), בשלב ההתפתחות של הגידול ובדפוס ההתפתחות שלו. יש גידולים “אלימים” המתפתחים במהירות וגורמים פגיעה קשה ברקמות ובאברים ויש גידולים המתפתחים לאט מאוד וכמעט אינם מורגשים. שני מחקרים שראו אור בימים האחרונים מחזקים את האפשרות שהשיטה הקיימת לסיווג הגידולים הסרטניים, אינה מתאימה, ויש לסווג את הגידולים על פי מאפיינים גנטיים, בלי קשר (כמעט) לאיבר שהם תוקפים.

כיצד נוצר הסרטן

תאי סרטן נודדים בגוף. צילום: shutterstock
תאי סרטן נודדים בגוף. צילום: shutterstock

המפתח לתהליכים סרטניים הן מוטציות – כלומר טעויות ברצף ה-DNA. הצופן הגנטי של כולנו מורכב בסך הכל מארבע אותיות שונות, שהן בעצם בסיסים כימיים, המסומנים לשם נוחות באותיות A, G, C, T. אנחנו עדיין לא מבינים את תפקידם של רוב רצפי ה-DNA, אבל ידוע לנו היטב כי אחד התפקידים המרכזיים שלהם הוא נשיאת ההוראות לייצור חלבונים. כל שלוש “אותיות” ברצף ה-DNA הן קוד לחומצת אמינו אחת, כשחלבון שלם הוא שרשרת המורכבת ממאות ואף אלפי חומצות כאלה. לאחר ייצור השרשרת מתארגן החלבון למבנה מרחבי מושלם. טעות ברצף ה-DNA עשויה להיות חסרת משמעות לגמרי. ייתכן שהיא כלל לא תגרום לשינוי ברצף החלבון, או שתגרום לשינוי מזערי בלבד, שלא ישפיע על המבנה של החלבון השלם או על התפקוד שלו. מצד שני, טעות קריטית במקום קריטי ברצף של חומצות האמינו, עלולה להביא לפגם במבנה של החלבון השלם, ואולי אף לגרום לכך שהחלבון כולו לא יתפקד. מוטציות כאלה הן אמנם נדירות מאד, אבל כשכל תא בגופנו מכיל כשלושה מיליארד אותיות כאלה, הן בהחלט עלולות להתרחש, על אף מנגנון הבקרה המשוכלל שאמור למנוע את רוב הטעויות. רוב החוקרים סבורים כי התפתחות של גידול סרטני היא תוצאה של הצטברות מוטציות. כלומר – דרושות כמה טעויות קריטיות במבנים של כמה חלבונים, או של רצפי DNA חשובים, כדי להביא לאותו מצב נוראי של אובדן השליטה על חלוקת התאים. למרבה הצער, הידע שלנו בדבר המוטציות הגורמות לסרטן, עדיין דל ביותר. בסופו של דבר הצטברות של מוטציות במבנה של חלבונים, או ברצפי בקרה (רצפים של DNA המסמנים היכן מתחיל ונגמר הגן), פוגעת באחד או יותר מהמנגנונים שאמורים לפקח על חלוקת התא. ייתכן גם שהפגיעה היא באחד ממנגנוני האבטחה – יש לתאים למשל מנגנון “השמדה עצמית”, שאמור לפעול אם התא חורג מהתפקוד התקין שלו, אבל בסוגי סרטן מסויימים המנגנון הזה אינו פועל.
מדענים מכירים כיום לא מעט מוטציות המזוהות עם סוגים שונים של סרטן, אך הידע על הקשר הישיר שלהן למחלה, על הדרך המדוייקת שבה הן גורמות לאובדן הבקרה על חלוקת התאים ועל צירופי המוטציות הגורמים לתחילתו של התהליך הסרטני, עדיין חסר מאוד.

זה בגנים שלנו

לפני כשבע שנים הושק בארצות הברית מיזם המכונה “אטלס הגנום של הסרטן” (The Cancer Genome Atlas, ולגמרי לא במקרה ראשי התיבות של המיזם באנגלית הן TCGA – ארבע “אותיות” ה-DNA). המיזם התחיל כפיילוט נסיוני עם שלושה סוגי גידולים, וכמה שנים לאחר מכן הורחב למימדיו הנוכחיים – מאמץ מרוכז של מוסדות מחקר רבים לזהות את הדפוסים הגנטיים של 20 סוגי סרטן, על סמך בחינה של לא פחות מ-10,000 גידולים. ממצאים ראשונים של המיזם הזה, מחזקים את הסברה שיש קווים משותפים לגידולים מסויימים, גם אם הם מתפתחים ברקמות שונות. כך למשל מצאו החוקרים קשר גנטי (כלומר, מוטציות דומות) בין סוגים מסויימים של סרטן שד, סרטן ריאות וסרטן המעי הגס.

שני המאמרים שפורסמו בימים האחרונים במסגרת המיזם, מעניקים עוד אישוש לכך שהדפוס הגנטי של הסרטן כנראה חשוב לא פחות – ואולי אפילו יותר – ממקום הגידול. במאמר שראה אור בכתב העת Nature, מדווח צוות חוקרים מבית החולים סלואן קטרינג (Sloan Kettering) בניו-יורק על בחינה גנטית של יותר מ-370 גידולים אלימים של רירית הרחם. הם מצאו כמה מוטציות אופייניות לגידול הזה ולגידול אלים הפוגע בשחלות, וכן דמיון גנטי לא מבוטל גם לסוג מסויים של סרטן השד. במחקר השני, שראה אור ב-New England Journal of Medicine ונעשה בהובלת חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון, התמקדו החוקרים באחת הצורות האלימות של לוקמיה (סרטן הדם), המכונה AML. הם בחנו אלפיים חולים וזיהו לא פחות מ-260 מוטציות בעלות קשר כלשהו למחלה, אך לא הצליחו להצביע עד כה על מוטציות משותפות ל-AML ולסוגים אחרים של סרטן.

טיפול אבחון ומניעה

איתור המאפיינים הגנטיים של סרטן הוא מלאכה סיזיפית ומורכבת, גם בעידן שבו עומדים לרשות הגנטיקאים כלים רבי עוצמה לעיבוד מידע. ואולם, הכלי הזה צפוי לעמוד בחזית המלחמה בסרטן בשנים הבאות. זה אולי מפתיע, אבל עד כה רוב החומרים הכימותרפיים העומדים לרשות הרפואה בטיפול בסרטן, הם חומרים שנתגלו כמעט באקראי, לא תרופות שפותחו למחלה מסויימת על סמך הבנת המנגנון שלה. אבחון מדוייק של המוטציות האחראיות לסרטן, יאפשר למדע לפתח טיפולים מתאימים יותר לסוגים מסויימים של סרטן (לצד כלי אבחון מדוייקים הרבה יותר).

גם עניין המניעה קשור לכך קשר הדוק. כמעט כל המחקרים הקובעים היום שחומר מסויים הוא מסרטן, הם מחקרים סטטיסטיים. כלומר – בוחנים (פעמים רבות בדיעבד) את היקף החשיפה של קבוצת אוכלוסיה לחומר מסויים, משווים לתיקים הרפואיים שלהם ובודקים אם שיעור הסרטן אצלם גבוה באופן מובהק יותר מאשר באוכלוסיה הכללית. רבים מהמחקרים האלה, גם אם הם נעשים בתום לב ובהקפדה מחמירה על השיטות הסטטיסטיות, עלולים להיות בעייתיים (דוגמה טובה היא המחקרים הסותרים הרבים בשאלת בטיחות השימוש בטלפונים סלולריים). רק כשנבין לעומק – סוף סוף – את התהליכים המולקולאריים העומדים בבסיסן של מחלות סרטן רבות, גם לזהות ביתר דיוק את החומרים או הגורמים המגבירים את הופעת המוטציות הרלוונטיות (למשל חשיפה לקרינה, לעשן סיגריות או לחומרי הדברה חקלאיים), ולמקד את מאמצי המניעה.

קישורים נוספים:
המאמר על סרטן רירית הרחם ב-Nature
המאמר על AML ב-New England Journal of Medicine
המאור הקטן – טיפול גנטי בסרטן

14 תגובות

  1. אני אסביר בקצור את המחלה. ניתן לקרוא על כך בהרחבה ביוטיוב שם יש מצגות רבות ומפורטות של פרופסור גרשום זייצק.וירוס מדביק איבר בגוף וגורם להרס תאים.מערכת חיסון חזקה תשמיד אותו תוך זמן קצר. מערכת מוחלשת תסתפק בדלקת כרונית. הוירוס ממשיך ופוגע בעקר בתאים שהתמיינו אך אם המצב נמשך הרבה זמן הוא הורס גם תאי גזע. כאן נוצרת בעיה כי האדם הבוגר, בנגוד לתנוק, לא יכול לייצר תאי גזע חדשים. ועכשיו ההיפוטזה של פרופסור זייצק: הגוף כדי להתגונן מנזקי אובדן תאי גזע, מנייד מאגר של תאי גזע ויוצר איבר חדש.בהתחלה המחסור מאבדן תאי הגזע קטן והאיבר החדש מפצה על כך בקלות. החולה מרגיש מעט עייפות וחוץ מזה בריא. ככל שחולף הזמן והוירוס עדיין גורם נזקים המחסור גדל וכך גם האיבר החדש גדל. האיבר החדש לוחץ על איברים אחרים ומפריע לתפקודם וגורם סבל. החולה מחפש עזרה רפואית והאיבר החדש מאובחן כגידול. עוד על כך במצגות של פרפסור

    Zajicek

  2. לאיציק ג.

    סוף סוף מישהו מגיב לעיניין “עבודה סיזיפית”. “גדולי הדור” כמו מנהלים בכירים במערכותינו שוגים באינטרפרציה של המונח ואף אחד לא פוצה פה ומצפצף.

    תודה איציק ג

  3. ציני. לי זה נראה יותר כמו אוסף תקלות הקורה במשך חיי כל מכונה אשר בשלב מסויים מגיע למסה קריטית הגורמת לקריסת המכונה. וכמו כל מכונה הדבר תלוי האם היצור היה תקין ואיך מתוחזקת המכונה לאורך השנים. אני לא מאמין ( ומקוה ) שיש מנגנון השמדה עצמית למכונת גוף האדם.

  4. כמובן שאני לא מאחל לאף אחד לחלות במחלה הזאת אבל אולי זה פשוט מנגנון של הגוף לקידום תהליך המוות. כמה פעמים שמעתם בעבר כשהייתם קטנים שאנשים מתו מזקנה היום לכל תופעה ומחלה יש שם. עם כל הקושי שיש בזה וכן הפחד הרב האדם צריך להכיר בכך שהוא בן מוות שסופו ודאי ושאין תרופה לכל דבר לפחות לא היום
    אני אישית רוצה לחיות לנצח אבל מה לעשות אני בן אדם והמוות טבוע בגופי כמו בכל אחד מאיתנו.

  5. בהרבה מקומות אני רואה ושומע את השימוש במונח עבודה סזיפית בצורה שגויה.
    סיזיפוס הוא אותו בן אל שנידון לגלגל סלע במעלה הר ומעט לפני הגיעו ליעדו היה הסלע נשמט מתגלגל ואז היה עליו להתחיל את התהליך מחדש. כך שהביטוי מתאר עבודה קשה ללא תכלית וללא תוצאה.
    לא כך במיקרים האלה. העבודה קשה אך יש לה תוצאה. אז אולי כדאי להשתמש במונח אחר.
    אולי עובד כמו חמור ? (-:

  6. נקודה
    גם ל”תהליכים גנטיים” יש תרופות.
    פלורידציה של מים אינה גורמת למחלות רבות.
    אין שום פלסטיק במוצרי מאכל.

    אני מאוד בעד חומרים טבעיים למאכל – אופיום, נפט, סוכר וארסן. אני מאוד נגד חומרים לא טבעיים – פירות, ירקות ומים מסוננים.

  7. נקודה, הרבה הצהרות, האם יש לך ספרות בנושא אשר מגבה אותן ?

  8. לא תימצא תרופה לסרטן. מדובר בתהליך גנטי. הדרך היחידה היא מניעה.
    להפסיק שימוש בחומצה פלואורציסטית במים (בתואנה שהעניין הוא מניעת עששת כשזה בעצם גורם למחלות רבות), זיהום אויר, שימוש בפלסטיק במוצרי מאכל, ושימוש בחומרים לא טבעיים למאכל.

  9. מאמר מאוד תמציתי ומעניין ונוגע בכל מה שקשור לחולים -אני מקווה שימצא התרופה הטובה ביותר למחלה הנוראית שגוזלת מאיתנו אנשים טובים כל שנה

  10. כתבה מעניינת מאוד ,ממש נהניתי לקרוא ,מתובלת בשפה חכמה ועדינה

  11. מאמר יפה ובעיקר אהבתי את הביקורת הסמויה על מחקרים סטטיסטיות, והתובנה הפשוטה שעד שלא נרד לעומק של המחלה, לא תמצא לו מרפא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.