אסייתים ותיקים, אירופים חדשים

האירופים יכולים לאתר את שורשיהם באמצעות ניתוח רמזים מהעבר הרחוק, המצויים בדנ”א שלהם. החוקרים, שהתחקו אחר תולדות האירופים באמצעות שילוב בין ממצאים ארכיאולוגיים לנתונים גנטיים

תמרה טראובמן

האירופים יכולים לאתר את שורשיהם באמצעות ניתוח רמזים מהעבר הרחוק, המצויים בדנ”א שלהם. החוקרים, שהתחקו אחר תולדות האירופים באמצעות שילוב בין ממצאים ארכיאולוגיים לנתונים גנטיים, סבורים שכך יוכלו לשחזר את כל ההיסטוריה האנושית
אבותינו הקדמונים התפתחו באפריקה, ולפני יותר מ-100 אלף שנה יצאו למסע והתפזרו בכל רחבי העולם. הזמן טישטש את מסלולי ההגירה שלהם, אבל בשרשרת יחידות הדנ”א, המקופלת בכל אחד מתאי גופנו, נשארו רמזים להיסטוריה אנושית אבודה, למסלולי הנדידה ולמקורות הקדומים של העמים. מדענים סבורים כי הם נמצאים עכשיו על סף שחזור ההיסטוריה האנושית, מהאדם המודרני הראשון שנולד באפריקה ועד להתחלת ההיסטוריה הכתובה, בערך בשנת 3,500 לפני הספירה.

ההיסטוריה הזאת מורכבת מסינתזה של ממצאים ארכיאולוגיים ונתונים גנטיים. הפרק הראשון שנוסח מתחקה אחר תולדות האירופים, והוא התפרסם החודש בכתב העת המדעי “.”Science בראיון טלפוני ממשרדו באוניברסיטת סטנפורד בארה”ב אמר ראש צוות המחקר, הפרופ' פיטר אנדרהיל, כי מחקר אחר שלהם, שהתחקה אחר אכלוס היבשות האחרות, יפורסם באביב בכתב העת המדעי .Annals” “of Human Genetics

“מדהים כמה הארכיאולוגיה מתחילה ללמוד מהגנטיקה”, אמר בראיון טלפוני הפרופ' קולין רנפריו, ארכיאולוג בולט מאוניברסיטת קיימברייג' באנגליה. במחקר שהתפרסם בנובמבר – אחד השחזורים המפורטים ביותר שהתפרסמו עד כה על העץ המשפחתי של אוכלוסיית אירופה – הד”ר מרטין ריצ'רדס מאוניברסיטת הדרספילד באנגליה, הפרופ' אריאלה אופנהיים מבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה ואחרים גילו את המקורות הקדומים של תושבי אירופה כיום.

על פי חישוביו של הד”ר ריצ'רדס, בערך %6 מהאירופים הם צאצאי בני אדם שבאו ליבשת מהמזרח התיכון בתקופה הפליאוליתית העליונה, לפני כ-45 אלף שנים. צאצאי המתיישבים הקדומים האלה עדיין רבים יותר באזורים מסוימים באירופה, שאולי שימשו להם מקלט מגלי ההגירה שבאו אחריהם. אחד המקלטים האלה הוא ארץ הבסקים ההררית.

לבסקים יש סימן גנטי מסוים המבדיל אותם כמעט מכל שאר תושבי אירופה, והם עדיין מדברים בשפה שונה מאוד משאר השפות האירופיות. “השפה הבסקית היא כנראה השריד האחרון שנשאר ממתיישבי אירופה הקדומים, לפני שהגיעו ליבשת השפות הטרום הודו-אירופיות”, אומר הפרופ' רנפריו, שהוא גם מומחה לשפות הינדו-אירופיות.

המחקר של הד”ר ריצ'רדס מבוסס על ניתוח נתונים מהדנ”א המיטוכונדרי, המועבר בתורשה רק מהאם לבניה ולבנותיה, ולכן הוא משקף את דפוסי ההגירה של נשים. כדי לחקור את דפוסי ההגירה הגבריים חקר הפרופ' אנדרהיל סמנים גנטיים בכרומוזום ,Y הכרומוזום הקובע את המין הזכרי. הכרומוזום הזה עובר בשלמותו מאב לבן, אך מפעם לפעם חלות בו מוטציות בזמן שכפולו. באמצעות השוואת תדירותן של מוטציות מסוימות בקרב קבוצות אתניות שונות, גנטיקאים יכולים להעריך את מידת הקרבה שיש בין קבוצות ולבנות את העץ המשפחתי שלהן. הם גם יכולים לחשב את הקצב הממוצע של התרחשות המוטציות, להעריך לפני כמה זמן הופיעה מוטציה וגם לנסות לקבוע מתי התפצלה קבוצה אחת מאחרת ולשחזר את מסלול תנועתה.

הנתונים שהופקו מהדנ”א המיטוכונדרי תואמים ברובם לנתונים מכרומוזום .Y אבל יש כמה הבדלים: למשל, הפרופ' אנדרהיל ועמיתיו לא הצליחו למצוא בנתוני כרומוזום Y שלהם הגירה מקבילה להגירה שהתרחשה לפני 45 אלף שנה. הוא אומר כי ייתכן שזה נובע מכך שכמה משושלות ה-Y הגבריות נכחדו והיום אי אפשר למצוא להן זכר.

השוואה בין שני המחקרים גם מלמדת כי מידת השונות בין כרומוזומי Y של הגברים האירופים קטנה בהרבה ממידת השונות הנראית בדנ”א המיטוכונדרי. הדפוס הזה חזר על עצמו גם במחקר בראשות הפרופ' בת שבע בונה-תמיר מאוניברסיטת תל אביב, שבדקה אוכלוסיות מזרח תיכוניות. אורנלה סמינו, שותפה נוספת במחקר, אמרה בראיון ממשרדה באוניברסיטת פאביה באיטליה, כי יש כמה הסברים אפשריים לכך: פוליגמיה (גבר אחד הפרה נשים רבות; לכן עבר רק כרומוזום Y אחד, אבל הרבה דנ”א מיטוכונדרי שונה); יותר גברים מתו מכיוון שעסקו בפעילויות מסוכנות יותר כמו ציד; וגם מכיוון שבדרך כלל הנשים הן אלה שהעתיקו את מקום מושבן בעקבות נישואיהן. אפשר שלחלק מהאבות הקדמונים של אירופה אין ייצוג בכרומוזום Y מכיוון שנולדו להם רק בנות.

התושבים הפליאוליתים התפרנסו מציד וליקוט מזון, ולכן הארכיאולוגים מכנים אותם “ציידים-לקטים”. אך לפני כ-7,000 שנה, בתקופה הניאוליתית, חוו תושבי אירופה שינוי דרמטי באורח חייהם. באתרים מהתקופה הזאת ואילך גילו ארכיאולוגים שרידים של חיטה, שעורה, כבשים ועזים – אלה יכולים להיות רק תוצאה של חקלאות וביות חיות מרעה.

לשינוי היו השלכות מרחיקות לכת על המבנה החברתי והמשפחתי של האנושות. הוא איפשר לבני אדם לחיות בקבוצות גדולות יותר, להקים יישובי קבע, כפרים ובסופו של דבר ערים. היתה זו מהפכה, אומרת הפרופ' אנה בלפר-כהן, פרה-היסטוריונית מהאוניברסיטה העברית.

אבל מי היו בני האדם שחוללו את המהפכה ואיזה חותם השאירו אצל האירופים בני זמננו? היה נהוג לחשוב שהחקלאים הניאוליתים שבאו לאירופה עם הטכנולוגיה המתקדמת יחסית שלהם דחקו את הפליאוליתים הוותיקים והחליפו אותם. עכשיו, בפעם הראשונה, לאחר ויכוח רב שנים, אפשר להשיב על השאלות הללו לא רק באמצעות שרידים עתיקים אלא גם באמצעות דנ”א של אירופים חיים. הנתונים הגנטיים רומזים כי הציידים-הלקטים הקדומים, שחיו בתקופה הפליאוליתית, הם אלה ששרדו והיו לאבות הקדמוניים העיקריים של האירופים. יותר מ-%80 מהגברים האירופים ירשו את כרומוזומי Y שלהם מאבות קדמונים פליאוליתים שחיו לפני 40-25 אלף שנים. רק כ-%20 מהאירופים הם צאצאים של החקלאים הניאוליתים. לכן, התבנית הגנטית של הגברים באירופה נקבעה כבר לפני 40 אלף שנה, ואז השתנתה – אבל לא עוצבה מחדש – על ידי החקלאים הניאוליתים, שלפי המחקר כנראה היגרו לאירופה לפני כ-9,000 שנים.

בצעד נועז, שכבר הספיק לגרור ביקורת, קישרו הפרופ' אנדרהיל ועמיתיו בין נתונים גנטיים לממצאים ארכיאולוגיים מתרבויות קדומות. הם קישרו שתי הגירות מוקדמות, שרמזים להן מופיעים בכרומוזום ,Y לשתי תרבויות פליאוליתיות: התרבות האורינייקית והתרבות הגרווטית, שתיהן מפורסמות באמנות המרהיבה שייצרו.

החישובים של אנדרהיל רומזים כי בני אדם שנשאו מוטציה גנטית שסימונה M173 באו לאירופה מאירו-אסיה לפני 35 אלף עד 40 אלף שנים. הוא מציין שזה בדיוק זמן הופעת התרבות האורינייקית, תרבות שהגיעה לשיאה במערב אירופה לפני כ-35 אלף שנה וידועה מאוד בציורי הקיר שלה ובכלים ופסלונים שעוצבו מקרניים, עצמות ושנהב. אם אנדרהיל צודק, כמחצית האירופים עדיין נושאים את החותם הגנטי של האמנים הקדומים האלה. “אין ספק שגם במקומות מסוימים במזרח אירופה יש סימנים אורינייקים חזקים, וזה קיים גם בתיעוד הארכיאולוגי”, הוא אומר. אנדרהיל, שמשפחתו באה מפולין, מספר כי בדק את כרומוזום Y שלו עצמו וגילה כי גם הוא נושא את חותם האורינייקים. המוטציה M173 קיימת היום גם באינדיאנים אמריקאים, ולפי אנדרהיל ייתכן שחלק מבני האדם האלה היגרו אחר כך מסיביר לאמריקה.

גל הגירה שני, המצוין במוטציה ,M170 הגיע כנראה לאירופה לפני 22 אלף שנים מהמזרח התיכון. החוקרים קישרו את הגל לתרבות הגרווטית, הידועה בציורי מערות, פסלונים של ונוס וסכינים קטנים ועדינים שהופיעו בראשונה באזורים שהיום הם אוסטריה, צ'כיה וצפון הבלקן. אבל הפרופ' בלפר-כהן מציינת כי באותה העת היו באירופה תרבויות רבות, הן התקיימו באזורים גיאוגרפיים חופפים למדי, ולכן קשה לקשור גנים לתרבות מסוימת.

הנתונים הגנטיים רומזים כי בשיא תקופת הקרח האחרונה, לפני 24 אלף עד 16 אלף שנה, התרכזו אנשי התרבות האורינייקית במקלט באיבריה ואוקראינה. אנשי התרבות הגרווטית נעו כנראה לבלקן. לאחר שהקרחונים נסוגו והאקלים נעשה נינוח יותר יצאו מהמקלטים והתפזרו במהירות בשאר חלקי היבשת.

ואולם, כמה מדענים אמרו כי הקישור שהפרופ' אנדרהיל ועמיתיו עשו בין תרבויות המוכרות מעדויות ארכיאולוגיות ובין מוטציות המתוארכות בגסות הוא בעייתי. “אני חושב שהם צודקים”, אמר הפרופ' אנדרהיל. “אנחנו נמצאים בתחילת הדרך, ועדיין אין לנו שיטות תארוך די טובות. אבל בכל סוג של בדיקה היסטורית אתה חייב להסתכל בכמה שיותר חלקים של הפאזל. המדע נע קדימה מתצפיות בעובדות ופרשנות העובדות. המדע הוא תהליך של תיקון עצמי, כך שאם נעשתה פרשנות שגויה, מישהו אחר לבסוף ישיג נתונים חדשות או תצפיות חדשות ויפרשם מחדש”.

{הופיע בעיתון הארץ, 15/12/2000}. אתר הידען היה באותה תקופה חלק מפורטל IOL מקבוצת הארץ.

תאורית הנהרות

הממצאים הללו מזכירים למחבר תאוריה על הסיבות לפיצול האדם לאיזורים שונים

(פורסם בפורום מדע בIOL)

מאת ברוך תיבון (דבר דעה)

ממצאים מענינים, מענין אם ניתן לקשרם אל חשד שיש לי בנושא. כידוע, יש 5 קבוצות גזעים של בני אדם, ארופאי, אסיאתי, שהם הצעירים, האפריקאי או הקונגולזי שהוא הותיק, והאבוריג'ינים וההוטוטנטים+בושמים של דר' אפריקה. מאפין חשוב של קבוצות אלו הוא הכמות שלהם, 3 הקב' הראשונות הן הגדולות, בעוד 3 האחרונות הן הותיקות.

כשמסתכלים על מפת אפריקה בולטים בה 5 נהרות, אורנג', זמבזי, קונגו, נילוס וניז'ר. 3 האחרונים הם הגדולים ביותר וגם הרחוקים ביותר מדרום אפריקה, מקום הממיצאים של המאובנים הקדומים ביותר של האנחנו. החשד שלי שיש כאן מתאם, כל קב' התהותה סביב נהר אחר.

התרחיש האפשרי הוא שהקונגולים, נעו צפונה אל הקונגו, וליד כל נהר נפרד חלק והפך לקהילה אחרת. לאחר שהקונגולים התמקמו בקונגו נפרדו מהם ונעו צפונה אלו שהתהוו לקב' האסיאתית והארופאית. אם האסיאתית מקורה בקבוצה שהתהותה סביב הנילוס, הרי בדרכה לאסיה, היה פתוחה גם הפניה שמאלה לארופה. הבעיה שהקבוצה הארופאית מקבלת את הניז'ר וכאן צריך למצא נתיב הגירה מצפון מערב אפריקה לארופה.