סיקור מקיף

יובל נאמן בן 80 – הראיון האחרון. פורסם בגלילאו, מאי 2005

ועדיין מבקש לנבא ניבויים שניתן יהיה לאשש או להפריך במאיץ שיפעל החל מעוד שנתיים בצרן, ומלבד זאת הוא פועל במקביל ב-13 תחומים שונים לחלוטין זה מזה

"תיק אודסה" (מאת פרדריק פורסיית) הוא רק אחד מבין שלל הספרים שיש לפרופ' יובל נאמן בשלוש הספריות שבביתו, לצד הספרים הפוליטיים, ספרי ההיסטוריה וכמובן הספרות המקצועית המדעית; ואולם אין הדבר מרמז בהכרח על חיבתו לספרי מתח. יובל נאמן פשוט משמש בספר זה כגיבור שצץ באמצע העלילה כאורח. יש כמה ספרים שבהם מככב פרופ' נאמן כראש המוסד, כאחראי על תוכנית הגרעין של ישראל ועוד כהנה וכהנה.

זה רק פן אחד מהפנים הרבות של יובל נאמן, שיגיע לגבורות במאי 2005. בחייו הוא הספיק להיות מהנדס, הנספח הצבאי בלונדון ומומחה לתחום החלקיקים התת-אטומיים, שבשנה אחת (!) סיים דוקטורט – אשר אי קבלתו את פרס נובל בפיזיקה יחד עם גֶל-מן ב-1969 ספגה מאמרי ביקורת בעיתונות העולמית, למשל בעיתון הפריזאי LE MONDE ובספרים על המדע. לדוגמה, הזוג הבריטי ג'ון ומרי גריבין, מחברי ספרים רבים על המדע ועל האישים שתרמו לו, הביעו את פליאתם בספרם הביוגרפי על הפיזיקאי היהודי הדגול ריצ'רד פיינמן: "על זאת ועל עבודות אחרות במיון חלקיקי היסוד הוענק פרס נובל בפיזיקה ב- 1969 לגל-מן; להפתעת הכול, ועדת הפרס התעלמה מנאמן".

נאמן הספיק לפתח קריירה אקדמית שהתחילה בלונדון ונמשכה בתל אביב, פעל פעילות ציבורית למען עליית יהודי ברית המועצות, פנה לפוליטיקה והקים את תנועת התחייה, וכשר המדע הראשון גם הקים את סוכנות החלל הישראלית, סל"ה. ביקשנו לתהות קצת על עברו של יובל נאמן אבל הוא אומר שההווה שלו לא פחות חשוב – הוא הגה תיאוריה חדשה בפיזיקה התת-גרעינית שעבורה פיתח מערכת מקורית במתמטיקה, בתחום מגשר בין הגיאומטריה לבין תורת החבורות. רק בעוד כשנתיים- שלוש, כאשר ייפתח מאיץ החלקיקים החדש בצרן שבשווייץ, ניתן יהיה לאשש או להפריך את ההשערה הפיזיקלית, שאת מסקנותיה וניבוייה העלה בכמה כתבי עת מדעיים (הפיתוח המתמטי יישאר תקף בכל מקרה).

את תל אביב הקטנה הוא זוכר מצויין, גם את מספר הדורות בארץ מצד אביו ומצד אמו.

"זרח מושלי, שהציב את השעון על המגדל ביפו. הוא אביה של סבתי שרה מושלי שנעשתה לנאמן. הוא נישא ליוכבד פישמן מצפת, מיתומות הרעש. בבית הקברות הישן בטרומפלדור יש קבר אחד מוקף גדר – היא מתה ב-1890 ונקברה בבית הקברות של יהודי יפו במנשיה. ב-1916 הבריטים הפגיזו את נמל יפו והתורכים הפקיעו את בית העלמין כדי להפכו לעמדת תותחים להגנת הנמל ואיפשרו למי שרצה להציל קבר כלשהו, להעבירו או את הגופה הקבורה בו מבית הקברות במנשיה. הם העבירו את המצבה עם הגופה כפי שהן והתרחקו צפונה כמה שיכלו. וזה יצר למעשה את בית הקברות בטרומפלדור, קבר שבילבל את חוקרי ההיסטוריה של תל אביב כי הוא עתיק ב-20 שנה משאר בית הקברות ועתיק אף מהעיר עצמה. לסבתי היו שני אחים – מרדכי מושלי שעבר למצרים והשתקע בפורט סעיד, קנה שם חנות כלבו כשכל אונייה שנעצרה קנתה אצלו אספקה. הוא היה הפרנס של הקהילה היהודית פורט סעיד. איינשטיין השתכן אצלם בשובו מארץ ישראל ויש לנו צילום שלו עם אבי שליווה אותו לאנייה בפורט-סעיד. שרה נישאה לאבא נאמן שעלה ארצה ב-1890 והזוג היה אחד מ- 66 הזוגות שייסדו את תל-אביב. אבא נאמן ייסד ב- 1900 בית-חרושת למשאבות.

"בגירוש מתל אביב במלחמת העולם הראשונה עברה משפחתי לדמשק ואבי ראה שם את תלייתם של שלושת אנשי ניל"י. כשהם חזרו מדמשק, המצב הכלכלי היה קשה ושלחו אותו לעבוד במצרים אצל הדוד ולסייע בפרנסת המשפחה. זו גם הסיבה שהשהות במצרים נמשכה לסירוגין עד 1935. אמי ילידת ירושלים לאם צאצאית של ישראל ב"ק, שהגיע לצפת ב- 1811 ועבר לירושלים אחר הרעש וייסד שם בית-דפוס. יש לי ספר שהדפיס ובו הוא מודה 'לשר משה ולשרה יהודית' [הזוג מונטיפיורי] ששלחו לו מכבש דפוס חדש. אבי אמי היה אברהם סופר בן-יעקב, מראשוני המורים לעברית, נכד לר' יצחק מחסלביץ, מתלמידי הגר"א וממנהיגי עלייתם ב-1806. אמי עברה למצרים כשנישאה לאבי, אבל חזרה לארץ כדי ללדת אותי. נענו הלוך ושוב בין מצרים לארץ ומגיל 5 ועד גיל 10 למדתי בפורט סעיד בבית ספר צרפתי שהוחזק ע"י ממשלת צרפת עבור עובדי חברת תעלת סואץ (הצרפתית דאז). למדתי בכיתות שהיו בהן רק צרפתים חוץ מיהודי אחד. לכן הצרפתית אצלי שורשית.

"כאשר ב-1933 (ואני בן 8) עבר אדמירל צרפתי בתעלה וביקר בחברה שימשתי כ'נציג' של בית הספר, שוחחתי אתו ועניתי על שאלותיו. אפשר לומר שהיתה זו הופעתי הציבורית הראשונה… בבית הדוד מרדכי הכרתי גם את חיים ארלוזורוב ואת איתמר בן-אב"י ידידי-הורי ואישים אחרים שהיו מתארחים אצלו לקראת יציאה לאירופה או בשובם משם. פעם לנו אצלנו שייטי 'הפועל' עם אהרון דנין. מגיל 7 היו שולחים אותי בכל חג לבד לארץ ואני הסתדרתי ברכבת. מפורט סעיד לקנטרה היתה רכבת ישירה. בקנטרה הייתי צריך לעבור את התעלה במעבורת, ולחכות כמה שעות לרכבת מקהיר לארץ ישראל.

"כשחזרתי לארץ בגיל עשר נכנסתי לשנה לגימנסיה נורדיה כתלמיד חופשי רק כדי ללמוד את המקצועות העבריים כי את שאר החומר כבר למדתי בבית הספר הצרפתי בפורט סעיד. הצטרפתי לכיתות ד-ו כדי להשלים תנ"ך, עברית ודקדוק. בינתיים ראיינו אותי חיים בוגרשוב ובן ציון מוסינזון – שני המנהלים שניהלו במשך 30 שנה את גימנסיה הרצליה והחליטו לקבל אותי לכיתה ט, הייתי צעיר משאר חברי לכיתה בשלוש שנים. בשל כך, סיימתי את התיכון בגיל 15."

לאחר מכן למד נאמן בטכניון. מטרתו בחיים היתה להמשיך את המפעל שהקים סבו בשנת 1900"אבי המשיך במפעל ואני הייתי אמור להמשיך אחריו, ולכן היה טבעי שאלך לטכניון ללמוד הנדסת משאבות, שהיא חלק מהנדסת מכונות. גיל 16 גיל קבלה מינימלי לטכניון, ונאלצתי להמתין שנה, שנה בה עבדתי במפעל והצטרפתי ל'הגנה'. למדתי בטכניון מ-41' עד 45'. תוך כדי לימודי בטכניון הייתי מגויס בהגנה, ובין היתר הדרכתי את חנה סנש לפני יציאתה לאירופה, שימוש בנשק קל. אחרי הטכניון הייתי חצי שנה במפעל המשפחתי ותכננתי שלושה סוגי משאבות שעבדו אחר כך שנים רבות. כאן תמה הקריירה ההנדסית שלי, עד שחזרתי אליה ב-1970 כשהקמתי את הפקולטה להנדסה באונ' תל-אביב כדיקן ראשון וב- 1977-1983 כיו"ר ועדת ההיגוי של תעלת הימים. אגב, היתה לתעלה הצדקה מלאה מבחינת ייצור אנרגיה לשעות שיא בצריכה, התפלת מים, הצלת ים המלח ואפילו החייאת הנגב. עוד שבתי להנדסה בשנים 2002-1997 כשנבחרתי לנשיא 'לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיה'"..

הקטע ההנדסי נקטע כאמור ב-1946 לקראת הקמת המדינה אבל אז החל הפרק הצבאי. במלחמת השחרור עבר נאמן סדרת תפקידי פיקוד בגבעתי. דוד בן גוריון כותב ביומנו בספטמבר 52' בישיבתו עם הרמטכ"ל מרדכי מקלף: "יובל נאמן גמר סטף-קולג' בצרפת, עילוי, גמר הגימנסיה בגיל 13.5 [זו הגזמה, הורידו אותי עוד שנה וחצי. י.נ.], היה עוזרו הראשי של אבידן. מ.מ. שוחח אתו."

ואכן התמנה נאמן לראש מחלקת התכנון. "אני פיתחתי את רעיון מערך המילואים. כתבתי הערכה כי הגבולות שהיו לנו והמפה היא כזו שאפשר היה לגמור את המדינה תמיד בצ'יק. במילואים יכולת לשנות את היחס בין צבאות ערב לבינינו 1 ל-3 במקום אחד ל-20. החוכמה היא לבנות מדינה שבה אתה לא מוציא הכול על ביטחון ומנצל גם את המתקנים האזרחיים." עוד תוכנית שפיתח נאמן במהלך כהונתו כראש מחלקת התכנון (כיום אגף) היתה תוכנית מגירה למלחמה כוללת עם מדינות ערב. היה זה בשנת 1953 – 14 שנים אחר כך פעל צה"ל לפי תוכנית המגירה שהתוותה לא פחות ולא יותר מאשר את מלחמת ששת הימים.

אחרי התכנון היה נאמן סגן ראש אגף המודיעין וב-1956 הוטל עליו הקישור החשאי עם צרפת, כולל מבצע "קדש". אבל גם הפרק הצבאי לא היה ארוך. בשלב מסוים בשנת 1957 ביקש יובל נאמן חופשה של שנתיים ללימודי דוקטורט בפיזיקה. נאמן הצעיר נקרע בשעתו בין שלושה-כיוונים: ההנדסה בהקשר של המפעל המשפחתי, המדע שנמשך אליו ביותר, אם כי היה חצוי בין מתמטיקה לפיזיקה, והשירות הצבאי שהאמין בחיוניותו במדינת ישראל הצעירה. אל המדע נמשך כבר מגיל 13, אז הגה לראשונה רעיון חדשני באריתמטיקה, רעיון שנותר במחברותיו. הוא התלבט בשאלה כיצד לשלב קריירה מדעית עם קריירה צבאית.

"למעשה נכנסתי למדע פרופר, באופן שיטתי, רק כשנסעתי לאנגליה והתחלתי את העבודה בפיזיקה. השנה היתה שנת 57. אחרי מבצע קדש היה שקט. עד אז לא יכולתי להתנתק מהמערכת הביטחונית. ראיתי בשקט הזה הזדמנות אחרונה. שמעתי שפרופ' נתן רוזן [תלמידו של איינשטיין ושותפו בכמה מאמרים ופיזיקאי חשוב בזכות עצמו. א. ב.] הגיע מאמריקה ופתחו בטכניון פקולטה לפיזיקה ורציתי להשתלב בה. את תורת היחסות למדתי בבית מספרים וידעתי שאיינשטיין ניסה לאחד את הכבידה עם החשמל ב'תורת השדה המאוחד' אך לא סיים.

ביקשתי ממשה דיין חופשה של שנתיים לעשות דוקטורט בפיזיקה בטכניון. דיין שאל אם אני יכול לעשות את זה גם בלונדון (היה אז צורך להחליף את הנספח בלונדון, מיכאל בן גל, המכונה "ג'יימס").התכוונתי לחקור נושא בתחום תורת היחסות הכללית, אולי בכיוון דלעיל. ידעתי שבאנגליה נמצאים הרמן בונדי ותומס גולד (שניהם יהודים) ופרד הוֹיל , יוצריה של 'תיאורית היקום היציב' שהתבססה על תורת היחסות הכללית (דווקא פרד הויל היה אחרי כך חבר קרוב שלי. היה איש עם המון דמיון. באנגליה לא אהבו אותו כי היה MAVERICK – לא שיטתי). דיין הדגיש שכנספח לא תהיה לי עבודה רבה, ובשאר הזמן אוכל ללמוד. כשהגעתי ללונדון חיפשתי את בונדי, הסתבר שהוא מלמד בקינגס קולג' במזרחה של העיר והשגרירות היתה בקנסינגטון, בקצה המערבי של לונדון. חיפשתי משהו קרוב יותר ומצאתי את אימפריאל קולג' – חמש דקות הליכה מהשגרירות. לקחתי קטלוג – דפקתי בדלת של פרופ' ברוקמן שהוזכר שם כאחראי לפיזיקה עיונית, אמרתי שאני מעוניין לחקור בתחום 'תיאוריית השדה המאוחד'… הוא אמר שהוא לא יודע מהי תיאוריית השדה המאוחד אבל יש לנו פה מישהו שמתמחה בתיאוריית השדות הקוואנטים – עבדוס סאלאם – המוסלמי היחיד שקיבל לימים פרס נובל. עשיתי אצלו את הדוקטורט. הוא היה פקיסטני. היו לי המלצות משני מורים בטכניון ומכתב ממשה דיין. הוא כתב שהצלחתי בתפקידי הצבאיים, והוא בטוח שאצליח גם בפיזיקה. סאלאם שאל 'מהיכן גנרל יודע מה זה פיזיקה ?' אבל בכל זאת קיבל אותי."
בתחילה הלך הכל כשורה, אך העבודה בשגרירות נעשתה קשה תוך זמן קצר בעקבות רצח מלך עירק וראש ממשלתה ותפיסת השלטון שם ע"י קאסם,.
היה חשש שכל המזה"ת ייפול בידי נאצר , ארה"ב הנחיתה כוח בלבנון והבריטים עטו לעזרת חוסין מלך ירדן. תמורת התר ישראלי להטיס מעל ישראל לממלכת ירדן שני גדודים איפשרו הבריטים לראשונה לישראל לרכוש שתי צוללות ו-50 טנקי צנטוריון, ונאמן היה עסוק בארגון אימוניהם. בסופו של דבר הוא לחץ וצה"ל ויתר על המשך עבודתו. במאי 1960. נאמן נשאר בלונדון עם מילגה לשנה אחת כסטודנט. באותו קיץ 1960 המציא את מה שאמור היה להקנות לו את פרס נובל בפיסיקה , שניתן לבסוף לפיסיקאי היהודי האמריקאי מורי גל-מן שהגה את אותו רעיון בנפרד ובאופן בלתי תלוי, וזאת על אף שנאמן הקדים אותו גם בתגלית עצמה וגם בפרסומה.
מה בדיוק היה ההישג שלך?

"העבודה שאני עשיתי, ואשר במקביל לי קצת יותר מאוחר הגיע אליה גם גל-מן, דומה בתוכנה למה שעשו מנדלייב בכימיה ולינאוס במדעי החיים – מציאת סדר בים מצטבר של פריטים שנתגלו בניסויים ללא תמונה עיונית.
בכימיה היו מגלים כל פעם יסוד ולא ידעו כמה יסודות צריכים להתקיים ואילו תכונות ישנן או טרם נודעו עד שדימיטרי מנדלייב הבין ב-1868 את הסדר והשאיר משבצות ריקות שאכן נתמלאו אחר כך ואמתו את טבלת היסודות שלו. קרל פון לינה, ביולוג שוודי ("לינאוס") הגה את מערך מיני החי והצומח. את זה עשיתי אני בתחום החלקיקים ברמה התת אטומית – פרוטונים, נויטרונים מיזונים וכו'. כשנכנסתי לנושא היו כבר כמאה סוגים, היה "בלגן" גמור ועבודתי הראשונה שהתפרסמה הייתה פתרון לעניין הזה. כלי המפתח כאן היה מתמטי באופיו, השתמשתי ב"תורת החבורות", שם מצאתי "חבורה" מתאימה הנקראת SU3 שאחת מ"הצגותיה", מסגרת שיש בה 8 משבצות שלתוכן שיבצתי את הפרוטון והנויטרון ועוד 6 חלקיקים כמערכת המגדירה ומזהה "משפחה" בת 8 חלקיקים (מכאן גם השם האחר שנודע לסדר הזה, "דרך השמונה" EIGHTFOLD WAY . בסדר הזה השארתי "במשפחה" אחרת בת 10 חלקיקים משבצת ריקה לחלקיק שלימים נתגלה וזכה לשם אומגה מינוס. כאמור גל-מן הגיע לאותה מסקנה אחרי (שנינו שלחנו את ממצאינו כל אחד בנפרד, כמאמרים לפרסום בשני כתבי-עת מדעיים שונים, והללו מציינים בראש כל מאמר את תאריך הקבלה (שלי 13 לפברואר ושלו 27 למרץ, הכל ב-1961).

כחודש לאחר שהתייצבתי באימפריאל קולג' באביב 1960 נמשכתי אל בעיית הסדר שוחחתי עם סאלאם אך הוא ניסה להסיטני לכוון אחר. והציע לי נושא כזה. כאשר התעקשתי הגיב "אתה אומר לי שיש לך מילגה לשנה בלבד ואני מציע לך משהו קל שתוכל לסיימו בשנה. אבל אם אתה מתעקש להמשיך בכוון שבחרת, דע לך שאתה יוצא למסע מאד ספקולטיבי, ויתכן שלא תמצא כלום גם בכמה שנים. אבל אם זה רצונך – אנא עשה זאת ביסודיות, למד את הכלים המתמטיים הדרושים מעבר למה שאני יודע ולימדתי" ויצא לקיץ לארה"ב. כשחזר בסוף אוקטובר הגשתי לו את מאמרי. הטיוטה הייתה על שולחנו עד ינואר 1961 ואז הציע לי לפרסמה. סיבוך נוסף ארע ביוני 1961, כאשר במעבדות ברקלי נערך ניסוי שלכאורה חשף שוני מוחלט בתכונה חשובה בין שני חלקיקים שהיו אמורים להשתייך לאותה "משפחה". גל-מן משך בחזרה את מאמרו ובמקומו הגיש בספטמבר 1961 מאמר שבו הציג שני פתרונות אפשריים, האחד זה שהגינו שנינו [תוך ציטוט עבודתי והטיוטה שמשך חזרה ולא פורסמה כלל; וכאפשרות שניה הציג מודל שפותח ע"י פיסיקאים יפנים בהנהגתו של SAKATA אשר לי,
כאשר הגיעה גם אלי השמועה על אותו ניסוי ותוצאותיו חזרתי ובדקתי את השיקולים שהובילו אותי לדרך השמונה והשתכנעתי מחדש שהם נכונים. החלטתי שלא לרדת מן המודל שלי ושיערתי שהייתה כנראה טעות באותו ניסוי ולא שיניתי כלום במאמרי, שאכן התפרסם. כעבור חודשיים הסתבר שאכן הייתה זו שגיאה בניסוי, ו"דרך השמונה" זכתה להכרה ראשונית.

לימים זכה גל-מן על זה בפרס נובל. שנה לפני שהתקבל פרס הנובל, ב-68 התקיימה בשוודיה ועידה מדעית בינלאומית בחסותה ומימונה של קרן נובל. הוועידה דנה בנושאים שוטפים והיינו שם, גלמן, סאלאם ואני. באחת ההפסקות שוחחנו יחד שלושתנו כשלפתע נראה איש אץ בכוון אלינו וקורא בשמי. שני חברי לחשו לי כי האיש הוא פרופ' וולר והוא משמש כתחקירן של ועדת פרס נובל בפיסיקה. וולר ביקשני לסור אתו לאחת המרפסות ושם תחקר אותי לכאורה. למעשה הוא כלל לא היה מעוניין בסיפור שלי כל עניינו היה רק לקבל ממני תשובה פורמאלית לגבי מעורבותו של סאלאם בתגלית שלי. הממסד הבריטי לחץ להענקת הפרס לסאלאם על תגליות תלמידו ולא אכפת היה שם לאיש לגבי מה שיעלה בגורלו של אותו תלמיד. כעבור שנה וחצי הוענק הפרס לגל-מן תוך שבטכס עצמו, בהקראת הנימוקים לבחירת הזוכה, סיים וולר במשפט "אחד בשם נאמן הגיע לאותן תוצאות זמן מה לאחר גל-מן" (בשעה שבמציאות העובדות היו הפוכות…)

"לדעתי היה כאן עניין של משקלה של השדולה העומדת מאחורי הזוכים. הוועדה מתחשבת בדעת הקהל בציבור האקדמי, סופרים את מספר המכתבים המתקבל לגבי כל מועמד וכו,. ועוד פרט: לנשיא האגודה המלכותית באנגליה יש מעמד פורמאלי מיוחד בועדת הפרס. לי לא היה אז אף תומך ממסדי."
אבל בכל זאת זכו השנה שני פרופסורים מישראל בפרס נובל, איך הפוליטיקה לא הפריעה להם?

"זה אחרת, כי הם ביצעו חלק מהמחקר בארה"ב וגם שמרו על קשר שוטף עם האוניברסיטה האמריקאית. אם הייתי שומר על קשר עם קלט"ק גם לאחר השנתיים בהן עבדתי שם ( 1965 – 1963 ) יתכן שהם היו דואגים לשדולה עבורי."

התגלית השניה החשובה של נאמן במהלך הקריירה האקדמית שלו הייתה מציאת הסיבה לסדר כזה. "אצל לינאוס גילו את הסיבה לאחר שגיאורג מנדל גילה את חוקי הגנטיקה, כאשר ווטסון וקריק חשפו את הצופן הגנטי, סה"כ כ- 250 שנה. אצל מנדלייב – היה זה רטרפורד שפירק את האטום
ומצא את ההסבר לטבלה המחזורית, תהליך שנמשך 50 שנה. במקרה של התגלית שלי, ביצעתי את העבודה הזו בעצמי פחות משנה לאחר התגלית הראשונה, וכוד שכללתי את הפתרון עם חיים גולדברג, צעיר שסיים אז דוקטורט בירושלים. כבר היה בארץ.והתקבל לפרסום בפברואר 1962 וגם שלחתי עותקים לגל-מן ואחרים. לצערי, לא נתתי למושג החדש שם .. . שנתיים אחרי פרסם גל-מן את אותו רעיון בתוספת ניתוח המשמעות הפיסיקליות. המדובר בקיום רמה נוספת במבנה החומר: פרודות (מולקולות) עשויות מאטומים, אטומים בנויים מגרעין ו"לפטונים"
LEPTON(שם כולל לאלקטרונים ועוד חלקיקים דומים שאינם חשים את הכוח הגרעיני החזק) הגרעין בנוי מ"הדרונים" HADRON
(שם כולל לפרוטונים, נויטרונים, ועוד כמאה סוגי חלקיקים החשים את הכוח הגרעיני החזק)ׂ, וההדרונים עשויים מ"תת-חלקיקים" שגל-מן קרא להם QUARK ובעברית אני מציע "קורט". ב-1968 הצליחו נסיונאים בסטנפורד לחדור לתוך הפרוטון והנויטרון ולחוש בקרטים ישירות ושלושה מהם זכו על כך בפרס נובל ב- 1990: ג'רום פרידמן, הנרי קנדל וריצ'רד טיילור. וב-1973 הציעו שלושה פיסיקאים עיוניים תאור של הכוח המדביק את הקרטים בתוך ההדרון וזכו על כך בפרס נובל לפיסיקה השנה דיוויד גרוס, פרנק וילצ'ק ודייויד פוליצר.
אגב – סאלאם זכה לפרס נובל בפיסיקה ב- 1979 יחד עם שני היהודים האמריקאים
STEVEN WEINBERG, SHELDON GLASHOW
על פענוח הכוח הגרעיני החלש וזיקתו לאלקטרומגנטיות. סאלאם נפטר ב- 1996.
13 משימות במקביל

לקראת שנתו השמונים עדיין עובד נאמן באוניברסיטת תל אביב, ולאחרונה גם הכין את חגיגות שנת הפיסיקה הבינלאומית במלאת מאה שנה ל"שנה המופלאה" שבה פרסם איינשטיין חמישה ממאמריו החשובים. אבל זה רק פרויקט אחד מתוך 13 שעליהם עובד נאמן במקביל בימים אלה.

בין היתר הוא מנסה לרכז מאמרים נבחרים בכמה מהתחומים המדעיים אותם חקר, וכן הוא עובד על עדכון לספר שכתב על תורת האבולוציה "סדר מן האקראי" בהוצאת הקיבוץ המאוחד ומכון ואן ליר – "מאז התקדמתי מאוד ברעיונות בתחום הזה, בעיקר באפיסטמולוגיה אבולוציונית – אבולוציה של רעיונות מדעיים ושל המדעים, אני כותב ספר חדש בעניין הזה. למעשה אשתי טוענת שכל ספר ברגע שאני מסיים אני מתחיל מחדש. בחדר העבודה שלי יש ערמה גדולה שקשורה בזה. אני מטפל בין היתר גם בעמדת היהדות באשר לאבולוציה: יש שתי עמדות יהודיות מאוד מפורטות – אחת של הרב קוק שהקדימה ודומה לטיילר דו-שרדין – חוקר צרפתי חשוב מאוד בתחום שהרקע שלו הוא ישועי. הרב קוק מלא התפעלות מהאבולוציה ואפילו שר לה שיר הלל. לעומת זאת, הרבי מלובביץ' מכחיש את האבולוציה לחלוטין בלי הדקויות של הבריאתנים.
יש צרור של חמישה-ששה ביולוגים שכשאני מתקדם בתחום האבולוציה אני שולח להם את הרעיונות לחוות דעת, בעיקר בחלקים שבהם אינני מתמצא באופן מיוחד. ה"מבקרים" הם אפרים קציר, אלכס קינן, רננה בן-גוריון לשם, ולאחרונה, הצטרף אליהם גם מישל רבל – בשבילו זה היה חשוב, הוא יהודי מאמין ואני מניח ששמח לקבל בדיעבד את הגיבוי של הרב קוק… עוד "מבקר" הוא סיריל דומב, פיסיקאי בכיר (באונ' בר אילן) וחבר בחברה המלכותית הבריטית (אנחנו הכרנו בעת המאבק לשחרור המדענים היהודים בברית המועצות. הוא סיפק לי את העמדות של הרבי מלובביץ."
בספר החדש תבוא לידי ביטוי גם נקודת מבט פיסיקלית ולא רק ביולוגית. מסביר נאמן: "יש בראייתי הנוכחית שוני רציני מאז התיאור שנתתי בספרי,
שהיה ברוח המקובל בביולוגיה כיום. נגדיר: המדובר באוכלוסייה של מערכות {בביולוגיה זהו בעל החי) המונהגות כל אחת על ידי תוכנה (הד.נ.א. בביולוגיה) ומתקיימות בסביבה ובנוסף חלה על המערכת שיגרה של תהליכים הפותחים פתח לשינויים אקראיים (טעויות) בתוכנה.. זו הפרדיגמה המקובלת. עכשיו מסתבר שהאקראיות לא באה רק בצינור אחד אלא בשני צינורות. אנחנו יודעים שבשכבת הגבול בין שני עידנים גיאולוגים יש הכחדות ענק של עד מיליון זנים. היום יודעים שלפחות מקרה אחד היה זה אסטרואיד שפגע בכדור הארץ. זו אקראיות שנכנסת דרך ה'צינור' של הסביבה ולא של התוכנה . גם היום כשבונים גשר או סכר ואומרים שזה ישמיד איזשהו חילזון נדיר — כאן. האדם הכניס תמורה אקראית לסביבת החילזון. .הסביבה החיה כל הזמן עומדת בפני אסונות, ולא צריך לחכות רק לאסון גלובלי. דוגמה אחרת – הופעה של זן מתחרה משנה את הסביבה לגבי הזן הזה. ברגע שאתה לוקח את כל התמונה, מתחייבת כתיבת פרדיגמה חדשה לאבולוציה, שבה יש לאקראיות שני צינורות כניסה – כניסה לתוכנה הביולוגית וכניסה לסביבה. את זאת עשיתי וקיבלתי תוצאות מעניינות בתחומים רבים.
יצור מתמטי: נאמן קווילן

עוד כמה דוגמאות למשימות הרבות שפרופ' נאמן מטפל בהן כיום הם החיזוי שלו – ב 1979, בזמן חתימת חוזה השלום עם מצרים קרו לי שני דברים, האחד – נכנסתי לכמה שנים לפוליטיקה = והדבר השני – בא לי רעיון טוב בפיסיקה – פרסמתי אותו אז ב 79'. קוראים לזה SU(2/1). . המדובר הוא "בתחום מתמטי הנקרא "תוכנית ארנלנגן" המחברת אלגברה עם גיאומטריה . בהיבט הפיסיקלי זה נותן ניבויים חדשים.
כולם מחכים עכשיו למאיץ הגדול בסרן, כדי לנסות לגלות את בוזון היגס. לא היה שום ניבוי תיאורטי שיגיד מהי המסה שלו, במלים אחרות – היכן הוא צריך להימצא. בתחום האנרגיות. חפשו אותו עד כה בכל התחום, עלו בהדרגה מ- 1 ועד
.110 GeV (GIGA ELECTRON VOLT) כבר נתנו לפני כשנה את פרס וולף להיגס ולעוד שני חוקרים, מבלי שימצאו את הבוזון הזה. הסימטרייה החדשה שלי אפשרה לי בשנת 1986 לחשב את המסה ופרסמתי את הניבוי לאותה מסה. הפעם כשלושה חודשים אחרי שפרסמתי את העבודה הגיע לרעיון דומה בחור אנגלי בשם דייויד פיירלי FAIRLIE. לפני כעשר שנים הוא התקשר אלי, בא לבקר ומאז מתכתבים. פרסמנו את המאמרים שלנו באותו כתב עת. בינתיים הסתברו עוד שני דברים ראשית, ראיתי שאפשר להכליל את זה כשיטה – וזה נותן אפשרות לטפל אחרת בתורת היחסות ולנבא ניבויים חדשים. כל שבירת סימטרייה מקבלת משמעות גיאומטרית חדשה. ומלבד זאת כעת מתחדש החיפוש.

בעזרת המאיץ הקודם בסרן הגיעו כאמור עד 110 GEV בחיפוש אחר הבוזון וכעת צריכים מאיץ חדש ובונים אותו בסרן, הוא יהיה מוכן בעוד כשנתיים. מצד אחד צריך להביא את הניבוי הזה להכרה של הציבור המקצועי שיידע בכלל שיש ניבוי כזה. דיברתי עם עורך של אחד מכתבי העת לפני כשלוש שנים והוא הזמין אצלי מאמר גדול ומסכם בעניין הזה. כתבתי אותו עם נספח של דייויד פיירלי ועוד חבר כדי להראות עוד דוגמאות למה זה טוב.

אבל בינתיים קרו עוד 2-3 דברים. הסתבר שלא בכוונה המצאתי משהו חדש במתמטיקה בעניין הזה. אני פרסמתי את זה כאמור
ב-1979. בשנת 1990 גילה לי ידידי המתמטיקאי שלמה שטרנברג, כי במתמטיקה יש יצור שדומה לזה ומתמטיקאי קנדי בשם קווילן המציא אותו בסביבות 1985-1990. בדקתי, ראיתי שהמבנה שלי אכן דומה למה שקווילן עשה כמה שנים אחרי. להפתעתי שלחו לי ספר מתמטי שיצא לאחר מכן והם קראו ליצור המתמטי
THE NEEMAN-QUILLEN CONNECTION
ה"קונקציה" של נאמן-קווילן. המונח "קונקציה" משמעותו "פוטנציאל" כשעוברים לפיסיקה . כלל לא ידעתי שהמתמטיקאים הכירו את היצור הזה כי המאמר פורסם בכתב עת פיסיקלי."
עד שנדע האם הניבוי הוכיח את עצמו מקווה נאמן להספיק גם כמה פרויקטים רוחניים יותר. בין היתר הוא מבקש לרכז בספר השוואתי אחד את השירים שכתבו משוררים מכל רחבי העולם על גיבורי התנ"ך. דוגמאות עבריות לכך הן "בעין דור" של שאול טשרנחובסקי או 'בת יפתח' של מיכה יוסף לוינזון. ביירון כתב באנגלית על כמה מהגיבורים הללו והיינה בגרמנית וכו'

 מוצאו של אברהם העברי

עוד מחקר שנאמן עוקב אחריו הוא בתחום מקורו של עם ישראל. על ספריה ענקית בכנענית שנמצאה בעיר אבלה (EBLA) שבסוריה החוקרים האיטלקיים שחפרו שם לפני 20 שנה גילו עיר מהתקופה של 3,000 עד 2,000 לפני הספירה. כאשר אחד החוקרים התחיל לכתוב על הקשרים שיש לגילוי עם התנ"ך הוא גורש מסוריה וחברו מעדיף שלא להזכיר עוד קשרים אלה. בכל אופן בחומר שנמצא מתואר מלך בשם 'עבר' שחי בשנת 2,400 לפני הספירה, כלומר כחצי אלף לפני אברהם אבינו. "בימי עבר אבלה הייתה בשיא שלה והיו לו הרבה ואסלים – ביניהם מלך יבוסי בירושלים.
מצאתי סימנים שאני מפרש כמעידים על כך שגם הוא כמו אחנתון שמלך במצרים אלף שנה אחריו, גם הוא ניסה להנהיג מונותאיזם וגם הוא לא הצליח בכך והרעיון נעלם דור אחד אחריו, "אבל אם נשארת שארית פליטה קטנה שממשיכה באותה אמונה איך תקרא להם, לנאמניו של עבר? עברים, כמובן. קודם כל זה מסביר למה אברם העברי נקרא עברי. ומסביר מדוע "ההבטחה" מדברת על נהר פרת כאשר המדובר נאומה היושבת בכנען, אם לא רק שאברהם בא משם, אלא שהוא נושא זכרון של אימפריה שעבר אכן שלט בה
זה מסביר הרבה דברים.

"פיתחתי את הרעיון הזה, פרסמתי אותו בשעתו במקום אחד אבל לא מקום שעבר הרבה ביקורת אלא במבוא לספר של מישהו אחר. החלטתי שבשנת השמונים שלי אני יכול להקדיש קצת מאמץ ולסדר את העניין הזה ולפרסם אותו בכתבי עת ארכיאולוגים ולקבל תגובות."

בוודאי יש לנאמן עוד הרבה מה לתרום, אבל גם ראיון בן שלוש שעות בביתו בתל אביב לא הספיק אפילו לגרד את התחתית שתסייע לנו לתהות על האיש שתרם למדע ולעוד כמה תחומים שגם היום עדיין קשה לדבר עליהם, אלא אם כן מבקשים לכתוב זאת בספר מתח.
 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

  1. תודה רבה. כפי שניתן להבין מהעובדות העולות בריאיון, נאמן חשב עמוק יותר מכל אדם קודם. קצת חבל שבימינו לא מצוין פועלו הרב בדרך שתרחיב את דעת הציבור הכללי. האם ישנם פרסומים מאוחרים יותר של גילויי הדעת של נאמן?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן