סיקור מקיף

כל מה שרציתם לדעת על גז טבעי

השמחה על גילוי מאגרה גז מול חופי חיפה, שניצולו נקי יותר משריפת נפט ובוודאי פחם, מהולה בחשש שמא המשאב הזה יעוור את עיני מחליטי ההחלטות ויפריע לפיתוח מקורות אנרגיה נקיים עוד יותר

אסדת קידוח. מתוך ויקיפדיה
אסדת קידוח. מתוך ויקיפדיה

לפני כמה ימים דיווחנו על גילוי מתאן במאדים. ואולם הפעם אנו קרובים יותר הביתה – לא רק לכדור הארץ אלא למדינת ישראל. כ-90 קילומטרים מערבית לחיפה, בקידוח המכונה תמר-1 התגלו כמויות גדולות של גז טבעי, שלפי אחת ההערכות שפורסמו היום בכלי התקשורת (בעל חברת דלק, יצחק תשובה), מדובר בגז שיספק את תצרוכת הגז של ישראל ל-30-40 שנה.

מהו הגז טבעי – גז טבעי הוא סוג של דלק מאובן (פוסילי) במצב גזי המכיל בעיקר מתאן אך בנוסף אליו הוא כולל כמויות משמעותיות של אתאן, פרופאן, בוטאן ופנטאן – פחמימנים כבדים שאותם מוציאים מהגז לפני העברתם למשתמשים, ביחד עם דו תחמוצת הפחמן, המימן, ההליום והחנקן. גז טבעי מופק באותן שדות שבהם מופק נפט וכן משדות גז שאינם קשורים לשדות נפט (כמו במקרה של שדות הגז במזרח הים התיכון) וכן במרבצי פחם (בעיקר כמתאן).

חברת ישרמקו, אחת השותפות בפרויקט הודיעה אתמול (18 בינואר 2009) בהודעה לבורסה כי קידוח "תמר 1" אשר נקדח ברישיון "מתן", הינו תגלית גז טבעי. כפי שמסרה מפעילת הקידוח, חברת נובל אנרג'י מדיטרניאן.

"הקידוח, שבוצע בעומק מים של כ- 1,680 מטר, הגיע לעומק של כ- 4,900 מטר ועבר מטרות מגיל טרצייר מתחת לשכבת מלח עבה, באגן הלבנטיני. לוגים, שבוצעו בקידוח, זיהו 3 מאגרים באיכות גבוהה הכוללים שכבות חול בעובי כולל נטו של כ- 140 מטר, המכילות גז טבעי. "

"יצוין כי העובי והאיכות של המאגרים הנ"ל במקום הקידוח טובים יותר מההערכות המוקדמות של המפעילה. לדברי המפעילה, אינדיקציות ראשוניות מצביעות על כך, שעתודות הגז הטבעי, BCM, שזוהו בקידוח, משמעותיות ביותר והינן לכל הפחות בגובה ההערכות המוקדמות טרום הקידוח. המפעילה מעריכה, כי בכפוף לקבלת נתונים נוספים מהקידוח, הערכת עתודות הגז הטבעי הנ"ל עשויה אף לגדול."

בהודעה לעיתונות שפרסמה המפעילה, מסר מנכ"ל נובל אנרג'י כי הקידוח מסתמן כתגלית הגדולה ביותר בתולדותיה של נובל. "לאור התוצאות האמורות החליטו השותפים בקידוח, על בסיס המלצת מפעילת הקידוח, לבצע בקידוח מבחני הפקה המיועדים, בין היתר, על מנת לבחון את קצב ההפקה היומי של גז טבעי מהקידוח. מבחני ההפקה צפויים להימשך כשלושה שבועות, ועלותם מוערכת בכ- 20 מיליון דולר .(100%). "

"מיד לאחר ביצוע הקידוח, עשויים השותפים בקידוח להמשיך ולהשתמש באסדת הקידוח לביצוע של עד שני קידוחים נוספים ברצף באותו אזור. אחד הקידוחים עשוי להיות קידוח אימות לתגלית, אשר יקדח במבנה תמר, והקידוח השני, אותו שוקלים השותפים לבצע, הינו קידוח לבחינת פרוספקט אחר למטרות מגיל טרצייר באותו אגן לבנטיני. יצוין כי טרם נתקבלה החלטה כלשהי על ביצוע הקידוחים הנוספים."

מה יעשו עם הגז?

אלי רונן מנכ"ל משרד התשתיות טען בכתבה שפרסמתי בכתב העת תעשיות בדצמבר 2006, כי הפוטנציאל בשימוש בגז הוא אדיר, "ברגע שנעבור לשימוש מאסיבי בגז טבעי גם לתעשייה, אפשר יהיה לעבור לשימוש גם בתחבורה. זה קיים בעולם, לא המצאה שלנו. זה הטרנד האמיתי. אין לנו כרגע מרבצים שלנו למעט המאגר של ים תטיס שחברת חשמל צורכת ממנו. כשיגיע הגז המצרי ב-2007 יהיה מאגר נוסף, אחר כך בריטיש גז. טורקיה והרוסים גילו התעניינות, כך שאני באמת רואה בגז הטבעי מוצר חליפי לכל דבר ועניין למשק הדלק, בעיקר בתחום התחבורה."

לגבי התעשיה, הוסיף רונן: "אני סבור שהתעשיה צריכה וחייבת להתבסס על גז טבעי, והמשרד עושה את כל אשר לאל ידו על מנת לאפשר הגעה של גז טבעי במחירים כלכליים. במקביל המשרד בוחן את הקמתה של מערכת ההולכה שדרכה יסופק הגז הטבעי לאיזורי התעשיה ואזורי הביקוש."

באתר משרד התשתיות הלואמיות הוכן גם דף המתאר את יתרונות הגז הטבעי: "להקמת משק הגז הטבעי בישראל והסבת פעילויות אנרגיה שבעבר התבססו על דלקים אלטרנטיביים כפחם ומוצרי נפט, יתרונות רבים במכלול תחומים – הפחתת עלויות כלכליות ישירות ועקיפות לייצור חשמל, יתרונות סביבתיים וקרקעיים, קידום המגזר התעשייתי והתחרותיות בתחום ייצור החשמל, ואף שיפור תדמית ישראל."

להלן כמה יישומים שבהן ניתן לנצל את הגז הטבעי (בחלקם כאמור תעשיה וייצור חשמל כבר משתמשים בארץ)

ייצור חשמל

גז טבעי הוא מקור חשוב לייצור חשמל באמצעות השימוש בו בטורבינות גז וטורבינות קיטור. גז טבעי נשרף בשריפה נקיה יותר מאשר דלקים מאובנים אחרים כגון נפט ופחם, ומייצר הרבה פחות דו תחמוצת הפחמן ליחידת אנרגיה מופקת. כדי להפיק אותה כמות חום, שריפת גז טבעי מייצרת 30% פחות דו תחמוצת הפחמן מאשר בשריפת נפט וכ-45% פחות לעומת שריפת פחם. טכנולוגיה זו נמצאת בשימוש נרחב כאשר גז הוא משאב זמין במחיר סביר. טכנולוגית תאי הדלק תספק בעתיד אופציה ירוקה יותר להפיכת גז טבעי לחשמל (במקום טורבינות), אך היא עדיין אינה כדאית כלכלית.

חימום

גז טבעי מסופק לבתים בהם הוא משמש ליישומים כגון בישול בתנורים מונעי גז טבעי, מערכות חימום וייבוש בגדים, חימום מרכזי ועוד. חימום בתים מתאפשר באמצעות חימום דוודים, כבשנים וחימום ישיר של מים. בגז טבעי נהוג להשתמש בבתים כפריים שאין להם קשר למערכת התשתיות העירונית, וכן לגרילרים נישאים.

תדלוק מכוניות

גז טבעי דחוס (מתאן) הוא חלופה נקיה לדלקים אחרים למכוניות כגון בנזין ודיזל. המדינות בהן נפוץ השימוש בגז למכוניות הן ארגנטינה, ברזיל, הודו, פקיסטן, איטליה איראן וארה"ב. היעילות האנרגטית של מנועי גז שווה לזו של מנועי בנזין, אך נמוכה ממנועי דיזל מודרניים. מכוניות שהונעו בבנזין או בדיזל המוסבות לנסיעה בגז סובלות בשל יחס הדחיסה הנמוך של מנועיהן. לעומת זאת מכוניות המונעות במנועים שיועדו לגז טבעי עושות זאת ביחס דחיסה גדול יותר בשל האוקטן הגבוה של הגז – 120-130.

דישון

גז טבעי הוא מקור הזנה חשוב לייצור אמוניה לשימוש במוצרי דשן.

תעופה

יצרן המטוסים הרוסי טופולב מתכנן לפתח תוכנית לייצור מטוסים המונעים במתאן נוזלי ובמימן שניתן להפיקם מגז טבעי.

מימן

גז טבעי יכול לשמש לייצור מימן ולהניע בכך את כלכלת המימן. למימן עצמו מספר יישומים, רובם תעשייתיים וכן לתחבורה.

הארגונים הירוקים: השמחה החשש

הארגונים הירוקים בירכו על התגלית, משום ששריפת גז טבעי נקיה יותר ופולטת פחות מזהמים ופחות גזי חממה (ולהפך, כאן נהפך גז חממה גרוע יותר – מתאן לגז חממה גרוע פחות – דו תחמוצת הפחמן – מבחינת ההשפעה על האטמוספירה).

גילוי מקור הגז הטבעי הגדול מול חופי חיפה, בכמויות עצומות שעולות על תשעים מיליארד קוב, הוא הגדול ביותר שנמצא אי פעם במדינת ישראל. ואולם לדברי שר התשתיות, למרות גילוי מקור חשוב זה, יש להמשיך ולקדם את הקמת תחנת הכח הפחמית הנוספת באשקלון.

תגובת מגמה ירוקה על מציאת מאגרי הגז הטבעי בחיפה: "שר התשתיות מתעקש גם עכשיו לפתור את משבר האנרגיה הנוכחי בעזרת הטכנולוגיה המזהמת ביותר הידועה לנו – תחנת כוח פחמית, בלב העיר אשקלון."

"הטכנולוגיה לייצור חשמל בעזרת שריפת פחם מזהמת עד פי 11 מתחנת כח המופעלת בעזרת גז טבעי, ופולטת כמות כפולה של פחמן דו חמצני, גז החממה העיקרי הגורם להתחממות כדור הארץ."

"מגמה ירוקה" קוראת לנצל את אותו מקור של גז טבעי, כך שיחסוך את הקמת התחנה הפחמית, ויעניק מרווח נשימה לתושבי ישראל ולמשק החשמל. כך תוכל מדינת ישראל ליישם במלואן את תוכניות הייעול של משק האנרגיה, שהן לבדן חוסכות הקמה של תחנה פחמית נוספת. אנו קוראים לשר התשתיות לממש את הכרזותיו כי הוא "שר התשתיות הירוק ביותר אי פעם"- ולפעול באמת כנגד הקמת תחנה פחמית נוספת.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

14 תגובות

  1. מעניין אם ירימו את הכפפה באקדמיה ויקחו דגימות מהגז הזה לבדיקת יחסי איזוטופים וברור מקורו.

    למגיב המגניב,
    אני לא בטוח, אבל למיטב הבנתי הבעיה באחסון של מימן הוא הגודל. מתאן גדול בהרבה וכבד בהרבה – מה שוודאי מקל על יכולת האחסנה שלו במיכלים.

    אני מקווה שימצאו כאן המון גז טבעי – מה שיעניק הרבה מקורות עבודה ואנרגיה זולה יותר לישראל. במקביל הדבר יאפשר לנו, כמו שנאמר, להכין את התשתיות לקראת העתיד בו ידלדלו העתודות. יש לנו ים ובים יש רוח, גלים (גאות ושפל) ושטח גדול של שמש – הטכנולוגיות להמרת האנרגיה הזו קיימות כבר היום, אם כי בניצולת יחסית נמוכה לעלות. אני מקווה שהדבר יוביל לפריחה כלכלית ומדעית בנושא קצירת אנרגיה ירוקה מהים.

    בברכת חברים,
    עמי בכר

  2. לאבי שלום

    אשמח אם תוכל ,אחרי ברור עם מומחי גיאולוגיה ,לעשות כתבה משלימה על הפוטנציאל הנוסף שישנו בים התיכון באזור של ישראל למציאת מאגרי גז נוספים,מכיוון ששמעתי מכמה גורמים שיש באזור של תמר1 עוד כמה מבנים גאולוגיים דומים שחלקם גדולים הרבה יותר מתמר1, ואחרי הגילוי בתמר1 עולה מאוד הסיכוי למצוא גם בהם גז בהקיף הרבה יותר גדול,ואם זה נכון זו יכולה להיות בשורה מאוד משמחת לישראל
    בתודה מראש

  3. גם לפי המפורט בכתבה ושהתפרסם בעתונות, מדובר על עתודות אנרגיה לתקופה בינונית של כ-40 שנה, דהיינו עד 2050 . ומה אחר כך ?
    קיבלנו ארכה, מבורכת, לתכנון מקורות האנרגיה
    העתידיים של בנינו, נכדינו,נינינו וצאצאינו.

  4. אין לי כרגע את ההפניות. אבל מדובר בכללי משפט בינלאומי, בדבר זכותה של כל מדינה להכריז על " exclusive economic zone"' , להבדיל ממי החופין (12 מייל) ולאזור סמוך (contiguous zone) שהוא 24 מייל, שבהם ניתן להפעיל סמכויות ריבוניות ואחרות.

  5. ל א.פ. – האם אתה יכול להפנות למקורות של הכללים הבינלאומיים , שעליהם אתה מסתמך?

  6. בקשר לשימוש במכוניות, לא אמורה להיות בעייה לאחסן את הגז הטבעי?
    זאת אמורה להיות בעצם אותה בעיה כמו זאת שקיימת עם גז מימן לנעת מכוניות, לא?

  7. זה לא נכון שהים הפתוח "לא שייך לאף אחד". יש כללים בינלאומיים של ניצול כלכלי עד מרחק של 200 מייל מהחוף, בהתחשב כמובן באזורים שקרובים לחופי מדינה אחרת. תחשבו – אף חברה בינלאומית לא היתה פועלת לקבל זכיון מישראל באותו איזור, אם מדובר היה בשטח של "אף אחד" או של מדינה אחרת.
    על פי אותו עקרון הנורבגים מפיקים כמויות עצומות בים הצפוני. וגם הבריטים. כנ"ל ארה"ב במפרץ מכסיקו.

  8. יהונתן, הזיכיון שכל חברה קידוח מקבלת כולל שטח גדול שהוא תלות בממצאים גיאולוגים שנעשים קודם לכן, בקידוח תמר יש לישרמקו זיכיון בלעדי לכל האגן הנ"ל שגודלו המשוער הוא כשל מכתש רמון.

  9. שמישהו יסביר לי בבקשה, מה הבעיה ללכת ולקדוח 100 מטר משם ?

    הרי הים הפתוח לא שייך לאף אחד וזה מחוץ למים הטריטוריאליים של המדינה.
    או שאני טועה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן