ניתוח של אלפי עצמות מ־20 שכבות בטרסת מערת הנחל חשף סימני חיתוך חוזרים על 82 חוליות נחשים. המחקר החדש מרחיב ממצאים קודמים ומראה כי הזוחלים היו מקור מזון קבוע, במיוחד בתקופות שבהן היישוב היה מאוכלס בצפיפות
בני התרבות הנאטופית שחיו בכרמל לפני כ־15 אלף עד 12 אלף שנה אכלו נחשים ולטאות באופן שיטתי במשך כ־3,000 שנה. כך עולה ממחקר של חוקרי אוניברסיטת חיפה, שפורסם בכתב העת PNAS.
המחקר מרחיב עבודה קודמת של החוקרים, שעליה דיווח אתר הידען כבר בשנת 2020. בעוד שהמחקר הקודם סיפק ראיות ראשונות לכך שהנאטופים אכלו זוחלים, העבודה החדשה בוחנת אלפי שרידים מעשרים שכבות ארכאולוגיות ומאפשרת לעקוב אחר דפוסי הצריכה לאורך כל רצף ההתיישבות באתר.
את המחקר ערכו ד"ר מעיין לב, פרופ' מינה וינשטיין־עברון ופרופ' ראובן ישורון מבית הספר לארכאולוגיה ולתרבויות ימיות וממכון זינמן לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה. השרידים נאספו בחפירות בטרסת מערת הנחל שבשמורת נחל מערות.
82 חוליות נשאו סימני חיתוך
החוקרים בחנו את עצמות הזוחלים במיקרוסקופ וחיפשו סימני חיתוך, שרפה, עיכול ודריכה. מטרת הבדיקה הייתה להבחין בין בעלי חיים שנתפסו והוכנו למאכל בידי בני אדם לבין זוחלים שנטרפו בידי בעלי חיים אחרים או מתו באתר באופן טבעי.
על 82 חוליות של נחשים גדולים נמצאו סימני חיתוך. בחלק מהחוליות הופיעו כמה סימנים באותו אזור, ממצא המעיד על פעולת חיתוך חוזרת ולא על פגיעה מקרית בעצם.
שרידי נחשים ולטאות הופיעו בכל עשרים השכבות שנבדקו. בין המינים הבולטים היו קמטן החורש, זעמן שחור ותלום־קשקשים מצוי. אלה בעלי חיים גדולים יחסית, המספקים יותר מזון לעומת זוחלים קטנים.
צריכה מוגברת בתקופות של ישיבת קבע
שיעור הזוחלים שנוצלו ככל הנראה למאכל היה גבוה יותר בתקופות שבהן המגורים באתר היו קבועים ואינטנסיביים. בתקופות שבהן השהייה במקום הייתה קצרה או עונתית יותר, פחת חלקם.
הממצא משתלב בתמונה רחבה יותר של המעבר ההדרגתי מחיי נדודים להתיישבות קבועה. ככל שקבוצות ציידים־לקטים שהו זמן רב יותר באותו מקום, הן נדרשו לנצל מגוון רחב יותר של מקורות מזון מהסביבה הקרובה.
החוקרים בדקו גם אם השינויים במספר עצמות הזוחלים יכולים לנבוע מתנודות סביבתיות. ניתוח המינים שנמצאו באתר מצביע על סביבת חורש ים־תיכוני יציבה יחסית. מכאן שהשינויים בצריכת הזוחלים נבעו כנראה מדפוסי ההתיישבות והציד יותר מאשר משינוי חד בזמינות בעלי החיים.
לא כל זוחל שנקרה בדרכם
הבחירה במינים מסוימים לא הייתה אקראית. החוקרים דירגו את הכדאיות של לכידת כל מין לפי גודל גופו, מהירותו, מידת הנגישות והסיכון הכרוך בלכידתו.
קמטן החורש, למשל, הוא זוחל גדול, איטי יחסית ולא ארסי. לעומתו, שרידי צפעים, שלכידתם מסוכנת יותר, הופיעו בשיעור נמוך. התמונה המתקבלת היא של ציד סלקטיבי שהתמקד במינים שסיפקו יחס משתלם בין כמות המזון למאמץ ולסיכון.
המחקר אינו מעיד שהזוחלים היו המרכיב המרכזי בתפריט הנאטופי. הוא מראה שהם לא היו מזון חריג שנאכל רק בשעת מצוקה, אלא חלק עקבי מאסטרטגיית הקיום של תושבי האתר במשך דורות רבים.
שאלות ותשובות
מה הראיה לכך שהנחשים נאכלו בידי בני אדם?
החוקרים זיהו סימני חיתוך חוזרים במיקומים דומים על 82 חוליות של נחשים גדולים. הסימנים מתאימים לפעולות ביתור והכנת מזון.
האם הנאטופים אכלו כל סוג של נחש או לטאה?
לא. הממצאים מצביעים על העדפה למינים גדולים ונגישים יחסית, ובהם קמטן החורש וזעמן שחור. מינים מסוכנים יותר, כדוגמת הצפע, נמצאו בשיעור נמוך.
מה החידוש לעומת המחקר שפורסם בשנת 2020?
המחקר הקודם הציג ראיות ראשונות לצריכת זוחלים. המחקר החדש בוחן 20 שכבות המכסות כ־3,000 שנה ומקשר בין היקף הצריכה לבין עוצמת ההתיישבות באתר.
מה הקשר למעבר לישיבת קבע?
בתקופות שבהן ההתיישבות הייתה קבועה ואינטנסיבית יותר, נמצאו יותר עדויות לניצול זוחלים. הדבר עשוי לשקף הרחבה של מקורות המזון הזמינים בסביבת היישוב.
למאמר המדעי: פתיחת המאמר המדעי
