סיקור מקיף

40 שנה לנחיתה על הירח: מוזיאון ללא מבקרים

כאשר ישובו בני האדם אל הירח, סביר להניח שיוקם פארק לאומי בים השלווה, במטרה לשמר את המקום שבו נחתו ניל ארמסטרונג ובאז אלדרין, ועשו בו את הצעד הגדול לאנושות

ניל ארמסטרונג והדגל האמריקני, אחת המזכרות האנושיות על הירח
ניל ארמסטרונג והדגל האמריקני, אחת המזכרות האנושיות על הירח

אמנם זה לא יקרה בעתיד הקרוב, אך קיומו של ענף תיירות החלל הביא מספר גורמים לתכנן כבר מעכשיו הגנה על אתרים בחלל. כאשר מתחילים לתכנן משימות ירח חדשות, הפחד הוא שהשלמות והאוטנטיות של אתרי הנחיתה כדוגמת אתר הנחיתה של אפולו 11 עלולים להיות נתונים לפשרה.

"מבחינה טכנולוגית, האירוע החשוב ביותר בהסטוריה האנושית היתה הנחיתה על גוף אחר במערכת השמש" אומרת בת' אוריילי מאוניברסיטת ניו מקסיקו בלאס קרוקס." הייתי משווה זאת לגילוי האש או לשימוש הראשון בכלים. צריך להגן על האתרים ולשמרם."

מאז נחיתת הריסוק של לונה 2 הסובייטית על הירח בספטמבר 1959, הגיעו 40 חלליות אל פני הירח. לונה 9, היא חללית סובייטית שנחתה נחיתה רכה ושידרה תמונות מן הירח עוד לפני נחיתת אפולו 11, וגם היא נכס שכדאי לשמור עליו. 22 חלליות שוגרו בידי ארה"ב, לרבות שש חלליות אפולו המאוישות, ששוגרו בין השנים 1969 ל-1972. משימות אפולו לבדן השאירו מאחוריהן 23 מזכרות גדולות, לרבות שלבי הנחיתה וההמראה של נחתות הירח (שלב ההמראה נפל כמובן לאחר שהאסטרונאוטים שבו בשלום לתא הפיקוד), השלב השלישי של טילי סאטורן שימשו להטיס אותם ורכבי הירח שהאסטרונאוטים השתמשו בהם לסיור לאחר נחיתתם במשימות האחרונות.

בין הפריטים הקטנים יותר ניתן למצוא חפצים אישיים כגון הנעליים של ניל ארמסטרונג ומערכת קיום חיים ניידת, מכשירים מדעיים וספקי הכוח שלהם וכמובן, הדגל האייקוני שנשאר נטוע באדמת הירח. מזכרות אנושיות נוספות הן טביעות הרגליים של האסטרונאוטים ועקבות גלגלי הרכבים. למרות השנים הרבות, הסימנים הללו נשארו באדמת הירח משום שעל הירח אין רוח או גשם שעלולים לשטוף אותם. עליהם ניתן להוסיף כמובן את המראות והסייסמומטר שהותקנו על קרקע הירח בידי אנשי אפולו 11, וכמובן שאר הניסויים המדעיים שהשאירו אחריהם האסטרונאוטים במשימות האחרות.

ויש עוד חפצים בדרך – למשל משימת LCROSS של נאס"א מתוכננת לרסק רקטה בגודל של ג'יפ על קרקע אחד הקטבים של הירח בהמשך השנה, ובתקווה למצוא שם מים. בינתיים מתחרים מספר צוותים על פרס Google Lunar X Prize – תכנון ובניית המשימה הרובוטית הפרטית הראשונה שתגיע לירח. הנהלת הפרס הציעה בונוס של 5 מיליון דולר לפרס אם הזוכים יצלמו פריטים כגון הנחתת של אפולו 11.

בסוף שנות התשעים הודיעה חברה פרטית בשם טרנס אורביטל מפאלו-אלטו, קליפורניה כי היא תבצע שיגור מסחרי לירח, שבמסגרתו היא תצלם מפות מפורטות ותנחית קפסולה המכילה פריטים אישיים של אזרחים שישלחו אותם תמורת תשלום – פריטים כגדוגמת כרטיסי ביקור ואפר נפטרים. NOAA, הסוכנות הפדראלית לאוקיאנוגרפיה ואטמוספירה המקדמת את השימוש בחלל לאינטרסים אמריקנים תמכה במשימה ודרשה בתמורה שכאשר היא תסתיים, הרקטות חייבות להתרסק הרחק מהחלליות האמריקניות ההסטוריות. לטרנס אורביטל נגמר הכסף לפני שהמשימה שוגרה, אך הם מוסרים כי ינסו שוב בעתיד הקרוב.


פרקים קודמים בסדרה:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

8 תגובות

  1. ל"רציונליסט" לא הבנתי למה הפניה בתגובה שלך היתה אלי בגוף שני יחיד ולא שאנחנו לא נשארנו על העצים בגוף ראשון רבים. מה מיוחד דווקא בי, ולמה המדע הביא לפשע ואלימות שלא היתה קיימת לכאורה כאשר הדת שלטה בעולם?

  2. ל -1
    להשקיע באנשים ה"מסכנים בעזה" זה לא ביזבוז????
    ויש עוד אינספור דוגמאות
    כל דבר שיכול להוציא אותנו מהכדור הזה יעשה לנו רק טוב
    במקום לדאוג לאוכל ומקום לישון שזה הדאגה של רובנו
    יש קבוצות שמרחיבות לנו את הגבולות
    אנשים כמוך מעצבנים מכיוון שהם לא יודעים להעריך כלום

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן