נאס"א בחרה מכשירים מדעיים למשימה עתידית לירח אירופה

הפרויקט נמצא רק בשלב התחלתי של גיבוש. נכון לעכשיו השיגור מתוכנן לשנת 2022 * המטרה לאשר את קיומו ולגלות את מאפייניו של האוקיאנוס התת קרקעי שיש החושדים שמסתתר מתחת למעטה הקרח של אירופה

  איור אמן זה מראה כיצד תתבצע המשימה של נאס"א לירח אירופה. באמצעות טיסות מעבר רבות ליד הירח הקפוא. קרדיטים: NASA / JPL-קלטק
איור אמן זה מראה כיצד תתבצע המשימה של נאס"א לירח אירופה. באמצעות טיסות מעבר רבות ליד הירח הקפוא. קרדיטים: NASA / JPL-קלטק

מדענים מעריכים כי לאירופה, ירחו של צדק, יש אוקיאנוס תת קרקעי, ובנסיבות מסוימות הוא עשוי אף לתמוך בחיים

בצעד גדול קדימה לקראת משימה שתחקור את יכולת קיום החיים באוקיאנוס התת קרקעי מתחת לפני הירח המסתורי של צדק – אירופה, הכריזה נאס"א אתמול (ג') על בחירתם של תשעה מכשירים מדעיים שיותקנו על ידי המשימה לחקר עולם מרתק שמדענים רבים חושדים יכול לתמוך בחיים. שם המשימה, נכון לעכשיו – אירופה.

"אנחנו בדרך לאירופה," הכריז ג'ון גרונספלד, מנהל תחום המשימות המדעיות במטה נאס"א בוושינגטון. לפי התכנון, התכנית תושק בתחילת או באמצע שנות העשרים. "אנחנו מנסים לענות על שאלות גדולות. האם אנחנו לבד?"

מטרת משימת אירופה היא לחקור אם הירח של צדק המכוסה כולו קרח, ואשר דומה בגודלו לירח של כדור הארץ, עשוי להכיל תנאים מתאימים להתפתחות וקיום של חיים בתוך האיזור שבו לפי החשד יש אוקיאנוס תת קרקעי.

החללית תהיה מצויידת במצלמות ברזולוציה גבוהה, מכ"ם וספקטרומטרים, מתקדמים בכמה וכמה דורות מכל אלה ששוגרו למערכת צדק בעבר. בעזרת המכשירים הללו ניתן יהיה למפות את פני השטח בפירוט חסר תקדים ולקבוע אופי והרכב השכבות מתחת לפני קרקע של הירח. זאת כדי לחפש את האגמים או האוקיאנוסים מתחת לפני הקרקע כן הוא יחקור אם גם באירופה מתפרצים אדים כמו בירח השבתאי הקטן אנסלדוס.

"אירופה כבר סקרן אותנו עם פני השטח שלו המסתוריים והראיות לקיומו של אוקיינוס ​​עצום, בעקבות נתונים מדהימים מ – 11 טיסות מעבר של החללית גלילאו לפני למעלה מעשור והתצפיות מטלסקופ החלל האבל מצביעים על פלומות מים הנפלטות מפני הירח. אומר גרונספלד.

"אנו מרוצים מהפוטנציאל של משימה חדשה זו וממכשירים אלה לפענח את המסתורין של אירופה בחיפוש שלנו אחר עדויות לחיים מחוץ לכדור הארץ."

פני השטח המרתקים של הירח הצדקי הקפוא אירופה, בעיבוד מחדש בצבע של תמונות שצילמה החללית גלילאו בשנות התשעים. בתמונה רואים את פני השטח של הירח ברזולוציה גבוהה יותר. קרדיטים: NASA / JPL-Caltech / מכון SETI
פני השטח המרתקים של הירח הצדקי הקפוא אירופה, בעיבוד מחדש בצבע של תמונות שצילמה החללית גלילאו בשנות התשעים. בתמונה רואים את פני השטח של הירח ברזולוציה גבוהה יותר. קרדיטים: NASA / JPL-Caltech / מכון SETI

מדענים פלנטריים רוצים מזמן לחזור לירח אירופה מאז התגליות של גלילאו בשנות התשעים שכבר זמן רצוי חזרה מהיר על אירופה, שהראו כי העולם הזר מחזיק אוקיינוס ​​משמעותי ועמוק מתחת לקליפת קרח שפועל הדדית עם פני השטח, תופעה שנצפתה כמה פעמים בשנים האחרונות.

משימת אירופה של נאס"א תשוגר ככל הנראה בשנת 2022 בהתאם לתקציב ובחירת המשגר. בין המועמדים, משגר ה-SLS הכבד. החללית, שתופעל על ידי קרינת השמש תיכנס למסלול סביב צדק למשימה בת שלוש שנים.

"הרעיון הוא לבצע מספר רב של טיסות התקרבות לאירופה", אמר ג'ים גרין. מנהל חטיבת המדעים הפלנטריים, במטה נאס"א, במהלך התדרוך.

"המטרה היא לקבוע אם אירופה הוא מקום ראוי למגורים. אנו רואים מכתשים וסדקים שדרכם החומר התת קרקעי פוגש את זה שעל הקרקע, ושאולי חומרים אורגניים וחומרים מזינים שנמצאים בו, עשויים לשנות את הצבע של פני השטח.

אירופה BNMT בחלק העליון של רשימת הגופים הפלנטריים הסבירים ביותר במערכת השמש שלנו שיכולים לתמוך בחיים. עובי שכבת הקרח ועומקו של האוקיאנוס אינם ידועים עדיין אם כי לפי נתוני גלילאו, קאסיני (שעברה כזכור גם ליד צדק) טלסקופ החלל האבל ותצפיות קרקעיות הביאו את המדענים להסיק כי מדובר בשכבה דקה יחסית של 10-5 קילומטרים.

האוקיינוס ​​הגלובלי עשוי להכיל כפליים מנפח כל הימים של כדור הארץ. מחקר מצביע על כך שאוקיאנוס כזה יהיה מלוח ויש לו קרקעית ים סלעית, רמזים לאפשרות השרדותם של חומרים אורגניים. חימום הגיאות והשפל שגורם צדק לאירופה יוכל לספק אנרגיה לתגובות כימיות, וכל אלה, בנוסף להרי געש תת פולטים החום ומינרלים יכולים לאפשר את מחייתם של יצורים חיים אם הם קיימים.

"אירופה יכולה להיות המקום הטוב ביותר במערכת השמש כדי לחפש חיים היום מעבר לכוכב הבית שלנו", אומרים בכירי נאס"א.

המכשירים שנבחרו היום על ידי נאס"א יעזרו לענות על השאלה של יכולת קיום החיים, אבל הם לא מכשיר איתור החיים עצמם.לכך נצטרך לחכות למשימה הבאה. בין היתר לא יוצב על סיפון הלחלית מכשיר לאיתור תרכובות כיראליות שאמורות להוות סמן לקיומם של חיים.

"במהלך שלוש שנות המשימה תבצע החללית 45 טיסות התקרבות לאירופה", אמר קורט ניבור, פרשן יוניברס טודיי. מעברים אלה יתרחשו בהפרשים של עד שלושה שבועות. הגבהים ישתנו מגובה של 25 קילומטרים ל-2,700 קילומטרים.

משימת אירופה נמצאת כעת בשלב הגיבוש עם תקציב של כ-10 מיליון דולרים לשנת 2015. במהלך שלוש השנים הבאות תוגדר המשימה והיא צפויה לעלות לפחות 2 מיליארד דולרים.

לידיעה באתר יוניברס טודיי

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. בקצב הזה עד שימצאו אם יש או אין חיים על הירח אירופה,
    כנראה שרוב אלו שחיים עכשיו וקוראים את זה כבר לא יהיו בחיים,

  2. שיקחו משהו נגד התמנון הענק עם האורות הכחולים. שלא יעשו את הטעות של המשימה הקודמת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן