סיקור מקיף

נאס"א מציצה ל"צד האפל של השמש"

בעוד כשנתיים יגיעו חלליות סטיראו של נאס"א לעמדה ממנה יראו את הצד האחורי של השמש * אמנם השמש מסתובבת סביב צירה, אך מאוד לאט ולכן קשה לעקוב בזמן אמת אחר תהליכים שעדיין לא הגיעו לשדה הראיה או שכבר עזבו אותו

כך נראית כל אחת מחלליות סטריאו. איור: נאס''א
כך נראית כל אחת מחלליות סטריאו. איור: נאס''א

חוקרי נאס"א הכריזו על מאורע שישנה את המבט שלנו על השמש, ואולי ישדרג את תחום הפיסיקה הסולארית למשך שנים רבות. ב-6 בפברואר 2011, אומר כריס סנט-קיר ממרכז טיסות החלל גודארד. באותו יום, יתרחקו שתי חלליות סטריאו במרחק זוויתי של 180 מעלות זה מזה ואז ניתן יהיה לצלם את כל השמש לראשונה בהסטוריה, ולא רק את הצד שפונה ברגע נתון לכדור הארץ.

שתי חלליות סטיראו שכל אחד מהן נמצאת בצד אחר של השמש בקרבת מסלול כדור הארץ תפתור בעיה שהכעיסה את האסטרונומים במשך מאות שנים: בכל רגע נתון אנו יכולים לראות רק מחצית מפני השמש. השמש מסתחררת סביב צירה כל 25 יום, כך שבמשך חודש רואים בהדרגה את כל השמש. ואולם חודש זה לא מספיק מהר לצרכים רבים כגון מעקב אחר כתמי שמש. כתמי שמש יכולים להיווצר, להתפוצץ ולהתארגן מחדש בתוך ימים; חורים בעתרה נפתחים ונסגרים, בועות מגנטיות נמתחות ולפתע מתפוצצות כשהן שולחות ענני גז חם לתוך מערכת השמש. מחצית מהפעילות הזו מוסתרת מן העין, דבר שמציב את תחזית "מזג האוויר" החללי בעמדה לא נוחה. כיצד ניתן לחזות סופות אם לא רואים אותן מגיעות? כך החוגרים אינם יכולים לעקוב אחר ההתפתחות ארוכת הטווח של כתמי השמש או אחר הדינמיקה של ההתפרצויות המגנטיות משום שהן שוקעות מעבר לאופק בזמנים לא נוחים. המבט הגלובלי של סטיראו ישים קץ לקשיים אלה.

המבט הגלובלי על השמש רחוק מאיתנו עדיין כשנתיים, אך כבר כעת משדרות החלליות תמונות מעבר לאופק שהחוקרים והחזאים מדביקים למוניטורים שלהם. "זו זוית שעד כה לא עמדה לרשותנו" אמרה המדענית ליקה גוהטאקורטה החברה בצוות המדעי של סטריאו במטה נאס"א. "כעת אנו מנטרים למעלה מ-270 מעלות מקווי האורך של השמש, כשלושה רבעים מהכוכב. "אחרי כל השנים הללו" אמרה בחיוך, "אנו סוף סוף מצליחים לראות את הצד האפל של השמש".

מסען של חלליות סטריאו לצד האפל של השמש החל ב-25 באוקטובר 2006, כאשר החלליות התאומות עזבו את כדור הארץ על גבי טיל דלתא 2. מחוץ לאטמוספירה הם נפרדו ונעו לכיוון הירח. לאחר מכן, התרחש אירוע לראשונה בהסטוריה של ניווט החלל. הירח פעל כשוטר תנועה כבידתי, כשהוא מנתב את שתי החלליות לכיוונים מנוגדים. סטיראו A הועברה למסלול מרוחק טיפה ממסלול כדור הארץ סביב השמש בעוד סטריאו B התמקמה במסלול קרוב מעט יותר לשמש לעומת כדור הארץ. מאז הם מתרחקים, ובתמונה רואים היכן הם נמצאים כיום.

בתמונה: המיקום הנוכחי של חלליות סטיראו לפני (באדום) ואחרי (בירוק) מסלול כדור הארץ יחסית לשמש (בכתום) ולכדור הארץ (בכחול). הקווים המקווקוים מראות את המיקום הזוויתי מכדור הארץ.
בתמונה: המיקום הנוכחי של חלליות סטיראו לפני (באדום) ואחרי (בירוק) מסלול כדור הארץ יחסית לשמש (בכתום) ולכדור הארץ (בכחול). הקווים המקווקוים מראות את המיקום הזוויתי מכדור הארץ.

בגלל הדרך שבה השמש מסתובבת סביב צירה (בניגוד לכיוון השעון, בתמונה) סטיראו B מצליחות לראות כתמי שמש וחורים בעטרה לפני שהם מגיעים לפני השמש הנראים מכדור הארץ, תועלת למכיני התחזיות.

"אני יודע שמרכז תחזית מזג החלל של NOAA מנטרים את סטריאו B מקרוב", אמר סנט-קיר. "הדבר מאפשר להם לדעת מה מגיע".

נכון לעכשיו סטריאו B נהנית משלושה ימי יתרון על פני מצפים בכדור הארץ. הדבר מאפשר לחוקרים לחזות סופות גיאומגנטיות 72 שעות מוקדם יותר מאשר עד כה. בכמה מקרים בסוף 2008, סטריאו B צפתה בחורים בעטרה יורקים רוח שמש לפני שכל חללית אחרת ראתה.

סנט-קיר העיר כי חובבי רדיו יכולים לסייע לנאס"א לקלוט את התמונות המשודרות מחלליות סטיראו. רשת החלל העמוק העסוקה מורידה נתונים מחלליות סטיראו רק שלוש שעות ביום. זה זמן מספיק כדי להוריד את נתוני היום הקודם, אך נאס"א היתה רוצה לעקוב אחר השידורים במשך כל היממה. "לפיכך אנו מבקשים לערוך מיני רשת חלל עמוק כדי להשאר בקשר עם סטריאו" אמר ביל תומפסון, מנהל המרכז המדעי של סטריאו במרכז גודארד של נאס"א.

שתי החלליות משדרות את נתוניהם לכדור הארץ באמצעות אלומות רדיו בתחום ה-X-BAND. כל אחד בעל צלחת של 10 מטר ויותר ומקלט מתאים יוכל לקלוט את האותות. קצב הנתונים נמוך מאוד, 500 ביטים לשנייה ולוקח 3-5 דקות להוריד תמונה שלמה.

עד כה כוללת הרשת המיניאטורית כבר כוללת תחנות בבריטניה, צרפת ויפן, ותומפסון מחכה ליותר: "נאס"א מעודדת את בעלי האנטנות המתאימות להתקשר עם צוות סטריאו. נשמח לעבוד ביחד איתם ולמצוא כיצד הם יכולים להצטרף לרשת שלנו."

החלליות הן בין החלליות המשוכללות ביותר החוקרות את השמש. הן מצוידות בחיישנים המודדים את המהירות הכיוון וההרכב של רוח השמש; קולטים האוספים פליטות רדיו מהתפרצויות וגלי הלם באטמוספירת השמש; טלסקופים המצלמים את פני השמש ואת כל האירועים המתרחשים עליהם; וכן קורונגרפים המנטרים אירועים באטמוספירה החיצונית של השמש. "אנו לא רק צופים בשמש אלא גם חשים, טועמים ומקשיבים לה." מסכמת גוהטאקורטה

לידיעה באתר נאס"א

באותו נושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. "…כך החוגרים לא יכולים לעקוב אחר ההתפתחות ארוכת הטווח של כתמי השמש…"
    הם יכולים להעזר בקצינים…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן