הדברים נאמרו בפתיחת כנס היובל לננוטכנולוגיה הבוקר, בהשתתפות בכירי החוקרים בתחום מהארץ ומהעולם ■ בימים אלו מוקם בבר-אילן מרכז הננוטכנולוגיה הגדול והמתקדם בישראל בהשקעה של למעלה מ-130 מיליון דולר
נשיא אוניברסיטת בר-אילן, פרופ’ משה קוה הודיע הבוקר, עם פתיחת הכנס הבינ”ל לננוטכנולוגיה בבר-אילן, כי בתוך חמש שנים תגייס אוניברסיטת בר-אילן עשרים מדענים ישראלים הפועלים כיום בחו”ל למרכז הננוטכנולוגיה החדש שלה, שבנייתו החלה בימים אלה. במרכז החדש יפעלו 40 פרופסורים שיעסיקו כל אחד כ-5 דוקטורנטים, ובסך הכל יועסקו במרכז כ-200 מדענים מדיסציפלינות שונות – ובהן כימיה, פיסיקה וביולוגיה. האוניברסיטה תשקיע במרכז לננוטכנולוגיה, כ-100 מיליון דולר מכספי תורמים בעיקר, והממשלה תוסיף על כך עוד 33 מיליון דולרים.
ראש המרכז לננוטכנולוגיה באוניבריסטת בר-אילן, פרופ’ אבי אולמן ברך את באי הכנס ואמר כי הוא רואה בכנס “הזדמנות בינ”ל להצגת חזית המחקר העולמי בתחום הננוטכנולוגיה. כאן מתחילה טכנולוגית העתיד”.
במהלך היום הראשון לכנס הבינ”ל הציגו כמה מומחים את פיתוחיהם ועמדו על הפוטנציאל המדעי, הרפואי והתעשייתי המתאפשר הודות לפיתוחים הללו. פרופ’ רשף טנא ממכון ויצמן, הסביר כי ייצור חומרים בקנה מידה ננו-מטרי, יאפשר לבנות מנועים יעילים יותר וחסכוניים בדלק, מבנים עמידים יותר לרעידות אדמה ועוד.
פרופ’ הרלד פוקס מאוניברסיטת מינסטר בגרמניה הראה כיצד מבצעים מניפולציה על חומרים, כגון זהב ונחושת, כדי ליצור מולקולות שתהיינה בעלות צורה ותכונות שונות מהחומר המקורי (חכות ננומטריות).
פרופ’ אהוד גזית מאוניברסיטת תל אביב הציג אף הוא את החומרים שפותחו במעבדתו באמצעות תהליכים ביולוגיים ואשר יכולים ללבוש צורות של צינורות זעירים או כדורים – המתאימים לשימושים רבים התעשייה.
האווירה בכנס הייתה מתוחה נוכח החלטת ארגוני המרצים בבריטניה להטיל חרם אקדמי על אוניברסיטת בר-אילן וחיפה. רקטור אוניברסיטת בר-אילן, פרופ’ יוסף ישורון, ביקש מעשרות החוקרים שהגיעו לכנס מחו”ל לגנות ולפעול כנגד החרם האקדמי. “חרם כזה משמעותו פגיעה במדע העולמי” אמר.
הכנס יערך על פני שלושה ימים ויסתיים ביום רביעי, 31 במאי.
