המוח העירום – כיצד משנה התפתחות חברת המוח את חיינו

האם מעסיקים ופרסומאים יסרקו את מוחנו? הקדמה: ברוכים הבאים לחברת המוח * ספר חדש בהוצאת אריה ניר, מאת ד"ר ריצ'רד רסטאק, מאנגלית: יהודית בר לב, עריכה מדעית: צבי עצמון

במחצית הראשונה של המאה ה-21 נבין טוב יותר את המוח האנושי, והבנה זו תגרום למהפכה במושגינו על עצמנו ועל הקשרים שלנו עם אחרים. חשיבותה של מהפכה זו רבה כל-כך, עד שאני חושב שמן הראוי לדבר על התפתחותה של חברת מוח.
כאזרחים בחברת מוח יהיה עלינו להתרגל להתפתחויות כגון:

• בדיקות שמטרתן לגלות לאחרים אחדות מהמחשבות ומהנטיות שלנו, שאותן היינו מעדיפים להסתיר
• סריקות מוח שנועדו לבדוק את התאמתנו למשרות מסוימות
• בדיקות שמתיימרות להסביר למה אנחנו נמשכים רומנטית לאנשים מסוימים, ונרתעים מאחרים
• מסעות פרסום שמשתמשים בסריקות מוח כדי לנבא אילו מוצרים נקנה
• חומרים כימיים להגברת פעילותו של המוח, שנועדו להפוך אותנו לצרכנים שאינם יודעים שובעה, שרוכשים אפילו מוצרים ושירותים שאיננו זקוקים להם
• יצירת פרופילים של המוח שלנו, כדי לבדוק לאיזה מועמד פוליטי נצביע
• בדיקת דפוסי תגובה של המוח, המגלים את הרגשות שסרטים ותוכניות טלוויזיה מעוררים בנו

התפתחויות כאלה יהפכו לחלק מחיי היום-יום שלנו ברבע הראשון של המאה ה-21, משום שנשתמש יותר ויותר במונחים וברעיונות המתייחסים למוח כדי לתאר את חוויותינו הפנימיות ואת ההתנהגות שלנו ושל אחרים.
במשפטים של נאשמים בפשעים אלימים, לדוגמה, מוצגים בדרך כלל תצלומים לא נורמליים של סריקות מוח כגורמים מקלים. הטיעון "משהו לא בסדר במוח שלו, וזה גרם לו לעשות זאת", מחליף את "משהו לא בסדר איתו" המסורתי. סריקות מוח מוצעות גם כאמצעי לאבחון הפרעות קריאה ולמידה, ל"הסבר" של מחלות נפש וגם לאיתור דרכים לטיפול בהן.
אגב, אם אתם מטילים ספק בכך שתחום טכני מובהק כמו מדעי המוח ישפיע כל-כך על החברה ("קשה לאנשים לא מיומנים להבין זאת"), חשבו על ההשפעות החברתיות של שלושה תחומים תובעניים באותה מידה שהתפתחו במאה ה-20: מדעי המחשב, פיזיקה ופסיכואנליזה. מונחים כגון מציאות מדומה, הרצה קדימה, הפסקת חשמל, תורת היחסות ופליטת פה הם חלק מאוצר המילים של כולנו. דימות מוח (brain imaging) משפיע היום באותה מידה על המושגים שלנו על עצמנו.
"צילומים של סריקות מוח שאנחנו רואים סביבנו – בעיתונים ובכתבי עת, בטלוויזיה ובקולנוע, שינו יותר מכול את מושגינו על המוח שלנו," אומרת בטיאן הולצמן קֶוֶולס, היסטוריונית ומחברת הספר Naked to the Bone: Medical Imaging in the Twentieth Century (עירום כביום היוולדו: דימות רפואי במאה ה-20).
יתר על כן, הידע המתפתח על המוח גרם ליצירת תחום דעת חדש במדעי המוח החברתיים: יישום מדעי המוח באינטראקציות חברתיות. כך התנתקנו באופן דרמתי מההתבוננות הרגילה שלנו בהתנהגות האדם.
גישות חברתיות וביולוגיות בחקר התנהגות האדם התפתחו בדרך כלל במסלולים נפרדים, לפעמים אפילו מנוגדים. לדוגמה, כשלמדתם פסיכולוגיה או מדעי החברה בבית-הספר, למדתם לתאר במונחים מופשטים את ההשפעות ההדדיות בקרב בודדים, קבוצות, חברות ותרבויות. אנתרופולוגים, כלכלנים, בלשנים ואחרים סיפקו "הסברים" חלופיים. מומחים בתחומים מגוונים אלה התנהגו כמו העיוורים באגדה שממששים פיל: כל מומחה ביסס את הסבריו על אותו חלק בתופעה שהוא נתקל בו. רק לעתים נדירות התייחסו לאירועים שהתרחשו במוחם של האנשים, מושאי המחקר.
עד לאחרונה היו גם חוקרי המוח מוגבלים בגישתם. במאתיים השנים האחרונות הם חקרו את המוח לבדו, כמו שבודקים שעון. כדי להבין איך שעון פועל אין צורך להתחשב בסביבה שלו (פרט לתנאים קיצוניים כמו חום או לחות). צריך פשוט להסיר את המכסה – ולהתעסק עם החלקים המרכיבים אותו.
מדעי מוח חברתיים מציגים מימד חדש לגמרי, מתוך הכרה שהמוח כלל אינו דומה לשעון, אלא הוא פועל בצורה שונה, בהתאם לקשר חברתי; ואפשר להבין מחשבה והתנהגות רק על-ידי מיזוג השקפה חברתית והשקפה פסיכולוגית עם מדעי המוח. על העיוורים להתחיל לדבר זה עם זה, לחלוק את ניסיונם, את שאלותיהם ואת התיאוריות שלהם.
התובנה היסודית ביותר שסיפקו מדעי המוח החברתיים עוסקת באופיו החברתי של המוח. ההכרה בכך נולדה לראשונה בשנות השבעים של המאה ה-20, עם הגילוי שקשר גופני חשוב לקופים אפילו יותר ממזון בקביעת הזיקה בין אם לתינוקה. ותודה להרי הארלו, חוקר יונקים עליונים באוניברסיטת ויסקונסין, על גילוי זה.
הארלו הרחיק קופים מאמותיהם הביולוגיות שעות ספורות לאחר לידתם, וגידל אותם ללא מגע נוסף עם האימהות או עם תחליף אנושי. בניסוי המפורסם ביותר שלו הוא הכין עבור התינוקות שני "תחליפי אם", שהיו עשויים ממסגרת עץ מכוסה ברשת מתכת או מבד מגבת. התינוקות העדיפו את ה"אם" העשויה מבד מגבת, ונאחזו בה אפילו כשבקבוק ההאכלה חובר לאם העשויה מרשת מתכת – הוכחה מצוינת לכך שלקופים שזה עתה נולדו יש צורך מובנה לרכות ולחמימות שבטיפול אימהי, ואם שוללים זאת מהם הם יבחרו בתחליף הקרוב ביותר.
לאחר מכן גילו חוקרים אחרים מה קורה במוחם של הקופים בעת ביצוע ניסויי הארלו. אובדן מוקדם של מגע גופני עם האם מפחית במוחם את מספר הקולטנים (רצפטורים) של סטרואידים שמעורבים בתגובת מתח. קופים עם קליטה מופחתת של סטרואידים מתקשים להתמודד עם מתח. ומאחר ששינויים אלה בקולטנים הם קבועים, חיה שנשלל ממנה הקשר עם האם נשארת פגיעה כל ימיה למחלות שקשורות במתח. הניסוי של הארלו הראה שהעדר אינטראקציה חברתית נורמלית גורם לשינויים במוח, ואלה בתורם גורמים לשינויים מהותיים בהתנהגות, שנשארים קבועים לכל החיים.
גילוי אחר שעזר בהבנת האופי החברתי של המוח הופיע עשר שנים אחר-כך; שני מומחים בנושא השפעת סמים על התנהגותם של בעלי חיים גילו עיקרון חשוב, כשבדקו מהן ההשפעות של אמפטמינים על התנהגותם של קופים זכרים מסוג רזוס-מקק. מאחר שהסם השפיע על אזורים זהים במוחו של כל קוף, אפשר היה לצפות שכל הקופים שקיבלו אותו סם יגיבו באופן זהה פחות או יותר. וכך אמנם קרה בתחילה. אבל החוקרים גילו דבר-מה שונה לגמרי כשבדקו את תוצאות הניסוי שלהם מנקודת מבט שונה.
אחרי שלקחו בחשבון את עמדת השליטה של כל קוף בהיררכיה החברתית, מצאו החוקרים שהאמפטמין מגביר את השתלטנות של קופים שמעמדם גבוה בהיררכיה החברתית, אבל הוא גם מגביר את הכניעות של קופים שמצויים קרוב לתחתית של אותה היררכיה. במילים אחרות, החוקרים מצאו הבדלים בתגובות הקופים רק כששילבו מחקר ביולוגי במחקר חברתי. מחקר שבוצע אחר-כך על-ידי מדענים אחרים אישר שיש לקחת בחשבון גם את הגורמים הביולוגיים וגם את הגורמים החברתיים, כדי להבין התנהגות ורגשות לאשורם. והדברים חלים לא רק על בעלי חיים אלא גם עלינו.
לדוגמה, קרוב לוודאי שלא תצטרכו לחשוב הרבה כדי לאשר, מניסיון אישי, שאיומים על הזהות החברתית גורמים לתוצאות פיזיות. רובנו נכנסים לדיכאון או שוקעים במצב רוח רע כשאחרים מתעלמים מאיתנו או כשבן הזוג שלנו מדבר על גירושין או כשהבוס שלנו אומר שכדאי לנו לחפש מקום עבודה אחר. אנחנו מתרגזים כשעמיתים לעבודה לועגים לנו או כשמסרבים לקבל אותנו כחברים במועדון. למעשה, שפת היום-יום שלנו עשירה בתיאורים שמשלבים את הביולוגי והחברתי: רגשות "פגועים", אגו "חבול" ולב "שבור" הם כולם מטפורות לתיאור חוויות מכאיבות, שעלולות להיגרם על-ידי אינטראקציות חברתיות שהשתבשו.
מדעי המוח החברתיים יאפשרו לנו להתרחק בשנים הבאות מהמטפורות, ככל שנבין יותר את היחסים בין המוח לבין המחשבות האישיות והאינטימיות ביותר שלנו.
מדעי המוח החברתיים הם היום תחום דעת צעיר, בדומה לאווירונאוטיקה בתקופה שבה האחים רייט ביצעו את טיסתם הראשונה בקיטי הוק, צפון קרוליינה. מי יכול היה לחזות אז את התפתחות התעופה המסחרית, שהיום אנו מקבלים אותה כמובנת מאליה? וכך גם כשאנחנו מנסים לחזות היום את ההשפעות של מדעי המוח החברתיים על החיים הפרטיים והקיבוציים שלנו.
במשך מספר שנים עקבתי אחר ההתפתחויות המהירות בתחום, והשתכנעתי שבשלב מוקדם זה אי-אפשר לצפות במדויק את העתיד. ולכן, במקום לנסות לחזות או ליצור סינתזה של מדעי המוח החברתיים קודם זמנה, החלטתי לתאר בפניכם איך אנחנו מתבוננים כבר היום בדרכים חדשות ושונות בתכונות האישיות ביותר שלנו, כגון אמון, אמירת אמת, אהבה, חיבה, אמפתיה, אתיקה, תחרות, שתלטנות וצייתנות. חוקרי מוח בוחנים היום תכונות אלה באמצעות מתקני דימות ומכשירי מחקר אחרים שמסוגלים למדוד את פעילות המוח במרווחי זמן הנעים בטווחים של שעות עד אלפית שנייה. הממצאים שלהם משפיעים על משווקים, על מומחים למדעי המדינה ועל מומחים בתחומים שאינם קשורים באופן מסורתי לחקר המוח.
ספר זה מתאר את המחקרים שלהם; מציע ניסויי חשיבה שתוכלו לבצע בכוחות עצמכם כדי לבדוק ולִצפות את תגובת המוח שלכם לחידות ולפזלים חברתיים; ומספר איך מדעי המוח החברתיים משפיעים על המושגים שלנו על עצמנו ועל פעולותינו. בעשרת הפרקים הבאים נבדוק מה יש למדעי המוח החברתיים להגיד לנו על נושאים כגון שיווק, כלכלה ואפילו אתיקה ומוסר.
בקצרה, הספר עוסק בחברת המוח שבה אנו חיים היום ובשינויים שנוכל לצפות שיתחוללו בחיינו כאשר היישומים של מדעי המוח החברתיים יעברו מהמעבדה אל חדר הישיבות, אל חדר התצוגה ואל חדר השינה.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

  1. צריך לקחת בחשבון גם מצב בו חברות ייצרו חומרים שירחיקו את הקונים ממרכזי קניות למשל ! נניח שחומרים אלו יהיו מיועדים לאנשים שאיבדו שליטה על עצמם וגמרו את כל כספם !
    אפשר יהיה לתבוע חברות המייצרות כדורים להגברת הצריכה אם זה ייעשה שלא על דעת הנצרך. ואני לא רואה איך מיליוני אנשים הולכים בדעה צלולה לקחת את הכדורים האלה !
    לכן כל התערבות במוח שלא בהסכמת בעל המוח תהיה פלילית בעיקרון וחסרת סיכוי מעשי …כמעט !!!
    כדאי להזכיר כי גם היום ישנם חומרים כימיים המשפיעים על המוח החל מקפאין אלכוהול סמים קלים וקשים ועישון …בעצם כאן יש רעיון ..למהול לתוך המשקאות האלכוהוליים או להוסיף לאבקות הסמים למיניהם ואולי גם לסיגריות ..ומה עם המזגנים בקניונים? מהם נוכל ל"שאוף" את החשק לקנות מה שיותר ! ואם בשאיפה מדובר מה עם בשמים?? שואפים וקונים ..שמח בקניון !!
    אז הנה אולי כיוון פעולה הנמצא בתחום האפור וממשלות מושחתות (בתוספת חומרים חוסמי מוסר!) יעלימו עין אם כיסיהם יטפחו באותו זמן…אין לדעת באמת מה יקרה ואיך !
    אבל ישנו גם כיוון אחר והוא השפעה בהסכמה דרך הזיכרון (הוספה ומחיקה) עליו נכתב כאן באחת התגובות !
    בכל מקרה כל המחקרים מובילים למוח ישירות או בעקיפין ,גם האיברים הביונים זקוקים למוח כדי להשתייך לגוף ועוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן