סיקור מקיף

הכסף יתקן את הכל

סדרת ניסויים מראה כי היזכרות בכסף מפיגה כאב, וכי אנשים רואים בכסף משאב שיסייע להם בהתמודדות עם הזולת. תתחילו לספור שטרות

כסף כסף כסף... תמונה של Felipe Micaroni Lalli ברישיון Creative Commons Attribution ShareAlike 2.5
כסף כסף כסף... תמונה של Felipe Micaroni Lalli ברישיון Creative Commons Attribution ShareAlike 2.5

מרים דישון-ברקוביץ

אנשים הם חיות חברתיות, ולא אחת הם תלויים זה בזה כמו גם בקבוצה שאליה הם שייכים, כדי לספק את צורכיהם ולהגשים את מטרותיהם. תלות הדדית זו מבוססת על הרצון להשתייך לקבוצה, מאחר שקבלה על-ידי הקבוצה חשובה להשגת אמצעים למחייה ולהישרדות. דרך נוספת להגשים מטרות נשענת לא על פופולריות חברתית, אלא גם על העובדה שיש לך כסף.
כסף יכול להוות תחליף לפופולריות בכך שהוא מאפשר לאנשים להשיג את מאוויהם ללא קשר למידת הפופולריות שלהם בחברה. מכאן שכסף הוא משאב חברתי. כסף משרֶה הרגשה של ביטחון והרגשה שיש לך כוח להשפיע על המערכת החברתית. יתרה מכך: ממחקרים קודמים עולה כי עצם הידיעה שעומדים לרשותך משאבים כספיים מפחיתה את הצורך שלך באישור חברתי מהזולת.
והנה, בסדרת ניסויים הועלתה השאלה האם גם עצם ההיזכרות בכסף (ולא השגתו בפועל) תביא לתחושה של עוצמה. ואם כן, האם דחייה חברתית תעורר כמיהה לכסף? האם מחשבות על הפסד כסף יעצימו את התחושות השליליות הנובעות מדחייה חברתית (מאחר שאדם חסר משאבים הופך לתלוי יותר בזולת)?

סופרים שטרות והחיים יפים
במחקרים קודמים נמצא כי דחייה חברתית הביאה לתגובות במוח הדומות לתגובות המוח לכאב פיזי. על בסיס ממצאים אלה נבחנת הסוגיה האם גם כאב פיזי, כמו דחייה חברתית, יגביר את הכמיהה לכסף? החוקרים מבססים השערה זו על כך שכסף מעורר, כאמור, תחושה של כוח ושל עוצמה.
מחקרים קודמים מצאו שתחושות של כוח ושל עוצמה מעלות את היכולת לסבול כאב. ייתכן שמחשבות על כך שיש לך כסף עשויות להפחית את תחושת הכאב הפיזי. מחשבות על הוצאת כסף עלולות להגביר את תחושת הכאב הפיזי.

בניסוי הראשון נבחנה ההשערה כי אם כסף הוא תחליף לקבלה חברתית, אזי דחייה חברתית תגביר את הכמיהה לכסף. בניסוי השני נבחנה ההשערה שהיזכרות בכאב פיזי תעורר כמיהה לכסף, בדיוק כפי שעשתה הדחייה החברתית.
משני הניסויים התברר שדחייה חברתית וכאב פיזי מגבירים את הכמיהה לכסף. אם אמנם כסף מהווה משאב חברתי ומעניק תחושה של עוצמה, אזי עצם המחשבה על אודות כסף אמורה להפחית תחושת סבל מבעיות, כולל מדחייה חברתית. מטרת הניסוי השלישי היתה לבחון סוגיה זו.
בניסוי הרביעי נבחנה השאלה האם ספירת כסף תביא להפחתה בכאב פיזי (כמו שהיא הפחיתה תחושה שלילית עקב דחייה חברתית בניסוי הקודם).

כסף כמשאב חברתי
ההסבר שהחוקרים מציעים למכלול התוצאות הוא שאנשים מייחסים לכסף משמעות סימבולית של משאב חברתי, דבר המסייע להם בהתמודדות עם כאב חברתי כמו גם עם כאב פיזי. ואולם עשוי להיות הסבר חלופי לתוצאות הניסוי השלישי והרביעי. לפי הסבר זה, עצם העיסוק בכסף (או המחשבה עליו) היה הסחה מן הכאב.
כדי לשלול הסבר זה יש לבחון מה תהיה ההשפעה של הפסד כסף. מחשבות על הפסד כסף אמורות להסיח את הדעת בדיוק כמו מחשבות על רווח של כסף, אולם המשמעות של הפסד לעומת רווח כסף היא, כמובן, הפוכה.
אם אנשים אכן מייחסים משמעות סימבולית לכסף אזי אפשר לשער שמחשבה על אובדן כסף תגביר תחושות שליליות עקב דחייה חברתית. אולם, אם המחשבה על כסף היא רק הסחה אז יש לשער בדיוק את ההפך: מחשבה על אובדן כסף תפחית תחושות שליליות עקב דחייה חברתית.
מניתוח תוצאות הניסוי החמישי עלה כי עצם המחשבה על הוצאות כספיות העצימה את התחושות השליליות של דחייה חברתית. ממצא זה סותר את ההסבר לפיו המחשבה על כסף היתה הסחה, ותומך בהסבר לפיו כסף נתפש כמשאב חברתי ולכן המחשבה עליו הפיגה תחושות שליליות של דחייה חברתית.
לבסוף, בניסוי השישי נבחנה ההשערה שהפסד כסף יעצים את הכאב הפיזי כמו שהוא העצים כאב מדחייה חברתית בניסוי החמישי.

הערך הסימבולי של הכסף
לסיכום, מממצאי ששת הניסויים עולה כי הן דחייה חברתית והן מחשבות על כאב הובילו לעלייה בכמיהה לכסף! זאת ועוד, ספירת כסף (אשר כנראה הזכירה לנבדקים תחושה שיש להם כסף) הפחיתה תחושה של מצוקה עקב נידוי חברתי ותחושות של כאב פיזי. לבסוף, ההיזכרות בהפסד כסף הובילה לרגישות רבה יותר לנידוי חברתי ולכאב פיזי.
כסף, כידוע, נושא עימו יתרונות אמיתיים. כעת מתברר כי גם לעצם המחשבה עליו ישנן סגולות רבות. תוצאות הניסויים מלמדות שלכסף יש ערך סימבולי המעניק תחושה של עוצמה ושל יכולת להתמודד עם בעיות.
מעניין לציין שלכסף בניסוי זה היתה משמעות סימבולית, אך לא פרגמטית: גם לו היה לנבדקים יותר כסף אמיתי במהלך הניסויים, הם לא היו יכולים לקנות בו יותר "מסירות" בכדור, או להפחית את הכאב הפיזי שחשו בעקבות טבילת ידם במים חמים.
כלומר, יתרונותיו היו רק סמליים אך עוצמתיים. הדבר מעיד על האופן שבו אנשים חושבים על כסף ומתייחסים אליו.

אישי:
הכותבת היא פסיכולוגית ויועצת ארגונית ושיווקית.

קישור לתמונה

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

14 תגובות

  1. טל-ז:
    אינך מדבר על שום דבר.
    אתה רק מגדף.
    אינני מבין מדוע אבי מאפשר לך לעשות זאת.
    לדעתי – הדרך המידית לשיפור האתר כרגע היא חסימתך.
    כן! אני בעד "סתימת פיות" של אנשים שמשתמשים בפיותיהם רק כדי להכפיש אחרים!

  2. אתם יודעים שאתם קשקשנים – נכון – כל אחד מבין בפסיקון קטן של קצה חוטו של תחילת הבנה של משהו ובכל זאת היתה תקופה בה האתר נראה כאילו קשור ומחובר למכון ויצמן….
    בכל מקרה מדע אינו סט הכלים המאוד מצומצם שרוב המדענים משתמשים היום..
    הבנה מזערית בקוורקים – חומר מוזר -וכו היתה אמורה כבר לגרום לרבים לרדת מהעץ הטפשי שנאחזו בו שנים – אתם עדיין עליו

  3. טל-ז:
    אם באת לכאן לקבל תואר אוניברסיטאי אז באת למקום הלא נכון.
    האתר הזה (המנוהל על ידי אבי וכשם שאתה יכול להגיב היכן שתרצה – הוא יכול לחסום את מי שירצה) נועד לקדם את הגישה המדעית על פני הגישות ההזויות להבנת העולם.
    חלק מן הפעילות הנחוצה למטרה זו היא חשיפת ערוותם של מקדמיהם של גישות הזויות אלו וכמות התגובות שכתבות אלו זוכות להן רק מוכיחה כמה הדבר נחוץ.
    מקריאת תגובותיך עד כה קשה לדעת בוודאות אם מטרתו של אתר זה תואמת את מטרותיך.
    אני מתרשם שלא ולכן, לדעתי, טוב עשה אבי כשהציע לך ללכת לאתרים אחרים.
    כמובן שאיש לא יכול לחייב אותך לעשות זאת אבל בכל הכבוד – אם אתה חושב שאתה יכול לומר לאבי מה לפרסם באתר אתה חייב להכיר בזכותו של אבי להציע לך לבקר באתרים שיותר מתאימים לך.

  4. "כי זה נושא חשוב – שמראה שיש אנשים חסרי מצפון שיפחידו אנשים עד מוות העיקר להרוויח כסף."

    בדיוק העניין -שאתה כותב אין לך קו מנחה ,בסיס…מתאר שיש , אני אומר שבתור אתר שה"מדע" הוא נר לרגליו בחירת המכנה הנמוך ביתר להצגת הנושא מתאימה יותר ל24שעות של ידיעות
    וממתי ספקולציות על שיווקו של סרט נראות לידען ככתבות חשובות.
    וכל היופי הוא שכל עוד אוכל אכתוב היכן שארצה.ואל תנסה לשים את המדע בכפיפה אחת עם עצמך באותה מידה אני אציג את עצמי כמגינו של אלוהים…ואני לא ,ויותר מכך עזיבת המדע במנוחה היא רעיון ששולל את המדע עצמו אז… סגור על הלוגיקה שלך??

  5. טל-ז, יש מספיק אתרים שהאמת אינה נר לרגליהם גם אם היא מופיעה בשמם, עשה טובה, כתוב בהם. עזוב את המדע במנוחה.
    אני תרגמתי במכוון קטעים המדברים על הטמטום של מפיקי הסרט, כי זה נושא חשוב – שמראה שיש אנשים חסרי מצפון שיפחידו אנשים עד מוות העיקר להרוויח כסף.

  6. די די – לא נמאס – שוב כמה שקרים וקביעות לא מדויקות .
    אדם הוא יצור חברתי כקביעה כבר לא נכון , רוב העולם כן , אך גם רוב העולם משתמש בכסף, לא כולו.
    הכתבה אגב התחלה וכינתה אנשים כחיות לא יצור , אולי סתם בחירה אקראית אבל לקורא נוצר הלך רוח מסויים שמאפשר לו להמשיך פשוט בקריאה ולסכם :איזה מטומטמים אנשים , תוך כדי הבחנתו בינו לבין עצמו כשונה -הכתבה רק תיצור תחושה – אנשים הם חברה טיפשית ילי אין קשר לכך רק מקלה אחר כך על הרבה דברים שהשתיקה יפה להם
    דת השקר ממשיכה לגדול
    לא בא לכם להתעורר????

  7. אם במשלים עסקיננו,מי קבע שהדייג רוצח דגים ?ואולי הוא מחפש ומגשש באפלוליות המסה האפילה את דג הזהב..יש לו 3 משאלות עיקריות להגשים:
    אחת ממשאלותיו היא לצאת מהסיפור הקודם:ושהוא 'פינוק-יו' וסבא ג'פטו, כיוצרו ,יצאו סוף סוף מבטן הלויתן המזדקן שבלעם מאז הגיע אל חופם ב- 1986(כניסת ה'אינטרנט העולמי' לישראל, ספוג סחי דעת ויזע מצטברים:) להיפלט אל חוף מבטחים…וסוף סוף ,כברי חרות..להקים חזונם האנושי, כמחדש..
    כמה מטבעות ושטרות חתומים כ"חותם" ב-'ערכי' העיקריים ,יסייעו להם להזכר מי ומה בכלל היו תולדותיהם, חזונם ,שנשתכח עם חלוף השנים 😉

  8. נחום:
    יש הבדל עצום בין הכסף לבין אלוהים.
    בניגוד למה שחלק מן המגיבים כאן מנסים לרמוז – הכסף באמת מועיל ומאפשר לחיות חיים טובים ונוחים יותר.
    כמובן שהכסף אינו עונה על הכול אבל כאן לא מדובר באשליה שמישהו שותל במוחם של אנשים אלא באשליה שהם מפתחים בכוחות עצמם.
    זה כלל לא מפליא שרבות מבנות המין היפה נמשכות לגברים עם הרבה כסף. כסף הוא באמת כוח.

    וביחס לאשליות שאנשים מפתחים סביב הכסף, הנה סיפור נחמד:
    עשיר אחד מתפנה קצת מעיסוקיו והולך לדוג.
    הוא פוגש על החוף חבר שלו מן הזמן שעוד היה בגן הילדים שעומד ודג אף הוא.
    הוא שואל אותו למעשיו והחבר עונה לו שהוא דייג.
    "דייג?!", שואל העשיר, "איזה עתיד יש בזה?! אתה דן את עצמך לעוני במו ידיך!"
    "ומה לדעתך עלי לעשות?" שואל החבר.
    "אני זוכר אותך כבחור מוכשר," עונה העשיר, "למה שלא תלך ללמוד איזה מקצוע מכניס – כמו עריכת דין, או שתעסוק במסחר בקנה מידה גדול? כך תוכל להרוויח הרבה יותר כסף!"
    "ולשם מה עלי להרוויח יותר כסף?" שואל החבר.
    "כי אחרי שתצבור הרבה כסף לא תהיה כל כך טרוד בבעיות פרנסה ותוכל מדי פעם לקחת חופש מן העבודה", עונה העשיר.
    "אבל בשביל מה אני צריך חופש?", שואל החבר, "מה אעשה בזמני הפנוי?".
    "תוכל ללכת לדוג" עונה העשיר.

    טוב – זו בדיחה נחמדה שממחישה כמה דברים נכונים אבל אחד הדברים הנכונים שהיא ממחישה, שהרבה אנשים פחות שמים לב אליו, הוא חוסר הדמיון של אנשים כי יש כמובן עוד הרבה דברים שאפשר לעשות עם זמן פנוי ורובם מהנים יותר מרצח דגים.

  9. במציאות המודרנית, כסף מייצג את הפוטנציאל של בעליו להגשים את כל מאווייו ותשוקותיו. התרבות המודרנית, החינוך המודרני והחשיבה המודרנית מחדירים בנו את התחושה שאם רק יהיה לנו מספיק כסף, נוכל לרכוש באמצעותו כל דבר שנחפוץ בו והשמיים יהיו הגבול. זהו המצב והמציאות שלתוכם נולדנו ושלתוכו נולדים ילדינו. הכסף הוא האליל של התרבות המודרנית, המחליף את האל בו בטחו האנשים שחקקו על שטרות הדולר את המילים בנות האלמוות המצוטטות באחת התגובות לעיל.

    בסיפורי המעשיות של רבי נחמן מברסלב יש את "המעשה בבעל תפילה", שאני ממליץ מאד לקרוא. הוא כתוב בצורה די קשה לקריאה, במיוחד למי שעולם המושגים המתואר שם זר לו, אבל לדעתי קריאתו שווה את המאמץ.

  10. לדעתי בניסויי הזה יש רמיזה לאחת הבעיות הגדולות של העולם כיום ,הבעיה היא שאנשים מחונכים דרך מנגנוני החברה והצריכה להתייחס לכסף כאל מטרה בפני עצמה ,כאל הדבר עצמו שיש להשיגו והוא מעניק איזשהי הגשמה או מילויי אותנטי לקיום האנושי וזה כמובן אבסורד , התפיסה הזו היא מה שמוליך אנשים עשירים לצבור עוד ועוד הון,רק לשם צבירת ההון ורכוש מיותר וסתמי שלא גורם להם לצמוח כבני אדם וגם לא הופך אותם ליותר מאושרים, התפיסה הזו גם הולידה את תאגידי הענק שהורסים את כדור הארץ ומטמטמים את ההמונים .מה שיותר גרוע הוא שהאנשים העניים מעריצים את אותם "עשירים" ושואפים להיות כמוהם ובכך מנציחים את "עניותם" שלהם ,

    עצוב

  11. מתברר כי גם לעצם המחשבה על כסף יש סגולות רבות. לכסף יש ערך סימבולי המעניק תחושה של עוצמה ושל יכולת להתמודד עם בעיות.
    כל ההוויה שלנו מודעת ולא מודעת מושפעת מסימבולים וטריגרים שונים.
    זה לא אומר שבני האדם מטומטמים וזה לא מעורר רחמים ובחילה,
    פשוט ככה הדברים עובדים.

  12. על פיסת דולר חתום באותיות קטנות:"IN GOD WE TRUST ".מכאן ניתן להסיק שמציאות שאינה משגת על ידינו או שכלנו בדרך הפשט והאידיאל חודרת אלינו גם בשביל-נתיב השטרות.
    על שטרות ומטבעות מונצחים רבים ממנהיגי ההסטוריה האנושית,סמלים מיתולוגים ועוד .אם אין זו דרך מעניינת ללמוד בהכרה ובתת-הכרה המון :על אישים,תקופות ,על עצמינו ,עברנו וכל שמשפיע עלינו ,מובילי חזונינו ,חלומותינו כיווננו ועל חיינו בכלל ,אני עלול להיות מן הסתם עוד אחד שאינו מבין "ערך" מהו.

  13. תוצאות הניסויים מראות שבני האדם כל כך מטומטמים שאפילו חתיכת נייר משפיעה על מצבם הנפשי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן