סיקור מקיף

פתרון למצוקות

אין כסף לשלם לרופאים, אין כסף לדיור. לד"ר אסף רוזנטל שתי הצעות לפתרון המצוקה הכלכלית של ממשלת ישראל

נמל התעופה באילת. מתוך ויקיפדיה
נמל התעופה באילת. מתוך ויקיפדיה

בעת האחרונה נפרצים הסכרים ומצוקות כלכליות גורמות להפגנות, מחאות ושביתות. כאשר מנתחים את הקורה מגיעים ללב הבעיה (או לפחות לתרוץ שניתן) …. חוסר בממון. אז יש לי (הקטן) פתרון.
הבנתי בפוליטיקה מזערית ועוד פחות אני מבין בכלכלה, אבל אני עדיין זוכר את החשבון שלמדתי בבית ספר יסודי, חשבון פשוט שמאפשר לי להציע מאיין יבוא הממון החסר. אני מכיר שני מקורות ולכן אני מניח שיש יותר, אבל אתייחס למה שאני מכיר ויודע.

מקור ראשון:
בשבועות האחרונים יצא (שוב) שר התחבורה בהצהרות והבטחות להקים שדה תעופה בין לאומי בתמנע, עלות ההקמה תהיה כ 10 מליארד שקל בעבר כבר הבעתי דעתי על הצורך במיזם המיותר וכתבתי כי שדה שיהיה במרחק 20 ק"מ מאילת יפגע באילתים שעבורם השדה הנוכחי מהווה את הקשר הטוב והקצר ביותר למרכז הארץ.
יש צורך בפתיחת ה"פקק" בין העיר לאזור המלונות, לשם כך צריך להאריך את השדה הקיים ב-500 מטר צפונה ולקצרו בדרום, בשטח שיתפנה צריך להקים פארק ירוק ולא מגדלים מכוערים.
אילת זקוקה לשדה בין-לאומי. יש שדה גדול בעקבה שיתוף פעולה יאפשר סלילת מסלול הסעה מהשדה הירדני למסוף גבול, התיירנים של אילת חוששים מהתחרות? יואילו וישפרו את המוצר התיירותי של אילת כך שיעמוד בתחרות ויגבר.
יש מי שטוען ל"בעיות בטחוניות" יואיל ויזכר כי יש לנו שלום אם ירדן, או לסרוגין שדה (ישראלי) במרחק 500 מטר מהגבול אינו "בעיה ביטחונית"? איני מבין גדול בתעופה אבל כל בר-בי-רב יבין כי שני שדות במרחק אווירי של כ 10 ק"מ אינם מהווים את שיא הבטיחות התעופתית.
כלומר במקום שדה תמנע נזיז מעט את השדה באילת ונסלול מסלול גישה למסוף גבול, במקום הוצאה של כ-10 מיליארד שקל נוציא רק 1, הללויה. מצאנו 9 מליארד שקל !

מקור שני:
מה לא נכתב ונאמר על ים-המלח ועל בריכה 5 שעלית מפלס המים בה מסכנת את המלונות. גם לנושא זה נזקקתי והבעתי את דעתי עליה אחזור, הפעם כדי למצוא מקור לממון,
אחרי זמן רב ודיונים בדרגים רמים הוחלט כי "הפתרון הנכון הוא קציר מלח". למען מי שאינו מכיר את הנושא הבהרה והסבר : בריכה 5 היא הבריכה הצפונית במערכת בריכות האידוי להפקת המינרלים, לבריכה 5 מזרמים מים מהאגן הצפוני ואחרי שהגיעו לרמה מסוימת של רוויה (במינרלים) מוזרמים המים לבריכות הדרומיות.
בינתיים שוקע מלח בבריכה. לאורך השנים נוצרה שכבת מלח (כ 6-8 מטר) שמעלה את מפלס המים. זה המלח שהוחלט לקצור (להוציאו) כדי להוריד את מפלס המים . עלות הקציר מוערכת ב כ 7 מליארד שקל.
הצעתי בעבר ואני חוזר ומציע : במקום לקצור את המלח בכל הבריכה, ייקצר המלח רק ליד החוף עד למרחק של כ 200-300 מטר מהחוף, קציר שיצור לגונה, לגונה שתתן לבאי המלונות והחופים את האפשרות לטבול במי ים המלח, הלגונה תשמש כמוביל מים לבריכות הדרומיות.
כמובן שזה אומר שבמשך הזמן יתר השטח של הבריכה יתייבש, כלומר המפעלים ייצרו פחות מינרלים ….. (לא יהיה צורך ב"יום סרט" למען בעלי המפעלים). קציר המלח בשטח שיהיה קטן ב 1/20 משטח הבריכה יהיה בעלות של עשרות מליונים ! ושוב ! מצאנו 5-6 מיליארד שקל .

אז מה גילינו:
ע"י ביטול מיזם מגלומני ומיותר וע"י פגיעה מזערית בהכנסות של משפחת מיליארדרים, בעזרת חשבון של כיתה ד, מצאנו יותר מ 15 מליארד שקל.
הללויה !

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

8 תגובות

  1. אכן כלכלן אתה לא, וגם אני לא.
    ההשקעה בשה חדש באילת היא הכנסה. כי ככה זה בכלכלה.
    בן גוריון מרוחק 20 ק"מ מתל אביב
    ובעולם לא מציינים את לוד כעיר שבשטחה הוא יושב.
    ושכחת שהעברת את כל הפרנסה / ההכנסה מהשדה לירדנים למאה שנה.
    ותוסף לזה הוצאה .
    חברות התעופה שלך ישלמו להם.
    נ.ב. המרחק של 20 ק"מ זניח. מה גם שמתוכננת רכבת בין הנקודות.
    זמנים? 12 דקות לכל כיוון.

  2. רבותי :
    חיברתי את המצוקות עליהן מוחים כרגע כדי לתת לרשימה פן אכשווי ,
    קמילה –
    אין לי ספק בצדקתך והרשימה מראה כי יש ממון רק צריך לחלקו נכון ,
    נקודה –
    ים המלח נמצא במצוקה שאנחנו גרמנו לה , הקמת שדה מיותר
    אמור לתת פתרון שגוי למצוקה .
    אבי –
    כבר כתבתי בעבר כי "סוף תגובה בקריאה והבנת הנקרא ", הסבר :
    כאשר "יקצרו" מלח רק בקרבת החוף יווצר אזור עמוק – זו תהיה הלגונה,
    כאשר את יתר שטח הבריכה ייבשו יהיו מים רק בלגונה במפלס נמוך
    ב כ 6 מטר מהמפלס הנוכחי…. "קפיש" ?

  3. אסף – יש לך טעות עקרונית אחת: הבעיה אינה מחסור בכסף, הבעיה היא ניתוב הכספים לכמה משפחות של בעלי הון על חשבון שאר הציבור.

  4. מצוקות? האם הד"ר יודע מצוקה מהי? ממתי ים מלח או איזה פקק בשדה תעופה יכול להיוות במצוקה?

  5. קציר מלח רק ברצועה צרה ליד המלונות לא ימנע את עליית המים ואת הצפת המלונות בעוד מספר שנים (שזוהי היא הבעיה בשקיעת המלח)… כך שזה לא פתרון.

  6. טעות לחשוב שהבעיה היא מימון.
    הבעיה במו"מ עם הרופאים היא על עקרונות של עבודה ושקיפות. המלחמה של האוצר עם הרופאים היתה כדי למנוע את המשך החגיגה של הרופאים הבכירים על חשבונם של המתמחים. כשהאוצר "נכנע" להסתדרות הרופאים, או אז נזעקו המתמחים והבינו שמכרו אותם (שוב).
    אם התקשורת הכללית היתה נותנת גב לאוצר במלחמות הצודקות שלו (לא כולן…) הם היו משרתים את הציבור. הבעיה היא שהבון טון הכללי היום הוא סוציאליסטי קיצוני ולכן אנחנו הציבור נשלם מחירים גבוהים בעתיד בעבור הפופוליזם התקשורתי העכשווי בארץ.
    במחירי הדירות קורה משהו מאוד מאוד מוזר. איך שנתניהו נכנס לשלטון הוא התמקד בבעית הדיור. בעיה שיצרו ממשלות קודמות כמו גם בזמן היותו שר האוצר. אבל לכולם ברור שהוא לא האשם העיקרי במצב.
    דווקא בחודשיים האחרונים התייצבו המחירים, ולפי התחזיות המחירים יתחילו לרדת בחודשים הקרובים.
    דווקא אז, "פתאום" התעוררו כמה צעירים לא פוליטיים (?) והתחילו לנגח הממשלה.
    ולעניננו, אחרי שהממשלה הקציבה תוספת של 7(!) מליארד ש"ח למוסדות להשכלה גבוהה, קשה לומר שהממשלה הנוכחית מקמצנת בתקציב. הנסיון של הממשלה הוא לשנות פה סדרי בראשית ולטפל בהמון בעיות שהצטברו בעשורים האחרונים במדינה.
    אבל לא נראה שהבעיה היא תקציב.

  7. באמת שאין לנו עכשיו 10 מיליארד שקל עודפים… צריך להתרכז בדברים החשובים, ולא נראה שעוד נמל תעופה בינלאומי הוא כל כך הכרחי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן