חלק נוסף בפאזל הזיכרון התגלה באוניברסיטת חיפה

זוכרים רגשות אחרת: זיכרונות שנגרמים מגירוי רגשי נוצרים בצורה שונה במוח מאשר זיכרונות שאינם נגרמים מגירוי רגשי * הממצאים מוצגים היום בכנס באוניברסיטת חיפה

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה מצא שזיכרונות שנגרמים מגירוי רגשי נוצרים במוח בצורה שונה מאשר זיכרונות שאינם נוצרים מגירוי רגשי, ולמעשה מדובר בזיכרון בעל מאפיינים שונים מזיכרון "רגיל". הגילוי החדשני יכול לשפוך אור חדש על תחום הטיפול בפוביות וטראומות שנוצרות מגירוי ריגשי. ממצאי המחקר המלא יוצגו בפאנל בנושא "מדעי המוח והרגשות" שיועבר בכנס הראשון של הפורום הישראלי לחקר הרגשות שיערך בימים א'-ב' (11-12 למאי) באוניברסיטת חיפה.

ממחקרים קודמים בנושא גיבוש הזיכרון ידוע שמשמעות אמוציונאלית לחוויה כלשהי – רגש – היא אחת הסיבות להיווצרות של זיכרון, אולם עד כה לא היה ידוע אם קיימים מנגנונים ייחודים להיווצרות זיכרון "רגשי" ואם כן, מה הם. בחלקו הראשון של המחקר ביקשו החוקרים לענות על שאלה זו. לשם כך, הם בחנו את היכולת של חולדות ללמוד פעולה מסוימת- פעם אחת עם גירוי רגשי ופעם אחרת ללא גירוי כזה.

החולדות הושמו בבריכה מלאה במים כשבאחת הפינות של הבריכה מוקמה פלטפורמה, כך שהחולדות לא יכלו לראות אותה. על החולדות היה ללמוד כי כשהן מגיעות לפלטפורמה הן מוציאות מהמים. קבוצה אחרת של חולדות הייתה צריכה ללמוד את אותה משימה, אולם הטמפרטורה של המים היתה קרה מעט יותר, מה שיצר אפקט של למידה אמוציונאלית. מכיוון שמהממצאים התברר ששתי הקבוצות למדו באותה יעילות את המשימה, ציפו החוקרים לראות תמונה זהה בשני האזורים האחראיים על יצירת זיכרון: האמיגדלה וההיפוקמפוס. "גילינו שלעומת החולדות שעברו תהליך למידה רגיל, אצל החולדות בקבוצת הלמידה האמוציונאלית האמיגדלה הייתה מופעלת יותר ואילו ההיפוקמפוס פחות. מכיוון שעל פניו נראה היה שהחולדות בשתי הקבוצות למדו באותה רמה, אך מנגנונים אחרים היו פעילים בשני התהליכים עלתה האפשרות כי הזיכרון הנוצר שונה באיכותו בשני המצבים", מסביר פרופ' גל ריכטר לוין מאוניברסיטת חיפה שהוביל את המחקר.

מניתוח של הממצאים גילו החוקרים כי ברמה הנויורו-מוחית, שני תת אזורים של ההיפוקמפוס, שלרוב נחשבים כבעלי אותם מאפיינים, מתנהגים בצורה שונה. החוקרים ביקשו לדעת האם יש הבדלים גם ב"איכות" הזיכרונות הנוצרים במצבים השונים. לפיכך נבדקה "איכות" הזיכרון בשני פרמטרים: עמידות הזיכרון בפני הפרעות ומשך הזמן שלוקח לזיכרון להתבסס. לשם כך, נלקחו חצי מהחולדות שלמדו את משימת הפלטפורמה ללא גירוי אמוציונאלי וחצי מהחולדות שלמדו את המשימה עם גירוי אמוציונאלי והוכנסו כעבור שעה לבריכה שבה מוקמה הפלטפורמה במקום אחר, כך שנוצרה הפרעה להתבססות של הזיכרון הקודם.

כעבור שלושה ימים נבדקו החולדות במשימת הפלטפורמה הראשונה. הממצאים הראו שהחולדות בקבוצה שהלימוד שלה היה אמוציונאלי ולא עברה הפרעה זכרו את מיקום הפלטפורמה במהירות הרבה ביותר, אחריהן היו החולדות מהקבוצה שעברו לימוד רגיל ללא הפרעה, לאחר מכן החולדות שעברו לימוד רגיל עם הפרעה ולבסוף החולדות שעברו לימוד רגשי עם הפרעה. לדבריו של פרופ' ריכטר לוין, המסקנה היא שהזיכרון האמוציונאלי פגיע יותר בפני הפרעות, אבל במידה ולא מפריעים לו להתבסס, הרי שמדובר בזיכרון חזק יותר.

"ההשלכה המידית היא על מערכי לימוד. מערכי לימוד המבוססים על עוררות רגש – חיובי או שלילי – יצרו זיכרונות מהירים אבל פחות מפורטים. לכן, לפני שבוחרים ללמד בעזרת פרסים או עונשים כדאי לחשוב מהו סוג הזיכרון שמבקשים להשיג. ברמה הביולוגית, העובדה שאנחנו שהובררה עתה לפיה זיכרונות רגשיים שונים מזיכרונות רגילים יכולה לסייע לטיפול בבעיות שנוצרות מזיכרונות טראומתיים, כמו פוביות למיניהן. אם עד היום חששנו שטיפול בזיכרון הטראומתי יכול לפגוע בכלל הזיכרונות שלנו, היום אנחנו יודעים שניתן יהיה לטפל באזורים אלה מבלי למחוק את הזיכרון שלנו בכלל", סיכם פרופ' ריכטר-לוין.

הכנס הראשון של הפורום הישראלי לחקר הרגשות, הכולל חוקרים מאוניברסיטת חיפה והטכניון, מתקיים בימים אלה באוניברסיטת חיפה בימים א'-ב' (11-12.5). בין הנושאים שידונו בכנס: רגשות ברפואה; נוירו פסיכולוגיה של רגשות; רגשות בהיסטוריה; הפסיכולוגיה החברתית-ארגונית של רגשות; מסלולים חדשים בחקר הפרעות רגשיות; רגשות בארגונים; רגשות בדת; רגשות בבעלי חיים; רגשות וזוגיות; זוויות חדשות בחקר אובדן ושכול בישראל ועוד.