סיקור מקיף

בצורת-על כלל עולמית בפתח. האם אנו מוכנים?

גם אפריקה וגם אמריקה הצפונית יסבלו מבצורת. נחשו מי יתכונן יותר טוב? ולמי ישראל, שכבר סובלת מכך דומה יותר?

ילד רעב באפריקהב-1970-1980 תקפה בצורת קשה את האיזור שמדרום לסהרה – הסאהאל, בצורת שבגללה מתו כמיליון אנשים.

תקופות בצורת ארוכות וקשות הן חלק מההיסטוריה של מערב אפריקה. על פי מחקר שמתפרסם ב ירחון "סיינס" בצורת ארוכה וקשה מתקרבת ואת תוצאותיה נחוש כבר בשנים הקרובות. ההתחממות העולמית בעזרת האדם
מסיפה לסיכוי ולסיכון של בצורת, אבל גם ללא התערבות אנושית בצורת-העל תגיע בכל מקרה ומוטב שהחברה תתכונן, תתכונן לבצורת ארוכה וקשה מכל מה שראינו בעשרות השנים האחרונות. מדובר בבצורת שתימשך כמאה שנים וכדי לעברה חייבים לפתח אמצעים ומדיניות שיאפשרו הסתגלות.

צוות חוקרים מאוניבריסטת אוסטין שבטקסס ניתח משקעים מאגם בגאנה, הניתוח מראה כי לאחרונה היתה "בצורת-על" לפני כ 250 שנים. במשקעים שהראו את מהלך האקלים ב-3000 השנים שעברו סימנו החוקרים תקופות בצורת שנמשכו עשרות שנים שחזרו במחזוריות.

מסתבר כי מה שמשפיע וגורם לבצורת במערב אפריקה הוא מחזור אקלימי בו לאורך זמן משתנה טמפרטורת פני המים באוקינוס האטלנטי שבאיזור המשווני. Atlantic Multidecadal Oscillation (AMO), הבצורת בסאהאל מגיעה כאשר פני האטלנטי מתקררים, מה שגורם לשנוי מהלך הרוחות, שינוי שגורם לירידה חדה בכמויות גשמי המונסון באיזור. מחזוריות זאת אינה מסבירה את התהוות בצורת-על, והחוקרים טוענים כי העובדה שאינם יודעים להסביר את מחזוריות בצורת-העל (כפי שנראית במשקעי האגם) גורמת לחשש כבד.

מיכאל שלזינגר שזיהה לראשונה את המחזור האטלנטי מציע כי יש דמיון בין מחזוריות האקלים במערב אפריקה לזו שבדרום-מערב-ארה"ב, גם בארה"ב הראה מחקר היווצרות של תקופות בצורת ארוכות וקצרות, כלומר גם בארה"ב מתקרבים ל בצורת-על ולדברי חוקרים רבים ההתחממות העולמית תמריץ את התהליך, גם ללא בצורת-על ההתחממות גורמת לירידה בספיקת מים ולצריכת יותר מים, כך שחשוב להיות מוכנים …

ההכנות הן : הקמת מאגרי מים שיפצו על החוסר בתחילת הבצורת, אבל במידה ותתפתח בצורת-על לא יהיה במאגרים די ולכן השלב החשוב בהכנות הוא הקמת מתקני התפלה. מתקני התפלה צריכים להיות מחוברים למערכת הובלה וחלוקת מים בכל איזורי הבצורת!

כאן עולה שאלה ולה תשובה ברורה וכואבת… אין ספק כי במידה והרשויות ישתכנעו בקיום הסכנה ויפנו משאבים לקראת ההכנות לבצורת-על, יהיו תושבי ארה"ב מוגנים מצמא, יוקמו מאגרי-חרום ומתקני התפלה שיוכלו למלא את החסר. מה יקרה באפריקה ? שם אין מערכת הובלת מים שתאפשר הקמת מאגרים, אין לרשויות משאבים כספיים שמאפשרים הקמת מתקני התפלה, יש להניח כי ההבדל בין היבשות יתבטא ביובש ובצמא!

אחרי שקיבלנו תשובה כדאי לחזור ולהזכר כי הגורם הראשי להתחממות העולמית היא ארה"ב, לכן אולי נכון היה כי במסגרת ההכנות לבצורת-על בארה"ב יפנה הממשל בארה"ב את התקציבים הדרושים להכנות באפריקה. עכשיו עולה שאלה נוספת ..צמא למי אנו משתווים אצלנו הבצורת היא כבר עובדה קיימת וקבועה ולכן השאלה היא מי עושה מה ?

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

7 תגובות

  1. לאסף
    כוונתי לא היתה לירידה כללית בכמות המיים בכדור שלנו אלא, לירידה כללית בכמות המשקעים. אסביר בקצרה : אני יכול לתאר לעצמי מצבי קיצון של טמפרטורות חמות מאוד או לחילופין, טמפרטורות קרות מאוד שיגרמו לירידה כללית בכמות המשקעים בעולם וזאת, על אף שסך כמות המיים (לרבות אדי-מיים וקרח-מיים) על הכדור נשארת קבועה. דהיינו נראה כי ישנה טמפרטורה ממוצעת כלשהי, אופטימאלית,שבה כמות המשקעים היא מקסימאלית. כל סטיה מהאופטימום , הן כלפי מעלה והן כלפי מטה,גורמת לירידה מהמקסימום בכמות המשקעים הכללית.
    לעומת זאת לפי גירסתך, כמות המשקעים הכללית אינה יורדת ואולם, מתחוללים מאין נדידה ושינויים של איזורים גשומים ואיזורים שכונים. תהליך מאין זה יחייב אולי,בהמשך, נדידת אוכלוסיות, מאיזורים שהיו בעבר גשומים ונהיים כעת שכונים, אל איזורים שהיו שכונים ונהיים גשומים. יתכן כי בראשיתו של התהליך, ירידת משקעים רבים, באיזורים שהיו עד כה שכונים, מלווה בשיטפונות, עקב חוסר בצמחייה שטרם התפתחה מספיק ועדיין אינה מרסנת, סופגת ובולמת את זרימות המיים.
    השאלה היא עם כן, האם ניתן באמת לזהות, כבר כיום, איזורים שהיו בעבר מדבריים ושכונים, ההופכים להיות גשומים, במקביל לתהליך המידבור שתארת במאמרך ? תודה.

  2. ל סברדמיש
    ארה'ב מואשמת (היתה) בהתחממות כראש וראשון ליצרני גאזי החממה
    ההתחממות אינה גורמת אבל מעצימה את התופעות הקשות של הבצורת .
    ל א.בן-נר , למיטב הבנתי וידיעתי אין "ירידה כללית" שכן כמות המים בעולם קבועה
    אבל יש חלוקה "לא מסודרת" , חוסר במקום אחד ושטפונות באחר.

  3. לאסף רוזנטל- שאלה
    האם ידוע ?
    האם במקביל לירידת כמות המשקעים באיזורים מסויימים ע"פ כדה"א חלה עליה בכמות המשקעים באיזורים אחרים ?
    או שכתוצאה מהתחממות כדה"א חלה ירידה כללית בסך כמות המשקעים ע"פ כדה"א ?

  4. לאורי גוריהו
    טעית בגדול.
    הפוליטיקאים שלנו אינם כה מתוחכמים ומניפולטיביים כפי שהנך מציג אותם. הסיבה היחידה לאי השקעה במתקני הטפלה מים הנה, כי אותו מתקן שיאושר היום להקמה, יושלם רק מחר, ומחר כבר יהיה פוליטיקאי אחר במישרה ואילו זה שבמישרה היום, מחר כבר לא יוכל לקצור את הפירות והרווח הפוליטיים שבהם הנו כה מעוניין.
    בקיצור, טווח ההתייחסות בזמן של הפוליטיקאים שלנו הוא מעכשיו לעכשיו.טווח זה מאפשר לפוליטיקאים שלנו להתמקד בעיקר בפעילות עיקרית אחת והיא……………………….מתן ראיונות לעיתונות.
    אם שמת לב למשל, כל שרת חינוך חדשה באה עם רפורמה חדשה
    בחינוך. האחת- רפורמת דברת, השניה- אופק חדש וגדעון סער- גם לו יש ראיון גדול, ליסגור את המכללות…על זה נאמר "חכם כשהוא ישן"..
    מה שמדהים הוא, איך למרות הפוליטיקאים , מצליחה המדינה שלנו להמשיך ולתפקד ?

  5. הנה ה"אינטרס" בלא להקים מתקני התפלה:
    המים המתוקים שיש פה צריכים להתחלק בין הישראלים, הירדנים, והפלסטינאים. אם נקים מתקני התפלה ילחצו עלינו בהמשך (במסגרת הסכם קבע) לוותר על חלק נכבד מהמים שמגיעים לנו (נאמר, לפי גודל האוכלוסיה) מהנימוק שהשכנים 'צריכים את זה יותר' (ולהם אין כסף להקים מתקני התפלה).

    אני חושב שזו הסיבה העיקרית שהפוליטיקאים תוקעים את התוכניות להקמת עוד מתקני התפלה.

    אם יש ספק, אני כמובן חושב שזו סיבה טיפשית לא להקים מתקנים.

  6. מצד אחד מדברים על מחזוריות בבצורת על שאין לה למעשה כל קשר לפעולות האדם אבל מצד שני מואשמת ארה"ב בבצורת. משהו כאן לא מסתדר לי.
    השאלה כיצד מעצימה פעילות האדם את המחזוריות בבצורת על.
    לילה טוב
    סבדרמיש יהודה

  7. יש סברה שאומרת שאחת הסיבות למוות ההמוני בסאהאל היא משום שהייתה דווקא תקופה ארוכה מאוד שבה לא היה שום בצורת והזקנים שהכירו בצורת וידעו איך להתמודד איתה כבר לא היו בשביל להעביר לצעירים את המידע הזה.

    בעניין בצורת על בישראל – אצלנו אולי המצב לא כל כך קשה מפני שיש לנו מאגר מים אדיר מתחת לנגב שיכול לספק כמות מכובדת מאוד מתצרוכת המים, במידה ונקלע באמת למצוקת מים. כיום, למיטב הבנתי, לא חופרים כל כך עמוק ומסתפקים בשכבות הנגר התחתי הרדודות יותר לשאיבה.

    מה לגבי מכוני התפלה? כמובן! אנחנו חייבים להקים כאלה וכמה שיותר. אפילו שלא יפעלו בתפוקה מלאה ושהפוטנציאל שלהם יהיה גבוה מהתוצר בזמנים בהם אין בצורת. התפלה היא עניין של כסף וכסף בלבד. יש לנו משאב נדיר ומדהים שאין במזרח התיכון לרבים – ים. את הים הזה ניתן להפוך בקלות יחסית ובהשקעה כספית סבירה למים מתוקים וזמינים לחקלאות.

    מדינה חכמה תשקיע בהתפלת מים כדי לא ליצור מצב בעתיד של מצוקה ובו הכסף שיוציאו על מנת להקטין את מצוקת המים בזמן אמת יהיה גדול בהרבה מהכסף שהיו משקיעים מבעוד מועד כשעוד היה אפשר לעשות זאת בנוחות ובשלווה.

    כסף יש. למה בדיוק מחכים? למי יש אינטרס לשמור על מצוקת מים במזרח התיכון? למי יש אינטרס לשמור על מתיחות מתמדת בין תושבי האזור? מי מרוויח מעצם מניעת הקמת מכוני התפלה?

    בברכת חברים,
    עמי בכר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן