אזכורה של אפריקה אצל פלוטארכוס

כיצד הציע פלוטארכוס לאלכסנדר מוקדון להקיף את אפריקה כשעוד לא ידעו כלל את צורתה

פלוטארכוס בתארו את מסע כיבושיו של אלכסנדר מוקדון מספר כי באחד המקרים בזמן שהותו בהודו "הצטרף אליו מפקד הצי ניארכוס והוא שימח את ליבו של אלכסנדר בסיפוריו על המסע בים.

בהשפעת סיפורים אלה החליט אלכסנדר שהוא עצמו יפליג בראש צי גדול משפך הפרת יקיף את ערב ואת אפריקה ודרך מיצר עמודי הרקולס יגיע לים התיכון") ( 1מה שבולט בדבריו אלה הוא העובדה כי בימים ההם הידיעה הגיאוגרפית על הימים ועל חצי האי ערב ואפריקה היתה גדולה יותר ממה שאנו משערים .על פי התיאורים המוכרים אצל כותבי העיתים ביוון וברומי הידיעות על אפריקה התייחסו לצפונה של של יבשת זו ובמידה חלקית דרומה יותר. אולם כאן מדובר על היבשת כולה.פלוטארכוס מוסר כי אלכסנדר שמע לא סיפור אחד אלא סיפורים רבים על מסעות בימים.

באותה עת מסעות ימיים נעשו במקביל לקו החוף וזאת משתי סיבות. סיבה ראשונה היא בטיחותית. במקרה של תקלות לא צפויות קיימת היתה אפשרות להתפנות מהירה לעבר היבשת וסיבה שניה היא ניווטית.קווי החוף שמשו ככלי עזר שבעזרתו ספינות ניווטו את עצמן.אמצעי עזר נוסף שבעזרתו אנשי הים ניווטו את עצמם היה מפת השמים.מכאן מתבקשת המסקנה שאותם ספנים הכירו את קווי החוף של אפריקה כולה ואת מפת השמים של חצי הכדור הדרומי.

עדות תומכת לכך נמצאת אל הרודוטוס .היסטוריון זה מספר שפרעה נכו(בערך בשנת 600 לפנה"ס),כ-300 שנה לפני אלכסנדר מוקדון שלח אניה פיניקית לאורך ים סוף כדי לחקור את חוף אפריקה. אניה זו חזרה למצרים מקץ 3 שנים לאחר שהקיפה את כל היבשת. הספנים העידו שבמסעם ראו את השמש בצפון ושבדרום הרחוק חל החורף בעונת ימות החמה של ארצות הים התיכון ( 2 ).פרעה נכו היה כנראה בעל סקרנות רבה מאוד.הוא רצה לדעת מה מתרחש הרחק מעבר לגבולות ארצו.מסעות ימיים למקומות רחוקים לא יכול היה לבצע .זה לא היה נתון בידו מבחינה פוליטית .מי ששלטו בנתיבים הימיים היו הפיניקים וזאת מתוך מטרה לשמור על המונופול הכלכלי שלהם לא שיתפו אחרים בידע הימי שלהם. הדרך המתאימה שנמצאה לו לפרעה נכו היתה לשכור את שירותיה של משלחת ימית פיניקית.אנשיה כאמור הקיפו את כל היבשת .מכיון שנתיבי הים היו פתוחים בפניהם קרוב לוודאי שלא היתה זו המשלחת היחידה .בעקבות הניסיון שהצטבר בידיהם הם הכירו כל פינה בקו החוף של יבשת אפריקה ,את העמים שישבו לחופיה ואת כיפת השמים של חצי הכדור הדרומי.הידיעה המתמיהה עליה מספר הרודוטוס הוא הדיווח האקלימי שמשלחת זו הביאה עמה.חילופי העונות בדרום היבשת השונים מאלה שהיו מורגלים אליהם.ידיעה מסוג זה מחייבת גם הכרה של זרמי הים והאוקיינוסים עם חילופי העונות בנתיבי השיט.

כאן מתעוררת שאלה אחרת .האם יתכן שהיוונים הצליחו לעלות על עקבותיו של ידע זה ולהגיע למחוזות אלה ולחוקרם?

מקורות

1.פלוטארכוס-גדולי יוון ספרי זהב עמ. 27

2.האנציקלופדיה העברית הערך אפריקה

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן