הלוח ארוך הטווח של המאיה כויל ללוח המודרני בסיוע תיארוך פחמן 14

בני המאיה ידועים במערכת הלוח המורכבת שלהם, וכעת לפחות לוח אחד שלהם, הלוח ארוך הטווח, כויל אמפירית ללוח האירופי המודרני. כך על פי קבוצה בינלאומית של מדענים.

“הלוח ארוך הטווח יצא משימוש עוד לפני
שהאירופים כבשו את איזור המאיה”, אומר דאגלס קנט, פרופ’ לארכיאולוגיה סביבתית באוניברסיטת פן סטייט.

“נסיונות להתאמות בין לוח השנה ארוך הטווח של המאיה לבין הלוח האירופי המודרני נעשו עד כה בסיוע אירועים היסטוריים ואסטרונומיים. אך כאשר בוחנים כיצד השפיעו שינויי אקלים על עלייתם ונפילתם של בני המאיה, התחלתי לשאול עד כמה מדויקים הלוחות הללו כאשר משתמשים בשיטות אלו”.

החוקרים גילו כי המדידות החדשות משקפות את השיטות הפופולאריות העיקריות בשימוש – תיקון גודמן מרטינז טומפסון (GMT), שפותח בידי ג’וזף גודמן ב-1905 ותוקן בידי אחרים לאחר מכן. בשנות החמישים ניסו המדענים את התיקון תוך שימוש בשיטות הראשוניות של תיארוך פחמן רדיואקטיבי, אך טווח הטעות הגדול השאיר את תקפות ה- GMT בספק.

במאמר שפורסם ב-11 באפריל 2013 בכתב העת סיינטיפיק רפורט, שילוב של ספקטרומטרית מסה ברזולוציה גבוהה, המשמשת לתיארוך פחמן 14 וכיול נוסף, הראו כי מתאם GMT העדכני מספק תשובה מדויקת.
הספירה הארוכה של המאיה מתחילה מנקודה תיאולוגית כלשהי, והתאריך מורכב מחמישה רכיבים: 144 אלף ימים – בקטון; 7,200 ימים – קאטון; 360 ימים – טון; 20 ימים – ווינאל; ויום אחד – קין, כשבשפת המדענים כל יחידה כזו מופרדת בנקודה.

ארכיאולוגים ביקשו למקם את תאריכי הלוח הארוך בלוח האירופי המשמש אותנו כיום כדי להבין מתי התרחשו אירועים בעולם המאיה בהשוואה לאירועים היסטוריים במקומות אחרים. המתאם גם איפשר להם להשוות את רשומות המאיה עם מקורות אחרים של עדויות סביבתיות, אקלימיות וארכיאולוגיות ולסנכרן אותן תוך שימוש בלוח האירופי.

הדגימות הגיעו מפיסות עץ מקירות מקדש בעיר המאיה העתיקה טיקאל שבגואטמלה, הנושאים תבליט והקדשה שבלוח המאיה. משקוף העץ שנדגם, מתוארך לאותו זמן בו תוארכו במחקר אחר עוד שני לוחות כאלה בפחמן 14.
החוקרים מדדו שלוש טבעות צמיחה של עצים כאלה באמצעות שימוש בסידן שמצטבר בעצים וכמותו גדלה בשנים גשומות. שיעור פחמן 14 באטמוספירה מתורגם לתוספת הגידול של העצים. שיעור פחמן 14 באטמוספירה משתנה לאורך הזמן ובמהלך התקופה הקלאסית של תרבות המאיה הוא עלה וירד.

החוקרים נטלו ארבע דוגמאות מהמשקוף והשתמשו בריכוז השנתי המשתנה של תכולת הסידן כעדות לגידול השנתי של העץ, כדי לקבוע את מרווח הזמן האמיתי באמצעות ספירת הטבעות מהעונות הגשומות. החוקרים השתמשו במידע כדי להתאים לארבעה תיארוכי פחמן רדיואקטיבי של התנודות הקטנות בעקומות הכיול. התאמה של גלים אלה בתיארוך פחמן 14 סיפקה גיל מדויק יותר להתאמה בין תאריכי הלוח ארוך הטווח של המאיה ללוחות האירופיים. כיולים אלה היו מסובכים עוד יותר כיוון שישנו ההבדל בין תכולת הפחמן הרדיואקטיבי בין חצי הכדור הצפוני לחצי הכדור הדרומי.

“הסיבוך נובע מכך שריכוז הפחמן הרדיואקטיבי שונה בין חצי הכדור הצפוני לחצי הכדור הדרומי” אומר קנת. “איזור המאיה שוכן על הגבול, והאטמוספירה בו היא תערובת של ריכוזי האוויר בצפון ובדרום המשתנים בהתאם לעונות. היינו צריכים לקחת זאת בחשבון בניתוח שלנו.”

התוצאות שקיבלו החוקרים משקפות את העובדה שכיול ה-GMT האירופי מעיד על כך שה-GMT היה קרוב להתאמת הספירה הארוכה של המאיה עם הלוחות האירופיים.

“רשומות האירועים בכמה אתרי מאיה יכולים כעת להיות מסונכרנים בדיוק רב יותר עם בסיסי נתונים סביבתיים אקלימיים וארכיאולוגיים מאיזור זה ומאיזורים סמוכים, ולהבין כיצד שינויי האקלים שיחקו תפקיד חשוב בהתפתחות ובדעיכת הציוויליזציה המורכבת הזו,” אומרים החוקרים.
http://www.sciencedaily.com/releases/2013/04/130411194926.htm