סיקור מקיף

פינוי יער מאו והמקבילה הישראלית

לא, אין מדובר בפינוי ההתנחלויות במסגרת תוכנית ההתנתקות. למה משול הפינוי הזה? קראו עד הסוף

מאו מאו על מפת קניה
מאו מאו על מפת קניה
מאו-מאו, שם הזכור לרבים מאיתנו, שמה של תנועת השיחרור הלאומי בקניה, בשנות החמישים. יער מאו ניקרא ע”ש תנועת השיחרור, גודלו כ 40 אלף קמ”ר, והוא מכסה חלקים נירחבים בדרום-מערב קניה, מרכס המאו שגבהו כ-3000 מ' ועד המישורים ממזרח לאגם וויקטוריה.
חלקו של היער בלתי נגיש ויש שמועות על אוכלוסיה שרידית של שבט לקטים-ציידים שמתקיימת ביער. היער המקורי הבילתי פגוע הגדול ביותר במיזרח-אפריקה וחשיבותו הסביבתית רבה גם בגלל היותו אגן ניקוז לנהרות גדולים המזינים שיטחי חקלאות, מרעה ןשמורות-טבע. הידוע מכולם הוא נהר המרה שחוצה את המסאי-מרה, הסרנגטי, ונשפך לאגם-וויקטוריה. ככזה יש מי שמכנה את יער-מאו “מיגדל המים העיקרי של קניה” ומכאן חשיבותו לאוכלוסיה של כ 20 מיליון איש היושבים סביבו וכן לשמורות חשובות בקנה מידה עולמי כמו : מסאי-מרה, אגם נקורו, אגם נאיוושה ואחרות. היער רובו ככולו נחשב לשמורת-טבע בבעלות המדינה שמורה שעד היום מכירים רק חלק קטן מעושר החי והצומח שבה.
לפני כחמש שנים החלו בקניה ההכנות לבחירות כלליות כאשר המועמד האופוזיציוני לנשיאות העמיד בראש הבטחותיו את המילחמה בשחיתות, שחיתות היתה דרך חיים ושלטון מקובלת כמו ברבות מארצות אפריקה. השחיתות היתה מקובלת יותר מאז 1979 ' שנה בה עלה לשלטון ארף-מוי. כדי לזכות ביותר קולות חילק השלטון זכיונות לשיטחי קרקע שהיו חלק משמורות : הר-קניה, רכס-האברדר ובעיקר ביער-מאו. מאחר ויער-מאו הוא השטח הגדול ביותר הרי שבו גם ניתנו זיכיונות רבים יותר, כ 30 אלף מתיישבים חדשים הגיעו לשולי היער ועסקו בברוא, שריפה, כריתה והשמדת היער.
כך גם היה בהר-קניה, רכס-האברדר, הר- אלגון וגבעות-צ'רנגני אבל בגלל גודלו והקפו סבל יער-מאו את הפגיעה הקשה ביותר תוך זמן קצר נעלמו 15% מהיערות של קניה.
הפגיעה ביער ובסביבתו נתנה אותותיה בנחלים שהפסיקו לזרום, באגמים שמתיבשים ובשינוי אקלימי מקומי.

השלטון המושחת הוסר (2002) והנשיא החדש שהבטיח להלחם בשחיתות החל לפעול. חברי פרלמנט הועמדו לדין, בנקאים נאלצו להיתפטר ושופטים סולקו מתפקידם. במסגרת המילחמה בשחיתות ובשילוב ההגנה על הסביבה הטיבעית ( קניה מפורסמת בשמורותיה ובסביבתה הטבעית השמורה והמתוירת), החלו השלטונות לפנות את כל אותם מתיישבים בשמורות. לפני כחודשיים הגיע זמן פינוים של המתיישבים ביער-מאו, השלטונות הודיעו על פקודת הפינוי ואחרי שניתן לתושבים זמן לפנות את רכושם הגיעו שוטרים וחיילים שגרשו את אלה שלא התפנו ושרפו את המיבנים והרכוש שהיה במקום. כדי למנוע התיישבות מחדש של המפונים הוקמו בגבולות היער עשר תחנות משטרה שתפקידן היחידי הוא למנוע פלישה ליער. המחשבה מאחורי המעשה היא : מאחר ולא עברו יותר מחמש שנים מאז השמדת היער, הרי גם ללא התערבות נוספת יתחדש היער מזרעים בשטח.
כמובן שלצעד קיצוני זה יש מתנגדים רבים מבית ומחוץ לכן חשוב להבהיר את ה”חשבון” מאחורי פעילות זו פינויים של 30 אלף תושבים תאפשר התחדשות היער. התחדשות היער תאפשר שיפור בתנאי האקלים המקומי. חידוש חלוקה נכונה של הגשמים, חידוש הזרימה בנחלים ועלית פני המים באגמים, אבל מעל לכל חידוש אפשרות הקיום החקלאי ל20 מיליוני חקלאים שתלויים בגשם, מים ואקלים המושפעים ומוכתבים מיער-מאו.
מי שקרא עד כאן וודאי מצפה להשוואה ליציאה מעזה ולא היא. ההשוואה לסביבתנו תבוא מיד אבל בלי כל קשר ל”היתנתקות” או לעזה אחרי הפינוי יתפנה באיזור צמ”ה רב
וההקשר הוא שוד החופים . איך במשך שנות קיום המדינה נשדדו המשאבים הטבעיים שאמורים להיות לשימוש הציבור ע'י “נדלניסטים” פורעי-חוק בחסות פוליטיקאי מושחתים.

בפלורידה נתנו השלטונות לבעלי מלונות הצמודים לים אורכה להרחיק את מלונותיהם מהחוף. בארצות ארופאיות רבו הולכים בעקבות הדוגמא האמריקאית. אחד החופים הצפופים וההרוסים הוא “חוף-השמש” בספרד. ממשלת ספרד מתדיינת עם בעלי המלונות על הריסת המלונות הקרובים לחוף ובניתם מחדש במרחק סביר.

וכאן אני מגיע אלינו, בזמנו הציע מאן-דהו הצעה בהקשר שונה לחלוטין, אני מסב הצעתו לנושאינו. ההצעה היא להעמיד בשורה חזיתית (מערב-מיזרח), על קו החוף עשרים טרקטורים די9- מצפון לרצועת עזה, לתת הוראה להוריד את הסכינים לגובה סמ' מעל הקרקע ולהתחיל לנוע צפונה ללא עצירה עד שיגיעו לגבול הצפון. בעקבות ה די9 יעברו משאיות ומנופים, ינקו את ההריסות וישאירו חופים נקיים.
את עלות הניקיון ישלמו בעלי המיבנים ששדדו את החוף מהאזרחים והפוליטיקאים שאיפשרו את השוד. זאת ע”י הקנסות שיטילו עליהם בתי המשפט בשפיטה מהירה
באשמת שוד ושחיתות. אחרי שיגיעו ה די9 לגבול הצפון ימשיכו באותה שיטה סביב הכינרת ולאורך חופי אילת. כך יוחזרו החופים לשימושם של אזרחי הארץ.
נישמע קיצוני ? אוטופי ? בילתי-אפשרי ראו שוב את הכתוב -מעלה, 30 אלף איש פונו לטובת איזון הסביבה הטיבעית, לטובתם של מיליוני תושבים, לטובת הצדק החברתי והסביבתי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.