סיקור מקיף

הסאגה של מארס פולאר לנדר – החללית שנעלמה

הקמצנות היא הגורמת לתקלות החוזרות ונשנות של נאס"א

החללית היתה פגומה והדבר היה ידוע למהנדסים לפני השיגור אך הם חששו לאמר זאת

דו"ח של נאס"א – מארס פולר לנדר היתה פגומה

מחסור בתקציב: הוא שגרם להיעלמותו של רכב החלל במאדים כך עולה מדו"ח של נאס"א. "נאס"א מחויבת להפיץ את הידע הייחודי המופק מהמחקרים שלה" אמר מנכ"ל נאס"א דניאל גולדין Goldin בכנס בבולטימור בסוף מארס.
גולדין קרא למהנדסי – ;JPL האחראים לשיגור החלליות אל כוכבי הלכת ואשר ספגו שני כשלונות במאדים בשנה שעברה – להמשיך ולהעיז. "עליכם ללחוץ על הגבולות של התגליות. "עשו דברים שלא נעשו עד כה. תשגרו חלליות שלא טסו עד כה. יהיו בוודאי כמה כשלונות, אבל כאשר הם יקרו, נתמודד מולם ביחד ונתקן את התקלות ביחד".
דבריו אלה באו בעקבות דו"ח פנימי של נאס"א שקבע כי היעלמותו של רכב החלל מארס פולר לנדר במאדים נבעה מבדיקה לקויה של מערכות תוכנה ברכב – כתוצאה מחוסר בתקציב. מהדו"ח עולה כי תקציב המשימה קוצץ בכ- 30 אחוזים. שמועות עקשניות סביב המשימה האחרונה של נאס"א בתחום חקר המאדים טוענת כי היעלמותו של רכב החלל שנשלח לכוכב האדום, ימים ספורים לאחר שיגורו לא הייתה הפתעה לאנשי נאס"א. על פי השמועה שזוכה גם לגיבוי ממקורות רשמיים ידעו מהנדסי נאס"א שהיו מעורבים בתיכנון הרכב כי יש בו תקלה חמורה במערכת הבלמים. אולם הם העדיפו לשמור זאת לעצמם.
כזכור, בחודש ינואר שלח נאס"א רכב חלל שנחת על אדמת המאדים, הפרויקט היווה את אחד משיאי עבודת המחקר והמיפוי של כוכב המאדים. שעות לאחר הנחתת הרכב אבד הקשר עימו. בנאס"א עוד חיפשו אחריו מספר ימים ואפילו בדקו אותות שונים שהתקבלו מהחלל אולם הוא לא נמצא.
נאס"א ידעה מספר כשלונות מביכים בתוכנית חקר המאדים שלה. שני רכבי חלל שנשלחו למאדים בשנה שעברה אבדו. לווין האקלים שנשלח לכוכב האדום בעלות של 125 מיליון דולרים נשרף באטמוספירה של המאדים, לאחר שהתרחש בלבול בין מידות מטריות ואנגליות ברישומי הלווין. הרכב האחרון שנשלח ב-3 בדצמבר נעלם אף הוא, כאמור.
הדו"ח, שהופק על ידי אנשי נאס"א בגימלאות, ציין את ניהול פרוייקט רכב החלל ככושל, וטען כי לא התקיימו בדיקות מתאימות לרכב ולמשימה כולה. נאס"א זכתה לביקורת בעבר על מדיניות "זול יותר, מהר יותר, טוב יותר" שלה בחקר המאדים. הסוכנות הודתה כי מדיניות זו אכן נכשלה. עוד מצוין בדו"ח כי בצוות היו חסרים מדענים בעלי נסיון, וחלק מהם היו מפוחדים מדי כדי לעמוד על דיעותיהם. כמו כן נכתב כי נתגלה לפחות פגם בסיסי אחד בעיצוב הכלי שיכול לפגוע בתפקודו.
בשבוע שעבר נשמעו גם טענות כי חלק מהבדיקות זויפו כדי לא לפגוע בדו"ח. טענות אלו ייבדקו. דן גולדין, העומד בראש נאס"א, אמר בשבוע שעבר לפני הסנאט כי הסוכנות אכן סובלת ממחסור במהנדסים מנוסים, וכי אלה שנשכרו עברו הכשרה ואימון לא מספקים. "קרוב לוודאי שאכן קיצצנו יותר מדי. מצאנו כי אנו באמת חסכוניים מדי", אמר גולדין.

ארה"ב משעה את הטיסות למאדים
חדשות וואלה – מדע, תחילת 2000

ארצות הברית נוטשת את תוכניותיה הגרנדיוזיות להביא לכדור הארץ סלעים היישר מפני השטח של המאדים, לפחות בעשור הקרוב. החלטה זו דוחה בשנים רבות את מימוש חלום נחיתתם של אסטרונאוטים על הכוכב האדום. החדשות המייאשות הללו בושרו לחוקרי החלל השבוע על ידי ד"ר קרל פילצ'ר, במהלך הוועידה השנתית של חוקרי הכוכבים והירחים שנערכה ביוסטון, טקסס. ד"ר פילצ'ר הוא המדען שעומד בראש תוכנית חקר החלל של נאס"א. "החיפוש אחר חיים על הכוכב האדום ייכנס להילוך נמוך יותר, עד שהאנשים על כדור הארץ יצליחו ללמוד איך לנחות על המאדים בלי להתרסק", אמר.
אובדנם של שני רכבי חלל ששוגרו לכיוון המאדים בשנה שעברה אילץ את נאס"א לבחון מחדש את תוכנית חקר המאדים שלה. כצעד ראשון של ייעול, בוטלה התוכנית לשגר עוד רכב למאדים בשנה הבאה.

מארס פולר לאנדר היא עוד חוליה בשרשרת הכשלונות

אקונומיסט

15/12/1999
שבוע וחצי אחרי שאבד הקשר עם חללית המאדים מארס פולאר לנדר, וכשנתיים לפני השיגור המיועד של שתי החלליות הבאות לכוכב האדום, מתגברים הספקות אשר לגישה העומדת בבסיס חקר החלל של נאס"א – גישה שאותה סיכם ראש סוכנות החלל האמריקאית הנוכחי בסיסמה "מהר יותר, זול יותר, טוב יותר". במקום לשגר חללית גדולה ויקרה בכל כמה שנים, שיגרה נאס"א בשנים האחרונות מספר גדול של רכבי חלל קטנים וזולים יחסית. לכל משימה כזאת נקבע מחיר גג נוקשה, ומדעני הסוכנות הונחו לפתח מערכות הפעלה זולות.

הגישה החדשה זכתה בהצדקה חגיגית עם הצלחת משימת ","Pathfinder שנחתה על המאדים ב-1997. לפיתוח "פאתפיינדר" נדרשו פחות מארבע שנים, היא עלתה רק 260 מיליון דולר, והביצועים שלה היו מצוינים. מתכנני "מארס קליימט אורביטר" ו"מארס פולאר לנדר", מעודדים מהצלחת הפאתפיינדר, הצליחו להפחית עוד את עלויות הפיתוח. בין השאר הם פיתחו רקטות נחיתה זולות. העובדה שרקטות אלה היו מסוכנות היתה ידועה למפתחים, אולם השיקול הכלכלי גבר. הסכום הכולל שהושקע בפיתוח של מארס קליימט אורביטר ומארס פולאר לנדר היה 330 מיליון דולר בלבד. המתכננים התפארו בכך שהגישו "שתיים במחיר של אחת".

אלא שהתוצאה היתה, כידוע, "אפס במחיר של אחת", ובכירים בנאס"א הודו בשבוע שעבר כי ייתכן שהקיצוץ בעלויות הרחיק לכת. זאת ועוד: אחת ההשלכות של גישת "מהר יותר, זול יותר, טוב יותר" היא שפחות אנשים עובדים על כל משימה, ומכיוון שכך קשה יותר לגלות טעויות. לנוכח כל אלה, מטרתה המוצהרת של נאס"א – להפחית עד 2004 את העלות הממוצעת למשימה ל-50 מיליון דולר – נראית כעת
פזיזה.

בנאס"א מתכננים, כאמור, לשלוח שני לווייני מחקר נוספים למאדים ב-.2001 התקציב שתוכנן לפיתוחם הוא כ-450 מיליון דולר. אובדנה של "מארס פולאר לנדר" וחשבון הנפש שנעשה בסוכנות החלל האמריקאית בעקבותיו, יביאו ללא ספק להגדלה ניכרת של הסכום הזה.

הידיעה המקורית שלי שפורסמה ב"הארץ" בדצמבר 1998
צמד חלליות שוגרו למאדים – מארס קליימט אורביטר ומארס פולאר לנדר,

אבי בליזובסקי
דצמבר 1998

דצמבר 1998
קייפ קנוורל, פלורידה (אי-פי). רכב חלל לנחיתה במאדים, המצויד בזרוע ובאת חפירה, שוגר אתמול למסע בן 756 מיליון קילומטרים, בניסיון לגלות מים קפואים במעמקי האדמה.
"מארס פולר לנדר" של נאס"א שוגר אתמול בצהריים, לאחר שהגשם שמפניו חששו המנהלים לא הופיע. יעדו של "פולר לנדר" הוא שוליו הקפואים של הקוטב הדרומי של מאדים. הוא אמור לנחות בדצמבר, תקופת סוף האביב על פני הכוכב, שבו השמש לא שוקעת לעולם.

החללית נושאת גם מיקרופון. המדענים אינם בטוחים באשר לקולות שייקלטו, אולם הם מקווים להקליט את נהמת הרוח על המאדים ואת צליל המכשור של החללית עצמה. אף רכב חלל לא הגיע עדיין רחוק כל כך לדרום המאדים. המדענים מקווים למצוא מי קרח באדמה. במקום שבו יש מים, אומרים מדעני החלל הראשיים של נאס"א, יכולים להיות חיים.

"מי שרוצה למצוא חיים צריך ללכת בעקבות המים", אמר אד ויילר, ראש מחלקת מדע החלל של נאס"א, "יש לנו סיבות רבות להאמין שישנם על המאדים מים קפואים, אולם עד שאתה ממש נוחת שם ומוצא אותם ומודד אותם, אי אפשר להגיד בביטחון".

ל"פולר לנדר" – שגובהה כמטר ורוחבה כ-3.6 מטר – יש שלוש רגליים וזרוע רובוטית באורך שני מטר עם כף בקצה, כדי לחפור מתחת לפני השטח של המאדים. העפר שייאסף יחומם ועל ידי כך יתאפשר למים, אם הם קיימים בו, להתאדות ולהתגלות על ידי קרן לייזר.

החללית אינה נושאת כל ציוד לגילוי חיים. הדרך היחידה לאשר קיום חיים על המאדים, אומר וויילר, היא להביא סלעים ואדמה. נאס"א מתכננת לשגר חללית למשימת הבאת אדמה בשנת ;2005 הדוגמאות יגיעו לכדור הארץ ב-.2008

"פולר לנדר" מצוידת גם בשני לווייני מחקר, שייפרדו ממנה דקות לפני הנחיתה ויתנגשו בקרקע של הכוכב במהירות של 644 קמ"ש, במרחק של כ-100 קילומטר מה"לנדר". כמו ה"לנדר" גם צמד הלוויינים יחפש מים אך בעומק רב הרבה יותר: הם יוכלו לחדור עד עומק של מטר. השאלה היא אם יעמדו בהתנגשות וישדרו מידע חזרה.
זהו ניסוי בסיכון גבוה, שהוא חלק מתוכנית "המילניום החדש" של נאס"א לבחינת טכנולוגיות חדישות למשימות עתידיות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן