סיקור מקיף

חברת MARS ONE שרוצה לשלוח בני אדם בכיוון אחד למושבה במאדים תשגר משימת הכנה בלתי מאוישת בעוד 3 שנים

עד כה נרשמו למסע החד כיווני למאדים 200 אלף מועמדים מ-140 מדינות כשמהמבוגר שבהם בן 83 והצעיר – ילד בן שמונה.

אסטרונאוט במושבה המאוישת העתידית הראשונה במאדים. ציור אמן: חברת  Mars One
אסטרונאוט במושבה המאוישת העתידית הראשונה במאדים. ציור אמן: חברת Mars One

חברת Mars One תשגר את המשימה הבלתי מאוישת הראשונה שלה למאדים בשנת 2016. כך מוסר אחד מהמייסדים שלה באס לנדסדורפ.

כזכור חברת Mars One התפרסמה לאחר שהציעה לשלוח בני אדם בכרטיס בכיוון אחד למושבה שתוקם במאדים החל משנת 2023. החברה הודיעה כי תשגר חללית קטנה שתבחן טכנולוגיות חדשות הנדרשות לצורך הקמת מושבה מאוישת" וכי היא מזמינה שותפים להצטרף למשימה. השלב הראשון יהיה לבחון האם ניתן ליצור תנאים מתאימים לשהות של בני אדם באמצעות שיגור מערכות נסיוניות על נחתת.

לנסדורפ שחשף את הפרטים אודות משימת הניסוי בכנס חלל בינלאומי שהתקיים בלונדון, אמר כי הוא קורא לכל מי שיש לו סיבה להציב משהו על מאדים ליצור עמו קשר, לרבות סוכנויות חלל מצד אחד וחברות שרוצות שהמותג שלהן יהיה הראשון על מאדים מצד שני.

עוד בנושא באתר הידען:

בהמשך מציעה החברה לשגר בשנת 2018 רובוט שיאתר את המיקום המדויק למושבה האנושית. בשנת 2020 תשוגר חללית אספקה שתפעיל גם את מערכת תמיכת החיים ותייצר מים ואוויר הניתן לנשימה לקראת נחיתת המשלחת המאוישת הראשונה ב-2023.

עד כה נרשמו למסע החד כיווני למאדים 200 אלף מועמדים מ-140 מדינות כשמהמבוגר שבהם בן 83 והצעיר – ילד בן שמונה. כ-80% מהמועמדים גברים, דבר שלנסדורפ מקווה לתקן עם הזמן והפרסום. ההרשמה נעשית באמצעות קטעי וידאו שבו המועמדים מציגים את עצמם ומסבירים מדוע הם צריכים להיבחר. עד סוף השנה תיבחר מתוכם רשימה קצרה שממנה ייבחרו בסופו של דבר המועמדים.

אין בידיעה זו משום עידוד להירשם לפרויקט. מי שיירשם עושה זאת על אחריותו בלבד.

אתר Mars One

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

5 תגובות

  1. לדעתי פרויקט בסדר גודל כזה,התממש רק בשיתוף פעולה של כמה מדינות חזקות.כדוגמת ,תחנת החלל הבין-לאומית,או פרויקט איטר.

  2. שלום נטע, תשובות לשאלות בסגנון זה תוכל למצוא בעמוד ה-FAQ של אתר המשימה:
    http://www.mars-one.com/en/faq-en
    מקריאה סופר-חובבנית שלי נראה שהם יודעים מה הם עושים.

    (אין בתגובה זו משום עידוד להירשם לפרויקט.)

  3. הרעיון הוא שרוב הדברים נמצאים במאדים. ייצור חמצן באטמוספירה המאדימית הכמעט לא קיימת אפשרי.
    ייצור מים – יש שם.
    גידול מזון לכן – אפשרי. בדיוק לא ניתן לקחת רכבת עם כל המזון, מים, אוויר לשם.
    המתיישבים הראשונים במאדים יצטרכו לדאוג לעצמם כמו שעשו המתיישבים באמריקה. רק יותר קשה.
    עזרה תגיע תוך שנתיים. זה מה שיש.

  4. הבנתי שלא יהיה שם פייסבוק. מה הטעם להגיע למאדים ולחיות עליו אם אי אפשר לעשות אינסטוש? (זה היה אירוניה למי שלא הבנתי).

    ועכשיו ברצינות:

    מים ואוויר זה די סבבה לכמה שבועות. אבל מה עם אוכל? הגנה מקרינה? יכולת להסתובב בחוץ ולחקור? תיעוד טלמטריה ותקשורת? חלקי חילוף? יכולת לייצר חלקי חילוף?

    החיים בתחנת החלל גם ככה מסובכים. עכשיו תחשבו שכל סיוע יגיע בין כמה חודשים לכמה שנים (בהנחה שחללית הסיוע כבר עומדת בנמל החלל מוכנה) ותגלו שכל בעיה מחייבת תשתית לתיקון במקום כי העזרה תגיע מאוחר מדי ותעלה בחיים.

    לכמה טונות של ציוד בדיוק מתכוונים להגיע? גם שיתוף פעולה בין מעצמתי יכול להניב חלליות די קטנות למרחקים כאלה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן