בכף קנדי שוגרה היום (שבת) החללית "אודיסיאת מאדים 2001" למאדים
אבי בליזובסקי
החללית "אודיסאת מאדים "2001 שוגרה אחה"צ (שבת, שעון ישראל) למאדים. החללית יצאה מבסיס השיגור בקייפ קנוורל, פלורידה, למסע בן שישה חודשים בחלל, שבסופו תגיע למאדים ותתחיל לחוג סביבו כלווין.
אם החללית תצליח להגיע לשם בשלום, היא תאסוף מידע אודות מבנה הקרקע של כוכב הלכת, תחפש סימני מים ותספק מידע חיוני על הקרינה במאדים ומידת הסכנה שבה עבור מבקרים אנושיים, שאולי יגיעו לשם בעתיד.
הרבה מונח על כתפי החללית "אודיסיאה" (""2001 Mars Odyssey), שעלותה הכוללת – 297 מיליון דולרים. היא החללית הראשונה המשוגרת למאדים לאחר שב-1999 נכשלו שני ניסיונות להגיע לכוכב בחלליות. האודיסיאה היא גם החללית הראשונה הנשלחת למאדים לאחר שנאס"א ביצעה, בעקבות למידת הסיבות לכשלונות, שינויים יסודיים בתוכנית המאדים שלה.
הצלחה במשימת האודיסיאה תעניק לנאס"א חיזוק להמשיך בתוכנית שאפתנית, שבה יישלח למאדים רובוט, שיאסוף דגימות קרקע וסלעים ויחזירם לכדור הארץ (תוכנית זו לא תצא לפועל לפני 2011). כישלון, לעומת זאת, ינחית מכה קשה על תוכנית חקר המאדים של נאס"א, ובעיקר על שאיפת נאס"א לשגר חללית לכוכב הלכת השכן בכל הזדמנות שיגור, הנוצרת מדי 26 חודשים.
"אנחנו אכולי ציפייה", אמר במסיבת עיתונאים ג'ורג' פייס, מנהל פרויקט האודיסיאה במעבדה להנעה סילונית בקליפורניה, המנהלת את הפרויקט עבור נאס"א. "השאלה המנקרת בראש כולם היא 'האם היא תעבוד?' – וזה חייב לעבוד", הוא הוסיף.
^^ארגון מחדש עקב הכישלון הכפול משנת 99'^^
הכישלון הכפול מ-,'99 של החלליות "מארס קליימט אורביטר" ו"מארס פולר לנדר", גרם ארגון מחדש בבקרה ובתפעול הפרויקט, ובכלל זה בדיקות קפדניות יותר – גם במחיר דחיית מועדי שיגור של חלליות. ממסמכים שפרסמה נאס"א השבוע מתברר, כי הבדיקות הנוספות והשינויים שנאלצו לבצע העלו את העלות הכוללת של האודיסיאה לבדה בכ-12 מיליון דולר.
צוות חקירה עצמאי וצוותי בדיקה פנימיים של נאס"א קבעו, ששתי החלליות הקודמות נכשלו עקב ניהול לקוי של הליכי הבדיקות והיעדר תקציב מספיק.
הצוותים קבעו, שנאס"א רצתה לשלוח למאדים חלליות רבות, וכתוצאה מכך הקצתה לכל פרויקט כ-%30 פחות מהתקציב הדרוש.
^^מכשור לאיתור תנאי חיים^^
אם האודיסיאה תגיע למאדים בשלום, היא תנסה לפתור כמה מהשאלות העקרוניות בעניין מאדים. המכשירים שהיא נושאת אינם יכולים לאתר חיים, אבל מדענים מצפים שהם יוכלו לספק מידע אם התנאים במאדים איפשרו, ואולי עדיין מאפשרים, קיום חיים.
בצילומים ששלחו חלליות שהגיעו ל"כוכב האדום", מתוארים תוואי נוף שנוצרו ככל הנראה על ידי מים זורמים – בהם ערוצים, קניונים ותצורות קרקע, הדומות מאוד לקו חוף קדום. מדענים סבורים, כי מתחת לקרקע המאדים נמצאים מצבורי מים קפואים. בחודש יוני האחרון אמרו חוקרים, שניתחו צילומים ששלחה "מארס גלובל סרווייר" (החגה סביב מאדים מ-'97), כי מצאו מאפיינים הדומים להפליא לערוצים הנוצרים על ידי התפרצות מים תת קרקעיים.
מערכת אחרת, בשם ","Thermal Emmission Imaging System יכולה למדוד קרני אור, בתחום הנראה ובתחום האינפרה אדום, המוחזרות ממאדים. באמצעות מערכת זו ניתן למפות את תפוצתם של מינרלים כמו פחמות, גפרות, סיליקטים ומינרלים אחרים, הנמצאים מעט מתחת לפני השטח של מאדים.
מכשיר בשם "מד ספקטרום למדידת קרני גאמא" יאפשר לבחון בשיטות של חישה מרחוק, מה נמצא מתחת לפני השטח. הוא ייזהה יסודות כימיים הנמצאים בקרקע ויקבע את שכיחותם. הוא יוכל גם לחשב את שכיחות המימן, וכך להסיק אם קרוב לפני השטח נמצאים מים או קרח.
בכל אופן, גם אם לא יתגלו מים במאדים ויתברר שכוכב הלכת האדום אינו מסביר פנים לחיים, חקירתו יכולה לעזור להבין כיצד נוצרו החיים בכדור-הארץ. הרבה מהעדויות אודות תחילת החיים בכדור-הארץ נהרסו על ידי תהליכים גיאולוגיים דינמיים. "הרמזים להיסטוריה של מאדים עדיין נמצאים שם", אמר פייס, "תולדות כוכב הלכת, שנוצר בזמן חופף לכדור-הארץ, כתובות ביסודות הכימיים ובמינרלים. הם אינם יכולים לספר את כל סיפור התפתחותו של מאדים, אבל הם תורמים חתיכות משמעותיות לפאזל המכונה מאדים".
האם האודיסאה תצליח במקום שבו רבות כל כך נכשלו?
זו החללית הראשונה המשוגרת למאדים לאחר שב-1999 נכשלו בזו אחר זו שתי חלליות
אם לא יתעוררו תקלות של הרגע האחרון, החללית "אודיסאת מאדים 2001" תשוגר מחר למאדים. סמוך לשעה שמונה בערב תצא החללית
מבסיס השיגור בקייפ קנברל, פלורידה, למסע בן כשישה חודשים בחלל שבסופו תגיע ל"כוכב
האדום" ותחוג סביבו כמו לווין.
אם החללית תגיע למאדים בשלום, היא תאסוף מידע על מבנה הקרקע של כוכב הלכת, תחפש סימני מים ותספק מידע חיוני על הקרינה שם והסכנה הטמונה בה לאנשים שאולי יגיעו לשם בעתיד.
הרבה מונח על כתפי "אודיסאה" (""Mars Odyssey 2001), שהוקמה בעלות של 297 מיליון דולר. זו החללית הראשונה המשוגרת למאדים לאחר שב-1999 נכשלו בזו אחר זו שתי חלליות. אודיסאה היא גם החללית הראשונה שנאס"א שולחת למאדים לאחר שינויים יסודיים בתוכנית המאדים שלה, לאור
גילוי הסיבות לכישלונות הקודמים.
הכישלון הכפול מ-1999 של החלליות "מארס קליימט אורביטר" ו"מארס פולר לנדר", הוביל לארגון מחדש של בקרת הפרויקט
ותפעולו, וכן לבדיקות קפדניות יותר – גם במחיר דחיית מועדי שיגור של חלליות.
ממסמכים שפירסמה נאס"א השבוע מתברר שהבדיקות הנוספות והשינויים שנאלצו לבצע בחומרה הגדילו את העלות של אודיסאה לבדה בכ-12 מיליון דולר.
"אנחנו אכולי ציפייה", אמר אתמול ג'ורג' פייס, מנהל פרויקט האודיסאה במעבדה להנעה סילונית בקליפורניה, המנהלת את הפרויקט עבור נאס"א. "השאלה שמנקרת אצל כולם היא 'האם היא תעבוד?'. זה חייב לעבוד".
הצלחה במשימת האודיסאה תחזק את ידיה של נאס"א להמשיך בתוכנית שאפתנית שבמסגרתה יישלח למאדים רובוט, שיאסוף דגימות קרקע וסלעים ויחזירם לכדור הארץ. תוכנית זו לא תצא לפועל לפני 2011. כישלון במשימה, לעומת זאת, ינחית מכה קשה על תוכנית חקר המאדים של נאס"א, ויפגע בשאיפתה לשגר לשם חללית בכל הזדמנות שיגור (כל 26 חודשים).
צוות חקירה עצמאי וצוותי בדיקה פנימיים של נאס"א קבעו כי כישלונן של שתי החלליות הקודמות נבע מניהול כושל של הליכי הבדיקות והעדר תקציב.
לדברי הצוותים, נאס"א רצתה לשלוח למאדים חלליות רבות, ולכן הקצתה לכל פרויקט בערך %30 פחות מהתקציב הדרוש לו. האורביטר נהרסה עקב טעות בתוכנה, שנבעה מבלבול בין שיטת המדידה המטרית לשיטה הבריטית, המשתמשת באינצ'ים. הקשר עם הלנדר אבד רגעים לפני שהיתה אמורה לנחות במאדים, כנראה כתוצאה מאות מוטעה שגרם לחללית
לחשוב שכבר הגיעה לקרקע בעוד היתה בעצם בגובה של כ-40 מטרים באוויר.
"בהקמת האודיסאה", אמר פייס תמול, "במקום רק לתקן את הבעיות שגרמו לכישלון המשימות הקודמות, ניסינו לצפות מראש ולמנוע רשימה ארוכה של סיכונים אפשריים". כדי למנוע בלבול מביך נוסף בין אינ'צים לסנטימטרים, הסביר פייס, "נשמר תיעוד מפורט של שיטת המדידה בה השתמשו בכל שלב בפיתוח החללית". בנוסף, "האודיסאה תיכנס למסלול גבוה יותר סביב מאדים כדי להפחית את הסיכון שתתקרב מדי לאטמוספירה ותימשך
למטה".
אם אודיסאה אכן תגיע בשלום למאדים, היא עשויה לשפוך אור על חלק מהמסתורין האופף את כוכב הלכת. המכשירים שנושאת החללית אינם מסוגלים לאתר סימני חיים, אבל מדענים מצפים שהמידע שיעבירו המכשירים יסייע להבין אם התנאים במאדים איפשרו, ואולי עדיין מאפשרים, קיום חיים.
אחת המערכות המותקנות על גבי האודיסאה היא "Thermal Emmission ."Imaging System המערכת יכולה למדוד קרני אור בתחום הנראה ובתחום האינפרא אדום המוחזרות ממאדים. כך ניתן למפות את תפוצתם של מינרלים כמו פחמות, גפרות, סיליקטים וכו', הנמצאים מעט מתחת לפני השטח של מאדים.
המכשיר "מד ספקטרום למדידת קרני גאמא" יאפשר לבחון בשיטות של חישה מרחוק מה נמצא מתחת לפני השטח. המכשיר מזהה יסודות כימיים וקובע את ריכוזיהם. הוא יוכל גם לחשב את ריכוזי המימן, וכך להסיק אם קרוב לפני השטח יש מים או קרח.
בצילומים שחלליות שלחו בעבר ממאדים נראים תוואי נוף שנדמה שנוצרו על ידי מים זורמים: ערוצים, קניונים ותצורות קרקע דומות מאוד לקו חוף קדום. מדענים גם סבורים שמתחת לקרקע המאדים נמצאים מצבורי מים קפואים. חוקרים שניתחו צילומים ששלחה "מארס גלובל סרווייר "אמרו ביוני שמצאו בצילומים מאפייני קרקע הדומים להפליא לערוצים הנוצרים על ידי התפרצות מים תת קרקעיים.
ואולם, גם אם לא יתגלו מים במאדים ויתברר כי כוכב הלכת אינו מסביר פנים לחיים, חקירתו יכולה לסייע בהבנת היווצרות החיים על כדור הארץ.
הרבה מהעדויות על תחילת החיים נהרסו כתוצאה מהתהליכים הגיאולוגיים הדינמיים העוברים על כדור הארץ. "הרמזים להיסטוריה של מאדים עדיין שם", אמר פייס. "תולדות כוכב הלכת, שנוצר בזמן חופף לכדור הארץ, כתובות ביסודות הכימיים ובמינרלים. הן לא יספרו את כל סיפור התפתחות מאדים, אבל הן תורמות משמעותית לפאזל המכונה מאדים".
