תרכיז האדר (סירופ המייפל) ושינויי האקלים

מסתבר כי העץ שמספק את לקקנותם של רבים סובל מהשנויים ברמות הדת”פ באטמוספירה ומשינויי מזג האוויר. השרף שמופק ברובו באמריקה הצפונית מושפע מהשינויים, העצים מפיקים פחות שרף שמכיל פחות סוכרים, כלומר מתיקותו נפגעת

במזון וממתקים כמו גם ברוב מוצרי הצריכה ניכרת ההשפעה האמריקאית. אחד המוצרים שמזוהים אם המטבח האמריקאי הוא תרכיז האדר (מייפל). זהו תרכיז מתוק שמופק משרף עץ האדר ומשמש כתוסף מקובל לחטיפים, ממתקים, מאכלים ומשקאות רבים ומגוונים.
מסתבר כי העץ שמספק את לקקנותם של רבים סובל מהשנויים ברמות הדת”פ באטמוספירה ומשינויי מזג האוויר. השרף שמופק ברובו באמריקה הצפונית מושפע מהשינויים, העצים מפיקים פחות שרף שמכיל פחות סוכרים, כלומר מתיקותו נפגעת.

יתכן מצב בו ספיקה נמוכה של שרף האדר וריכוז נמוך של הסוכרים שבו גורם ליצרנים להוסיף למוצר הסופי סוכרים זולים שמופקים מתירס, ברשויות המזון ניבדקת איכות התרכיז בעזרת איזוטופים, שיטה שמהווה את אחת הדרכים המודרניות לבדיקת מוצרי מזון בדיקה שמאפשרת לזהות את מקורות המוצר בצמחים שונים יחס שונה בין האיזוטפים השונים של פחמן.

איזוטופ הוא אטומ/ים של יסוד (פחמן) המכיל מס' נויטרונים שונה. האיזוטופ הנפוץ ביותר הוא פחמן-12, פחמן-13 (כבד יותר) נחשב לנדיר. בצמחים רבים, מתוך כל 10,000 אטומי פחמן יהיו 108 אטומי פחמן-13, אבל בקנה-סוכר ותירס מתוך כל 10,000 אטומים יהיו 110 אטומי פחמן-13. זיהוי היחס מאפשר הבחנה וזיהוי מקורות צמחיים, במקרה זה ממתיקים, זיהוי שמאפשר לבודקים לזהות זיופים, כמו למשל איך תרכיז תירס, או תרכיז קנה-סוכר מוסף למוצר, (במקום תרכיז אדר) תוסף כדאי ליצרן בגלל מחירו הנמוך.

מסתבר כי בשלושים השנים האחרונות יש סחף ביחס האיזוטופים שמזוהים עם תרכיז אדר באיכות גבוהה. האם הסחף הוא באיכות התרכיז או אולי הבדיקות מוטות בגלל הדת”פ? האם שינויי האקלים גורמים לירידה באיכות השרף ובכמותו ?

בשריפת פחם ונפט משתחרר לאטמוספירה דו-תחמוצת-פחמן (דת”ף). הדת”פ גורם לשינויים באיזון /ביחס שבין האיזוטופים של פחמן בסביבה הטבעית,שינויים שאת סימניהם מזהים עכשיו במוצרי מזון.

וויליאם פק William Peck ‫-‬ Colgate University ‫-‬ Hamilton, New York בדק תרכיזי אדר מאיזורים שונים בצפון ארה”ב, כוונתו היתה לראות איך יחס האיזוטופים משתנה על פי איזורים גאוגרפים, כמו גם לבדוק אם יש מי שמוסיף ממתיקים (אחרים) למוצר.

כל יחסי האיזוטופים שנאספו היו דומים, אבל כאשר הושוו היחסים לנתונים שנאספו ב 1970-80 הובחנו שינויים משמעותיים – אובחנה ירידה חריפה במספר אטומי פחמן-13, ירידה שהחוקר מיחס לשינויים סביבתיים.

אחרי בדיקת כ-250 דוגמאות של תרכיז שיוצר לפני כשלושים שנים, הגיע החוקר למסקנה כי: “שריפת פחם ונפט גורמת לשיחרור פחמן שמכיל כמויות זעירות של אטומי פחמן-13. הפחמן (מהשריפה) נקלט ע”י עצי האדר וגורם לשינוי היחסים בין האזוטופים השונים ולשנוי היחס של אטומי פחמן-13 בתרכיז האדר, שינוי שנראה ברור לאורך 36 השנים האחרונות”. המחקר שפורסם ב-Journal of Agriculture and Food Chemistry מדגים איך הדת”פ משפיע על מוצרי מזון שונים כמו גם על מוצרים רבים אחרים.

מאחר ובדיקות האיכות של תרכיז האדר מבוססות על בדיקת האיזוטופים ומאחר ויחס האיזוטופים בשרף האדר דומה (היום) ליחס בצמחים אחרים, קל יותר לזייפנים להוסיף ממתיקים זולים לתרכיז בלי שהזיוף יזוהה !

במאמר מוסגר מוסיף החוקר כי: ” מאחר שבדיקת איזוטופים נפוצה בענפים שונים, (כולל בדיקת רקמות לזיהוי פליטים, נוודים, עולים וכד') ומאחר והמחקר מראה איך יחס האיזוטופים משתנה בגלל שינויים סביבתיים, ראוי היה לעקוב ביסודיות אחרי השנויים ולשנות הנחיות ונתונים בהתאם”.

אחרי הכל ערכו החוקר ועוזריו מסיבת חביתיות, אף אחד לא היה אמיץ דיו כדי לטעום תרכיז מ-1970 ולכן השאלה אם השינוי ביחס האיזוטופי משפיע על הטעם נשארה ללא תשובה.