סיקור מקיף

לממותות השעירות היו פרוות בהירות וכהות בהתאם להשפעה של גן המצוי גם בבני אדם

גן חושף את צבע הפרווה של הממותה

ממותה צמרית. מתוך jumpstory
ממותה צמרית. מתוך jumpstory

צבע הפרווה של הממותות שנדדו על פני כדור הארץ לפני אלפי שנים זוהה כעת על ידי מדענים. מסתבר כי כמה מהחיות האדירות הללו עטו פרוות בצבע חום כהה, בעוד אחרות היו אדמוניות, (אם כי בצבע חיוור משהו), או אפילו בלונדיניות.
המידע הגיע מתוך בדיקת ההרכב הגנטי בעצם של ממותה סיבירית בת 43 אלף שנים, תוך שימוש בטכניקות גנטיות עדכניות. במאמר שפורסם בכתב העת “סיינס”, אמרו החוקרים כי הגן המכונה Mc1r הוא ששלט בצבע הפרווה. גן דומה אחראי לצבע השער אצל יונקים אחרים. אצל בני אדם למשל, פעילות מופחתת של גן זה גורמת לשער אדום, בעוד שאצל כלבים, עכברים וסוסים התוצאה היא שער צהוב.
צוות בינלאומי של מדענים השתמשו בדגימות DNA שהופקו מעצם ממותה שנחשפה בחפירות. הם בחנו את השונות בעותקים של הגן Mc1r . ד”ר מיכאל הופרייטר, הכותב הראשי של המאמר, וביולוג אבולוציוני ממכון מקס פלנק לאנתרופולוגיה אבולוציונית בגרמניה, אמר כי הניתוח חושף שתי גרסאות של הגן – אחת פעילה באורח מלא והשניה פעילה באופן חלקי. החוקרים משערים כי צבע השער אצל הממותות נקבע, ככל הנראה, בדרך שבה הוא נקבע בקרב יונקים חיים כיום. משמעות הדבר היא ששילוב של גן פעיל וגן פעיל באופן חלקי, יתן צבע כהה לפרווה, ככל הנראה חום כהה או שחור. בעוד ממותות בעלות שני גנים לא פעילים תהיינה בצבע אדמוני חיוור או אף בלונדיניות. המדענים אומרים כי אינם בטוחים בשאלה מדוע בכלל היה קיים הבדל בצבע בין הממותות.
באותו גיליון של “סיינס” פרסמו חוקרים אחרים כי עכברי חוף העוטים פרווה צבעונית נשלטים אף הם בידי הגן Mc1r, והסיבה לשינויי צבעים אלו טמונה ביכולות הישרדותיות. החוקרים אומרים כי עכברי חוף פלורידה בהירים יותר מאשר דודניהם בתוך היבשת, משום שהפרווה החיוורת שלהם מסייעת להם להתחבא מטורפים בסביבת דיונות החול שבה הם חיים. ואולם, ד”ר הופטרייטר אומר כי לא סביר שהשוני בצבע הפרווה של הממותות, שרת אותן לצורך הסוואה. “הם היו כה גדולות, כך שגם ממותות בלונדיניות היו מתגלות בנקל”. אמר.
ממותות צמריות (Mammuthus primigenius) היו נפוצות מאוד בעידן הפליסטוקן המאוחר, לפני 50 אלף שנים. גודלן היה כשל הפיל ההודי, אך הן עטו פרווה סבוכה והיתה להם שן באורך של למעלה מ-4 מטרים. הם נכחדו לפני כ-4,500 שנים.
לידיעה בבי.בי.סי

ניסוח ועריכה: ח. י. גליקזם, תרגומים וכתיבה טכנית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.