השימוש בחלקיקים טעונים כחלופה לקרני רנטגן או קרני גמא יכול להרחיב את ההיקף של רדיותרפיה עבור גידולים שבעבר דרשו ניתוח פולשני, תוך האצת האבחון והפחתת הנזק ההיקפי לרקמות שכנות.
שיפור בבריאותם של חולי סרטן רבים מצוי באופק בעקבות אחת מההתקדמויות המשמעותיות ביותר ברדיותרפיה מאז השימוש הראשון בקרני רנטגן לטיפול בגידולים בשנת 1904. השימוש בחלקיקים טעונים כחלופה לקרני רנטגן או קרני גמא יכול להרחיב את ההיקף של רדיותרפיה עבור גידולים שבעבר דרשו ניתוח פולשני, תוך האצת האבחון והפחתת הנזק ההיקפי לרקמות שכנות.
תחום צומח זה של ריפוי סרטן באמצעות חלקיקים טעונים נדון בהרחבה בסדנא שנערכה לאחרונה ואורגנה ע”י הקרן האירופאית למדע (ESF), ובה הוצגו מכשירים חדשים אשר יוכלו להוביל לשיפורים, הן באבחון המחלה והן בריפויה. אבחון וטיפול קשורים מאוד אחד לשני ברדיותרפיה, כיוון שמיקום מדויק יותר של התאים הסרטניים מאפשר מנת קרינה מדויקת וממוקדת יותר.
“התפתחויות בהדמיה אפשרו שיפורים בהכוונה של אלומת ההקרנה ושני התחומים הללו קשורים זה לזה,” אמרה Barbara Camanzi, מרכזת הסדנא ומומחית במכשור רדיותרפיה באוניברסיטת אוקספורד בבריטניה. אלו משפרות את הסיכויים לחיסול הגידול תוך כדי הפחתת הנזק ההיקפי לרקמות בריאות הנמצאות בסמוך. נזק היקפי זה לא רק שגורם למות רקמות, אלא עלול להוביל גם להתפתחות של גידולים משניים, המהווה בעיה עתיקת-יומין ועיקשת ברדיותרפיה המסורתית המשתמשת בקרני רנטגן. תאיי רקמות אחדים הקרובים לגידול סופגים די קרינה לשם התפתחות מוטציות בד.נ.א. שלהם ואלה עלולות לגרום להם להפוך לתאים ממאירים, אך קרינה זו אינה מספקת לשם חיסולם הסופי.
“הצניחה ברמת הקרינה ההיקפית לגוף משתרעת מפקטור של 2 עד לפקטור של 15 ותלויה בטיפול המסוים ובאתר המדויק בגוף,” ציין Bleddyn Jones, אונקולוג מאוניברסיטת אוקספורד שהשתתף בסדנה. “כל השיטות המשתמשות בקרני רנטגן או קרני גמא ממקור חיצוני מספקות מנה גדולה לרקמות בריאות סמוכות עם סיכונים ארוכי-טווח לשינויים בתפקוד והתפתחות ממאירות.”
השיפור בהדמיה התאפשר באמצעות חלקיקים טעונים המקלים על הגילוי של גידולים כאשר הם עדיין קטנים ובכך משפרים את סיכויי ההחלמה של המטופלים, ללא קשר לעובדה אם הם עוברים רדיותרפיה, אם לאו. “ביצוע אבחון מוקדם של גידולים קטנים משפר את הסיכוי להבראה הן בעקבות הקרנות והן בעקבות ניתוח,” אמרה החוקרת.
אולם, בסדנה זיהו את הצורך בשיפורים משמעותיים נוספים במכשור עצמו, הן עבור הטיפול והן עבור האבחון, וזאת לשם מיצוי מלוא היכולת של חלקיקים טעונים בריפוי סרטן. יש צורך גם במחקר נוסף לשם התאמת המינונים לשם מזעור הסיכון להיווצרות של גידולים משניים כתוצאה מההקרנה, שנותרה גורם סיכון של חלקיקים טעונים. הסדנה התייחסה גם לצורך בשיפור המבנה הפיסי של התקן ההקרנה.
הנושא הנוסף שנדון בסדנא היה הדרכת המומחים לרדיותרפיה בשיטות החדישות כך שיוכלו לבחור באופן מהימן את צורת הטיפול המיטבית עבור כל מקרה ומקרה. לעיתים הקרנה בחלקיקים טעונים תהיה השיטה הטובה ביותר, במקרים אחרים זו תהיה ההקרנה הרגילה בקרני רנטגן ואילו במקרים אחרים – דווקא ניתוח או טיפול כימותרפי, או שילוב של מספר מהשיטות הללו יהיו דרך הפעולה המיטבית.
“ישנו צורך לערוך מפגשי הדרכה ותרגול נוספים בנוגע לריפוי בחלקיקים טעונים, במיוחד באותן מדינות באירופה שכיום אין להן כל תוכנית לבניית מכשירים מסוג זה, אמרה החוקרת, שציינה כי מתוכנן כנס נוסף בתחום שייערך בשנת 2010 באוניברסיטת אוקספורד.
