גזירות אנטיוכוס כנגד היהודים לא היו שונות מאלו שהוציא נגד שאר העמים בממלכתו כדי ליצור אומה אחידה הסוגדת למלך, למה היהודים לקחו את זה יותר קשה, ומה גרם לחשמונאים להנהיג את המרד?
1 – המרד כביטוי לתיסכול משווע
לו הסתובבתי בין הבריות ובררתי את התוצאה הוודאית, הברורה, המתבקשת מהנחתת גזירות אנטיוכוס הרביעי, היו כולם כאיש אחד צווחים במקהלה: מרד-מרד. והנה מסתבר שלא כצעקתה,תרתי-משמע.
בכדי להבהיר את העניין נציין כי עד היום, ובוודאי שמאז, טורדת מחשבה אחת, שאלתית, בעייתית, את החוקרים של ימי הבית השני: כיצד נסביר שמלך כה סובלני, מתחשב בנתיניו, מעוניין בשקט תעשייתי וללא ספק מכיר לפני ולפנים את ההתנגדות הצפויה מעם ישראל אם וכאשר יגזור עליהם גזירות שמד דתיות-פולחניות.
תחילה ניסו לנמק זאת במעין שגעון רגעי של המלך, ובעיקר על רקע ההשפלה המרה שספג במצרים ממשלחת מכובדים מרומא, שהורתה לו לשוב לארצו, על אף שורת ניצחונותיו שם מול הדינסטיה הפטולמאית (בית תלמי). והנה בדרכו לביתו שבסוריה נודע לו על פרוץ מהומות בירושלים, וכתגובה הוא מנחית את הגזירות (167 לפנה”ס). הנחה זו פשטנית מדי, והיא מתעלמת מטקסט ברור המופיע בספר מקבים א' (א' 44): “ויכתוב המלך (אנטיוכוס) אל כל מלכותו להיות כולם לעם אחד ולעזוב כל איש את חוקותיו. ויקבלו כל העמים כדבר המלך”.
הטקסט הנידון כלל לא מתייחד ליהודה בלבד, אלא לכל תושבי הממלכה הסורית-סלאוקית, שהיתה מאוד הטרוגנית, והמלך ביקש להביא לאחידותה ולאחדותה תחת שלטונו בדרך של הנהגת פולחן המלך. “מילא היהודים”, אך במה “פשעו” ו”חטאו” שאר העמים? אין זאת כי אם מדובר במהלך אירגוני- ממלכתי שמאחוריו הסתתרה כוונה פוליטית ברורה.
זאת ועוד, הגזירות אמנם הוטלו אך הדאגה לאכיפתן נוטלת מאליה את כל עוקצן. העדר יכולת האכיפה שם ללעג ולקלס את ליבת הגזירות.
מתוך כך לא נתפלא מדוע, לאור הטקסט המקבי עצמו, כי רוב-רובו של הציבור היהודי קבל עליו את הגזירות. היו שנמלטו למקומות מסתור על מנת לקיים את החובות הדתיים ללא הפרעה (אם כי לא ברור כיצד קיימו הם נהלים שקודם לכן, לפני הגזירות, לא היו כלל ידועים, כמו למשל התכנסויות בציבור ותופעת בתי הכנסת, שהן כידוע מאוחרות הרבה יותר).
נודעו מנגד אירועים תחת הכותרת המאוחרת של קידוש השם, כגון סיפורו של אלעזר הזקן שעמד בעינויים ולא חילל את הקודש, וכמותו האם (שנודעה במקורות ימי-ביניימים כחנה) ושבעת בניה. אירועים חזותיים אלה, בין אם התחוללו במציאות ובין אם למשל ולמיתוס היו, טיפחו מאליהם ציפיות ברורות לנס, לתגובה שמיימית-אלוהית, וזו, כידוע לא התגשמה.
דומה שהנפת נס המרד בידי מתתיהו ובניו, היתה ביטוי לתיסכול העצום שאחז בבני מעיהם של קנאים הזויים דוגמת משפחה זו, והללו כמו אמרו לעצמם – נוריד אנו את הנס מן השמיים. הנה זו מתאששת בהקשרים הספרותיים והמיתולוגיים של המשפחה המורדת ובמיוחד בצוואתו של מתתיהו, המותח קו מאוד ברור בין קנאותו הברוטלית של פנחס המקראי במדבר, דרך אליהו הנביא, הישר לפעולותיהם של מתתיהו ובניו. מתתיהו אף מדגיש כי קנאותם של השניים העניקה להם קדושה אלוהית-שמיימית.
2. המרד כמהפך פוליטי-שושלתי
מתתיהו נמנה על משפחת כהונה מכובדת בשם משמר יהויריב, והנפת נס המרד בבחינת מלחמה ביוונים, ביוונות ובהתיוונות, שימשה בידו כמנוף לביצוע מהפך משמעותי בכהונה.
הכהונה בתקופת הבית הראשון לא היתה אלא כלי שרת בידי המלכים, כולל אל תוך ימי הממלכה המפולגת. הללו היו פקידי המלך שניהלו בשמו את הפולחן במקדש וגם בבמות.
בתקופת הבית השני (516/586 לפנה”ס) בשעה שנפסקה מלוכה ביהודה לאור מגמה ברורה של השלטון הפרסי, צומחת-מוצמחת הכהונה כתחליף לבית המלוכה. זו הלכה והתחזקה במרוצת התקופה ההלניסטית, משלהי המאה הרביעית לפנה”ס. כהונה זו, למשפחת בית צדוק, בעלת המסורת המיתולוגית מימי הבית הראשון, הפכה למתיוונת בעידן ההלניסטי.
כ-15 שנה לפני הטלת הגזירות הנהיגה משפחת חוניו את המקדש, ומולה ניסו מספר משפחות, כך דומה, ליטול את מקומה ומעמדה, שהרי הכהונה הגדולה נחשבה בתקופה זו כמעט למלוכה פנימית ביהודה. מפורסם המקרה של שמעון, בן למשפחת הכוהנים בילגה, שביקש להנהיג את השוק בירושלים (להיות אגורנומוס), ובמלים אחרות – למשוך בחוטי הכלכלה של העיר ולחתור מתחתיו של הכהן הגדול המשרת.
ניסיון אחר, “מוצלח” יותר, היה התמנותו של ישוע-יסון, אחיו של הכהן הגדול, לכהונה גדולה על-ידי המלך הסלאוקי אנטיוכוס הרביעי תמורת נתח הגון של שלמונים. אמנם “הכל נשאר במשפחה”, אך מהלך זה חולל מהפכים משמעותיים בשושלת הכהונה הגדולה, זו שהעמיקה את ההתיוונות ביהודה, פרי יוזמותיהם של יורשיו – מנלאוס וליסימכוס.
הגזרות שהונחתו על ידי אנטיוכוס שימשו מנוף להתפרצותו של מתתיהו מבית חשמון והנפת נס המרד.
ומה מסתבר? מאחורי ההשתלחות המרדנית עמד מהלך, ספק גלוי, ספק סמוי, של העברת השושלת הכוהנית מבית חוניו ויורשיו למשפחה אחרת, למשמר אחר, הלוא הוא משמר יהויריב, זה שמתתיהו היה דמות בולטת בתוכו.
בניו של מתתיהו ישמשו ככוהנים גדולים וכמותם נכדיו ואף ניניו לבית המלוכה החשמונאי, מה שמבצר ומנציח את מהלכו הראשוני של מתתיהו – להביא למפנה חד בשושלת ההנהגה הכוהנית.
33 תגובות
"מתתיהו וחמשת בניו" איזו בדיחה. קואליציה של חמישה ראשי כנופיות, כל אחד ממקום אחר, שפיתו תמהוני זקן להתחזות לנביא. וכשתפקידו הסתיים והשתן עלה לו לראש, הם חיסלו אותו
המרד לא היה נגד אנטיוכוס (הוא בכלל היה טרוד במלחמה אחרת) אלא נגד הכהן הגדול בירושלים אשר זכה להגנה רופפת מאת המלך הסורי. לאנטיוכוס לא היה עניין להשבית את עבודת המקדש, כי אין כמו בתי מקדש לגיוס ממון. החשמונאים חשבו שהם יודעים יותר טוב מה לעשות עם אוצרות בית המקדש וניצלו רגע של חולשת הצבא כדי לבצע את זממם הנפשע. כל השאר הוא רצח אופי ושטיפת מוח. אבוי למאמין
ד"ר אש אש הוא חובב היסטוריה, אבל ממש לא יודע היסטוריה, אפילו קצת. הפלסטינאים לא יכולים לפשוט על ארץ העברים. לפני שהגיעו לכאן – הם לא היו פלסטינאים אלא ערבים; ארץ העברים הפסיקה להיות כזאת מאות שנים קודם (אם הייתה, וראה כמה ספר יהושע לא סגור על הטריטוריה וכך גם אלו שאחריו). זה לא ברדק במושגים, זוהי בורות צרופה.
לגבי ההתנשאות ביחס לשוכני המדבריות, כדאי שחובב ההיסטוריה ילמד על תרומתם האדירה והייחודית של הערבים בין המאות 8-13 לתרבות האנושית.
אם הפלסטינאים פשטו על ארץ העברים – שזה טיעון חסר כל ערך עובדתי – מה ייאמר על העברים שבאו ממצרים לאחר 400 שנים וכבשו אותה מתושביה והשמידו אותם? נכון שאין לכך כל ביסוס היסטורי, אבל זה הסיפור, לא כך?
לא היהודים הם שעזבו את הארץ? למה שלא תלמד כמה יהודים ישבו מחוץ לישראל לפני חורבן בית שני? למה שלא תברר מדוע עזבו אותה במאות הרביעית והחמישית לספירה?
"גדולת בית עומרי והשפעתה במרחב" – זאת קביעה הזויה, אפילו במושגים תנ"כיים.
ספרי החשמונאים הם ביטוי צרוף לאמונה היהודית בפעולתה באופן המזוקק ביותר: גזרות שמד, מרד של הקנאים לדבר אלוהים, מעטים מול רבים, שילוב של גבורה אנושית ועזרה אלוהית – והצלחה.
והנה הפלא ופלא: דווקא ביטוי מופלא לכל הנ"ל לא הוכנס על-ידי חז"ל לקאנון התנ"כי.
העניין של העם היהודי שנשמר אינו עומד אפילו במבחן המקורות. לא פחות מ-80% ממנו התפוגגו כבר לפני 2,700 שנים. זה מבלי להתייחס לאסונות שהביא על עצמו כמו במרד הגדול ומרד בר כוכבא. מה שמביא לעניין מקום המקבים: זה עבד מול הסלווקים, זה נגמר באסון רבתי – פעמיים – מול מעצמה מוצלחת יותר צבאית (ופעמיים קודם, מול אשור ובבל).
כך שיכול להיות שד"ר שורק הוא הרבה-דברים-רעים-מאוד-בבת-אחת, אבל היהדות דווקא לא קיבלה את הסידור הלאומני; יוחנן בן זכאי הרי יצא ערב החורבן מירושלים ופנה לאויב הצר עליה ורק ביקש את "יבנה וחכמיה". זוהי הרי בגידה מהמעלה הראשונה בזמן מלחמה, אבל היהדות הלכה בדרך הזאת, ולא לחינם מובא עניין "שלוש השבועות שנשבעו ישראל לקב"ה".
יש מגמה של לאומנות היסטורית בכל העולם!
אבל דווקא "היסטוריונים" יהודים מנסים לבזות את ההיסטוריה המפוארת של עם ישראל!
לא מזמן קראתי כתבה על ספרו של שלמה זנד שטוען שהיהודים בעצם לא קיימים ובעצם אין עם כזה!
למרות שהוכח במחקרים גנטיים רבים על שייכותו של עם ישראל לארץ האבות זה היה חומר מצויין לאנטישמים בכל העולם!
למר שורק,
הגובה היתה לא לך.
הבקשה היתה לכותבים נוספים.
ואל תשקר – הקול קול קומוניסט והכתיבה שלך פרבדה.
התואר שלך לא עושה עלי שום רושם גם אני למדתי ויש לי
תואר, ומספר החמורים בהם נתקלתי באוניברסיטה היה
גדול מאוד באופן יחסי.
עיצה ידידותית (למרות שלא מגיע לך)
לך ליעוץ
חשיפת האמת ? או ביזוי האמת ? למה שלא נשמע קצת על המקורות המפוקפקים של חבריך הפלסטינים, שוכני המדבריות והביבים שפשטו על ארץ העברים ועשו אותה לנחלתם ?
כחובב היסטוריה אני חייב לציין ששוב ושוב מאכזב אותי לקרוא מאמרים שלך שתמיד משום מה מובלים ע”י אג’נדה אולטרה – שמאלנית – אובדנית – הזויה – ומנותקת… חבל
חבל שלא מצאת את הזמן לספר על גדולת בית עומרי – על ממלכת ישראל ועל השפעתה העצומה במרחב.
יחיעם שורק
מנייקיסטית כנראה?
לחשבון פשוט, שלומות
כל מרד שהתחולל בעם ישראל מול השליט האשורי, הבבלי, ההלניסטי והרומי הסתיים לא רק במפלה ובקרבנות וכן באובדן רכוש ובהגליה חלקית, אלא באובדן המעמד המשפטי ושאר הזכויות שהיו מקויימות על ידי השלטון המכהן.
באם נערץ עליך כל מבצע מרדני, יהיו תוצאותיו הטרגיות אשר יהיו, אין לנו כל בסיס לוויכוח.
לשמעון עזר שלומות,
האידיאולוגיה עליה צמחתי ובה עוצבה דמותי הינה דמוקרטית-ליברלית ומונטסקייאית – לחימה למען האמת, גילויה ופירסומה.
אתה, כך דומה, מקיאבליסט, ניצ’איסט ושופנהאואריסט. לבריאות!
אבי היקר,
המום שמקבל מר שורק ככותב היחידי כמעט בתחום ההיסטורי צורם.
איני יודע מה תחום התמחותו ההיסטורי של מר שורק, אבל יכול לנחש
בודאות מה האידאולוגיה עליה צמח.
מאמריו מוטים ומגמתיים ומטרתם –
ביזוי ההיסטוריה שלנו
ביזוי דמותנו כעם
וזאת על מנת לשרת את האידאולוגיה עליה גדל מר שורק.
מה חדש:
הנה הפירוש שנותן בבילון למילה פרימיטיבי: "ראשיתי, בדרגת התפתחות ירודה, בשיטות עתיקות, נושן, ישן, עתיק, שעבר זמנו, פשוט, גס".
מעניין מדוע אינו אומר ביחס למה.
איך שלא יהיה – אני מתכוון ביחס למה שאנחנו יודעים כיום. אין לי כל סיבה לחזור על שגיאות העבר גם אם הן נעשו בתום לב. קאפיש?
ואם בפירושי מילים עסקינן, אז המילה "לקלל" פירושה לאחל למישהו שיקרה לו משהו רע. לא ניתן, לכן, לקלל אנשים שמתו. מובן?
אני יכול לתאר את טעויות העבר באופן אוהד ואני אכן עושה זאת כאשר אנשים מנסים לשפוט על פיהן את האנשים שחיו בעבר אבל כאשר אנשים מנסים בימינו לחיות על פי טעויות העבר אני מרגיש חובה להציגן כפי שהן – אלו טעויות שאין לנו כל סיבה לחזור עליהן.
שים לב לכך שאנחנו כלל לא מדברים על המאמר. אין לי מספיק ידע על התקופה כדי לשפוט את המאמר אבל מתוך התגובות שלהן הגבתי ברור שלאלו שכתבו אותן יש עוד פחות ידע מאשר לי.
אתה מסיק, משום מה, שיש לי יחס מיוחד לדת היהודית בשעה שדבר מדברי אינו מצביע על כך. אני חושב שכל הדתות הן אמונות תפלות ומסוכנות אבל אתה מרגיש נפגע רק בשם היהדות כיוון שזו הדת שאליה אולפת. האילוף הזה משפיע עליך עד כדי כך שאינך מבין אפילו שלא כתבתי שום דבר שמבדיל את היהדות מדתות אחרות. ההתייחסויות היחידות שלי ליהדות באופן ספציפי הן תגובות לאלו שלך. איך זה יכול להיות שלא הבחנת בכך? הרי כל דברי כתובים? זו תוצאה אופיינית של שטיפת מוח.
מרבית מעשי ההרג המאורגנים אירעו כתוצאה מאמונה בלתי מבוססת שנוצרה בשטיפת מוח. נכון – לא כל האמונות הללו הגיעו ממה שאתה קורא "דת" אבל חלק גדול מהן דווקא כן נובעות מדת ממוסדת (ומבחינתי אין הבדל משמעותי בין החלקים השונים – אמונה בלתי מבוססת היא אם כל חטאת והדת היא מקרה פרטי של תופעה זו).
זה שאינך מבין משהו אינו אומר שאין לו הסבר – זה בסך הכל אומר שידך קצרה מלמצוא את ההסבר.
לכן אין לך כל סיבה להתרגש מכך שאינך מבין מה אני מחפש כאן.
אני יכול להסביר לך אבל אני צריך שתירגע לפני כן.
תגובה לאבי בליזובסקי.
הוא מטיל בהם דופי על ידי גימוד החשמונאים
והצנעת החלק העקרוני של מאבקם.
המקבים לקחו על עצמם סיכון אישי רב עם הצתת המרד
ועובדה זו "נשתכחה" מליבו.
זה שהם הצליחו לא הופכת את המרד למעין "תרגיל מסריח" כדוגמת הגמר העלוב של הישרדות.
זו דרך אגב רק אחת הבעיות עם המאמר
ולוא דוקא המרכזית שבהם.
אין כמעט שום קשר בין דת ומלחמה בהקשר שציינתם!
כמו שהדובר הקודם ציין, דווקא המלחמות הכי אכזריות התרחשו שלא על רקע דתי. רק שהוא שכח לציין עוד את כיבושיהם של המונגולים,פול פוט בקמבודיה, מאו בסין, סטאלין……אהההההה ושכחתי לציין עוד את כיבושיו המהוללים של יוליוס קיסר בגאליה שבמהלכם נרצחו קרוב למיליון גאלים! וזה רק קצה הקרחון.
לכל אלה אין שום קשר לדתות המונותאיסטיות
מיכאל,
כשאתה מכנה את היהודים העתיקים
" פרימיטיבים" ביחס למה אתה מתכוון ביחס לרומאים,היוונים או אולי הברברים ואולי אתה מתכוון ביחס אלך.
מיכאל מצידי אתה יכל להשתמש בקללות כלפי היהודים הקדמונים עם זה עושה לך טוב.
הרומאים בנו את האימפריה שלהם תוך שהם גוזלים חומסים רוצחים ומעבידים הרבה עמים.
לדוגמה הרס קרתגו לא על רקע דתית, הרס סירקוז(סיציליה ארכימדס)לא על רקע דתי, מלחמות נפולאון לא על רקע דתי,מלחמת העולם הראשונה שבה נהרגו 500000 גרמנים, 200000 צרפתים 400000 בריטים
לא על רקע דתי,במלחמת העולם השניה נהרגו 74 מיליון בני אדם מהם שישה מיליון יהודים.
היו עוד מלחמות שלא היזכרתי לא על רקע דתי.
כל עם זכותו לישמור על המיסגרת התרבותית שלו
ניראה לי שמבעבעת בכה שינאה עמוקה לדת היהודית
("אלמלא כל הצרות שיצרו הדתות והיהדות בכללם היו פה הרבה יותר אנשים והם היו אולי לדכתוב על דברים יותר שמחים.")
ולכן אינני מבין מה אתה מחפש באזור הברברי ביותר בעולם תעבור לסקנדינביה שם הרוב חילוני תצהיר שם שאתה אזרח העולם ותחיה שם חיים שקטים ושמחים.("הרעיון של שימור היהדות על חשבון בניה הוא רעיון מטורף ")
מה חדש:
"פרימיטיבי" היא מילה עם משמעות ואין לי כל כוונה לוותר על השימוש בה רק מפני שמישהו החליט שיש דברים שאסור לומר עליהם את האמת.
על מה, לדעתך, מותר לומר "פרימיטיבי"? האם החלטת לבטל מילים במילון?
זה שלא הייתי קיים פה זו טענה חסרת משמעות. גם אם הורי לא היו נפגשים לא הייתי קיים פה ובכל זאת אינני רואה את פגישת הורי כמאורע מכונן בתרבות האנושית. אלמלא כל הצרות שיצרו הדתות והיהדות בכללם היו פה הרבה יותר אנשים והם היו אולי לדכתוב על דברים יותר שמחים.
גם ההדגשה של הקיום דווקא פה היא חסרת משמעות. עולם בו הייתי יכול להוולד בכל מקום מפני שאין בו שנאה על רקע דתי נראה לי עולם הרבה יותר טוב – הלוואי ולא היינו מגיעים למצב שחייב את לידתי וחיי דווקא כאן.
מה לדעתך הנזק שנגרם לעולם כתוצאה מהתבוללותם של היהודים? האם לדעתך רדיפתם היא דבר טוב בגלל שהיא מונעת התבוללות?
אני חוזר ואומר – יש דברים שהם פרימיטיביים והדתות בהחלט נמנות עמם.
הרעיון של שימור היהדות על חשבון בניה הוא רעיון מטורף ובשיר שאנו שרים בפסח צריך להכניס תיקון ולשיר: "אלא שבכל דור ודור קמים עלינו לכלותנו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם פלוס מינוס ששה מליון"
תיקון
שורה 6
יחס ליברלי ליהודים בגולה גרם להתבוללות במאה ה-17 בפורטוגל היהודים נעלמו .
בגרמני היתה התבוללות עד תחילת המאה העשרים.
בארה"ב התהליך נימשך
מיכאל,
בכל דור תרבות מותאמת לנישה שלה מבחינה דתית כלכלית מדינית
היהדות בזכות חוזקה וגמישותה החזיקה מעמד בגלות כאלפיים שנים
ואם לא כן לא הייתה קיים פה וכותב את הביקורת שלך!
אבל גם תנאים חיצוניים משפיעים,
למשל ההתנכלות של הנוצרים ליהודים ואחזקתם בגטאות.
יחס ליברלי ליהודים בגולה גרם להתבוללות במאה ה-17 בפורטוגל היהודים נעלמו בהתבוללות בגרמני עד תחילת המאה ה-20 ב-USA התהליך נימשך.
כל תרבות במהלך הדורות עוברת אבולוציה יש חלקים שיותר ויש פחות.
גם חיות מותאמות לנישה שלהם
למשל האם תנין הוא פרימיטיבי,
אם היו לא רגליים ארוכות יותר ומערכות מתואמות אז אולי בעונת היובש היה טורף אנטילופות בסוונה ולא כך הדבר.
גם הדינוזאורים שהתקיימו במשך כ160 מיליון שנים לא היו "פרימיטיבים" אלה היו מתואמים לנישה שלהם.
ולכן אין מקום למושג " פרימיטיבי" בהקשר של תרבויות העבר.
מיכאל,
המושג "פרימיטיבי" הוא מושג מתנשא במיוחד בהתייחסות לתרבויות עתיקות.
יש לחקור באובייקטיביות את התרבויות העתיקות ולנסות להבין את פעולתם מבלי לערב דעה אישית
מה חדש:
אף אחד לא מנסה לתת עצות לאנשים מהימים ההם, בין היתר מפני שכולם (ובמיוחד אלה שמבקרים את מעשיהם של האנשים בעבר) יודעים שאין דרך להשפיע על העבר.
העניין הוא שברגע שמישהו משמיע ביקורת כלשהי קופצים אנשים בני זמננו ומראים כמה הביקורת כלפי הפרימיטיבים של אז מתאימה גם לפרימיטיבים בני זמננו.
אני רואה פה את התגובות ותוהה לגבי אותם אנשים שחיים במאה ה-21
יודעים לתת עצות ליהודים מלפני 70,500,2000 שנה.
יושבים להם עם כל הידע העצום ופוסקים בנחרצות
הם רק שוכחים דבר אחד
היהודים בתקופות ההם חיו אם מה שידעו אז ומה שהאמינו
לעולם לא תבינו מה זאת רוח התקופה.
אין מדע אין מדינה מודרנית(ביטוח לאומי, תעסוקה)
יש אמונה באל כי זה הדבר שהחזיק אותם.
לעירן שלום
המרידות לא פרצו מימי המקבים. קדמו לכך מרידות קדומות יותר, טבכל אחת מהן חטף עם ישראל כהוגן. דוגמאות? יש למכביר, ואולי נביאן רק על קצה המזלג: מרידת חזקיהו באשורים ואחריו יאשיהו וצדקיהו. לאחר מרידת צדקיהו חטפנו את הגלות על הראש. ובשעה בודקים את הסיבות למרידות הללו לא נותר אלא להבליח צחוק ציני ופתטי.
אף המרידה בגטו ורשה, שהיתה יחידה ללא אח ורע, למרות שמתעקשים להגדיר את המונח ,מרד הגטאות" (ברבים) בזיקה לימי השואה, הציגה מהלך של ייאוש שהפריע לאותם אלה שבקשו להימלט מהגטו בחסות הבלאגן ואולי אף להצטרף ליחידות של פרטיזנים.
זאת ועוד – אתה נוקט בלשון "מקבים שמקבים, העיקר שהיו יהודים". כדאי לך לדעת כי ממנהיג מקבי-חשמונאי אחד למשנהו פחתה מידת היהדות אצל כל מנהיג מקבי, ונכדיו של מתתיהו היו, חיו והתנהגו כמלכים הלניסטיים לכל דבר ועניין.
קשה לי שלא לאתר נימה של גזענות בהתייחסותך זו – העיקר שהיו יהודים.
תמיד מצחיק אותי הטיעון הזה על העם היהודי ששרד כל כך הרבה.
בשעה שהעם היהודי שרד – היהודים מתו.
זו בדיוק דוגמה לרעיון (מם – בשפתו של דוקינס) שניחן ביכולת לנצל את משאבי הסביבה (מוחותיהם של בני אדם) כדי לשרוד.
כאלו הן כל הדתות המונותיאיסטיות ולא בכדי מצוות כולן על "מוות על קידוש השם" (ולכן הן אכן שורדות כולן – היהדות נולדה קודם אבל אין כל עדות לכך שהיא שורדת טוב מהאחרות).
לרבים מאלה שלא היו יהודים בזמן המרד יש צאצאים החיים כיום. לרוב היהודים מאותה תקופה אין כיום כל זכר.
רבים מקרב הצאצאים המעטים שנותרו נושאים אתם את אותה מחלה שהמיתה את הדורות הקודמים וכתוצאה מכך אינם מסוגלים לקבל מידע שאינו תואם את שטיפת המוח שקיבלו.
עירן,
הסינים נכבשו לפחות שלוש פעמים ב- 3000 השנים האחרונות, ובכל פעם נכנעו כמעט מיד. ועדיין, הם נותרו סינים, עם אותן המסורות, אותם המנהגים, אותם ספרים קדושים.
ההודים לא נוהגים להתמרד כל שבוע-שבועיים, ועדיין הם נותרו הודים עם אותה דת.
אפשר להישאר שקטים וגאים, ועדיין לא להתבולל.
למרות שפתח בכך התעלם לחלוטין לדעתי כותב המאמר מהדבר הכי בולט לעין כאן..לשאלה הגדולה
למה אנחנו היהודים..תכלס לא אימפריה צבאית מי יודע מה..כל הזמן בעקשנות טיפוסית התעקשנו למרוד מרידות שברובן היו על סף הגדרת ההתאבדות (וחלקן באמת היו ככה)..?
ואנשים מרחוק שופטים רק את האירוע בעצמו ..כלומר..אם לא היה המרד הגדול היה בית מקדש..אם לא היה מרד בר כוכבא היינו שורדים בארץ ….
כנ"ל לגבי הזרם הניאוראילסטי החדש שמגנה את ההתאבדות ההמונית במצדה ומה שהיא מייצגת
אבל הבעיה היא ששוכחים כאן ..שזו הסיבה בדיוק שעד היום שרדנו כעם…העקשנות הזו שלנו לא להכנע ..הסיפורי גבורה האלה והמעשים שלא ייאמנו הם הסיבה שאנחנו העם היחיד ששרד עד היום כאותה מיקשה מאז ועד היום.. הדברים הללו זה מה שליכד אותנו..אם לא היינו מתמרדים ..אם היינו שקטים ..היינו מתבוללים ונעלמים כעם…ואילו מה שקרה..כל המאורעות רק גרמו לדבק חזק יותר בקרב יהודי הגולה..דבק שנשאר 2000 שנה כמעט..
זה משהו מאוד מעורר גאווה בעיני המקרה היחודי הזה שלנו…וחבל שפרופסורים חסרי מעש מנהלים ממגדל השן שלהם תאוריות היום על איזה בריון היה בר כוכבא או איזה פסיכופת היה מה שמו ( סליחה ששכחתי ..מנהיג הקנאים במצדה)..
כי הרומאים זכרו את זה כל הזמן..מספיק כדי לתעד מעשה כזה שיגיע עד אלינו..
הקיצר מכבים שמקבים..העיקר יהודים 🙂 …
ראשי התיבות שהזכיר הד"ר הנכבד אינן תואמות את השם מקבים. לעומת זאת תואמות יפה את הפסוק
מָה אֶקּב לא קַבּה אֵל
ומן הסתם מתלמידיו של בלעם הרשע
צירף ראשי התיבות ד"ר אינו ערובה לידע האמין לכאורה המצוי בידי הכותב. נראה סביר יותר שכל המאמר מצוץ מן האצבע. מבוסס על חלקי הנחות ודימיונות. תיאור המצב שהיה קיים לפני כה הרבה שנים בפירטי פרטים כפי שזה במאמר נראה מפוברק בעליל. הרי אם ננסה לבדוק מה מתרחש בימינו במוחם של המנהיגים ומה מעשיהם האמיתיים מול החול הנזרה בעיני כולם הדבר בילתי אפשרי. קל וחומר בתקופה כה מוקדמת. אולי יש לו מכונת זמן או הקיץ מגילגול קודם.
במה בדיוק הטיל ד"ר שורק דופי? הוא בסך הכל הציג את החשמונאים כבני אדם, פוליטיקאים שהושפעו ממה שקרה באיזור בזמנם. אף אחד, גם לא החרדים לא טוען שהם היו אלים.
ד"ר יחיעם שורק לא מפספס אף הזדמנות להטיל דופי, רפש ובוז לא גיבורי ישראל שללא הם כנראה שהיה מכנה את עצמו כיום ד"ר מחמוד על-שאראק מומחה לדיני גלביות… מעניין אם יש קשר למחקר האחרון שקבע כי בעוד 80% מהישראלים הם ציונים מרבית האקדמיה בישראל הינה שמאלנית רפה ורדודה ואל כן ברובה חובבת ערבים ואנטי ציונית בעליל… היה קשר ?
חברים יקרים
הכיתוב הנכון הוא באות ק’, היינו “מקבים” ולא “מכבים”. ומניין לנו הביטחון? הספרות החיצונית הקדומה מבליטה זאת במפורש וכן – בגירסה היוונית הקדומה, כמו למשל מקבים ב’, מלמד התעתיק על הכיתוב באות ק’ ולא כ’.
לימים, משנפל השיבוש והמקבים נכתבו באות כ’, יצרו בעליל ובאופן מלאכותי את ראשי התיבות של “מי כמוך באלים יהוה”.
וזאת לדעת כי בתקופה הקדומה כלל לא נהגה שיטת ראשי התיבות.
אבי וייס:
"מקבים" כותבים דווקא באות "ק".
זו המילה "מכבים" שנכתבת ב"כ"
🙂
אכן זכה דוד המלך הלו על מלכות דוד “רק” אומרים שלא הייתה ולכן אי אפשר לרסק את כל המיתוסים הקשורים בו.
מכיוון שההסטוריונים מכירים במקבים הרי ניתן להפכם לפוליטיקאים קטנים משל אולמרט, כהנא וליברמן התממשו שניהם באדם אחד הלא הוא מתיתיהו.
מהיום לא נחגוג את חנוכה אלא נלבש שק ואפר.
ודרך אגב יש הכותבים מכבי – שהפירוש הנפוץ הנו ראשי תיבות “מי כמוך באלים ה'”.
ויש הכותבים מקבי – מלשון מקבת כמו בימינו פטיש או שהייתה המקבת נשק האהוב על יהודה המקבי.
מרשימה ההתמצאות בפרטי פרטים. אולי הוא היה שם. עליו נאמר בהגדה אילו היה שם לא היה נגאל.
מקבים למיטב ידיעתי כותבים עם כ’