נזקי ההתחממות ישארו איתנו לפחות עשרת אלפים שנה * עידן הקרח נדחה ב-50 אלף שנה

אגרוף בבטן: שני מחקרים שפורסמו לאחרונה מעלים תמונה מדאיגה: מחקר של אוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון שפורסם השבוע בכתב העת נייצ’ר שחוזה כי בתרחיש שבו פליטת הפחמן תיעצר רק בשנת 2300, תעלה הטמפרטורה בשבע מעלות בממוצע לעומת היום ופני הים יעלו בגובה 25-50 מטר * מאמר של חוקרים מגרמניה מראה כי ההתחממות הגלובלית עד כה כבר גרמה לדחייה של לפחות 50 אלף שנה בעידן הקרח הבא

מאמר זה מכיל גם תוכן מאתר זווית (בהמשך)

אבי בליזובסקי

תחזיות שינוי האקלים למאה או מאתיים שנה מצביעות על עלייה מהירה בטמפרטורה ובגובה פני ים, אבל אומרות מעט על התמונה הגדולה יותר. בתחזית חדשה ל-10,000 השנים הבאות, נמצא כי ההשפעה הקטסטרופלית בהנחה שפליטת הפחמן תימשך עוד 300 שנה, רמות הפחמן הגבוהות ונזקיהם יתמידו אלפי שנים לאחר הפסקת הפליטות.

התמונה מטרידה, אומר אחד ממחברי המחקר שון מארקוט, מרצה למדעי כדור הארץ באוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון, בהתייחסו לעלייה הכמעט בלתי נמנעת של פני הים במשך אלפי שנים הבאות.
.
רוב תחזיות האקלים שנעשו עד כה הסתיימו לכל המאוחר בשנת 2300. “כי זה פרק הזמן שבו רוב האנשים מעוניינים”, אומר מארקוט, , מומחה לקרחונים ולאקלים הקדום. “הרעיון שלנו היה כי זה לא מתמצת את השפעתה של תוספת חמישה טריליון טון של פחמן דו חמצני לאטמוספרה במהלך שלוש המאות הבאות. בעוד רוב המחקרים בוחנים 150 השנים האחרונות של נתונים ומשווים אותם לתחזיות למאות הבאות. אנו הבטנו לאחור 20,000 שנה באמצעות דגימות שנאספו לאחרונה, הערכות הטמפרטורה הגלובלית ונתוני גובה פני הים מאז תום עידן הקרח האחרון. לאחר מכן השווינו את נתוני העבר לתחזיות 10,000 שנים אל תוך העתיד. ”

לאקלים – קשרי הגומלין בין הקרקע, האוקיינוס והאטמוןספירה – יש זיכרון ארוך, אומר מארקוט. “אני חושב שרוב האנשים יגידו לך שהטמפרטורה וגובה פני הים יגיעו לשיא כל עוד אנו ממשיכים בשריפת דלקים מאובנים, אבל ברגע שנהפסיק לשרוף, הם יוכלו לרדת בחזרה. למעשה, יקח אלפי שנים עד שהפחמן הדו חמצני העודף יעזוב לחלוטין את האטמוספירה ויתאחסן באוקיאנוסים. ההשפעה על טמפרטורת פני הים תחזיק מעמד זמן רב לא פחות. ”
החוקרים בחנו את השפעת ארבע רמות זיהום אפשריות של פחמן בין השנים 2300-2000.

“ריכוז הפחמן עולה, וגם אם נעצור את כל הפליטות בתקופה קרובה יחסית, המערכת תמשיך להגיב כי עדיין לא הגיעה לשיווי משקל מסביר מארקוט. “כאשר מרתיחים מים ומכבים את המבער, המים יישארו חמים בגלל החום שנשאר בהם למשך זמן מה. תופעה דומה אך מורכבת וגורלית בהרבה מתרחשת במערכת האקלים.” אמר.

אם ייפסקו הפליטות בשנת 2300 ועד אז קצב הפליטות יגדל לפחות כמו היום, ב-2300 תעלה טמפרטורת פני הים בשבע מעלות, אך לאחר עשרת אלפים שנה היא תרד בקושי במעלה אחת. לפי התחזיות, עד שנת 2300 תזנק רמת הפחמן באטמוספירה מ-400 חלקים למיליון ל-2,000 חלקים למיליון. במודל שלנו, פליטת הפחמן מפסיקה בעוד 300 שנה אך השפעתה תימשך לפחות עשרת אלפים שנה בעתיד.” אמר מארקוט.

התחממות האטמוספירה והאוקיאנוסים כבר גורמת להמסת קרחונים שיצרו עליה קטסטרופלית בגובה פני הים שתשפיע לפחות על 19% מאוכלוסיית כדור הארץ. “עלינו להתחייב למנוע זאת עבור צאצאינו.”
לדבריו, המסת הקרחונים בגרינלנד ובאנטארקטיקה תביא לעליה עצומה של 80 עד 170 מטרים ולהטביע את כל פלורידה והחוף המזרחי (ואת מישור החוף שלנו).

אוקיינוס ההתחממות והאווירה שכבר נמצאים קרחונים נמסים קרחונים לייצר עלייה קטסטרופלי באוקיינוס. “גובה פני הים יעלה עקב התכה, ובגלל ההתחממות מרחיבה את האוקיינוס. אנחנו צריכים להחליט ב – 100 השנים הבאות אם אנחנו רוצים מתחייבים ובשם צאצאינו כדי אלה שינויים גדולים יותר וממושך יותר,” Marcott אומר.
פיטר קלארק ואת חבריו סופרי המחבר הראשונים חשבו ומצאו כי הסגת גבול אוקיינוס רק הרמה הנמוכה ביותר של זיהום הפחמן כולל תשפיע אדמה בשינה 2010 שוכנה 19 אחוזים מאוכלוסיית כדור הארץ. עם זאת, בשל המומנטום של האקלים, לפי תימתח על פני אלף שנים.
“זהו מחקר מדהים”, אומר ג’ק וויליאמס, פרופסור לגיאוגרפיה ומומחה לאקלים העבר באוניברסיטת ויסקונסין במדיסון. הוא מחזק נקודה שכבר ידענו: כי ההשפעות של שינוי האקלים ועליית פני הים הם בלתי הפיכים ויישארו איתנו במשך אלפי שנים”, אומר וויליאמס, שלא השתתף ב המחקר. “אבל המחקר מראה עד כמה תהיה עליית גובה פני הים הרסנית אחרי שנת 2100.

לשם פשטות, השמיטו עורכי המחקר השפעות מרכזיות אחרות של שינוי האקלים, לרבות החמצת האוקיינוסים, גזי חממה אחרים, ומנגנונים נוספים המאיצים את ההתחממות עוד יותר.

מארקוט הוסיף כי הסיסמה האחרונה של פעילי האקלים “שמרו את הפחמן באדמה” הוא נכון. “במצב האידיאלי זה מה שצריך לעשות, אבל אני לא יכול להגיד אם הדבר בר קיימא מבחינה כלכלית או פוליטית.”
המחקר מראה על כך שאנו חייבים לעבור לאיזון בפליטת הפחמן או אף למאזן שלילי ויש לנו רק עוד כמה עשרות שנים לעשות זאת.” אומר ויליאמס. התחזית לעליית פני הים שהועלתה במחקר היא אגרוף אמיתי בבטן”.

להודעה באתר אוניברסיטת ויסקונסין
למאמר המדעי

נדחה עידן הקרח

מאיה פלח, זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

מדענים מאוניברסיטת פוטסדם בגרמניה (PIK) טוענים שהצליחו לפענח את התנאים הגורמים להתרחשותם של עידני קרח. הבנת התנאים אפשרה להם לחזות גם שפעילות האדם ככל הנראה גרמה לדחיית עידן הקרח הבא שיגיע בעוד 100,000 שנים לפחות.

במאמר שהתפרסם החודש בכתב העת Nature, טענו המדענים שעידן הקרח הקרוב היה אמור להגיע בעוד מקסימום 50,000 שנים, אלא שפליטת גזי חממה מוגברת בעולם המתועש, הנובעת משריפת דלקי מאובנים וגורמת לריכוז פחמן דו-חמצני (CO2) גבוה מהרגיל באטמוספרה, תגרום לדחייתו ב-50,000 שנים נוספות לפחות – ואולי אף יותר.

מתי כבר יהיה פה קר?
עידן קרח מתרחש כשכמות נמוכה יחסית של קרינה מגיעה מהשמש אל כדור הארץ גם בקיץ. המשך התקופה מתאפיין בטמפרטורות נמוכות שבגללן אזורים נרחבים מתכסים במשטחי קרח. במיליון השנים האחרונות התרחשו לסירוגין עידני קרח שאורכם 90,000-80,000 שנים שבמהלכן היו חלקים נכבדים מכדור הארץ מכוסים קרח, בהם גם היבשות צפון אמריקה ואירו-אסיה (כפי שקרה גם בעידן הקרח האחרון, שהסתיים לפני כ-11,700 שנים). בין עידן קרח אחד למשנהו הפרידו תקופות ביניים של 20,000-10,000 שנים שבהן הטמפרטורות עלו ואפשרו ליבשות להפשיר.

במסגרת המחקר, בחנו המדענים את התנאים שהובילו לשמונת עידני הקרח האחרונים ומצאו שהתרחשותם נבעה מסטיות במסלול ההקפה של כדור הארץ סביב השמש, יחד עם ריכוז מסוים של פחמן דו-חמצני באטמוספרה. הבנה זו אפשרה להם להפעיל מודלים מורכבים המדמים את התנאים על פני כדור הארץ ואת מסלול ההקפה שלו את השמש, ובאמצעותם לחזות מתי יתרחש עידן הקרח הבא.

המדענים הבינו שעידן קרח נוסף אמור היה להתחיל לפני כ-200 שנים, ממש לפני תחילת המהפכה התעשייתית, אך ריכוז פחמן דו-חמצני של כ-280 חלקיקים למיליון באטמוספרה, שהוא גבוה מהרגיל, מנע את תחילתו ודחה אותו באופן טבעי בכ-50,000 שנים. ריכוז הפחמן הדו-חמצני הנוכחי, שעומד על יותר מ-400 חלקיקים למיליון, מעיד לדברי המדענים על כך שפעילות האדם תגרום לעידן הקרח “לדלג” על מחזור גיאולוגי שלם – דבר שלא קרה במיליון השנים האחרונות.

נשמע כמו בשורות טובות? אז זהו, שלא. עידני הקרח הם חלק מהמחזוריות התקינה של כדור הארץ ויש להם חשיבות גדולה בתהליכים רבים ומגוונים המתרחשים על פניו.

בהודעה של אוניברסיטת פוטסדם על ממצאי המחקר אמר פרופ’ האנס יואכים שלנהובר (Schellnhuber), נשיא האוניברסיטה ואחד מכותבי המאמר, שעידן הקרח השפיע על תנאי כדור הארץ ועל הציוויליזציה האנושית כפי שלא עשה זאת אף כוח טבע אחר. לדוגמה, עידן הקרח האחרון הביא להתפתחותה של אדמה פורייה שאפשרה את תחילת ההתיישבות החקלאית.

המחקר הזה חשוב מפני שהוא מוכיח שלפעילות האדם בעבר ובהווה יש השפעה מהותית גם על תהליכים בעתיד הרחוק. הממצאים האלה מחייבים אותנו לעצור ולשאול את עצמנו לאילו דברים נוספים אנו גורמים, כשכבר ברור שעקב פליטה מוגברת של גזי חממה גרמנו אינספור שינויים שכלל לא התכוונו לעשות, ויותר מזה – האם אנחנו מוכנים להסתכן בהשלכות השינויים האלה?