סיקור מקיף

השיטות שהורידו את התמותה ממחלות לב עדיפות על פני הסתמכות על מדבקה

עדיף לעקוב ולטפל באופן שוטף בגורמי הסיכון הידועים למחלת לב: עישון, סוכר גבוה בדם, שומני הדם, יתר לחץ דם, עודף משקל, ולעודד פעילות גופנית סדירה, על פני מדבקה שלא ברור כיצד היא פועלת, וגם אם היא היתה מבצעת את ההבטחה של החברה, עדיף שלא להזדקק לה אומר פרופ' שמואל גוטליב, ראש החוג לטיפול נמרץ לב של האיגוד הקרדיולוגי, מנהל היחידה לטיפול נמרץ-לב בביקור חולים, ירושלים בעקבות פרשת לייף-קיפר

לוגו חברת לייף קיפר. מתוך אתר החברה
לוגו חברת לייף קיפר. מתוך אתר החברה

בתחילת השבוע נחשף לעולם שמה של חברה ישראלית שאיש מעולם לא שמע עליה חברת סייף-סקיי סופטוור (SafeSky Software), הנמצאת בבעלות ובניהול ישראלי, שהודיעה על עסקת ענק, במסגרתה מכרה 37% מהחברה הבת לייף-קיפר (LifeKeeper) לחברת הטכנולוגיה הבריטית-טייוואנית MSI Micro Star International)) תמורת 370 מיליון דולר. העסקה משקפת ללייף-קיפר שווי של מיליארד דולר. MSI והבעלים הישראלים של החברה מתכננים להנפיק אותה כעת בבורסה לטכנולוגיה בשיקגו ובבורסה של הונג קונג. הבעלים והיו"ר של סייף-סקיי הוא ד"ר עמוס בוחניק, המחזיק ב-50% ממנה. 50% נוספים מוחזקים בידי אריק קליין.

אבל יום אחד בלבד לאחר מכן החלו להופיע ספקות. ראשית, החברה הבריטית הכחישה כל קשר, ושנית – הבעלים של הדומיין באינטרנט מהם הגיעו המיילים מהבריטים היה קליין. עם זאת, החברה לא הסירה את האתר שלה שממשיך להיות פעיל, וממשיכה להתעקש שמדובר במוצר אמיתי ובעסקה אמיתית.

באתר חברת לייף קיפרס מתואר המוצר כך: "פיתחנו טכנולוגיה חדשה ורעיון חדשני מלהיב כדי לייצר את לייף קיפר. המכשיר החדש מאפשר לנו לשמור על חייהם של מיליוני בני אדם ויותר וחשוב מכך, חיים של מישהו יקר לך. "

"בעקרון, המערכת פשוטה מאוד. מערכת לייף קיפר מנטרת את זרם פעימות הלב ומתעדת שינויים קריטיים או פתאומיים אם הם מעבר לרמה המותרת. המכשיר משדר את הנתונים למרכז רפואי כדי להתריע על כך. ידוע שבמקרה של התערבות רפואית בתוך 10-15 דקות לאחר הסימפטומים הראשוניים של התקף לב, יש סיכוי להציל את החולה."

ביקשנו לברר עם מומחים לקרדיולוגיה במה מדובר, וברור שמי שעשוי להנות מפעולתה של מדבקה כזו, אם היא אכן מבצעת את מה שמפתחיה מבטיחים יהיו מנהלי מחלקות טיפול נמרץ לב בבתי החולים. פנינו לפרופ' שמואל גוטליב, ראש החוג לטיפול נמרץ לב של האיגוד הקרדיולוגי ומנהל היחידה לטיפול נמרץ לב בביקור חולים שאומר כי לא הצליח לזהות מתוך הפירוט המופיע באתר, אילו מדדים בדיוק מנטרת המערכת ועל מה היא מבוססת, וכן לא נכתב בשום מקום מיהם המדענים שהשתתפו בפיתוח המערכת ועל אילו מחקרים הם הסתמכו. בכל אופן, הם לא ביקשו אישור של ה-FDA, שהוא האישור החשוב ביותר לכל מי שמפתח תרופות ומכשור רפואי.

מהם הסימנים המקדימים להתקף לב?

פרופ' גוטליב משיב על שאלת אתר הידען: "אני יכול רק להגיד שאנחנו מכירים את הסימנים המלווים התקף לב: הרגשה כללית רעה, כאב או לחץ בחזה הקורן ליד שמאל או לסנטר, הזעה, לעיתים הרגשת מחנק או קוצר נשימה, בחילה והקאה. ישנם חולים המפתחים תעוקת חזה במאמץ, או כאב קצר בחזה בימים טרם התקף הלב. אבל רוב התקפי לב קורים בפתאומיות, ללא כל סימנים מקדימים, בשל קרע של רובד טרשתי בעורק הכלילי שמתרחש באופן פתאומי ללא כל סימן אזהרה.

בכל אופן, כאשר מופעים התסמינים הללו חשוב לזהות את האירוע מוקדם ככל האפשר, אנו ממליצים להזמין ניידת טיפול נמרץ כדי להתחיל בטיפול מיידי כבר בבית ובדרך לבית החולים. לצערנו רק כ-50% מהחולים עושים זאת, ורבים מעדיפים להגיע ברכבם הפרטי לבית החולים. "

כיצד ניתן למנוע התקפי לב?

"ניתן לבצע פעילויות מקדימות ע"י מניעה. יש לטפול בגורמי הסיכון הידועים המגבירים את הסיכון ללקות במחלות לב: עישון, סכרת, לחץ דם, כולסטרול רע, שומני הדם, ועודף משקל. יש לזהות חולים בסיכון גבוה עם גורמי סיכון מרובים וסיפור משפחתי של מחלת לב. ניתן כיום לטפל בגורמי סיכון אלו ע"י הדרכה נכונה, דיאטה, פעילות גופנית סדירה ותרופות. ואם בכל זאת ארע התקף לב, חשוב לזהות מוקדם את הסימנים המלווים, ולהגיע מוקדם ככל האפשר לבית החולים באמצעות פינוי על ידי ניידת טיפול נמרץ, תוך ניטור דופק, לחץ דם וסימנים חיוניים אחרים."

"כשמגיעים לבית החולים אנו דואגים לפתיחה מהירה של העורק באמצעות בלון ותומכון. ככל שהחולה יגע מהר יותר לבית החולים יקטן הנזק לשריר הלב כתוצאה מההתקף. אנו משתמשים בתרופות שהוכחו במחקרים בינלאומיים מבוקרים כיעילים בהקטנת התמותה מהתקף לב, החל מתרופות ותיקות כמו אספירין, פלוויקס ותרופות חדישות המועמדות להיכנס לסל התרופות, וכן בטכנולוגיות חדישות בחדר הצינתור. כמובן, שלאחר התקף הלב, חשיבות רבה להמשיך במעקב צמוד של קרדיולוג לציין שלקרדיולוגיה הישראלית חלק חשוב ביותר במחקרים קליניים בינלאומיים בתחום הלב ומחלות כלי דם."

לדברי פרופ' גוטליב, החוג לטיפול נמרץ-לב והאיגוד הקרדיולוגי עורך מדי שנתיים את סקר (Acute coronary syndrome – Israeli survey) – ACSIS, העוקב אחר מספר פרמטרים כגון חומרת ההתקפים, משך האישפוזים והטיפולים שהחולים מקבלים במהלך התקף הלב, וכו' במסגרת היחידות לטיפול נמרץ לב והמחלקות הקרדיולוגיות בארץ. לפי הסקר האחרון שהתפרסם באפריל השנה מסתמנת מגמת ירידה בשיעור התקפי לב בארץ, ונמשכת הירידה בתמותה כתוצאה מההתקף, שהיא, אגב, מהנמוכות בעולם. וזאת בזכות פעילויות מקדימות של מניעה מחד, ומאידך בשל הטיפול בבתי החולים. "יש להמשיך בשיפורים אלה ולא להסתמך על מדבקות שלא ידוע הרקע המדעי שעומד מאחוריהן".

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

8 תגובות

  1. אדם בונים:
    אינני מטיף לאיסור העישון במסגרת פרטית אבל אני רוצה להצביע על טעות בשיקול שהצגת.
    נתחיל בזה שצריכת סמים דווקא אסורה גם במסגרת פרטית – לא בגלל הנזק הישיר לציבור אלא בגלל נזק פוטנציאלי עקיף.
    סיבה זו תופסת גם בעישון רגיל כיוון שהמעשן הופך בהסתברות גבוהה יותר לנטל על הציבור.
    זאת – עוד לפני שמדברים על החומר הרעיל שהוא פולט לאטמוספרה גם כשהוא לבד ועל הקושי להגדיר מתי זה מפריע לאחרים ומתי לא (אני, למשל, לא יכול לישון במלון בחדר שעשנו בו בעבר, ובמקרים רבים גם עישון באחד החדרים הסמוכים מפריע לי. אני מניח שתופעה דומה קיימת גם בבתי דירות).
    את הבעיה של הנזק העקיף ניתן לפתור, במקרה של עישון, על ידי מיסוי מתאים שיממן את נשיאת הציבור בנטל.
    הבעיה השנייה קשה יותר לפתרון.

  2. לא מוציאים את העישון אל מחוץ לחוק כי עישון במקום לא ציבורי אינו פוגע בציבור.
    חופש, באחד מהגדרותיו, הוא הרשות לעשות ככל העולה על רוחי כל עוד זה לא פוגע בזולת.
    אני לא מעשן ושונא סיגריות, אבל לאכוף חוק כזה זאת כבר דיקטטורה.

  3. עומר:
    לא גוזרים גזרה שאין הציבור יכול לעמוד בה…
    וראה תקופת היובש בארה"ב ומה שהיא גרמה שם.

    אפילו בסינגפור אני חושב שחוקי לעשן במקומות לא ציבוריים, והם עוד מדינה שאשכרה מסוגלת לאכוף חוק שכזה.

  4. לא בכל עניין צריכים לפרסם מאמר…
    אם מדובר בנוכלות, הרי שמשעשע ותו לא לקרוא על זה כאן – אבל עדיין לא סגור העניין. נחכה לבאות.
    ואם מדובר בהמצאה אמיתית, אז התגובה אינה ממין העניין.
    האמירה שכדאי להמנע מגורמי הסיכון שקולה בעיני לאמירה שעדיף להיות צעיר, בריא ועשיר… דהיינו אמירה בעלמא שאינה מוסיפה אלא את המובן מאליו.
    שהרי, אם ישנו טיפול או אמצעי ניטור, כנראה שיהיו לו צורך ושוק, ושום רופא לא יימנע להתוות אותו למטופליו, בטענה שעליהם להפסיק לעשן, או משהו כזה.

  5. עומר…
    כי אז לא תיהיה עבודה לרופאים, לקברנים, לפיצוציות, למנקי רחובות, מדענים שינסו להפחית זיהום אוויר ולמצוא טיפולים לבעיות העישון, לרופאי השיניים, לאנשים שמחכים לאיברים להשתלה, מה יעשו במקום פינות העישון שיש בכל חור?, את מי נטבע כשאנחנו הולכים למסעדה ומישהו מציק לך עם הסיגריה? ועוד אלף ואחד בעיות
    הרווח עולה על התועלת בלטפל בבעיה
    זה כמו שלא יהיו מלחמות בעולם… זה דבר נוראי מבחינתנו, אתה יודע כמה תעשיות מתבססות על פיתוח אמצעי לחימה? ומלחמות? במיוחד ארצנו הקטנה

    יום טוב 🙂

  6. כדאי לבדוק אם אין כאן נסיון לתרגיל עוקץ פלילי. המודיעין של המשטרה, לפחות, לא צריך לחכות, וכן הרשות לני"ע, אם מדובר בחברה שמניותיה נסחרים בבורסה או שנרשמה לבורסה.
    הענין חשוב גם בגלל השם המדעי טכנולוגי הרע שעלול לצאת (אם אכן גובשו כאן יסודות של עבירות) למדע ולעסקים בישראל והבזיון הנורא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן