סיקור מקיף

מכשיר מציל-חיים לנפגעים בבית החזה

פיתוח של האוניברסיטה העברית מקצר משמעותית את זמן הטיפול הראשוני והמכריע בנפגעי דקירה וירי בבית החזה

סטודנטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים פיתחו את תוראקס, מכשיר מציל חיים לטיפול בנפגעי טראומה בבית החזה (קרדיט: האוניברסיטה העברית בירושלים)
סטודנטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים פיתחו את תוראקס, מכשיר מציל חיים לטיפול בנפגעי טראומה בבית החזה (קרדיט: האוניברסיטה העברית בירושלים)

חברי ביו-דיזיין, תכנית היזמות להאצת חדשנות רפואית של האוניברסיטה העברית בירושלים בשיתוף עם המרכז הרפואי הדסה, נרתמו לאתגר של מציאת פתרון מציל חיים למצב חירום רפואי המכונה חזה אוויר (בשפה הרפואית: פנאומותורקס, בלועזית: Pneumothorax).

לפי הערכות, חזה אוויר הינו אחד הגורמים המרכזיים למוות כתוצאה מירי, והוא הסיבה ליותר משליש ממקרי המוות שניתן היה למנוע בשדה הקרב.

הריאה, האחראית על אספקת החמצן לדם, מוקפת בפלאורה – קרום ריאה דו-שכבתי המחבר בין פעולת נפח הריאה לפעולת ההתרחבות והכיווץ של בית החזה. כתוצאה מפגיעת טראומה – בין היתר דקירת סכין, ירי, תאונת דרכים, הדף – חלל הפלאורה שבין הקרום הפנימי והחיצוני נפגע, חודר אליו אוויר שנכלא בו ומפסיק את פעולת הריאה והעברת החמצן לדם. מצב זה של אי-ספיקה נשימתית עלול להיות מסכן חיים ויכול להביא להתמוטטות של הנפגע.

הטיפול הרפואי הניתן היום כולל שני שלבים: החדרת מחט בקדמת בית החזה לניקוז הריאה, ומיד אחר כך תהליך האורך כ-15 דקות ובמהלכו החדרת נקז בין-צלעי לניקוז אוויר ודם ולריפוי הפלאורה, המאפשרים לריאה לחזור לפעולתה התקינה.

"זהו הליך מאוד מייגע וקשה מבחינה טכנית, המוביל את נותני הטיפול הרפואי בזירה להזניח את ביצוע השלב השני לטובת פינוי מהיר לבית החולים," אומר ד"ר אריאל דרורי, מומחה ברפואה פנימית במרכז הרפואי הדסה.
ד"ר דרורי חבר ליואב קנטור ובניטה נדורפ, סטודנטים להנדסה במרכז אלכסנדר גראס לביו-הנדסה באוניברסיטה העברית, לד"ר לירן לוי, מומחה לריאות מהמרכז הרפואי הדסה, ולחן גולדשטיין, סטודנט לתואר שני במנהל עסקים באוניברסיטה עברית. יחד הם פיתחו את תוראקס ( ThoraXS).

תוראקס הוא מכשיר המקצר את ההליך להחדרת הנקז הבין-צלעי לתוך חלל קרום הריאה ממספר דקות לכ-30 שניות. צורתו מאפשרת לנותני הטיפול להכניס ביד אחת ובאופן יציב את הצינור לתוך המרווח הפלאורלי וביד השנייה להחדיר דרכו את הנקז בצורה פשוטה ומהירה עד להיסגרות הקרום. בכך מספק תוראקס פתרון מהיר, חד-שלבי ומציל חיים בשדה הרפואה הדחופה האזרחית והצבאית.

פרופ' יעקב נחמיאס, מנהל מרכז אלכסנדר גראס לביו-הנדסה באוניברסיטה העברית, מסביר את הקשר שבין שדה החדשנות לשדה הקרב: "הסטודנטים שלנו הגיבו לפיגועי הטרור על ידי פיתוח מכשור רפואי מציל חיים. הגישה הזו היא התמצית של תוכנית ביו-דיזיין לחדשנות רפואית. תוראקס הוא פיתוח מציל חיים המהווה דוגמא למחויבות שלנו לסייע לקהילות בישראל ובעולם דרך פרויקטים של מחקר ופיתוח מעשי." נחמיאס הוסיף כי פוטנציאל השוק של תוראקס נאמד בכ – 300 מיליון$ בשנה, וכי נדרש המשך השקעה לשלבים הבאים בפיתוח המכשיר.

תוראקס מקצר משמעותית את זמן הטיפול הראשוני והמכריע בפצועי ירי ודקירה בחזה (קרדיט: האוניברסיטה העברית בירושלים)
תוראקס מקצר משמעותית את זמן הטיפול הראשוני והמכריע בפצועי ירי ודקירה בחזה (קרדיט: האוניברסיטה העברית בירושלים)

 

ביו-דיזיין הינה תכנית יזמות להאצת חדשנות רפואית בגישה רב תחומית, המבוססת על עבודת צוות. התכנית לוקחת רופאים מומחים וסטודנטים מצטיינים לדוקטורט בביו-הנדסה ולתואר שני במנהל עסקים ומדריכה אותם כיצד להביא חדשנות רפואית לשוק. הצוותים מקבלים רשימת צרכים קליניים ממרכזים רפואיים בארץ ובחו"ל ומעריכים את הפוטנציאל המסחרי שלהם. כאשר הסטודנטים מזהים צורך קליני עם פוטנציאל מסחרי, הם מפתחים פתרון הנדסי שניתן להגן עליו באמצעות רישום פטנט. התוכנית מנוהלת על ידי פרופ' נחמיאס, ראש המרכז לביו-הנדסה באוניברסיטה העברית ופרופ' חיים לוטן, מנהל מערך הלב במרכז הרפואי הדסה.
ההמצאות שנוצרו בתכנית הביו-דיזיין מוגנות בפטנטים וממוסחרות על ידי יישום, חברת מסחור הטכנולוגיות של האוניברסיטה העברית, ועל ידי הדסית, חברת מסחור הידע של בית החולים הדסה.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן